פסקי דין על בטאן אברהם (המסעדה של אבי) | פסקי דין על עילית חברה לביטוח | פסקי דין על אנט עזרא

1466/05 בשא     04/09/2005




בשא 1466/05 בטאן אברהם (המסעדה של אבי), עילית חברה לביטוח בע"מ נ' אנט עזרא




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום צפת
בשא001466/05

בתיק עיקרי: א
001005/05

בפני
:
כבוד הרשמת אינעאם שרקאוי
תאריך:
04/09/2005




בעניין
:
1. בטאן אברהם (המסעדה של אבי)

2. עילית חברה לביטוח בע"מ




המבקשים



נ
ג
ד



אנט עזרא





המשיבה


החלטה


1.
בפני
י בקשה לביטול פסק הדין מיום 5/05/2005 שניתן בהיעדר ועיכוב ביצועו, וזאת עד למתן ההחלטה הסופית בבקשה דנא.

2.
מבקשים לא הכחישו שהומצא להם כתב התביעה כדין, אלא לטענתם, הסיבה לאי הגשת כתב הגנה מטעמם נעוץ בתקלה טכנית, שעניינה בשינוי נהלי המבקשת מס' 2.


עד עתה שהיתה מתקבלת תביעה, היא הייתה מועברת למבקשת מס' 2, הלא היא חברת הביטוח.
על פי הנוהג שהיה קיים אצל המבקשת מס' 2, כתב התביעה המתקבל במשרדי החברה מועבר תחילה לטיפול עו"ד או מסלק תביעות, המצוי בצוות הפנימי של חברת הביטוח.
זה האחרון היה בודק את הטעון טיפול בכל הנוגע לתביעה, ובמקרה הצורך מעבירה לעו"ד חיצוני לצורך הגשת כתב הגנה.

לאחרונה, שונה נוהל זה, והתביעות המוגשות כנגד חברת הביטוח מועברים בתחילה למשרד עו"ד לויתן. שם מטופלות התביעות, בהתאם לנדרש, ובמידת הצורך מועברות לעו"ד חיצוני לצורך ייצוג חברת הביטוח והגשת כתב הגנה.

בשל שינוי זה בנוהל, ובשוגג, התעכב הטיפול בתובענה דנא, ולא הוגש כתב הגנה במועד.

לא זו אף זו, שלטענתם מצויות באמתחתם טענות הגנה טובות, שכן התביעה נסמכת על עדות יחידה של התובעת והיא אינה מביאה עדים שיתמכו בגרסתה. מה גם, שלמבקשים אין זכר של עדות לכך שהוזמנה עוגה לשולחן המשיבה או לשולחן סמוך, שבגינה החליקה היא ואף במסעדת המבקשת מס' 1 לא מוכרים עוגות.

מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2005, בגין אירוע שהתרחש, על פי הנטען, בשנת 2001. הווה אומר, למעלה משלוש שנים חלפו בין מועד האירועים נשוא כתב התביעה, לבין מועד הגשת כתב התביעה לבית המשפט. אי לכך לא יתכן שהמשיבה תשתהה שיהוי מהותי שכזה בהגשת התביעה, ובכך תפגע ביכולת ההגנה של המבקשים, ומצד שני תנצל שיהוי כה קטן של המבקשים, על מנת לקבל

פסק דין
.

3.
טענת המשיבה, דין הבקשה להידחות ממספר טעמים :

א.
אחר שמבקשת מס' 1 התחמקה מקבלת כתב התביעה ששוגר אליה, נשלחה מזכירת המשיבה, להמציא באופן אישי את כתב התביעה לבעלים.
המבקשת מס' 1 התעלמה במשך חודשיים מכתב התביעה ולא התאמצה לשגר כתב הגנה כנדרש.

ב.
תב התביעה שוגר למבקשת מס' 2 הן לסניפה ביהוד והן למשרדיה הראשיים בתל-אביב, ובכל זאת התעלמה היא מתקנות סדר הדין האזרחי ולא הגיבה לכתב התביעה. לא זו אף זו, שעברו למעלה מחודש ימים מיום מתן פסק הדין ועד לשיגור הבקשה.

ג.
טענה כי לא מוכרים במסעדה עוגות הינה מגוחכת, שכן בליל שבת, בו המסעדה נהפכת ל"טברנה", מגיעים
מבלים פוטנציאלים ו/או חוגגי יום-הולדת והעוגה כן היתה שם.


דיון


4.
החלטה הניתנת בהיעדר יוצרת ציפייה בקרב בעל דין שזכה בהחלטה, כי לא יוטרד עוד בהליך, לאחר שניתנה החלטה סופית בעניינו. חרף זאת, מכיר הדין, מכוח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן : "התקנות") באפשרות ביטול

פסק דין
שניתן בהיעדר :

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה....".

יוצא איפוא, "כי הדין מבכר, במקרים בהם לבעל הדין טענות הראויות להישמע, את הערך של מתן זכות טיעון מלאה לבעל הדין – גם כאשר מחדלו שלו שלל ממנו מדעיקרא את זכות הטיעון – על פני ציפיתו של בעל הדין שכנגד לסיומם של הליכים אשר לכאורה הסתיימו" (רע"א 10292/01 סופרזול קינן את ביזמן בע"מ נ' ירמיהו עיני חברה לבנין בע"מ).

