פסקי דין על דינה אואקנין |

1275/02 עע     09/03/2003




עע 1275/02 דינה אואקנין נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות





בית הדין הארצי לעבודה

ערעורים מאוחדים
עע 001275/02
עע001274/02
עע001486/02
עע 1274/02

דינה אואקנין
המערערת

מדינת ישראל - משרד הבריאות
המשיבה

---------------------------------------------------------------
עע 1275/02

המערערת
לאה אוסקר
המשיבה
מדינת ישראל - משרד הבריאות
---------------------------------------------------------------
עע 1486/02

רחל הבהיל המערערת

מדינת ישראל - משרד הבריאות
המשיבה
לפני: השופט עמירם רבינוביץ
, השופט יגאל פליטמן
, השופטת נילי ארד
,
נציג עובדים מר אליהו בן גרא, נציג מעבידים מר בנימין ליברמן

בשם המערערות כולן - עו"ד צבי רגב

בשם המשיבה - עו"ד דלית גליה

פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ
1. לבקשת בא-כוח המערערות בעע 1274/02, עע 1275/02 ועע 1486/02 (להלן - המערערות) ובהסכמת המשיבה דנים אנו בשלושת הערעורים במאוחד, בשל השאלות המשותפות לכל שלושת ערעורים אלה.
לאחר ההכרעה בשאלות המשותפות לכל שלושת הערעורים נדון בטענות המערערות, שאינן משותפות לכל שלושת הערעורים

2. השאלות המשותפות

בא-כוח המערערות העלה שתי טענות מרכזיות המשותפות לערעורים אלה, שבהן נדרש בית הדין להכריע.

נדון בטענות אלה כסדר טיעונן על ידי בא-כוח המערערות.

א. יצוג המערערות על ידי עורכי דין.

1. בא-כוח המערערות טען, כי לא מתירים לעורך דין להיות נוכח במהלך הדיון בוועדות המומחים, שהוקמו מכוח סעיף 8 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד - 1994 (להלן - החוק).

2. באת-כוח המשיבה הצהירה בעת הדיון בערעורים, כי, ככלל רשאיות המערערות להיות מיוצגות על ידי עורכי דין בעת הדיון בוועדת המומחים, אך סירבה להתייחס למקרים מושא ערעור זה.

3. בעניין זה, לכאורה, אין מחלוקת בין הצדדים. עם זה, מצאנו לנכון לחזור ולהדגיש את הדברים הבאים:
א. תקנה 12(א) לתקנות לפיצוי נפגעי גזזת (והגשת תביעה, הכרה בנפגע, קביעת דרגת נכות, הרכב ועדות וסדרי עבודתן) (להלן - התקנות) קובעת:

"הועדה תבדוק את התובע ביחידות, אך רשאית היא להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, אם ביקש זאת התובע או הסכים לכך.

התובע רשאי להיות מיוצג בפני
הועדה בידי רופא שטיפל בו או בידי רופא מומחה מטעמו או בידי עורך דינו" (ההדגשה הוספה - ע.ר).

ב. "הועדה" המוזכרת בתקנה 12 לתקנות מוגדרת בתקנה 11(א) לתקנות כ"ועדת המומחים, הועדה הרפואית, והועדה הרפואית לעררים". יוצא איפוא, שזכותו של תובע להיות מיוצג על ידי עורך דין בוועדת המומחים מעוגנת בתקנות, וגם אילו לא הייתה מעוגנת בתקנות לא ניתן לשלול זכות בסיסית זו, המושרשת בעקרונות היסוד של שיטת משפטנו.

4. לסיכום - תובע זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני
ועדת המומחים.

ב. אמת מידה נוספת להוכחת "טיפול בהקרנה" במחלת גזזת

1. בא-כוח המערערות טען, שעצם קיומו של מצבור מחלות, מסוג המחלות עליהן דברה ד"ר סיגל סדצקי בפרוטוקול מס' 86 של ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מיום ט"ו באדר א' התש"ס (21.2.2000), שדנה בהצעת חוק לפיצוי נפגעי גזזת (תיקון מס' 3), התש"ס-1999, יש בו כשלעצמו כדי להעיד על כך, שתובע הבא בפני
ועדת המומחים טופל בהקרנה במחלת הגזזת.

2. טיעון זה אין לקבל, משום שגם לדברי ד"ר סיגל סדצקי באותה ועדה, הדברים טעונים מחקר, ואין כל ודאות, שאכן קיומן של אותן מחלות מעיד על טיפול בהקרנה במחלת הגזזת. ואלו דברי ד"ר סדצקי באותה ועדה:

"הרושם הקליני, ועל זה יעידו כל האנשים שיושבים פה, שיש בעיות שיניים, שיש בעיות של פגיעה בראייה, פגיעה בשמיעה, בעיות נפשיות מאוד קשות. פוריות הוזכרה פה. הנושאים האלה לא נחקרו ואנחנו מנסים לחקור אותם, כולל סרטן השד שאנחנו נמצאים עכשיו בסיום המחקר".

