פסקי דין על ברכה משה | פסקי דין על עוה"ד חלים מח'ול

56/03 פשר     20/02/2005




פשר 56/03 ברכה משה נ' עוה"ד חלים מח'ול




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט מחוזי חיפה
פשר 000056/03


בפני
:
כב' השופט רון סוקול
תאריך:
20/02/2005



בעניין
:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
הפקודה





ובעניין:
ברכה משה
, ת"ז 000389130



ע"י ב"כ עוה"ד חלים מח'ול
החייב





ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה
הכונ"ר

החלטה
1.
בפני
י בקשה לאשר הסדר נושים שהציע החייב, על פי סעיפים 33, 35 לפקודה.

2.
ביום 5.2.03 ניתן צו כינוס על נכסי החייב במסגרת בקשתו להכריז עליו פושט רגל.

3.
בטרם נדונה הבקשה להכרזת החייב הגיש החייב הצעת הסדר לנושים. זו הובאה לאסיפת הנושים שנערכה ביום 21.3.04. ההצעה נתקבלה על ידי רוב הנושים ועל כן פנה החייב לקבלת אישור בית המשפט להצעה.

4.
בין לבין הוגשה תביעת חוב של חברת הביטוח "מנורה". ביחד עם בקשתה להארכת מועד להגשת תביעת החוב. הכונס הרשמי האריך ל"מנורה" את המועד ועל החלטתו לא הוגש ערעור כלשהו.

5.
על פי מנינים של הנושים שהתייצבו לאסיפה וכן בהתאם להודעתם של נושים נוספים שנשלחה בכתב מתברר כי נושים שלהם 95% מכלל הנשייה מסכימים להצעה, למעשה רק נושה אחד, "איסמור חברה לבניין והשקעות בע"מ" (להלן: "איסמור") מתנגד להצעה.

6.
הצעת החייב כוללת תשלום של 300,000 ₪ המהווה כ-14.5% מכלל תביעות החוב שהוגשו (קרן). החייב מציע שבא כוחו ימונה כנאמן לביצוע ההסדר. על פי ההצעה לא יבדקו כלל תביעות החוב של הנושים וכל נושה יקבל את חלקו היחסי בהתאם לסכום תביעת החוב שהגיש. יצויין כי תביעת החוב העיקרית הינה של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ.
7.
מחקירת החייב באסיפת הנושים וטיעוני הצדדים לפני עולה כי החייב בן 65 שנה, סובל ממחלת הסרטן. החייב מתגורר במשק במושב נטועה ומתקיים מהכנסות המשק ומקצבת ביטוח לאומי.

8.
בעבר היה החייב הבעלים והמנהל של סוכנות ביטוח בשם "מ. ברכה סוכנות ביטוח". סוכנות זו פעלה כמספר שנים ושגשגה. החייב טוען כי החל משנת 89 נקלעה הסוכנות לקשיים, זאת בעיקר בשל התמוטטות של חברת הביטוח "אושיות".

9.
החייב שנקלע לחובות בגין ערבויותיו לסוכנות הביטוח העביר את כל הזכויות בה לבתו לפני כ-10 שנים. בתצהירו, או בתגובתו לעמדת הנושה "איסמור", לא פירט החייב מה היה ההסדר על פיו הועברו נכסי וזכויות בסוכנות לבת; האם התקבלה תמורה כלשהי, מה היה שווי הסוכנות, וכדומה. אין גם כל ראייה מתי בדיוק נעשתה העברת הזכויות.

10.
החייב טוען כי אינו עובד בסוכנות ואינו מקבל ממנה כל הכנסות. מתברר עוד כי החייב החליט להקים צימרים בחצר ביתו שבמושב. לשם כך התקשר עם חברת "איסמור" שסיפקה לו את המבנים. תמורת המבנים שילם התובע ל"איסמור" בשיקים שנמשכו מחשבונה של חברת "ב. סיגלית השקעה וניהול בע"מ". שיקים אלו לא כובדו.


בחקירתו ציין החייב כי חברת "ב. סיגלית השקעות וניהול בע"מ" הינה חברה שבשליטתו אך מעולם לא היתה פעילה. החייב משך את השיקים מחשבון החברה בשנת 97 הואיל וחשבונו הפרטי הוגבל. על פניו סביר להניח כי החייב ידע בעת משיכת השיקים כי חשבון "ב. סיגלית השקעות וניהול בע"מ" אינו פעיל וכי השיקים לא צפויים להפרע.

11.
מתברר גם כי החייב משכיר את הצימרים לנופשים וחלק נכבד מהכנסתו הינו מהשכרת אותם צימרים שרכש מחברת "איסמור".

12.
לתצהירו של החייב צורפו מסמכים שונים מהם עולה כי החייב נכלל בין הגורמים עליהם חל חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992 (הידוע כחוק "גל"). על פי חוק זה ניתן ביום 2.11.95

פסק דין
חלקישל המשקם ולפיו נקבעו תשלומי החייב בגין חלף ערבות כאמור בסעיף 16 לחוק הנ"ל. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, שהינו הנושה העיקרי בתיק זה, הינו בין נושי החייב במסגרת פסק המשקם. לא ברור לי האם החוב נשוא תביעת החוב, כולו או חלקו, הינו חוב שנכלל במסגרת אותו הסדר. נזכיר כי תביעות החוב כלל לא נבדקו.

