פסקי דין על אמנה סרחאן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3669/04 בל     16/07/2008




בל 3669/04 אמנה סרחאן נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה – חיפה
בל 003669/04


בפני
:
כב' השופטת עדנה קוטן


21/07/2008




אמנה סרחאן

התובע



- נ ג ד -


המוסד לביטוח לאומי
הנתבע



פסק דין

(משלים)

1.
בתאריך 11.7.02 הגישה התובעת למל"ל תביעה לתשלום גמלת השלמת הכנסה.
התביעה נדחתה ע"י המל"ל מן הנימוק, כי לתובעת נדל"ן, לפי הפירוט דלקמן: חלקה 13
בגוש
19127
;
חלקות 14 ו – 24 בגוש 19137
;

חלקה 10 בגוש 19136 (להלן: "החלקות")
וחלקה 4 בגוש 19140

(להלן: "החלקה")
.

2.
במהלך הדיון בביה"ד טענה התובעת, כי העבירה את זכויותיה בחלקות במתנה לשלושת בניה, עוד בתאריך 11.7.1997, עפ"י הסכם ויפוי כח בלתי חוזר מן המועד הנ"ל (להלן: "העסקה") וכי בחודש 9/03 גם נמסר דיווח לשלטונות מס שבח אודות העסקה.
לאחר שניתנו הבהרות נוספות ע"י התובעת והיא המציאה למל"ל פרטים ומסמכים נוספים הודיע ב"כ המל"ל, כי המל"ל מסכים להכיר בתאריך 11.7.97 כמועד בו הועברו החלקות משם התובעת על שם בניה וכי לפיכך, "החל מתאריך 11.7.02 (בחלוף חמש שנים ממועד העיסקה – ע.ק) לא תובאנה החלקות במניין נכסיה של האלמנה (התובעת – ע.ק) לצורך חישוב הגמלה" (ראה הודעתו כרשום בפרוטוקול ביה"ד מתאריך 18.12.06 , רישא עמ' 12 וסיפא עמ'13 – רישא עמ' 14).

3.
בשלב זה הודיעו ב"כ הצדדים, בהסכמה, כי "המחלוקת בתיק זה מצטמצמת לחלקה 4 בגוש 19140", (החלקה), שאינה נמנית עם הנכסים לגביהם נערכה העסקה בשנת 1997.
ב"כ הצדדים הבהירו בהודעה מוסכמת (בדיון הנ"ל), דלקמן:
"אין מחלוקת כי לגבי חלקה 4 בגוש 19140 – לא בוצעה העברה של הנכס, לא במס רכוש ולא בטאבו. הנכס רשום עדיין ע"ש המנוח.
לגבי נכס זה לא ניתנו שום זכויות במתנה מן המנוח לאלמנתו וממילא גם לא הועברו חלקים מאת האלמנה לילדיה.
אין גם מחלוקת כי לא ניתן שום יפוי כח מאת המנוח לגבי נכס זה.
מוסכם כי הנכס עדיין ע"ש המנוח.

המחלוקת לגבי חלקה זו מצטמצמת לשניים אלה:
א.
גודל השטח סה"כ.

עפ"י אישורים מאת מס רכוש והעירייה מ 94, למנוח היו 580 מ"ר בחלקה זאת.

בטאבו רשומים ע"ש המנוח 3/16 (חלקים) המהווים 340 מ"ר סה"כ.
ב.
חלקה של התובעת מתוך השטח הכולל".

4.
יובהר, כי החלקה רשומה בטאבו ועפ"י נסח רישום שהוצג בפני
נו, בעלה המנוח של התובעת, מר חוסין מוצטפא מוחמד סרחאן הוא אכן הבעלים הרשומים של 3/16 חלקים מתוך שטחה הכולל של החלקה המסתכם ב 1,813 מ"ר.
זכויותיו הנ"ל של המנוח בחלקה נרשמו עוד בתאריך 31.3.1959.

