פסקי דין על שלמה ברבי | פסקי דין על עמוס גואטה

1386/99 א     31/03/2003




א 1386/99 שלמה ברבי נ' עמוס גואטה





שלמה ברבי

בעניין:
התובע
ש' ברוידה

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
עמוס גואטה


הנתבע
נ' קפשוק

ע"י ב"כ עו"ד
פ ס ק ד י ן
הרקע
1. התובע שנולד ב-13.12.63 הועסק על ידי הנתבע ששימש כקבלן שלד. ביום 14.2.85 שהוא היום השלישי לעבודתו של התובע אצל הנתבע, אירעה התאונה נשוא תובענה זו.

התאונה
2. בבקרו של יום התאונה הורה הנתבע לתובע לפרק תבניות עץ וברזל מסביב לעמודי בטון בבנין שבו עבדו. לצורך פירוק התבניות טיפס התובע על חישוקים של תבניות עמוד הבטון, החליק ונפל מגובה של כ-5-6 מטרים.

הנתבע לא סיפק לתובע סולם שבעזרתו ניתן היה להגיע לגובה הדרוש. כן לא הדריך הנתבע את התובע באשר לאופן ביצוע העבודה. להדרכה היתה חשיבות יתירה בהתחשב בכך שהתובע עבד במקום רק שלושה ימים.

3. הנתבע הכחיש שהורה לתובע לפרק את החישוקים. גרסה זו לא מצאה ביטויה בהודעתו של הנתבע במשטרה (ת/9). בסיכומיו של הנתבע (סעיפים 11 ו-13) יש נסיונות שונים להסביר את ההודעה במשטרה, כמו האמירה שהנתבע "לא לקח את בצורה של תביעות." אין טענה כי פירוק החישוקים נעשה להנאתו של התובע או שלא היה בו צורך. אין גם טענה של הנתבע כי אסר על התובע לעלות בסולם.

לאור האמור הנני מקבל את גרסת התובע שעלה לפרק את החישוקים במסגרת עבודתו, מבלי שניתן לו כל הסבר בדבר אמצעי הזהירות שבהם עליו לנקוט. די בכך כדי שהנתבע יחוב ברשלנות.
הנכות הרפואית
4. נפילתו של התובע היתה מגובה של כחמישה מטר. התובע נפגע בידו השמאלית ובאגן.
ביום 26.3.96, שנים עשר יום לאחר התאונה אושפז התובע בבית חולים איכילוב וכאן נכרת ראש עצם הראדיוס. התובע שוחרר לביתו למחרת.

ביום 28.6.96 אושפז התובע פעם נוספת ובוצעה השתלת עצם וקיבוע האיזור באמצעות בורג.

5. ד"ר שטהל מומחה לכירורגיה אורתופדית קבע לתובע דרגת נכות רפואית של 15% בגין הגבלה בתנועות שורש כף היד השמאלית ו-10% בגין כריתת ראש עצם הרדיוס במרפק שמאל. הנכות המשוקללת על פי ד"ר שטהל היא 23.5%.

ד"ר פעילן שחוות דעתו הוגשה על ידי הנתבע הסכים לקביעת דרגת נכות של 10% בגין כריתת ראש עצם הרדיוס במרפק השמאלי, אולם קבע רק נכות של 5% בגין הגבלת התנועה הקלה בשרש כף היד.

כעולה מחקירתם הנגדית של המומחים אין שוני בממצאיהם העובדתיים אלא בהערכת ההשלכות של אותם ממצאים. כלשונו של ד"ר שטהל (בע' 13):
"גם ד"ר פעילן וגם אני מצאנו הבדלים בטווחי התנועה בין שתי הידיים, דהיינו בין ימין לשמאל. נקודת המוצא לבדיקת הטווחים כנראה שונה לכן הערכים האבסולוטים שונים."

אכן ד"ר פעילן אישר את הרקע להפרש שבין חוות הדעת באמרו (בע' 39):
"חיים מצוין גם עם 60 מעלות. אנו לא צריכים 80 מעלות."

6. ב-1998 נפגעה ידו של התובע שנית בתאונה. בעוד שד"ר שטהל לא ייחס חלק מהנכות לאותה תאונה, דעתו של ד"ר פעילן היא שיש לייחס לתאונה השניה מחצית מ-5% שקבע בגין הפגיעה בכף היד.
צודק ב"כ הנתבע בטענו שד"ר שטהל ערך את חוות דעתו קודם לתאונה השניה, בעוד שד"ר פעילן הכין חוות דעתו בשנת 2000. על מנת לשלול את ההשפעה של התאונה השניה ראוי היה שד"ר שטהל יחזור ויבדוק את התובע.

בנסיבות הענין, כאשר המחלוקת בין שני המומחים נובעת בעיקרה משוני בהערכת ההשלכות של הפגיעה נראה לי שראוי לקבוע כי דרגת נכותו הרפואית של התובע בעקבות התאונה היא 17%.

יוער כי בהתחשב בכך שאין זו תאונת דרכים וכי הפיצוי העיקרי ייקבע על יסוד הפגיעה בכושר התפקוד של התובע אין משמעות רבה לדיוק באחוזי הנכות הרפואית.

הפגיעה בכושר ההשתכרות
7. התובע עובד כיום על טרקטור אצל יחזקאל חבושה שהעיד בבית המשפט. חבושה העיד שהתובע לא סיפר לו על התאונה קודם לקבלתו לעבודה וכי שכרו של התובע שולם כמו לכל עובד אחר. על פי תלוש שכר מינואר 1999 שכרו של התובע היה 7,167 ₪.

