פסקי דין על קחל עידית | פסקי דין על עו"ד אמיר גאנם

1713/05 דמ     19/10/2006




דמ 1713/05 קחל עידית נ' עו"ד אמיר גאנם




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
דמ 001713/05

דמ 001714/05

בפני
:
כב' השופטת מ. אריסון-חילו
תאריך:
19/10/2006


נציגת עובדים: רעיה רטיג נציג מעבידים: מר אייזנברג ירומה

בעניין שבין
:
קחל עידית



ע"י ב"כ
עו"ד פינגרר רן

התובעת




- נ ג ד -


עו"ד אמיר גאנם



ע"י ב"כ
עו"ד גאנם אמיר

הנתבע


נוכחים
:
מטעם התובעת: עו"ד פינגרר והתובעת ובעלה
מטעם הנתבע:
עו"ד גאנם בעצמו

פרוטוקול

התובעת מוזהר כדין לומר את האמת ומעידה
:
אני מאשר את תוכן תצהירי ואת חתימתי עליו, התצהיר ונספחיו הוגשו וסומנו ת/1.

חקירה נגדית:
ש.
האם זה נכון שלא עבדתי במשרד של עו"ד קליין?
ת.
עבדת
ש.
מתי?
ת.
היית בא בימי שישי, אני לא יודעת מה היה ההסדר אבל היית בא. הם היו יושבים בחדר וכמעט כל יום שישי היית בא.
ש.
לפני שרכשתי את המשרד של עו"ד קליין, הייתי במשרד?
ת.
כן, היית.
ש.
אני אומר לך שמעולם לא עבדתי במשרד עו"ד קליין, עובדה שאת יודעת.
ת.
לא נכון. אתה היית. ישבתם ביחד.
הדפסות לא היית נותן לי אבל הייתם ביחד. למיטב זכרוני היית בא בימי שישי.
ש.
כמה זמן באתי למשרד ביום שישי, שנה, שנתיים?
ת.
לא זוכרת. אח"כ קיבלת את המשרד. אני זוכרת שהיית נוכח.
ש.
האם את יודעת שאני רכשתי את המשרד של עו"ד קליין?
ת.
כן, אני יודעת
ש.
האם את יודעת שעו"ד קליין ביקש ממני להשאיר את כל הצוות שלו, חוץ ממך, הוא פיטר אותך?
ת.
כן, אני יודעת.
ש.
האם זה נכון שבהתחשב בך ובמצב, אני קראתי לך על מנת להמשיך לעבוד, בתאריך בו המשכת לעבוד?
ת.
אתה יזמת אבל אתה ידעת איך אני עובדת, כי אתה היית נוכח במשרד של עו"ד קליין.
ש.
למה רק אותך שיחרר עו"ד קליין ואת שאר העובדים השאיר?
ת.
אני לא יודעת. זה היה ביניהם.
ש.
תגידי לבית הדין מה קרה באותו יום שאני הודעתי לך שאני מפסיק לך את העבודה?
ת.
אשתך ביקשה כוס קפה. אני מפנה לסעיף 6 לתצהירי.
ש.
תסבירי לבית הדין מה קרה?
ת.
אשתך ביקשה להכין לה כוס קפה,
והייתי עסוקה עם דברים אחרים, והכנתי לה את הקפה לאחר רבע שעה. אז הוא קרא לי למשרד והתחיל לצעוק עלי וביקש את המפתחות ושאצא מהמשרד.
הוא נתן לי מכתב פיטורין, נתתי לו את המפתחות
ויצאתי.
ש.
אני אומר לך שאת לא אומרת אמת, בזה שאני קראתי לך למשרדי בגלל הצעקות שלך בחוץ במזכירות. זה נכון או לא נכון?
ת.
זה לא נכון.
ש.
את לא צעקת וקראת לך בגלל קפה, נכון?
ת.
אני לא צעקתי, אני לא נוהגת לצעוק.
ש.
תגידי, חוץ מהמכתב שמסרתי לך, כשקראתי אותך אלי, אמרתי לך למה אני מפסיק את העבודה שלך, מפטר אותך
ת.
לא נכון. אמרתי לי שאכנס לחדר שלך, שאתן את המפתחות ושאצא.
ש.
אז נכנסת אלי, לא אמרת לי מה הסיבה, נתתי לך את המכתב ויצאת . אז איך את יודעת שזה בגלל כוס קפה?
ת.
זה מה שנראה לי,
לא פירטת לי את הסיבה.
ש.
אותה עו"ד חאג' שהפסקתי לה את העבודה,
האם כשהיא התנהגה וקיללה במשרד, את נכחת במשרד ושמעת אותה?
ת.
אני לא זוכרת.
ש.
כשעו"ד חאג' עזבה את המשרד לא היית במשרד?
ת.
הייתי כן, אבל אני לא יודעת מה היה ביניכם, אני חושב שזה היה מריבות על חדרים, בין אחיך העו"ד, לבין עו"ד חאג'.
ש.
האם נכון שהיתה תקופה שאת ועו"ד חאג' לא דיברתם אחת עם השניה?
ת.
לא נכון, אנו חברות עד היום, אנו בקשר.
ש.
בתקופה שעבדת אצלי במשרד, כמה פעמים קראתי לך והערתי לך על התפקוד שלך במשרד?
ת.
תמיד קראת לי וצעקת עלי.
ש.
תסבירי לבית המשפט מה קרה כשרבת עם מנהל המדור האזרחי בבית משפט השלום בעכו ואני הייתי צריך להתערב?
ת.
אתה יודע שזה לא נכון. לא דיברתי איתו, דיברתי עם הגזברית.
ב"כ התובעת:
הדבר לא מופיע בתצהיר הנתבע. אני מתנגד להרחבת חזית.
עו"ד אמיר גאנם
:

אני רוצה להראות שאני לא הגעתי פתאום ופיטרתי את התובעת, אני רוצה להראות את הרקע.
אני בחקירה נגדית.
ומבקש להראות את ההתנהלות שלה במשרד, זאת הטענה שלי.
בגלל ההתנהגות שלה כלפי המעביד שלה, היא לא זכאית לפיצויי פיטורין, בית הדין יתרשם.
ב"כ התובעת:
חברי אומר שהוא זכאי וראשי בחקירה נגידת לשאול על כל ארוע, ואני סבור שכלב ההגנה אמור להגביל את חזית הדיון וזאת מן הנימוק הראייתי שראויים הצדדים לדעת את הנימוקים האחד של השני על מנת שלא יופתעו ביום הדיון. בכתב ההגנה אין מילה על התנהלות כלפי בתי משפט, מזכירות בתי משפט וכדומה. והרי כלל יסודי הוא שאילו היה כך נרשם, היה לי ולתובעת האפשרות להביא את אותו מזכיר שחברי מציין כעד למשל, הזכות האלמנטרית הזאת נמנעת עקב אי רישום וכיתוב הטענה. בא עכשיו חברי, ואני חושב שהוא מקיש מהדין הפלילי וטוען שהכל פתוח. החזית איננה בהתנהלות בענין המזכירות. ולכן אני מבקש למנוע ממנו הרחבת חזית כל אימת שהיא שונה מהכתוב בכתב ההגנה, כתבי הטענות הם המכתבים את החזית הדיונית שבין הצדדים, על אף שהתשובה כבר ניתנה.




החלטה


אין אנו מתירים את השאלה, משמדובר בהרחבת חזית והדבירם לא נטענו לא בכתב ההגנה ולא בתצהיר הנתבע.
ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ז (19 באוקטובר 2006) במעמד הצדדים.