13.
לטענת החייב די בקיומו של הרוב הנדרש מכלל הנושים כדי לכפות את ההסדר גם על הנושה המתנגד וכי אין ליתן לנושה כזה זכות נטו. מנגד טוען הנושה, "איסמור" כי מקום שבו ברור שהחייב נהג שלא בתום לב, אין זה ראוי שבית המשפט יאשר את ההסדר ויאפשר לחייב לקבל הפטר מכלל חובותיו.

14.
הסכמת רוב מספרי ורוב ערכי של הנושים כנדרש לפי סעיף 34א' לפקודה, הינה גורם משמעותי בשיקול דעת בית המשפט אך אינו גורם מכריע. יש לזכור כי על פי ההצעה לא נבדקו תביעות החוב של הנושים, משמע, יתכן שחלקו של כל נושה בסך הנשייה ישתנה אם יבדקו תביעות החוב. במיוחד משמעותי הדבר כאשר תביעת החוב של הנושה העיקרי, "בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ" לא נבדקה וכל שינוי בה ישפיע באופן משמעותי על יחסיות תביעות החוב. אזכיר את האמור לעיל לעניין פסק דינו של המשקם לפי חוק "גל" המתייחס לכאורה גם לבנק, ולכן ראוי שתיבדק תביעת החוב, מקורה והאם פסק המשקם חל לגביה, כולה או חלקה.

15.
צריך לזכור עוד כי כל הסדר נושים, שלא זכה להסכמה כוללת, מהווה כפייה ופגיעה בקניינו של הנושה, המסרב (ראה ע"א 691/69, שותפות בשרבסקי נ' בנק לסחר חוץ בע"מ, פד"י כה(1), 465; פש"ר 1242/01 (ת"א), טכנו תעשיות זכוכית נ' נושים שונים, דינים מחוזי לג(3), 695).

16.
בין השיקולים אותם יש לשקול הינו כמובן תום לבו של החייב. כבר נפסק כי "משהחלו הליכי פשיטת רגל אין סידור עניני החייב נתון עוד להסכם פרטי בינו לבין נושיו, אלא לציבור עניין בסילוק חובותיו של החייב, בשים לב לדרישות המוסר המסחר" (ע"א 303/66, כונס הנכסים הרשמי כמפרק החברה סגטקס נ' יצחק ורחל סגיב ואח', פד"י כ' (4), 368).
17.
ניתן לראות כי בסעיף 35(ו) לפקודה קבע המחוקק שבית המשפט ימנע מלאשר הסדר בנסיבות שבהן היה נמנע ממתן הפטר על פי סעיף 63 לפקודה. בין הסייגים למתן הפטר לפי סעיף 63(ב)(3) מופיע המקרה שבו פושט הרגל קיבל על עצמו התחייבות לאחר שידע כי הוא חדל פרעון.

18.
לכאורה מסירת השיקים ל"איסמור" מחשבון חברת "ב. סיגלית השקעות וניהול בע"מ" בידיעה שהחברה חסרת כל ולאחר
שחשבונו של החייב הוגבל, מעידה על חוסר תום לב. יש בכך ללמד לכאורה על נסיבות שימנעו מתן הפטר על פי סעיף 63 לפקודה.

19.
גם נסיבות העברת הסוכנות לבתו של החייב נותרו מעורפלות ויש בהן כדי לעורר ספקות לגבי תום לבו של החייב. אין בפני
נו פרטים מדוייקים על מועד העברת הזכויות ולאחר חקירה ישקול הנאמן האם מדובר בהענקה בטלה לפי סעיף 96(ב) לפקודה אם לאו.

20.
אומנם לא כל התנהגות פסולה תימנע מתן הפטר ובהתאם תימנע אישור הסדר, אך דומה שחיבור הנסיבות, ביחד עם העובדה כי טרם נבדקו תביעות החוב מחייב דחיית ההצעה.


יתכן שלאחר בדיקת תביעות החוב ישמש הסכום המוצע לסילוק אחוז נכבד ויותר מתביעת החוב שיאושרו. במקרה שכזה יתכן וגם הנושה המתנגד כעת יסכים להצטרף לשאר הנושים ואולי יהיה בכך די כיד להתגבר על השיקולים האחרים. כמו כן הנאמן יוכל לבדוק טוב יותר את תום לבו של החייב ביצירת החובות ובהעברת הסוכנות לבתו.
ניתן יהיה במקרה כזה, לשקול האם לא ניתן להגיע להצעת הסדר טובה יותר שתכלול נכסים נוספים.

21.
אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה לאישור ההסדר.


הכונס הרשמי ישלים חוות דעתו לעניין הכרזת החייב כפושט רגל בהקדם.


בשולי החלטתי הנני מתנצל על העיכוב הרב במתן החלטתי זו שיתכן ונבע מאי סדר בעקבות שינויים בסדרי העבודה בתיקי פשיטת רגל, בבית המשפט.
19.
התיק יובא לכבוד השופטת וילנר לקביעת מועד לדיון בבקשת ההכרזה.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"א ב אדר א, תשס"ה (20 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים.

רון סוקול
, שופט


שם הקלדנית: סיגל. ה.







פשר בית משפט מחוזי 56/03 ברכה משה נ' עוה"ד חלים מח'ול (פורסם ב-ֽ 20/02/2005)