פסקי דין על אזולאי משה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2508/05 בל     30/11/2005




בל 2508/05 אזולאי משה נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

4



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה – חיפה
בל 002508/05


בפני
:
סגן שופט ראשי - א. קציר


30/11/2005




בעניין:
אזולאי משה



ע"י ב"כ
עו"ד קלוזנר אבנר

המערער

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ
עו"ד דרורי דניה

המשיב


פסק דין

1.
זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 13.4.2005, אשר קבעה למערער דרגת נכות של 20%.

2.
ואלה תמצית טענות המערער בהודעת הערעור:
2.1.
הועדה שגתה כאשר החליטה שאין מקום להפעיל את תקנה 15.
2.2.
בעקבות תאונת העבודה נמנע מן המערער לעבוד כמחסנאי.
2.3.
הועדה הסתמכה על עמדתו של המעביד אשר אינה אוביקטיבית, שכן המעביד מנסה להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים. כמו כן לא ניתנה למערער הזדמנות להגיב לטענות המעביד.
2.4.
ועדת הרשות לא טרחה כלל לבקר במחסן.
2.5.
הועדה עצמה מסכימה כי יש השלכה תפקודית לפגיעות התאונה בקשר לעבודה, אך משום מה לא זיכתה את המערערת בהפעלת תקנה 15.
2.6.
מבחינה פורמלית הוועדה פעלה על פי פסק הדין של בית הדין קמא, ואולם היות ומדובר באותה וועדת רשות, אשר קבעה קביעות סותרות, לעומת החלטתה הקודמת היה עליה לנמק את ההבדל בקביעותיה.

בענין זה הפנה המערער לפסקי דין:
יגאל הניג נ' המל"ל, פד"ע 1, 225, 226, 227;
דב"ע נב/ 22-01 עזרא חבשה נ' המל"ל, פד"ע כ"ה 311, 319-318;
דב"ע לב/ 120-ס שמואל בנימין נ' המל"ל, פד"ע ז', 361,363;
דב"ע מח/ 1-01 רג'פוקר שמואל נ' המל"ל, פד"ע כ' 118, 116.
דב"ע מג/ 1356-01 מרדכי לביא נ' המל"ל, פד"ע יז 133,130.

3.
ואלה תמצית טענות המשיב:-
3.1.
הוועדה התכנסה בעקבות

פסק דין
שניתן בבל 625/04 (ערעור שהוגש על ידי המל"ל).
3.2.
וועדת הרשות שהתכנסה בעקבות פסק הדין קבעה כי לא מתקיים במערער התנאי ההכרחי של אי מסוגלות לעבודה כתוצאה מהפגיעה מתאונת העבודה.
3.3.
הוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין ונימקה את קביעתה.
3.4.
הוועדה רשאית לשנות את דעתה ובלבד ששינוי דעתה הינו מנומק.

הכרעה:
4.
ביום 3.11.2004 נתן בית הדין

פסק דין
בעניינו של המערער כדלקמן:-

" עניינו של המשיב יוחזר לוועדה על מנת שתשקול שוב את החלטתה, האם להפעיל תקנה 15 בעניינו של המשיב או אם לאו.

בטרם תקבל הוועדה החלטה האם להפעיל תקנה 15, עליה להיוועץ שוב עם וועדת הרשות, כשבסופו של דבר ההחלטה תהיה של הוועדה עצמה, תוך שהיא מתייחסת לעמדת וועדת הרשות, לדו"ח השיקום שצויין בוועדת הרשות מיום 23/9/03, למכתב המעסיק מיום 23/6/03, וכן לפרוטוקול ו/או החלטת מבטחים בהקשר להמשך העסקתו או יציאתו לפנסיה רפואית של המשיב (כאמור במכתב המעסיק מיום 23/6/03).

על הוועדה לנמק את החלטתה וזאת לאחר שהיא תזמן את המשיב ותאפשר לו לטעון בפני
ה בנושא הפעלת תקנה 15."
5.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי הוועדה פורמלית פעלה בהתאם להוראות פסק הדין, ואולם טוען ב"כ המערער, כי היה לא די בנימוק שניתן על ידי הוועדה על מנת להסביר את השוני במסקנותיה.
6.
יצוין, כי וועדת הרשות שהתכנסה לאחר מתן פסק הדין קבעה כדלקמן:-
"ועדת הרשות סבורה כי אין בממצאי הועדה הרפואית לעררים מיום 13.1.04 כדי למנוע מהתובע את עבודתו כמחסנאי בחצי משרה כפי שעשה לפני הפגיעה.
הואיל וועדת הרשות סבורה כי לא מתקיים בו התנאי ההכרח של אי מסוגלות לעבודתו כתוצאה מהפגיעה הנדונה והואיל ואין השפעה לגילו, ממליצה ועדת הרשות שלא להפעיל את תקנה 15".
7.
לאחר שהוועדה הרפואית לעררים עיינה בדו"ח ועדת רשות היא קבעה כדלקמן:-

"כמו כן, הועדה עיינה בדו"ח ועדת הרשות לענין תקנה 15 מיום 12.1.2005 ומאמצת את מסקנותיה. מאחר וועדת הרשות בדקה את הנושא על כל חלופותיה. ובנימוק שהפגיעה הנידונה אינה מונעת מהנפגע לחזור לעיסוקו בחצי משרה (היקף משרתו קודם לתאונה הנידונה). יש לציין שהפגיעה הנידונה אינה הבעיה העיקרית לאי חזרתו לעבודתו לפיכך הועדה קובעת שאין מקום להפעיל את התקנה הנפגע מסוגל לחזור לעבודתו, כתוצאה מהתאונה הנידונה ובכך מקבלת הועדה את הערעור המוסד ..."
8.
יצוין, כי ההבדל בין החלטת הועדה הנ"ל, להחלטת הועדה שהתכנסה לפני מתן פסק הדין מיום 3.11.2004, הינו בפירוט ובהסבר של ההחלטה. במקרה דנן החלטת הועדה מנומקת וניתן ללמוד ממנה מדוע הוחלט שלא להפעיל את תקנה 15 (דהיינו, שאי מסוגלותו של המערער לעבוד, אינה נובעת מהפגיעה) בעוד שהחלטת הועדה הקודמת היתה
לאקונית ולא ניתן היה ללמוד ממנה דבר.
9.
בענין שמואל בנימין

[1]

דב"ע לה/333-01 שמואל בנימין נ' המלל"ל, פד"ע ז 361






בל בית דין אזורי לעבודה 2508/05 אזולאי משה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 30/11/2005)