רעיה רטיג

נציגת עובדים



אייזנברג ירומה

נציג מעבידים



מ. אריסון-חילו
, שופטת

התובעת ממשיכה
:
ש.
אמרת לפני כמה דקות שקראתי לך כמה פעמים, וצעקתי עליך. תסבירי לבית הדין למה. מה היה באותם מקרים.
ת.
אני זוכרת שהאשמתי אותי כל הזמן, למרות שאני חושבת שאני לא אשמה, אני לא זוכרת במה מדובר. בכל פעם שהיתה לך הזדמנות
לצעוק עלי, צעקת עלי, לאורך כל השלוש שנים האלה.
ש.
האם נכון שקראתי אותך לחדר ואמרתי לך על התפקוד במשרד ולא על דבר אחר. נכון?
ת.
אתה יודע שתפקדתי במשרד כמו שצריך וידעתי אתה עבודה ולא אתה לימדתי אותי אתה עבודה. עשיתי לך את כל העבודה כל הזמן.
ש.
זאת לא השאלה. תגידי לבית הדין על מה הערתי לך?
ת.
אני לא זוכרת. אתה צעקת עלי כל הזמן.
ש.
מה היתה הצעקה? מה אמרתי?
ת.
אני לא זוכרת. אני זוכרת שהיו , ותמיד האשמת אותי גם כשלא הייתי אשמה.
ש.
האם נכון שאני הוצאתי לך מכתב הפסקת עבודה גם לפני המקרה הזה?
ת.
הוצאת לי עוד מכתב ב- 4.4 זה היה ערב פסח.
רצית שאשאר שעות נוספות ערב פסח ולא הסכמתי. הוא פיטר אותי כי הוא רצה לעכב אותי במשרד ולהיכן את המס"בים שפקידה אחרת היתה צריכה לסיים אותם.
ש.
אני אומר לך שלא היה שום ערב חג באותו יום?
ת.
ואני אומרת לך שכן.
ש.
באיזה שעה הארוע היה?
ת.
אני לא זוכרת, זה היה בסיום, 4.30 נכנסתי אליך אמרתי לך להתראות ולא הסכמת, וכתבת שטרקתי את הדלת. זה כתבת במכתב הפיטורין וזה לא היה נכון. לא טרקתי לך את הדלת, אמרתי לך להתראות וסגרתי את הדלת ואמרת לי את תסיימי את הכל היום, את לא תלכי הביתה עד שתסיימי את העבודה.
ש.
האם נכון שבערב פסח יש לנו הרמת כוסית במשרד?
ת.
זה היה יום לפני, זה היה יום ראשון.
ש.
האם נכון שאף פעם בערב חג לא עובדים עד השעה 4.00?
ת.
זה היה יום לפני ערב החג, ולמחרת ביקשת ממני מכתב התנצלות, כי כל הפקידות לא רצו שאני אעזוב. אני רציתי ללכת לאחר קבלת מכתב הפיטורין, ונכנסו כל הפקידות אליך ואתה דרשת ממני מכתב התנצלות.
ש.
האם נכון שאני הסכמתי להשאיר אותך רק בגלל התערבות שאר צוות המשרד וביניהם גם ריקי?
ת.
אני יודעת שהם נכנסו אליך לחדר, והדלת היתה סגורה. לא הייתי נוכחת.
ש.
אם לא עשית שוטם דבר, על מה התנצלת במכתב?
ת.
אני נאלצתי להודות, למרות שזה לא היה נכון. המכתב פיטורין שלך לא היה נכון בענין טריקת הדלת. אני לא טרקתי את הדלת.
וגם המכתב הזה נכתב יום אחרי מכתב הפיטורין, למחרת הם נכנסו אלי, ב- 5.4 הם ביקשו ממני לכתוב את המכתב וגם אתה דרשת, אחרת הייתי עוזבת ולא חוזרת אליך יותר. זה המכתב שכתבתי, המכתב הוגש וסומן נ/1.
ש.
לפני שקיבלת את המכתב הזה, האם זה נכון שהתניתי את חזרתך בזה שלא תחזירי על ההתנהגות שלך? דיברתי איתך על זה נכון?
ת.
נכון. התנית את זה. למרות שאתה יודע שלא היית אשמה, לא טרקתי את הדלת כפי שמצויין במכתב הפיטורין.
ש.
האם נכון שעו"ד גאנם לא שומע את הדלת אלא בחוץ, המזכירות שומעת את הטריקה?
ת.
במזכירות יש כמה פקידות. מדובר בדלת כניסה חיצונית.
אם דלת הכניסה
נטרקת, עו"ד גאנם יושב רחוק.
ש.
עם מי מצוות המשרד היו לך ימים שלא דיברת איתם, ואני הייתי צריך להתערב בענין?

ב"כ התובעת:
זה לא שייך וכתוב בכתבי הטענות.