5.
בהודעתו לביה"ד מתאריך 17.1.07 (לאחר ישיבתו הנ"ל של בית הדין מ- 18.12.06) טען ב"כ התובעת , כי "היום" הגיש בנה של התובעת, לרשם לענייני ירושה בחיפה, בקשה לצו ירושה אחר עיזבון אביו/בעלה המנוח של התובעת וכי לבקשה "צורף תצהיר הסתלקות מעיזבון של התובעת".
בשים לב להסכמות לגבי החלקות ונוכח תצהיר התובעת בדבר הסתלקותה מן העיזבון,
טען ב"כ התובעת, כי
אין עוד לייחס לתובעת הכנסה כלשהי מנדל"ן, אף לא מחלקה 4 הנ"ל, לכל התקופה הרלבנטית (החל מ 7/2002).

6.
בתגובה להודעה הנ"ל הודיע ב"כ המל"ל, כי ככל שיומצא צו ירושה לפיו התובעת אינה יורשת וכי הסתלקה מן העזבון, מוכן המל"ל לשקול שנית עמדתו באשר לחלקה האחת שנותרה
במחלוקת.

7.
עפ"י צו הירושה (מיום 30.4.07) אשר צורף לתיק ביה"ד, התובעת אכן אינה נמנית עם יורשי בעלה המנוח.
היורשים הבלעדיים הם חמשת ילדיהם, כאשר לכל אחת משתי הבנות 3/30 בעיזבון ולכל אחד משלושת הבנים 8/30 חלקים בעיזבון (נוכח הסתלקות התובעת לטובת שלושת הבנים).

8.
בהודעתו לביה"ד מתאריך
12.8.07 הודיע ב"כ המל"ל, כי "לאחר המצאת צו הירושה ע"י התובעת, החליט הנתבע לאשר לתובעת גמלת השלמת הכנסה, בכפוף ליתר תנאי הזכאות, החל מ 4/07" (המועד בו ניתן צו הירושה).

בפס"ד חלקי מיום 13.8.07 ניתן תוקף של פס"ד להודעתו זאת של ב"כ המל"ל.

9.
באשר לתשלום לתקופה הרטרואקטיבית (מ - 7/2002 ועד 3/2007) הודיע ב"כ המל"ל , לאחר בחינה נוספת של העניין, בין היתר במשרדו הראשי, דלקמן:

"הנתבע
עומד על כך , שיש להביא בחשבון את הכנסתה הנחשבת של התובעת מחלקה בנכס שבגוש 19140 חלקה 4, זאת – מן הטעמים הבאים:
א.
אמנם סעיף 6(ב) לחוק הירושה קובע כי מי שהסתלק מחלקו בירושה רואים אותו כמי שלא היה יורש מלכתחילה ואולם סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה מגדיר "נכס" בצורה נרחבת ביותר, לפיו "נכס" הוא "כל רכוש בין מקרקעין ובין מטלטלין וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מחוזקות....".
ב.
לפיכך, לאור הגדרת "נכס" בחוק הבטחת הכנסה ולאור הרציונל שעומד בבסיס חוק הבטחת הכנסה, הנתבע רואה בירושה לה היתה זכאית התובעת, כזכות במקרקעין שהוחזקה בידי התובעת כ
– 17 שנים מאז פטירת בעלה בשנת 1990 ולפיכך הנתבע רואה בהסתלקותה של התובעת מהירושה ב - 4/07 כהעברה למעשה ללא תמורה של הנכס אותו היתה התובעת זכאית ויכולה לרשת.
ג.
למרות האמור בסעיף ב' לעיל, הנתבע אישר, כאמור, גמלת השלמת הכנסה לתובעת החל מ 4/2007 , מועד מתן צו הירושה והסתלקות התובעת מהעיזבון".

משכך ביקש המל"ל לאפשר לו לערוך שומה שתקבע שוויו של הנכס בחלקה 4 בגוש 19140 ובהתאם – לחשב את הכנסת התובעת , עפ"י חלקה בנכס, לתקופה הרטרואקטיבית הנ"ל.