הדברים מדברים בעד עצמם, ומעידים שבאותה עת בה נאמרו הדברים, לא הייתה כל הוכחה לקשר סיבתי בין אותן מחלות ובין טיפול בהקרנה במחלת הגזזת.

יש לציין, כי הדברים נאמרו בשנת 2000, ואפשר שהדברים התלבנו והתבררו מאז. אשר על כן, דעתנו היא, כי מן הנכון הוא שהמרכז הארצי לפיצוי נפגעי גזזת (להלן - המרכז) יזום קבלת כל המידע על תוצאות המחקרים בנושא זה, ויפעל לריכוזו והפצתו בקרב ועדות המומחים והוועדות הרפואיות. לא מן הנמנע שמידע ממין זה יצריך אף תיקון התוספת לחוק.

3. בהקשר לדברים אלה, מן הראוי לציין, שאין כל מניעה, שתובע יצרף לדיון בפני
ועדת המומחים חוות דעת רפואית, המצביעה על קשר סיבתי אפשרי בין מחלותיו ובין הטיפול בהקרנה במחלת הגזזת, כשם שרשאי הוא לצרף כל מסמך וראיה התומך בתביעתו (תקנה 2(א) לתקנות). במקרה כזה, תתן ועדת המומחים דעתה לחומר שהובא לפניה, ותתיחס לקבלת החומר או דחייתו בחוות דעת מנומקת בכתב.

4. במסגרת הגשת ראיות אלה, מן הראוי שהתובע יצרף כל תיעוד רפואי, לרבות כרטיסיו הרפואיים בקופת חולים, שעשוי להצביע על קשר סיבתי בין מחלותיו ובין טיפול בהקרנה במחלת הגזזת (להלן - החומר הרפואי). הוועדה עצמה מחוייבת לדרוש מהתובע השלמת פרטים החסרים, כדי לברר את זכותו לגמלה, לרבות דרישה להמצאת תיעוד רפואי כאמור (תקנה 3 לתקנות).

מבלי להתעלם מנטל הראייה הרובץ כיום על התובע, מן הראוי לבחון הקמת מנגנון במרכז, או בוועדות, אשר ידאג להזמנה של הכרטיסים הרפואיים הללו של התובעים כדבר שבשגרה, בדומה לקיים בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי. למצער, ראוי לפעול כן, מקום בו הגיש התובע הודעה בכתב על כי נבצר ממנו להשיג את החומר הרפואי.

5. רואים אנו לנכון לציין, כי מן הראוי שהמרכז יוציא קובץ הנחיות, בו תובא לידיעת הציבור, בין היתר, פסיקתנו בהיבט הכללי כאמור לעיל.

נדון עתה בכל תיק ותיק מהתיקים שאוחד בהם הדיון.

3. א. עע 1274/02

1. המערערת אמרה במהלך הדיון בוועדת המומחים (להלן - הוועדה) את הדברים הבאים:

"הכניסו אותי לחדר חשוך איזה אחות סמנה x על הראש...גזרו לי קודם את הצמות ואז שמו מנורה והרגשתי חום. אמרו לי לבוא יום כן יום לא... לאמא לא נתנו להיכנס כי הייתה בהריון. אח"כ הלכתי עם פיאה לא למדתי בגלל זה".

2. הוועדה קבעה בהחלטתה את הדברים הבאים:

"רופאי וועדת המומחים בדקה את ראשה ולא מצאה סימנים, אטרופיה של העור ו/או צלקות לקבלת טפול בהקרנה כמשמעותו בחוק. יש מעט דילול שיער שלא קשור לטיפול בהקרנה.
עדותה אינה יכולה להוות בסיס לתשתית ראייתית לקבלת טיפול בהקרנה כמשמעותו בחוק. אין באפשרותה להביא עדים לאושש את תביעתה. שמה אינו מופיע בקובץ מודן".

3. בית הדין האזורי בנצרת (עב 1249/02; השופט הראשי חיים סומך כדן יחיד) דחה את ערעור המערערת, כשהוא קובע, שהוועדה בדקה את קרקפת המערערת, ולא מצאה עדות לטיפול בהקרנה במחלת הגזזת.

בית הדין האזורי גם קבע, שנטל הראיה מוטל על התובעת - המערערת ובנטל זה לא עמדה. בית הדין הוסיף, כי טענות הנסמכות על דברי ד"ר סדצקי בוועדת הכנסת, לא יכולות לסייע למערערת.

4. בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי טען בא-כוח המערערת, את הטענות הכלליות אליהן התייחסנו בסעיף 2 ל

פסק דין
זה, כשהוא מציין, שהעדר סימנים כלשהם בעור הקרקפת אינו מעיד על כך, שהמערערת לא עברה טיפול בהקרנה.