התובעת ממשיכה
:
ת.
היו לנו וויכוחים עם רותי המזכירה שלך, בענייני עבודה.
ש.
עם בת שבע לא היה לך וויכוח
ת.
לא, עם בת שבע דווקא הסתדרנו, אני עזרתי לה במשרד.
ש.
אם עו"ד חאג' לא היה לך וויכוח
ת.
לא
ש.
עם ריקי הסתדרת?
ת.
לא. עד היום אנו חברות טובות וגם את ריקי פיטרת. את ראידה חאג' פיטרת לפני, אח"כ פיטרת אותי.
ש.
האם נכון שיש לך את כל תלושי השכר?
ת.
זה נכון מלבד התלוש האחרון ששילמת לי 900 ₪.
ש.
למה לא צרפת את תלושי השכר שלך?
החלטה


אינני מתירה את השאלה.
ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ז (19 באוקטובר 2006) במעמד הצדדים.


מ. אריסון-חילו
, שופטת

התובעת ממשיכה
:
ש.
אני אומר לך שבשנת 2003,
לפי התלושים
שלך קיבלת 8 ימים חופש.
ת.
אני לא זוכרת. לא עברתי על התלושים.
ש.
בשנת 2004 מופיע לך בתלושים 7 ימי חופש. נכון?
ת.
אני לא יודעת. לא עברתי על התלושים.
ש.
בשנת 2005 שסיימת שולמו לך בגין 4 ימי
חופש.
ת.
לא הייתי בחופש בחודש מרץ, אולי יום אחד. הסכמת לתת לי יום אחד או יומיים כי עברנו דירה ולא הסכמת לתת לי ימי חופש. באוגוסט שכל הפקידות היו בחופש, לא נתת לי ולא הייתי כמעט בחופש בשנה האחרונה. נדמה לי שנתת לי יומיים בשנת 2005 עד חודש מרץ. אני שמרתי על החופש בשביל לעבור דירה ולא הסכמת לאשר לי חופש כי אמרת שאתה לא יכול בלעדי, למרות שהיו עוד פקידות
ש.
יש במשרד 5 פקידות. איזה עבודה את יכולה לבצע שאני לא יכול לוותר עליך
ת.
זה מה שאמרת לי
ש.
האם זה נכון שהיית הפקידה
הכי זוטרה במשרד?
ת.
אתה עשית אותי זוטרה. יכולתי לנהל משרדי ואתה יודע את זה. לפני זה לא היו לי תקריות כמו שהיו לי, עבדתי בהרבה משרדי עורכי דין, ובחברת חשמל וזו הפעם הראשונה שקורה לי מכתבי פיטורין רק איתו, בכל תקופות עבודתי קיבלתי רק המלצות. היום אני מזכירה ומנהלת משרד עורכי דין ואתה יודע ועשית אותי אצלך פקידה, ניצלת אותי מכל צוות המשרד.
ש.
האם זה נכון שניהלת את דף הנוכחות שלך במשרד.
ת.
זה נכון.
חוץ מהמזכירה שלך רותי שמעולם לא כתבה.
ש.
אני רואה שהצאת את הדפים האלה ללא אישורי, על סמך מה הוצאת את הדברים האלה מהמשרד?
ת.
התיק המלא נמצא אצלך במשרד.
ש.
את צילמת את הדפים או זה המקור?
ת.
המקור אצלך במשרד.
ש.
המסמכים האלה שצילמת אותם ....
ב"כ התובעת:
אני מתנגד. עם כל הכבוד, והיקר, אין בדיני הראיות ועוד לא היה,
עו"ד גאנם:
אני מבקש שעו"ד
פינגרר יטען בצורה חברי
ב"כ התובעת:
יכול להיות שחברי לא יודע את דיני הריאות
עו"ד גאנם:
אני יכול לפתוח לך בי"ס בדיני ראיות.
ב"כ התובעת:
לא יכול להיות שתורחב חזית לגבי נושאים שלא היו בכתבי הטענות
התובעת ממשיכה
:
ש.
יש ל את הדפים שמראים כמה ימים היית בחופש, רשמת אותם בכתב ידך. למה לא צרפת אותם לכתב התביעה?

החלטה


אינני מתירה את השאלה.
ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ז (19 באוקטובר 2006) במעמד הצדדים.