10.
לטענת ב"כ התובעת:
יורש שהסתלק מן העיזבון רואים אותו כחסר זכויות כלשהן בעיזבון, בין זכויות ראויות ובין מוחזקות, החל מיום מותו של המוריש. "המונח 'זכויות ראויות ו/או מוחזקות' שבחוק הבטחת הכנסה, אין בו כדי לשנות ממהות הזכות של יורש המסתלק מעיזבון" והפרשנות המוצעת ע"י ב"כ המל"ל סותרת את לשונו של סעיף 6(ב) לחוק הירושה ותכליתו של חוק זה.
משכך, חזר ב"כ התובעת על תביעתו לשלם לתובעת את הגמלה גם לתקופה הרטרואקטיבית מבלי לייחס לה זכות כלשהי בחלקה 4
הנ"ל.
לחילופין טען, כי יש לייחס לתובעת בעלות ב 1/8 בלבד מן השטח הרשום ע"ש בעלה המנוח (1/8 מתוך 340 מ"ר עפ"י הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובסה"כ – 42 מ"ר בלבד) , זאת – עד תאריך 22.12.06, המועד בו חתמה התובעת על תצהיר הסתלקותה מן העיזבון.
לטענת ב"כ התובע, 1/8 מהווים את "חלקה (כאלמנה) בעיזבון , עפ"י הדין המוסלמי".

הכרעה


11.
משעסקנין בתביעה לתשלום גמלה מכח חוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980 (להלן: "החוק"), מקובלת עלי עמדת המל"ל, כי יש לבחון את זכאות התובעת באספקלריה של חוק זה ובשים לב לתכליתו.
לעניין זה נאמר:
"תכליתו של חוק הבטחת הכנסה להעניק גמלה למי שאין לו הכנסה וגם אינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו" (ראה עב"ל 1169/00 נסים חזן נגד המל"ל).

ראה גם עוקדן הבטחון הסוציאלי , כרך ראשון, עמ' 3.1.1 :
"חוק זה הוא חוק סוציאלי המבוסס על אבני בוחן שעניינם גובה ההכנסה והיכולת להפיק הכנסה. החוק בא בעיקרו של דבר לתגמל מי שאין לו הכנסה, או שהכנסתו פחותה מ'רצפה' הקבועה בחוק זה ובתקנות שהותקנו על פיו ובלבד שאין לו היכולת להפיק אותה הכנסה מינימלית , על אף שעשה כל מה שדורש ממנו החוק הנ"ל והתקנות כדי להפיק הכנסה זו (דב"ע 450/97 – 04 המל"ל נגד חסן מוחמד).
כך גם בעב"ל 280/05 אילנית ברנס נגד המל"ל :
"חוק הבטחת הכנסה נועד להבטיח הכנסה למי שאין לו הכנסה ואינו יכול להפיק הכנסה במקרים המנויים בחוק".
(ההדגשות – אינן במקור, ע.ק).

12.
בנסיבות דנן, מש"נזכרה" התובעת, בחודש 1/07, להסתלק מעיזבון בעלה המנוח, שנפטר עוד בשנת 1990, רק לאחר
שנדחתה תביעתה לגמלה ולאחר שבחודש 12/06 הובהר לה , במסגרת הליך זה, כי עפ"י הוראות החוק, יש להביא בחשבון הכנסותיה (הרעיוניות) את זכויותיה (כיורשת עפ"י חוק של בעלה המנוח) בחלקה 4 הנ"ל וכי נכס זה בלבד מהווה מכשול לאישור תביעתה, מתעורר חשש רציני, כי הצו לא הוצא אלא לצורך התביעה המשפטית ועל מנת להכשיר הדרך לאישור תביעתה לגמלת השלמת הכנסה, משהוסרו כל המכשולים האחרים.

13.
בשים לב להשתלשלות העניינים כמתואר לעיל, נוכח תכליתו של חוק הבטחת הכנסה ולאור העובדה כי התובעת מבקשת להיסמך על שולחן הציבור באמצעות הגמלה , כמחוסרת מקורות פרנסה, – "ויתורה" על הנכס בשלב זה ,
מעורר תהיות (בלשון המעטה) ולאמתו של דבר אף גובל בחוסר תום לב המצופה מכל תובע גמלה מן הקופה הציבורית.

