פסקי דין על חסן חליל סעאידה

10/04 פ     05/12/2004




פ 10/04 מדינת ישראל נ' חסן חליל סעאידה




בעניין:

60



בתי המשפט


בית משפט מחוזי נצרת
פ
000010/04


בפני
:
כב' השופט האשם ח'טיב
תאריך:
05/12/2004




בעניין
:
מדינת ישראל






המאשימה

נ
ג
ד


חסן חליל סעאידה






הנאשם


גזר דין

1.
לאחר שמיעת חלק מראיות התביעה, הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון, לפיו תוקן כתב האישום, בכך שבמקום העבירה של חבלה בכוונה מחמירה, בה הואשם הנאשם על פי האישום הראשון שבכתב האישום המקורי, הואשם הנאשם בעבירה של חבלה מחמירה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (ביחס לאחד המתלוננים) ובעבירת פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 334 + 335(א)(1) לחוק העונשין הנ"ל (ביחס למתלונן האחר).

2.
במסגרת הסדר הטיעון, הודה הנאשם והורשע בשתי העבירות הנ"ל ובנוסף בעבירה של החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין ובעבירה של איומים (מספר רב של מקרים) עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין שהיא מושא האישום השני שבכתב האישום.


על פי האמור בכתב האישום, ביום 17.7.04, סמוך לשעה 20:00, בכפר אום אל גנם, דקר הנאשם באמצעות סכין, אשר החזיק בידו, את אחמד סעאידה, וגם את חוסאם סעאידה, אשר הגיע למקום וניסה להפסיק את הפגיעות של הנאשם באחמד. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נחבלו אחמד וחוסאם והובהלו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי. לאחמד נגרם חתך לאורך הלחי השמאלי ובשפה העליונה וחתך בשפה התחתונה ובמצח וגם נגרמו לו שריטות רבות בפני
ם ונזקק לתפרים רבים. חוסאם נזקק לטיפול רפואי וחבישה.

3.
על פי האישום השני, שכאמור מייחס לנאשם עבירה של איום במספר רב של מקרים. פגש הנאשם ביום 5.6.04 את נאיל סעאידה ונזיה סעאידה, קילל אותם ואיים עליהם, בכך שאמר להם שאם יגישו נגדו תלונה במשטרה, ישבור את ידיהם ואת רגליהם.
ביום 16.5.04, פגש הנאשם בכפר אום אל גנם, את באכר סאעידה, ואיים עליו תוך שהוא מניף לכיוונו מוט ברזל שהחזיק בידו, ואמר לו, "זה בשבילך ובשביל המשפחה שלך" כמו כן אמר לבאכר כי ישרוף לו את המשאית. במועד אחר
, כאשר פגש הנאשם את באכר סעאידה במסוף קרני וביקש ממנו להתקשר לאחיו גאזי ומשזה סירב, לקח הנאשם את הטלפון הסלולרי של עיזאת והתקשר באמצעותו לגאזי ואיים על גאזי ובני משפחתו באומרו: "אני מחסל את אחיך ואני גם אחסל אותך ואת חאתם ואת נאיל". לאחר מכן, התקשר הנאשם באמצעות הטלפון הסלולרי של עיזאת למוחמד סעאידה, שהינו קרוב משפחה נוסף של עיזאת, ואיים לפגוע בגופו ובגופם של אנשים אחרים, בכך שאמר לו כי הוא ישבור להם את הרגליים. בהמשך אף אמר הנאשם לעיזאת כי הוא יהרוג את גאזי ואת כל המשפחה של גאזי.

ביום 17/7/04, קרוב לאירוע המתואר באישום הראשון, פגש הנאשם בכפר אום-אלגנם את גאזי סעאידה ואיים עליו בכך שאמר לו "אם המשאיות שלך יגיעו לקרני אני אשרוף אותם וגם ארצח את הבן ואת האחים שלך ולכך אני אביא אנשים מהעולם התחתון".

4.
על פי הסדר הטיעון, הוסכם בין הצדדים, בנוסף לשינוי סעיפי האשמה כאמור, כי התביעה תבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל, לתקופה של 24 חודשים, מאסר על תנאי מרתיע, וקנס מתאים, ואילו הסניגוריה תהא רשאית לטעון טיעון חופשי לכל עונש שיראה לה.

5.
במסגרת ראיות הצדדים לעונש, הגישה התביעה גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, מוצג ת/8, וכן הגישה גליון תמונות של המתלונן חוסאם סעאידה, ת/7, המראות את הפציעות שנגרמו לו כתוצאה ממעשי הנאשם, בנוסף הגישה התביעה תעודה רפואית בדבר התפקוד הרפואי שניתן לחוסאם סעאידה.