מ. אריסון-חילו
, שופטת

התובעת ממשיכה

:
ש.
בשנת 2003 בתלוש חודש אוגוסט קיבלת 5 ימי הבראה. נכון?
ת.
למיטב זכרוני, נכון.
ש.
בשנת 2004 בתלוש חודש 8/04
קיבלת דמי הבראה 6 ימים נכון?
ת.
אני חושבת שזה נכון.
ש.
אז למה את תובעת דמי הבראה?
ת.
עבור השנה האחרונה, התחלתי לעבוד בפברואר ובמרץ פיטרת אותי.
שילמת לי ימי הבראה עבור השנה הראשונה והשניה ועבור השנה השלישית לא שילמת לי, קיבלת אותי לעבודה בחודש פברואר.
ש.
אני אומר לך שדמי הבראה אני משלם לכל העובדים בחודש אוגוסט.
ת.
אבל לא שילמת לי כשפיטרת אותי. כן, היית משלם דמי הבראה בחודש אוגוסט.
ש.
האם נכון שמתחילת עבודתך עד עזיבתך, קיבלת 16 ימי הבראה?
ת.
לא זכור לי, בד"כ זה 5 ימים כל שנה.
ש.
כמה ימי חופש קיבלת בהתאם לדפי הנוכחות שאת ניהלת בעצמך?
בכל התקופה.
ת.
לא זוכרת אבל בשנה האחרונה לא נעדרתי בכלל. רק היומיים שהזכרתי.
ש.
אני מראה לך תלוש חודש 3/05 שבו כתוב 1,152 ₪ נטו.
ת.
לא שילמת לי, למעט 900 ₪.
ש.
איך שילמתי לך?
ת.
בשיק שלך.
ש.
השיק הזה הפקדת אותו לחשבון?
ת.
כן.
ש.
יש לך תלוש שונה מהשיק, אז למה לא הצגת את דף הבנק?


החלטה
אינני מתירה את השאלה.

ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ז (19 באוקטובר 2006) במעמד הצדדים.


מ. אריסון-חילו
, שופטת

אין חקירה חוזרת
.

עו"ד גאנם, מוזהר כדין לומר את האמת ומעיד
:
אני מאשר את תוכן תצהירי ואת חתימתי עליו, הוגש וסומן נ/2.

