פסקי דין על נחום בני | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3975/05 בל     29/12/2005




בל 3975/05 נחום בני נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה
בל 003975/05


בפני
:
סגן שופט ראשי - א. קציר
תאריך:
29/12/2005




בעניין:
נחום בני






המערער


נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד
אילן גולדנברג


המשיב


פסק דין

1.
לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 23.8.05 (להלן: "הועדה") ואשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 0% (להלן: "ההחלטה") .

2.
עיקרי טענות המערער:

לועדה הוצגו אישורים של בדיקות המעידות כי המערער סובל מתסמונת התעלה הקרפלית בצורה קלה, ועל כן היה מקום להקנות לו, לכל הפחות, 5% נכות, אך למרות זאת העמידה הועדה את נכותו של המערער על 0% בלבד וזאת בנימוק כי אין קשר בין עבודתו של המערער לבין הבעיה הרפואית.

3.
עיקרי טענות ב"כ המשיב:

לא נפל פגם משפטי כלשהו בהחלטת הועדה, אשר בהרכבה ישבו גם רופאים מומחים בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה, הקשיבה לתלונות המערער, ערכה לו בדיקה קלינית ואף התייחסה לכל המסמכים והבדיקות שהיו בפני
ה, לרבות בדיקת ה-
e.m.g
ומיפוי העצמות.

הועדה סברה, כי בעיית ה-
c.t.s
לא נגרמה כתוצאה מעבודתו וכי הדלקת של הגידים שתוארה בעבר אכן יכלה להיגרם מעבודתו, אולם מחלה זו היתה זמנית וחולפת ולא היתה לה עדות קלינית בזמן כינוס הועדה ולא היתה למערער נכות תפקודית כלשהי.
לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:

4.
במסגרת סמכותו של בית הדין לדון בשאלה משפטית בלבד, בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראה בנדון את פסק הדין בעב"ל 114/98 יצחק הוד נ' המל"ל, פד"ע ל"ד 213).

5.
א.
הועדה, התכנסה בישיבתה מיום 23.8.05 כאשר בהרכבה ישבו, בין היתר, רופאים
מומחים בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה, שמעה ורשמה את תלונות המערער ועיינה במכתב הערר שהוגש ע"י המערער.

ב.
הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה וקבעה, כי בהתבוננות בכפות הידיים, אין לראות דלדול של השרירים הטנריים בכף היד ואף לא דלדול של השרירים האינטרסים, צבע כפות הידיים תקין, ללא הזעת יתר, טווח תנועות פאסיבי של מפרקי האצבעות מלא, וכן ממצאים שונים אשר פורטו בהרחבה בסעיף 21 לפרוטוקול.

ג.
הועדה אף עיינה בבדיקת מיפוי עצמות מיום 20.5.02 ואשר בה נראו קליטות מינימליות בשורש כפות הידיים משני הצדדים וכי בדיקה חוזרת מיום 30.11.03 מדווחת קליטה מוגברת במפרק ה-
m.p
החמישי בכף יד שמאל ובשורשי כפות הידיים.

ד.
הועדה עיינה גם בבדיקת
e.m.g
מיום 11.7.00, אשר מראה גם האטה של ההולכה הסינסורית משמאל, ואשר מעידה על תסמונת תעלה קרפלית קלה וכי גם בדיקה נוספת מיום 28.4.02 מעידה על קיום תסמונת תעלה קרפלית משמאל וכי ב-
c.t
שורשי כפות ידיים מ- 6.5.02 קיימות ציסטות תת סחוסיות זעירות.

ה.
בסופו של יום קבעה הועדה, כי מעיון במסמכים בתיקו הרפואי של המערער עולה, כי במהלך השנים האחרונות נתנו אבחנות קליניות שכללו טנוסינוביטיס של חלק מאצבעות כפות הידיים, תסמונת תעלה קרפלית משמאל ואבחנה צימותית ולא קלינית של ציסטות בעצמות הלונט דו צדדי.

ו.
הועדה קבעה גם, כי בבדיקה הקלינית שנערכה למערער לא נמצאו סימנים אובייקטיבים לנזק נוירולוגי של עצב המידיאני משמאל וכי קיימת תלונת נימול, בעיקר בלילה, ועדות נוירופיזיולוגית ב-
e.m.g
לתסמונת תעלה קרפלית קלה משמאל.

ז.
הועדה הוסיפה וקבעה עוד, כי מבירור תנאי עבודתו ופעולותיו המכניות של המערער עם הידיים בתפקידו כמכשירן, הועדה לא היתה סבורה שבעיית ה-


c.t.s
נגרמה כתוצאה מעבודתו וכי דלקת של הגידים שתוארה בעבר הטנוסינוביטיס אכן להיגרם מעבודתו, אולם מחלה זו היתה זמנית וחולפת ולא היתה לה עדות קלינית בבדיקת הועדה ועל כן, אין לקבוע למערער נכות תפקודית בעטייה.

6.
לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בפרוטוקולי הועדה וכן בפרוטוקול הדיון בערעור, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

לא מצאתי בנימוקי הערעור, כל נימוק משפטי, אשר יצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות, שהסתמכו על החומר הרפואי שהיה בפני
הועדה, ולאחר עיון בבדיקות
e.m.g
, מיפוי העצמות ו-
c.t
, ולאחר שהועדה שמעה ורשמה את תלונות המערער.

קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלותיו של מבוטח, הינן בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הועדה, המהווה בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהקת, שאין בית הדין מוסמך להתערב בהן.

הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה וקבעה, כי מאחר ובבדיקתה הקלינית לא מצאה סימנים אובייקטיבים לנזק נוירולוגי של העצב המידיאני משמאל, הרי בעיית ה-
c.t.s
הקלה שנמצאה אצל המערער לא נגרמה כתוצאה מעבודתו, אלא תוצאה של דלקת הגידים של הטנוסינוביטיס ולכן קבעה, כי אין נכות תפקודית בעטייה.

7.
מדובר, אפוא, בקביעות מתחום הרפואה, כאשר הועדה מנמקת על יסוד מה הגיעה למסקנתה, וכן תוך התייחסות עניינית ומנומקת למסמכים הרפואיים והמסמכים ההדמייתיים שהיו בפני
ה, ולאחר שנערכה למערער בדיקה קלינית ע"י רופא מומחה מתחום הפגיעה ותוך מתן הנמקה מפורטת ובהירה ומאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה.

8.
אשר על כן, אני דוחה את הערעור.


אין צו להוצאות.

9.
למערער הזכות לפנות לשופט בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, שמונה לכך, בבקשת רשות ערעור על

פסק דין
זה תוך 30 ימים מהיום שיקבל, הוא או בא כוחו,

פסק דין
זה.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום כ"ח בכסלו, תשס"ו (29 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.

סגן שופט ראשי – א. קציר

003975/05בל 710 לוי לימור






בל בית דין אזורי לעבודה 3975/05 נחום בני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/12/2005)