יכלתו של התובע לעבוד בעבודה פיסית מבלי שמעסיקו יבחין במגבלות התפקוד היד, אינו מלמד שעבודתו של התובע אינה כרוכה במאמץ, באי נוחות או אף בכאב. אולם אין ספק כי זו ראיה לכך שאין מדובר בפגיעה תפקודית. כך עולה גם מהמעקב על ידי החוקר הפרטי דוד גבאי (קלטת נ/8 ודו"ח נ/9). במעקב מתברר שהתובע מפעיל כלי כבד תוך שימוש ביד הפגועה. גם עלייתו וירידתו של התובע על הכלי הכבד נעשו תוך היעזרות ביד הפגועה.

8. התובע טוען לפיצוי על בסיס אבדן הכנסה כבעל עסק עצמאי להתקנת תנורים. עצם העובדה שהתובע עסק בהתקנת קמינים כשכיר, וכי רצה להיות עצמאי אינה מלמדת על כך שאכן היה מקים עסק עצמאי מצליח בתחום זה. לכן אפילו נפגעה יכלתו להקים עסק כזה בעקבות התאונה, איני רואה מקום לבסס את הפיצוי על יסוד זה. כאמור התובע עובד מזה זמן ניכר כטרקטוריסט ולא הוכח כי נגרע מהכנסתו בעבודה זו בשל הפיגעה בתאונה.

התובע טוען כי במשך ששה חדשים מאז התאונה לא עבד כלל, כך נקבע גם על ידי המוסד לביטוח לאומי. לאחר מכן קבע המוסד לביטוח לאומי דרגת נכות בשעור של 60% עד לל-31.12.96 ו-40% עד 30.6.97. בסמוך לכך החל התובע לעבוד כטרקטוריסט ושכרו אף גבוה ממה שהשתכר קודם לתאונה.

הנני מוכן להניח לטובתו של התובע שאכן לא יכול היה לעבוד כלל במשך שנה וכי בשנה שלאחריה התקשה במציאת עבודה. נראה לי שהפיצוי ההולם על כך יהיה בסכום כולל של 120,000 ₪ כשסכום זה הוא בערכים של היום וכולל ריבית עד היום.

9. התובע לא הוכיח הפסד השתכרות מאז ששב לעבודה. עם זאת הנני מניח שמגבלותיו וכאביו עלולים להשפיע על יכלתו למצא מקום עבודה אחר. התובע הוא כיום בן 40 ופיצוי כולל בסך 150,000 ₪ יהיה ראוי בגין המגבלות האמורות עד סוף חיי העבודה שלו.

עזרת הזולת
10. איני סבור שהתובע הוכיח היזקקות לעזרת הזולת. עם זאת הנני פוסק סכום של 30,000 ₪ בגין הצורך בעזרת הזולת בסמוך לתאונה.

סכום זה הוא בערכים של היום וכולל ריבית עד היום.

איני פוסק פיצוי על עזרת הזולת בעתיד.

כן הנני פוסק סכום של 15,000 ₪ בגין הוצאות שונות שנגרמו ותגרמנה עקב התאונה. סכום זה הוא בערכים של היום וכולל ריבית עד היום.

כאב וסבל
11. התובע נפל מגובה ניכר, אושפז, עבר שני ניתוחים ונותר עם נכות רפואית. גם אם קבעתי שאין לה השלכות תפקודיות נאמנים עלי דברי התובע כי הוא סובל מכאבים וכי תפקודו הכמעט מלא כרוך בכאב.

איני רואה צורך למוד את הפיצוי על פי הנפסק לנפגע בתאונת דרכים, והנני פוסק לתובע בגין כאב וסבל פיצוי בסכום של 75,000 ₪ בערכים של היום.

בטוח לאומי
12. התאונה הוכרה כתאונת עבודה והתובע קיבל סכומים שונים מהמוסד לבטוח לאומי. את השווי המהוון של סכומים אלה להיום יש לנכות מסכום הפיצוי.

סוף דבר
13. הפיצוי שלו זכאי התובע, לפני ניכוי הסכומים שמשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, הוא:

(א) פיצוי על אבדן השתכרות בעבר 120,000 ₪
(ב) פיצוי על אבדן השתכרות בעתיד 150,000 ₪
(ג) עזרת הזולת 30,000 ₪
(ד) הוצאות שונות 15,000 ₪
(ה) כאב וסבל 75,000 ₪
ס ה " כ 390,000 ₪

מהסכום האמור יש לנכות שווי מהוון של הסכומים שהתובע מקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

תביעה זו ראוי היה שתתברר בבית משפט השלום. אין דרך אחרת להבהיר זאת לתובעים ולפרקליטהם אלא על ידי מתן ביטוי בהוצאות.

לכן הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הוצאות ההליך וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.
ניתן היום כ"ז ב אדר ב, תשס"ג (31 במרץ 2003) במעמד ___________________________

דר' גבריאל קלינג
, שופט
סגן נשיא
1
בתי המשפט
א 001386/99
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
כב' השופט דר' גבריאל קלינג

בפני
:








א בית משפט מחוזי 1386/99 שלמה ברבי נ' עמוס גואטה (פורסם ב-ֽ 31/03/2003)