14.
בנסיבות אלו מקובלת עלי לחלוטין עמדת המל"ל, כי למעשה, יש לראות בהסתלקותה זאת של התובעת מן העיזבון, בחודש 4/07 (בחלוף 17 שנים תמימות ממועד פטירת בעלה המנוח) כהעברה ללא תמורה של הנכס אותו היתה
זכאית לרשת ויכולה היתה להפיק הימנו הכנסה , בין היתר, על
דרך מכירתו בתמורה לצד ג', בטרם בואה לתבוע מן הקופה הציבורית.
אך חסד עשה המל"ל עם התובעת שהסכים שלא להביא בחשבון נכס זה לחמש שנים נוספות מאז הויתור ב – 4/07 והסכים לכללו במניין הכנסותיה של התובעת רק עד חודש זה.

15.
משכך , הנני קובעת כי יש להביא את החלקה הנ"ל במניין הכנסות התובעת לתקופה החל מחודש 7/02 ועד 3/07 ועד בכלל , בהתאם לשומה שתיערך ע"י שמאי מטעם המל"ל ובחישוב שייעשה , לאחר השומה, עפ"י הוראות החוק והתקנות הרלבנטיות.
לפרק הזמן הנ"ל יש לייחס לתובעת , כאלמנת המנוח, זכויות במחצית החלקים הרשומים ע"ש המנוח.
השומה תיערך, אפוא, לגבי מחצית מזכויות המנוח בחלקה, קרי -
מחצית מ 3/16 חלקים משטחה הכולל של החלקה כרשום בלשכת רישום המקרקעין.
טענת ב"כ התובעת בדבר ייחוס 1/8 בלבד לתובעת "עפ"י הדין המוסלמי" – אינה מקובלת עלי, משלא הובאו בפני
ביה"ד ראיות לכך, כי יורשי המנוח נהגו עפ"י הדין המוסלמי בבואם להסדיר את הירושה .
בבחינת למעלה מן הצריך אוסיף ואציין כי אף ב"כ התובעת עצמו טען, כי החלת דיני הירושה המוסלמים טעונה הסכמת היורשים וכי זו לא ניתנה,
אף לא הוצגה בפני
נו ומכל מקום, לא כך עולה מצו הירושה והבקשה למתן הצו, שהם בלבד צורפו לתיק ביה"ד.

16.
לסיכום ועל יסוד כל האמור לעיל במצטבר הנני קובעת דלקמן:
המל"ל יערוך , באמצעות שמאי מטעמו, שומה לגבי מחצית מן החלקים הרשומים ע"ש בעלה המנוח של התובעת (מחצית מ- 3/16 חלקים מסה"כ שטח החלקה כולה)
בחלקה 4 בגוש 19140 עפ"י המובהר לעיל ויחשב את הכנסתה הרעיונית של התובעת מנכס זה , בהתאם להוראות החוק והתקנות הרלבנטיות , לתקופה החל מ 7/02 ועד 3/07 ועד בכלל.
המל"ל יודיע לתובעת עמדתו הסופית בהתייחס לתביעתה לפרק הזמן הנ"ל, לאחר ולאור החישוב האמור.
המל"ל ייתן עדיפות לטיפול בעניין וישתדל לסיימו ולהודיע עמדתו לתובעת, בהקדם ככל הניתן.

17.
בשים לב לכך, כי המל"ל הסכים להכיר בחלקות כנכסים שהועברו ב 1997, לאחר ולאור מסמכים, פרטים והבהרות, שהתקבלו מאת התובעת לאחר הגשת התביעה לביה"ד ובמהלך בירורה ונוכח קביעת ביה"ד באשר לנכס האחד שנותר להכרעה (חלקה 4 הנ"ל), עפ"י פס"ד משלים זה , ישא כל צד בהוצאותיו.

18.
לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד.

ניתן היום י"ג בתמוז, תשס"ח (16 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשגר עותק

פסק דין
זה לב"כ הצדדים.

עדנה קוטן
- שופטת


003669/04בל 710 אורלי ש.






בל בית דין אזורי לעבודה 3669/04 אמנה סרחאן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 16/07/2008)