חקירה נגדית:
ש.
אתה כותב בסעיף 3 שלא עבדת במשרד עו"ד קליין גם בלי התובעת. הבנתי נכון
ת.
נכון 100%.
ש.
אתה לא עבדת מעולם עם עו"ד קליין
ת.
מעולם לא
ש.
מתי התחלת לעבוד במקומו
ת.
אני לא התחלתי לעבוד עם עו"ד קליין אלא רכשתי את משרדו ב- 2/01
ש.
אני מפנה לנספח א' לתצהירה של התובעת, מכתב מטעם עו"ד קליין ושימך מופיע בלוגו
ת.
זה מסמך שהוצא בתקופת התפר, כשקיבלתי את משרדו של עו"ד קליין. אני מצהיר לפרוט' שהמיום הראשון שהוסמכתי לעריכת דין, אני מנהל עצמאי את משרדי ולא עבדתי כשכיר ולא עבדתי במשרדו של עו"ד קליין.
המכתב הזה מתקופת רכישת המשרד.
ש.
אני מראה לך את שימך מתנוסס. ידעת ששימך נמצא על הלוגו עד הרגע הזה?
ת.
ראיתי את המכתב הזה לראשונה כשקיבלתי את תצהיר התובעת.
ועד אז לא ידעתי על קיום המכתב.
באשר ללוגו, לא ידעתי על הלוגו הזה.
ש.
יש לך את ההסכם שלך, את התאריך של ההסכם עם עו"ד קליין?
ת.
לא, אין לי.
ש.
ראית את המכתב הזה שנכתב ע"י עו"ד קליין?
ת.
לא.
ש.
כשקיבלת אותו עכשיו ראית מה כותבת עו"ד קליין על התובעת?
ת.
כן. אני יודע מה חושב עו"ד קליין על התובעת. היא העובדת היחידה במסגרת ההסכם שלי עם עו"ד קליין, הוא ביקש שצוות העובדים ישארו במשרד והעובדת היחידה שהוא ביקש לשחרר אותה זו התובעת כאן ואני יודע גם למה. זה שנתן לה מכתב המלצה...
ש.
אתה אומר שכל מה שכתוב במסמך הזה איננו מבטא את האמת
ת.
לא נכון. אני לא אמרתי שהמסמך הזה מבטא או לא מבטא את האמת. אני
אומר לך לגבי דעתו של עו"ד קליין, אני יודעת את דעתו על התובעת, מהיכרותי אותו במשרדו.
ש.
אני מקריא לך את המכתב, וזאת תגובת עו"ד גנאם?
ת.
כן.
ש.
האם אתה יודע היום, מה עו"ד קליין על דף לוגו שאתה מצוי עליו כתב
לתובעת הזו, ואשר צורף לתצהירה?
ת.
לפני דקה עניתי ואמרתי וראיתי את המכתב שצורף למסמכים כאן.
ש.
ואני מבין שמטוב ליבך קראת לה לבוא ולהמשיך לעבוד.
ת.
קודם כל ליבי טוב. דבר שני, מאחר והיא העובדת היחידה שעו"ד קליין שיחרר אותה, אמרתי שאני מחזיר אותה שהיא תמשיך לעבוד, לא רציתי לפטר אותה.
ש.
למה?
ת.
למה,
פשעתי?
ש.
שאני שואל אותך לא למה פשעת, אתה בא ואומר שקליין בניגוד למכתב הנפלא הזה, רק אותה מחליט לפטר ואתה מחליט מנימוקך לקבלה. אני שואל אותך מה הנימוק של איש שיודע שישנה קבוצה שכולה ממשיך ואחד פוטר ואתה אומר לא, אני בכל זאת רוצה להחזירה. למה? מה היה ההגיון המינהלי של עו"ד קליין שקראת לה בחזרה.
ת.
התובעת קלדנית
מעולה ולכן ביקשתי שתחזור. בתקופה של עו"ד קליין הוא הושיב אותה במרפסת במשרד מול מחשב והיא רק הדפיסה. לא היה לה מגע עם העובדים ולא עם הלקוחות, כשהחזרתי אותה למשרד, החזרתי אותה על תקן של עובדת, פקידה רגילה וגם היה לה מגע לא רק עם צוות המשרד והלקוחות גם עם המוסדות שאנו עובדים מולם.
ש.
אני מבין שעל הצעקות שעליהן שאלת היו בידיעת כל העובדים במשרד, בעת שארעו הארועים שאתה אומר.
ת.
נכון, מי שנכח במשרד.
ש.
התובעת עבדה אצלך 3 שנים ויותר. כעבור כמה זמן היה הארוע שהיא טוענת לגבי ערב פסח, אתה אומר שזה לא היה בערב פסח. מתי זה היה?
ת.
אני רואה עתה את סעיף 6 לתצהיר ואני רואה שזה מוטעה שם, התובעת התחילה לעבוד ב-13.2.02.
ש.
הארוע שהיא טוענת בתאריך 4.4.04 ארע אחרי כמה זמן לטענתך
ת.
הארוע הספציפי שהוצאתי לה
ב- 4.4.04.
ש.
עד אז לא הצאת לה כל מכתב. זה נכון?
ת.
נכון
ש.
אמרת מקודם אם הבנתי נכון ש- 4.4.04 זה לא היה ערב ערב פסח?
ת.
במשרדי מזה 20 שנה... אני לא זוכר היום. אפשר לקחת יומן.
ש.
עד עדותך כאן, לא ידעת שמדובר בערב לפני ערב פסח
ת.
נכון
ש.
עכשיו שאני מראה לך בלוח השנה ש 4.4.04 זה יום לפני ערב פסח, האם בהתחשב בעובדה הזאת, היית משנה את עמדתך לו ידעת עובדה זו?
ת.
לא.
ש.
אתה זוכר מה היתה הסיבה, מה קרה ב- 4.4.04?
ת.
וודאי שאני ידוע. יש עבודה..
ש.
למה בתצהיר שלך בסעיף 8 לא כתבת מה קרה?
ת.
כתוב במכתב מפורט. מה אני צריך להעתיק את המכתב לתצהיר.
ש.
מי היה אחראי למס"בים במשרד?
ת.
הדפסת המס"בים היתה מוטלת על התובעת.
ש.
ומי אחראי נ על הכנת החומר?
ת.
בת שבע
ש.
בת שבע, באיזה מצב היא היתה באותו יום ה- 4 לחודש.
ת.
כשאני דיברתי עם התובעת, המס"בים היו מוכנים ואני עוד דיברתי איתה בבוקר שיכינו את זה ושזה יצא באותו יום.
ש.
לא כתבת את זה בתצהיר וגם לא במכתב.
ת.
למה לא כתבתי במכתב?!
כתוב בסעיף 4.
ש.
באיזה שעה היה האינסידנט הסופי של אותו יום?
ת.
באיזו שעה? אם היא עזבה ב- 4.00 אני לא ידוע, לקראת סיוף העבודה, היא ביקשה לעזוב, שאלתי אותו את סיימת לעשות את המס"בים, והיא אמרה לא. אמרתי לה אם לא, אז תכיני אותם עכשיו. ואז היא קמה, עזבה את המשרד, טרקה את הדלת והלכה הביתה. התובעת לא אמרה שום דבר לא על פסח ולא על שום דבר.
ש.
לפי הערכתך אז, כמה זמן היה צריך להשלים אחרי שעת הסיום את עבודתך המס"בים?
ת.
לא יודע,
תלוי בכמות
המסב"ים.
לא בדקתי כמה מסב"ים.
ש.
ומן הסתם לא ידעת להעריך כמה שעות צריך לסיים את העבודה?
ת.
לא בדקתי.
ש.
ואז הודעת, ואני שואל אותך אתה סברת כבר אז שאתה יכול לפטר אותה ללא פיצויי פיטורין?
ת.
לא חשבתי על זה באותו רגע.
ש.
בכל זאת היום שאני שואל אותך?
ת.
לא חשבתי על זה.
ש.
עד היום? היום אני מפתיע אותך.
ת.
אתה לא מפתיע אותי, באותה נקודת זמן לא חשבתי על זה.
ש.
אתה הגעת לארוע הזה שבגינו היא פוטרה ואתה אמרת באיזה שלב, זה כן בגלל הקפה או לא בגלל הקפה.
ת.
זה בגלל הצעקות שלה בחוץ במזכירות. זאת הסיבה. לא חשוב לי אם בגלל קפה או לא בגלל קפה. התברר בדיעבד שזה היה ארוע של הכנת כוס קפה. ואני
מבקש לציין שיש לי דף קבלה לעובדים ומציין ששטיפת כלים והכנת קפה זה חלק מהעבודה. אנו חיים במשרד הזה. זה הבית שלנו.
ש.
למה אתה מוסיף את התשובה שאתה מחתים עובד על קפה, אם זה לא הנימוק לפיטורין?
ת.
אתה יודע איך היא התנהגה, אני הייתי שם.
ש.
איפה המסמך שהחתמת אותה על קפה?
ת.
אין לי אותו כאן. אני יכול להמציאו לבית הדין.
ש.
מכל מקום, ניתן עכשיו להבין שהגורם לפיטוריה לא היה הקפה כי אם הצעקות
ת.
הגורם לפיטורין שלה זה ההשתוללות שלה
והצעקות בפני
הלקוחות וצוות המשרד באותו יום.
מי שיש לו בעיה של רבע שעה בהכנת קפה, יש מיחם ומדליק את המים, וחוזר אחרי רבע שעה, אז מה הבעיה?
ש.
כתבת לה מכתב על הארוע הזה?
ת.
נכון.
ש.
איפה הוא? צרפת אותו לתצהירך?
ת.
לא צרפתי.
אני מתבסס על אותו מכתב נספח ב' לתצהיר התובעת.
ש.
למה במכתב לא פירטת את הנסיבות?
ת.
עו"ד פינגרר, בהמשך להודעתי בע"פ היום, אני קראתי לה והודעתי לה בע"פ ואח"כ מסרתי לה את המכתב
ש.
כשכתבת את המכתב ידעת שהפעם אתה שולל לה גם את הפיצויים?
ת.
כן.
ש.
כשכתבת את המכתב כבר ידעת על נושא הקפה?
ת.
אני לא זוכר.
ש.
האם ביררת מדוע היו צעקות בחוץ לטענתך
ת.
התובעת אמרה לי, את הגירסה שלה קפה היא מסרה לי. את הגירסה שלה קפה שמעתי ממנה.
ש.
בדקת את הגירסה?
ת.
בדקתי את הגירסה. נכנס למשרד אחי עו"ד גאנם, כמו שאנו מציעים לכל אחד שנכנס למשרד קפה, כך גם ביקשנו להכין קפה לד"ר גאנם.
ש.
מי סיפר לך על נסיבות הארוע?

