פסקי דין על חן עיני אורלי | פסקי דין על עיני אברהם | פסקי דין על לביא פנחס | פסקי דין על לביא רחל |

3749/04 בשא     29/07/2004




בשא 3749/04 חן עיני אורלי, עיני אברהם נ' לביא פנחס, לביא רחל




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בשא003749/04

בתיק עיקרי: א
004439/04

בפני
:
כב' הרשם אורי פוני
תאריך:
29/07/2004





בעניין
:
1 . חן עיני אורלי
2 . עיני אברהם








מבקש

נ
ג
ד


1 . לביא פנחס
2 . לביא רחל



ע"י ב"כ עו"ד
טולדנו אשר

משיב

החלטה


1.
ביום 30.11.03 שכרו המבקשים מאת המשיבים
דירה בירושלים. תקופת השכירות היתה ל 36 חודש.

דמי השכירות נקבעו לסך של 550 דולר לחודש.

2.
לטענת המשיבים כמפורט
בכתב התביעה שילמו המבקשים את דמי השכירות עבור חודשים ינואר ופברואר 04 באיחור ניכר .
בעקבות הפיגור בתשלום דמי השכירות נשלח למבקשים מכתב התראה ובו מודיעים להם המשיבים כי הפיגור הרב בתשלום דמי השכירות
מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות.
כמו כן נדרשו המבקשים לפנות את הדירה עד
יום 18.3.04.

למותר לציין כי המבקשים לא פינו את הדירה
משלא פינו המבקשים את הדירה הוגשה התביעה ביום 21.3.04
בו עתרו מבקשים ליתן צו לפינוי המבקשים מהדירה.

3.
המבקשים בבקשתם לרשות להגן טוענים את הטענות הבאות:
ראשית,עם כניסתם לדירה נתגלה להם כי עולה ריח חזק של ביוב
מהשירותים
והאמבטיה ולפיכך התריעו לא אחת בפני
המשיבים ודרשו את תיקון הפגם.
משלא נענו לדרישה זו הביאו מטעמם
אינסטלטור אשר ניסה לתקן את הליקוי אך תיקון הליקוי היה זמני שכן לדעת האינסטלטור יש צורך בהחלפת הצנרת.
שנית, אכן דמי השכירות עבור חודשים
ינואר-מרץ 04 שולמו באיחור אך זאת בנימוקים מוצדקים לדעתם. לגבי חודש ינואר 04 נטען כי המשיבים הסכימו לתשלום דמי השכירות באיחור וזאת מאחר ובחודש זה היה צורך לקזז מדמי השכירות חשבונות שהותירה אחריה השוכרת הקודמת. כך גם לגבי תשלום בגין חודש פברואר. לגבי התשלום עבור חודש מרץ נטען כי התשלום בוצע באיחור
עקב כך שהמשיבים לא נענו להפצרתם לתקן את הבוילר , רק לאחר תיקון שולמו על ידם דמי השכירות
בגין חודש זה.
המבקשים ממשיכים וטוענים כי ביום 18.4.04 שלחו מכתב
רשום
למשיבים ובו שבו ודרשו את תיקון הליקויים באמבטיה ובשירותים
אשר הפכו את חייהם לבלתי נסבלים.

4.
בטרם יוכרע
גורל הבקשה מן הראוי להביא כלשונם שני קטעים מהסכם השכירות, המתייחסים למצבה הדירה בטרם נחתם הסכם השכירות.


האחד הוא סעיף 10 להסכם
אשר לפיו:
"השוכרים (המבקשים – א.פ)
מצהירים בזה כי ראה (צ"ל ראו – א.פ) את הנכס, בדקו אותי ומצאו אותו סביבתו מתאימים למטרותיהם וכן מוותרים בזה על כל טעות פגם או ברירה".

השני היא הצהרת המבקשים כמופיעה בכתב יד בסוף החוזה
ובה נאמר:
"מצבה
של הדירה בעת ההשכרה טוב מאוד ותקין כל הפרטים פועלים כראוי והשוכר מתחייב להחזיר את הדירה למשכיר בתום תקופת השכירות....".

