פסקי דין על שואהנה בלאל סלאמה | פסקי דין על בי.אם.איי. מזון (1996) בע"מ
1876/05 עב 20/09/2005
עב 1876/05 שואהנה בלאל סלאמה נ' בי.אם.איי. מזון (1996) בע"מ
בעניין:
1
בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
עב 001876/05
בפני
:
כב' הרשמת אילת שומרוני-ברנשטיין
תאריך:
20/09/2005
בעניין:
שואהנה בלאל סלאמה
התובע
נ
ג
ד
בי.אם.איי. מזון (1996) בע"מ
הנתבעת
נוכחים:
התובע בעצמו וכן מר אבו ריא
, ממועצת פועלי סחנין
ב"כ הנתבעת - עו"ד פילובסקי
ומר ביטון איציק
– מנהל הנתבעת
פרוטוקול
ב"כ הנתבעת:
שכר עבודה למאי 2005 – שולם.
התובע קיבל 8,700 ₪ ביום 28.2.2004.
התובע החל לעבוד באוגוסט 2003 וסיים במאי 2005.
באמצע הוא קיבל עבור הבראה וחופש.
זה לא מופיע בתלוש השכר.
הסכום כולל 4,700 ₪ שכר והיתרה – 4,000 ₪ בגין חופשה והבראה עד 28.2.04.
התובע:
שכרי עמד על 4,700 ₪ נטו.
קיבלתי שיק של 8,700 ₪ כפי שמפורט על ידי ב"כ הנתבעת.
לטענתי ה- 4,000 ₪ הנותרים היו בגין שכר של חודש שקדם לפברואר 2004, שכן היה חודש אחד, ואינני זוכר כרגע איזה חודש שלא קיבלתי את מלוא השכר.
ב"כ הנתבעת:
מאז פברואר 2005 התובע לא קיבל כסף (חלף) בגין חופשה.
לגבי הזכאות – יחליט בית הדין שכן הוא עבד יום כן ויום לא.
ובפעמים בהם היה אמור לעבוד – הביא מחליף במקומו.
לבדיקתי – לאחר פברואר 2004 לא קיבל הבראה.
התובע:
אני הייתי עובד שעתי.
מר אבו ריא
:
התובע הרוויח משכורת חודשית בסך 4,700 ₪ נטו, שהם 5,240 ₪ שכר יסוד + 400 ₪ נסיעות ברוטו.
באשר לטענתי לגבי פידיון חגים, אנו טוענים כי התובע עבד בחגים ועל כן זכאי לתשלום מוגדל בגין עבודה זו, ועלי לכמת את הסכום המדוייק, עכשיו שבית הדין מפנה את תשומת ליבי לכך שעובדים במשכורת גלובלית אינם זכאים לתשלום נוסף בגין חגים.
המשכורת שקיבל התובע אינה תואמת את המופיע בתלוש השכר, כיוון שקיבל בפועל 5,300 ₪ נטו.
לצורך הדיון היום – אני מוחק את תביעתי להפרשים למבטחים.
ב"כ הנתבעת:
אנו טוענים שהוא לא פוטר.
לצערי, אין במשק חוק חובת תשלום פיצויים, התובע היות ורצה שיפטרו אותו על מנת לגרום לפיטוריו ובכך לזכות בפיצויי פיטורים, התחיל להשתולל החל מסירוב לבצע מטלות פשוטות וכלה באלימות פיזית כלפי מנהל הנתבעת.
אין תלונה במשטרה.
התובע היה מכה במכונת הכלים מנירוסטה כשהמסעדה היתה מלאה.
היה דורש בצרחות שיפטרו אותו ויתנו לו מה שמגיע לו כי נמאס לו.
במשך תקופה ארוכה הוא ניסה לגרום לתקלות שונות כדי שיפוטר והוא גם הצליח לגרום לתקלות.
באותו יום ספציפי, הוא התחיל לצרוח ולהשתולל, לעשות רעש, ובסופו של דבר הוא היכה את מנהל המקום, ואז העובדים ובעל המקום נאלצו להרחיק אותו פיזית.
זה נגמר בזה שהוא עמד בחוץ, צעק, קילל, איים שאחיו יגיעו.
התובע:
מידי פעם היה צורך ללכת למסעדה ליד, על מנת להביא פיצה בשביל הסועדים במסעדה.
במסעדה שבה עבדתי היו מוכרים בין היתר פיצות מדומינוס.
יום חמישי, בשעה 22.30 באמצע הלחץ, הוא ביקש ממני ללכת להביא פיצה. היה לחץ בעבודה. אמרתי לו שיחכה רגע, והוא אמר לי "מיד", אני ביקשתי שלא יצעק עלי, דחף את העגלה עלי והתחיל לאיים ורב איתי, גם קרע לי את החולצה והגשר שיש לי בפה - פצע את השפתיים שלי.
לא הגשתי תלונה למשטרה.
מר אבו ריא
:
הצדדים מודיעים לבית הדין כי הם מקבלים את הצעת הפשרה כדלקמן:
1.
לסילוק מלא סופי ומוחלט של כל תביעות התובע כנגד הנתבעת ו/או מי מטעמה ולהיפך, ומבלי להודות באמור בתביעה, תשלם הנתבעת לתובע סך של 10,000 ₪ כפיצויי פיטורים.
כמו כן תבדוק הנתבעת ברישומיה האם שילמה שכר בגין חודש מאי 2005.
היה ויסתבר כי לא שולם שכר מאי 2005, אזי על התשלום המפורט לעיל – יתווסף עוד
1,700 ₪ כשכר עבודה.
2.
הסכום הנ"ל ישולם תוך 45
יום מהיום באמצעות שיק משוך לפקודת התובע, אשר ישלח בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובתו של ב"כ התובע – מועצת פועלי סחנין, ת"ד 27, סחנין, מיקוד: 20173.
3.
אם לא ישולם הסכום במועד ישא ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
4.
בכפוף לביצוע המפורט לעיל, מצהירים הצדדים שאין להם ולא תהיינה להם יותר כל
טענות ותביעות זה כנגד זה בגין כל תקופת העבודה ו/או סיומה.
5.
הצדדים מבקשים מבית הדין ליתן תוקף של
פסק דין
להסכם הפשרה דלעיל.
__________________
_________________
התובע ונציגו
נציג הנתבעת ובא כוחו
פסק דין
אני מאשרת את הסכמת הצדדים דלעיל ונותנת לה תוקף של
פסק דין
.
אין צו להוצאות.
האגרה, ככל ששולמה, תוחזר על ידי המזכירות לתובע/ת, בכפוף לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות, התשכ"ט-1969) ובשיעור ככל שנקבע בתקנות אלה.
ניתן היום ט"ז באלול, תשס"ה (20 בספטמבר 2005)
במעמד הצדדים.
אילת שומרוני-ברנשטיין
, רשמת
001876/05עב 710 נעמי ל.
עב בית דין אזורי לעבודה 1876/05 שואהנה בלאל סלאמה נ' בי.אם.איי. מזון (1996) בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/09/2005)