ת.
אני חוזר, שהתובעת סיפרה לי בקשר לקפה, כשאני קראתי לה למשרד.
ש.
והיום שאתה מספר לנו, זה רק מפיה.
ת.
לא . אשתי ביקשה ביקשה שהתובעת תכין קפה.
ש.
אשתך עובדת במשרד?
ת.
כן.
ש.
למה היא לא עשתה
לאחיך
קפה?
ת.
אשתי ביקשה מהתובעת.
אני שמעתי את הצעקות של התובעת ולכן קראתי לה למשרדי.
ש.
ואז היא סיפרה לך, יצאת לשאול את צוות המשרד אם התובעת צעקה? מה היה שם? עשית בירור מה קרה?
ת.
עו"ד פינגרר, התובעת אמרה לי מה קרה. וקיבלתי את גירסתה והסתפקתי בכך.
ועדיין אין שום הצדקה שעובד יתחיל לצרוח ולצעוק במשרד, בנוכחות אנשים, לקוחות, ועובדי המשרד
ש.
אתה זוכר מי הלקוחות שהיו במשרד?
ת.
לא.
ש.
אתה מדייק בדבר הזה שאתה אומר?
ת.
במאה אחוז. אני לא זוכר מי הלקוחות שהיו.
לפחות אשתי היתה במשרד, ד"ר גאנם היה, וצוות המשרד היו. אלה אני יכול להגיד שהיו.
ש.
אתה כותב ששילמת לה את כל המגיע לה בהתאם לתלושי שכר שהונפקו. אני מבין שזה שקר שהיא אומרת שהיא קילה שיק 900 ש"ח.
ת.
נכון.
ש.
אתה יכול לשלוח העתק השיק?
ת.
כן.
ש.
יש לך את רשימת תלושי ההבראה והחופשה השנתית וימי העבודה ופירוט כל העובדת הזו?
ת.
לגבי ימי הבראה זה מופיע בתלושים. לגבי כרטיסי חופשה, הכרטיס נוהל בידי העובדת ונמצא בידי העובדת. אני לא מחזיק בדברים האלה ולא מתעסק בדברים האלה. דפי הנוכחות האלה נמצאים במשרדי.
ש.
האם אכן עוה"ד חאג' שצרפת את מכתבה לתצהירך קיבלה את זכויותיה לאחר שהגישה תביעה לבית הדין?