הסניגור מצידו, הגיש הסכם סולחה שנחתם על ידי הצדדים,
כמו כן השמיע שניים מעדי התביעה שכבר העידו והם, גאזי סאעידה, אביו של המתלונן אחמד סאעידה ומוחמד סאעידה שהוא קרוב משפחה של המתלונן אחמד, וזאת בעניין הסולחה שהושגה בין הצדדים, לגביה העידו שני העדים כי המדובר בסולחה אמיתית שהשכינה שלום כאשר שניהם מדגישים כי המדובר בכפר קטן שבו כל תושביו הם בני משפחה
אחת – משפחת סעאידה, לכן גם מבחינתם היה חשוב להגיע לסולחה ולהשליט סדר ושלום בין המחנות היריבים.

6.
ב"כ המאשימה, הדגיש בטיעוניו לעונש, את חומרת עבירות האלימות ואת הצורך להחמיר עם נאשמים אלימים, במיוחד אלה העושים שימוש בסכין וציין כי הפסיקה קבעה לא אחת כי יש למגר את תת תרבות הסכין. עוד טען ב"כ המאשימה, כי המדובר באדם אלים, שעקב סכסוך עסקי, נקט בדרך של איומים והפחדה. לטענתו אין המדובר באיומים שבאו בעקבות פליטת פה, ואין המדובר במעשה חד פעמי, אלא בסדרה של מעשים
מתוכננים. ב"כ המאשימה הגיש מספר פסקי דין, בהם הוטלו על נאשמים עונשי מאסר בגין עבירות דומות שנעו סביב התקופה שנתבקשה על ידו, 24 חודשים.

7.
מנגד, טען הסניגור, כי המדובר באירוע שלא תוכנן על ידי הנאשם, והיו אלה דווקא המתלוננים אשר רדפו אחרי הנאשם ואדם נוסף אשר היה עימו. כאשר אלה נמצאים הרחק ממגרש החניה של משאיות משפחת הנפגעים. עקב כך התפתחה קטטה בין שני הצדדים, וגם הנאשם עצמו נדקר על ידי המתלוננים בסכין, בעניין זה של נסיבות האירוע, הפנה הסניגור לעדויות עדי התביעה שנשמעו בבית המשפט באשר לפציעות שנגרמו לנאשם. הפנה לגליון התמונות נ/4, שמראות למעשה פציעות הדומות על פי צורתן לפציעות שנגרמו למתלונן חוסאם סאעידה.

הסניגור ציין את הסכם הסולחה שהצדדים הגיעו אליו ואת חשיבותו להשכנת שלום בכפרם של הצדדים, עוד ביקש הסניגור ללמוד מהסכם הסולחה, ומכך שהמתלוננים ומשפחתם היתה מעוניינת בסולחה ואף יזמה זאת כי המתלוננים ומשפחותיהם הרגישו שגם הם אשמים באירוע.

באשר לעברו של הנאשם, טען הסניגור אף שיש לנאשם הרשעות קודמות שהרי לרב מדובר בעבירות קלות שמעולם לא נעצר הנאשם בגינם עד לתום ההליכים כפי שנעצר בתיק זה. עוד טען הסניגור, כי הנאשם נשוי ואב ל-3 ילדים, בגילאים 4-2, ומאז שפתח עסק, לא עבר כל עבירה. עוד ביקש הסניגור ליתן משקל ראוי להודאתו של הנאשם, המצביע על חרטה כנה מצידו. לסיכום, ביקש הסניגור להסתפק בתקופת מאסר שתחפוף את תקופת מעצרו ולחילופין, תקופה של 10 חודשים.