אין לקבל טענה זו של בא-כוח המערערת.

הוועדה היא ועדה של מומחים, שבה שני רופאים. נושא זה הוא בתחום מומחיותם המקצועית. בהעדר חוות דעת רפואית סותרת של המערערת, אין בית הדין כשיר להתערב במסקנות רפואיות.

5. זאת ועוד. מן החומר, שהומצא לנו על ידי המרכז, ידוע שהטיפול במחלת הגזזת בוצע גם במנורה כחולה המקרינה חום. טיפול זה תואם את תיאור המערערת במהלך הדיון בועדת המומחים.

6. הטענה, כי אמה של המערערת לא הורשתה להיכנס יחד איתה לטיפול בשל היותה בהריון, אפשר שהייתה שוקלת, אילו אכן היה לוועדה איזה קצה חוט, המצביע על טיפול בהקרנה. נתון זה היה עשוי לחזק קצה חוט זה, אך כאמור במקרה דנן לא נמצאה כל ראייה המעידה על טיפול בהקרנה שעברה המערערת, לטענתה.
יחד עם זה הדרך פתוחה למערערת להמציא כל ראיה חדשה, או חוות דעת רפואית, שאפשר שתסייע לה.

7. סוף דבר - ערעור המערערת נדחה ללא צו להוצאות.

ב. עע 1275/02

1. המערערת טענה בפני
ועדת המומחים (להלן - הוועדה), כי טופלה באבקה, ואילו בעלה טען שלאחר מכן עברה טיפול בהקרנה, אם כי הוא עצמו לא נכח בטיפול. עוד טען בעלה של המערערת, כי כאשר קבלה את הטיפול הייתה המערערת בחודש השלישי להריונה והתינוקת נפטרה שבוע אחרי שנולדה. עוד נטען, כי המערערת סובלת מבעיות שיניים, אירוע מוחי, כאבי ראש ויד משותקת.

2. הוועדה קבעה דברים אלה:

"בבדיקת הקרקפת לא נמצאו סימנים, אטרופיה של העור ו/או צלקות לקבלת טיפול בהקרנה כמשמעותו בחוק. בעדותה אין בכדי להיות בסיס לתשתית ראייתית לקבלת טיפול בהקרנה, אין בעדות העד מטעמה בכדי לאושש את תביעתה. שמה אינו מופיע בקובץ 'מודן' ".

3. בית הדין האזורי בנצרת (עב 1308/02; השופט הראשי חיים סומך כדן יחיד) דחה את התביעה מטעמי הוועדה, ומן אותם טעמים שדחה את עב 1249/02, אליו התייחסנו בסעיף 3א ל

פסק דין
זה.

4. המערערת טענה בערעור זה את אותן טענות שהעלתה המערערת בערעור הקודם אליהן התייחסנו, כאמור, בסעיף 3א ל

פסק דין
זה. נוסיף ונאמר, כי בעלה של המערערת לא נכח בעת הטיפול במערערת, וקשה להבין, כיצד ידע הוא על הטיפול בהקרנה, כאשר המערערת עצמה לא טענה בפני
הוועדה שעברה טיפול בהקרנה.

5. הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

ג. עע 1486/02

1. בערעור זה לא טענה המערערת, כי עברה טיפול בהקרנה במחלת הגזזת, אלא טענה כי טופלה במשחה.

2. ועדת המומחים (להלן - הוועדה) דחתה את תביעתה במילים הבאות:

"בבדיקת קרקפתה לא נמצאו סימנים/אטרופיה של העור ו/או צלקות המעידים על קבלת טיפול בהקרנות כנגד מחלת הגזזת כמשמעותו בחוק פרט לצלקת שמקורה בניתוח בראש. לניתוח שהתובעת עברה אין קשר בין מחלת הגזזת לניתוח. בעדותה אינה מזכירה התובעת טיפול בחשמל/מכשירים ו/או הקרנה ולכן אין מנוס מלדחות את תביעתה. שמה אינו מופיע בקובץ מודן".

3. בית הדין האזורי בחיפה (עב 1441/02 ; השופט מיכאל שפיצר כדן יחיד), דחה את ערעור המערערת על החלטת הוועדה בקובעו שהוועדה בדקה את הטעון בדיקה ועל פי בדיקה זו הגיעה למסקנתה.

4. אף אנו לא מצאנו פגם בעבודת הוועדה ולכן דין הערעור להידחות ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ה' אדר ב תשס"ג (09 מרץ 2003), בהעדר הצדדים.
נילי ארד
, שופטת

יגאל פליטמן
, שופט

עמירם רבינוביץ
, שופט
נציג מעבידים, מר בנימין ליברמן

נציג עובדים, מר אליהו בן גרא









עע בית הדין הארצי לעבודה 1275/02 דינה אואקנין נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, [ פד"ע: לח 370 ] (פורסם ב-ֽ 09/03/2003)