5.
בכל הקשור לדמי השכירות נקבע בהסכם כי דמי השכירות ישולמו מראש בכל שני לכל חודש לגבי החודש השוטף.

בסעיף 30 להסכם נקבע כי:
"במידה
והפר השוכר תנאי מתנאי חוזה זה ולא תיקן את ההפרה תוך 7 ימים מקבלת הודעה בכתב לעשות כן, יהיו
המשכירים רשאים לבטל חוזה זה, על ידי מתן הודעת ביטול בכתב, ועל
השוכר
יהיה לפנות את הנכס מיד עם קבלת הודעה כזו.

המשיבים
שלחו למבקשים מכתב ביום 18.2.04
(נספח ג' לכתב התביעה)
ובו הובא לידיעתם כי דמי השכירות שולמו באיחור ניכר מעבר למוסכם בהסכם השכירות ועובדה זו הינה הפרה של הסכם השכירות.

המשיבים
שלחו למבקשים את נספח ד' לכתב התביעה ובו דרישה לפינו הדירה וזאת עקב הפרת ההסכם באופן יסודי.
עצם הגשת כתב התביעה לפינוי המבקשים כמוה כהודעה
על ביטול הסכם השכירות.

כאמור טוענים המבקשים כי איחור
בתשלום, דמי השכירות נעשה בהסכמת
המשיבים. טענה זו של המבקשים עומדת בסתירה לנספח ג' אשר נשלח אליהם ובו מתריעים המשיבים על כך כי דמי השכירות שולמו באיחור ומתריעים במבקשים לבל יעשו כן בחודשים הבאים.
לו הסכימו המשיבים
לקבלת התשלום באיחור לא היו טורחים לשלוח את מכתב האזהרה.

לסיכום נקודה זו, אף מן המסמכים שצורפו לכתב התביעה ואף מן המסמכים שהמבקשים עצמם צורפו לבקשתם עולה עובדה אחת ברורה והיא
כי המבקשים
אכן לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי ההסכם בכך שלא שילמו את דמי השכירות במועד ואף את התשלומים בגין הוצאות הבית השונות.

במצב דברים זה הפעילו המשיבים את זכותם על פי ההסכם וביטלו את ההסכם כדין.
זכותם
של המשיבים הוא כי המבקשים יעמדו בהתחייבויות שנטלו על עצמם.
משחל
איחור בביצוע התשלומים במספר מועדים אין לצפות
כי המשיבים יעברו לכך על סדר היום
ויספגו את הנזקים אחר נגרמו להם
עקב מחדליהם של המבקשים.

7.
המבקשים כאמור מעלים טענות קשות כנגד
המשיבים על כך שמן הדירה עולה ריח חריף של ביוב אשר מונע מהם להנות מן הדירה אף בהנחה שיש
ממש בטענות אלה ואין אני קובע כל ממצא בענין זה אין בכך כדי להצדיק את הפרת ההסכם.
יתר על כן מן הסעיפים שהובאו לעיל
מהסכם השכירות עולה כי המבקשים אישרו כי אין להם כל טענות בקשר למצבה של הדירה.
בפני
המבקשים עומדת
האפשרות להגיש תביעה כנגד המשיבים בגין הנזק ו/או עגמת הנפש שנגרם להם כתוצאה מצ"ב הדירה, אך אין לכך כל קשר עם
חובת המבקשים לעמוד בתנאי החוזה.

8.
לאור האמור לעיל אני דוחה
את הבקשה לרשות להגן.

המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד
בסך של 1000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן בזאת

פסק דין
לטובת המבשיבים על פי כתב התביעה.

ב"כ המשיבים ימציא

פסק דין
פורמלי לחתימה
תוך 10 ימים מיום קבלת החלטה זו.

המזכירות תמציא
העתק החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום י"א באב, תשס"ד (29 ביולי 2004) בהעדר.


אורי פוני
, רשם








בשא בית משפט שלום 3749/04 חן עיני אורלי, עיני אברהם נ' לביא פנחס, לביא רחל (פורסם ב-ֽ 29/07/2004)