5.
הפסיקה מתייחסת לשתי קטגוריות של ביטול

פסק דין
: ביטול מחובת הצדק, קרי האם קיים פגם בהליך, וביטול על פי שיקול דעת. באשר לקטגוריה הראשונה, כאשר ביטול פסק הדין נעשה מחובת הצדק, "עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה ובית המשפט אינו רשאי לשקול, אם היתה החלטה נכונה, לגופו של עניין אם לאו" (ר' ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית).

במקרה דנא לא נזקק ביהמ"ש לטענת ביטול מפאת הצדק, שכן המבקשים לא כופרים כי הומצא להם כתב התביעה כדין.

לפיכך, כאשר המבקשים אינם אוחזים בטענת הפגם בהליך אשר אותו הם מבקשים לבטל, תלויים הם, כאמור, בחסדיו של בית המשפט. במקרה דנא לעולם אין זכות קנויה בידיהם לדרוש את הביטול, אלא ביהמ"ש יציג לעצמו שתי שאלות :

" ראשית : מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבית המשפט ?
שנית : מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע- המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט...השאלה השנייה היא עיקר, ולשאלה הראשונה נודעת אך חשיבות משנית".
(כב' השופט זוסמן, בספרו סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית).

6.
לאור האמור לעיל נשאלת השאלות הן אם המבקשים נתנו הסבר סביר למחדלם והן אם הצביעו על קיומה של עילת הגנה ?


המבקשים תולים את עיקר יהבם בבקשת הביטול על כשל טכני, שנובע בגין שינוי נהלים אצל המבקשת מס' 2, שאמורה היתה להגיש כתב הגנה בשם שניהם.

איני רואה עין בעין עם טענה זו של המבקשים, שכן בית-המשפט אינו כפוף לנהלים פנימיים שקיימים אצל המבקשת מס' 2, וכפיפות בית המשפט הינה בלעדית לתקנות סדר הדין האזרחי ותו לא. ומשנקבע בתקנות כי על המבקשים להגיש כתב הגנה תוך 30 יום, ומשלא עשו כן, אין להם מה להלין, אלא על עצמם.

ויודגש, שלא יעלה על הדעת, שתקנות סדר הדין האזרחי יוכפפו לנהלים פנימיים של הצדדים, שכן אחרת נמצא עצמנו פועלים לפי הנהלים של הצדדים ומתעלמים לחלוטין מהוראות החוק.

מה גם, שאף אם אמת בטענת המבקשים כי מבקשת מס' 2 היא זו שאמורה היתה להגיש את כתב ההגנה,
נהי וברי לכל בר-בי- רב, כי אם מוגש נגד אדם כתב תביעה, לא ישקוט הוא על השמרים ויעשה כל אשר ידו משגת לפתירת הסכסוך ולא יסתפק כמו שהסתפקה במקרה דנא, מבקשת מס' 1, כי מבקשת מס' 2 תטפל בתביעה, או לכל היותר היתה בודקת באיזה שלב מצוי הטיפול בתיק, במקום לגלגל עיניה השמימה ולשבת בחיבוק ידיים.

7.
דא עקא, שחרף האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי עסקינן במקרה חריג, שבנסיבותיו יש כדי להצדיק ביטול של

פסק דין
, ובהערת אגב אוסיף ואטעים שגם אם יש במידה זו או אחרת רשלנות מצד המבקשים לא מגיעה היא לרמת זלזול זדוני כלפי בית המשפט, שיש בה כדי למנוע את זכות הגישה לערכאות של המבקשים. ולעניין זה יפים הדברים שנאמרו בבש"א (ירושלים) 2246/03 מדינת ישראל נ' קיבוץ שריד :

" אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא -כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת... " (הדגשות שלי).

המבקשים העלו טענת הגנה שראוי שתתברר בבית המשפט, לפיה אין זכר לכך שהוזמנה או הוגשה עוגה לשולחן של המשיבה או לשולחן סמוך, שבגינה החליקה היא על רחבת הריקודים. מה גם שאיש לא הבחין בעוגה כלשהי המוטלת על הרצפה ואיש מעובדי המבקשת מס' 1 לא התבקש לנקות שאריות של עוגה שהיו על הרצפה. לפיכך, במידה שתוכח טענה זו, יש בכוחה לכרסם בעילת התביעה.

8. סיכומם של דברים

הגם שהמבקשים לא טמנו ידם בצלחת, אין התנהגותם נכנסת לקטגוריה של אותם מקרים בהם ומסיבה זו בלבד, ינעלו בפני
הם שערי בית המשפט, שכן "ההתייחסות להליך ביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד נעשה על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו" (בש"א (ירושלים) 2246/03
מדינת ישראל נ' קיבוץ שריד ).

דא עקא, שביטול

פסק דין
לחוד והטלת הוצאות לחוד. לאור העובדה כי אין חולק על כך שכתב התביעה הומצא למבקשים כדין ורק בשל כשל טכני אצלם לא הגישו כתב הגנה, איני רואה מקום לפטור אותם מתשלום הוצאות, ועל המבקשים לשלם הוצאות בקשה זו בסך של -.1,200 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים העתק מהחלטה זו אשר ניתנה בהעדרם,
היום ל' באב, תשס"ה (4 בספטמבר 2005) .

אינעאם שרקאוי
, רשמת
001466/05בשא112 שרית כהן






בשא בית משפט שלום 1466/05 בטאן אברהם (המסעדה של אבי), עילית חברה לביטוח בע"מ נ' אנט עזרא (פורסם ב-ֽ 04/09/2005)