8.
דובר רבות על חומרתן של עבירות האלימות בכלל, ועל חומרת השימוש בסכין בפרט, במיוחד כשמדובר בשימוש כאמצעי לפתרון סכסוכים ולפעמים אף סכסוכים של מה בכך. לצערנו, עבירות האלימות התפשטו במקומותינו, ושומה על בתי המשפט לתרום את תרומתם במלחמה נגד האלימות, למען מיגור תופעה זו. יחד עם זאת, כל מקרה ונסיבותיו.
בענייננו המדובר אמנם בשימוש בסכין ובחבלות גופניות לא קלות, שנגרמו, במיוחד למתלונן אחמד סעאידה, יחד עם זאת, יש ממש בטענותיו של הסניגור כי הנאשם לא תכנן ולא יזם לתקוף מי מהמתלוננים. היו אלה שני המתלוננים, אחמד סעאידה ונאיל סעאידה, אשר שמרו במגרש משאיות של המשפחה, לדבריהם, על רקע איום בשריפת משאיות ושריפת משאית של קרוב משפחתם מספר ימים קודם לכן, משראו בשעת ערב מוקדמת שתי דמויות המתקרבות ממעלה ההר לכיוון מגרש החניה, הם רצו לעברם, וגם כאשר שתי הדמויות שינו כיוון והחלו נעות לכיוון הנגדי ומתרחקות מהמגרש, לא הרפו המתלוננים והמשיכו במרדף שלהם, עד שהשיגו את שתי הדמויות הנ"ל במרחק של 100 עד 150 מ' ממגרש החניה של המשאיות ומשהתברר להם כי המדובר בנאשם ואדם נוסף שהיה עמו בשם אילן, פנה אליהם אחמד ושאל למעשיהם במקום הזה ואז התפתח ביניהם תחילה ויכוח מילולי שחיש מהר עבר לדחיפות וקטטה במהלכה נדקרו שני המתלוננים. (עדותו של המתלונן אחמד סעאידה והודעתו של נאיל סעאידה נ/8).


נכון כי מקריאת כתב האישום מצטיירת תמונה של נאשם אלים העושה דין לעצמו. מצד שני, הדברים כנראה נעשו על רקע של סכסוך בין שתי המחנות, סכסוך אשר ביסודו עמדה כנראה תחרות מסחרית.

נוסף לנסיבות אירוע מעשי הדקירה והפציעה שביצע הנאשם, שיש לראותם כנסיבות מקלות המקהות במידת מה מחומרת העבירות, יש לציין את הסכם הסולחה שהושג בין הצדדים ואת החשיבות הרבה שתולים בהסכם סולחה זה לא רק הנאשם ובני משפחתו אלא אף המתלוננים ובני משפחותיהם, שכאמור טרחו היום מיוזמתם להגיע לבית המשפט ולהדגיש את חשיבות הסולחה להמשך החיים בכפר הקטן שכל תושביו נמנים על משפחה אחת, היא משפחת סעאידה.
זאת ועוד, הנאשם בחר בשלב מוקדם של שמיעת הראיות, לחזור בו מכפירה ולהודות בכתב האישום לאחר שזה תוקן ועבירת החבלה בכוונה מחמירה הומרה בעבירות יותר קלות כמפורט לעיל, בכך נטל הנאשם אחריות והביע חרטה על מעשיו, ויצוין כי הנאשם אשר בחר להשתמש בזכותו לומר את המילה האחרונה, הביע חרטה על המעשה והדגיש כי כל מטרתו היום היא לשמור על עסקו שלדבריו מאז מעצרו החל להתדרדר.

גם עברו של הנאשם איננו מכביד במיוחד. נכון שלחובתו של הנאשם 12 עבירות וביניהם עבירות של אלימות. יחד עם זאת, רובן המכריע של העבירות בוצע לפני שנים רבות, ורק מקצתם בוצעו בעשור האחרון, כאשר האחרונה ביניהם הינה מחודש ינואר 1999 ועניינה הרשעה בהתנהגות פרועה במקום ציבורי, ובהתנהגות העלולה להפר שלום הציבור.
גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם יש משום נסיבה מקלה. הנאשם נשוי, אב לשלושה ילדים, בגילאים שבין 2 ל- 4 שנים, הקים לעצמו עסק זה לא מכבר והעיד על עצמו כי מאז הוא לא ביצע עבירה כלשהיא.

9.
שקלתי את חומרת העבירות מחד, ואת שאר הנסיבות לחומרה עליהן הצביע ב"כ המאשימה ואת כלל הנסיבות המקלות אותן פירט הסניגור, מאידך, ובאתי למסקנה כי אין למצות את הדין עם הנאשם שבפני
נו. לפיכך, ועל סמך כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
30 חודשי מאסר מהם ירצה הנאשם בפועל 13 חודשים וזאת החל מיום מעצרו, 22/7/04. יתרת התקופה של 17 חודשים תהיה על תנאי למשך 3 שנים והתנאי כי הנאשם לא יעבור תוך תקופת התנאי עבירת אלימות כלשהיא מסוג פשע או עבירת איום ויורשע עליה תוך תקופת התנאי או לאחריה.

ב.
קנס כספי בסך 10,000 ₪. הקנס ישולם תוך 30 יום מיום תום ריצוי תקופת המאסר שהוטלה על הנאשם.

זכות ערעור על גזר דין זה לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.


האשם ח'טיב
, שופט



000010/04פ
054 סנא






פ בית משפט מחוזי 10/04 מדינת ישראל נ' חסן חליל סעאידה (פורסם ב-ֽ 05/12/2004)