החלטה

אינני מתירה את השאלה, משאינה רלבנטית.

ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ז (19 באוקטובר 2006) במעמד הצדדים.


מ. אריסון-חילו
, שופטת


אין חקירה חוזרת.

ב"כ הצדדים
:
אנו מקבלים את הצעת בית הדין שבית הדין יפסוק בפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ללא מתן נימוקים.




פסק - דין

1.
הצדדים הסמיכו את בית הדין לפסוק לפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, שהוחל בבתי הדין לעבודה מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969.

2.
לאחר ששמענו את הצדדים אנו מחליטים שהנתבע ישלם לתובעת כדלקמן:
א.
פיצויי פיטורין בסך 10,652 ₪ ברוטו.
ב.
חלף הודעה מוקדמת בסך 3,455 ₪ ברוטו.
ג.
הפרשים בגין דמי הבראה בסך 1,070 ₪ ברוטו.
ד.
פדיון חופשה בסך 1,386 ₪ ברוטו.
ה.
הסכומים לעיל, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 10.3.05 ועד היום.

3.
הסכומים
הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.3.05 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

4.
כמו כן ישא הנתבע בשכר טרחת עורך דין התובעת, בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום כ"ז בתשרי, תשס"ז (19 באוקטובר 2006) במעמד הצדדים.



רעיה רטיג

נציגת עובדים



אייזנברג ירומה

נציג מעבידים



מ. אריסון-חילו
, שופטת



001713/05דמ 710 עירית ארז






דמ בית דין אזורי לעבודה 1713/05 קחל עידית נ' עו"ד אמיר גאנם (פורסם ב-ֽ 19/10/2006)