פסקי דין על ערן נתיב | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי

174/02 פשר     24/10/2004




פשר 174/02 ערן נתיב נ' כונס הנכסים הרשמי




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט מחוזי חיפה
פשר 000174/02


בפני
:
כב' השופט רון סוקול
תאריך:
24/10/2004



בעניין
:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
הפקודה





ובעניין:
ערן נתיב
, ת"ז
24048522



ע"י ב"כ עוה"ד סנא סירייה ואח'
החייב





ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
– מחוז חיפה
הכונ"ר

פ ס ק – ד י ן
1.
החייב הגיש ביום 25.2.02 בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. בבקשתו הצהיר על חובות בסך של 500,000 ₪. ביום 18.4.02 ניתן צו כינוס על נכסי החייב ועל החייב הושת תשלום חודשי של 1,000 ₪ לחודש.

2.
על פי דו"ח הכונס הרשמי ("הכונ"ר") עולה כי כנגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב על סך כולל של 555,105 ₪ מתוכן תביעת חוב של מס ערך מוסף בדין קדימה על סך כולל של 25,434 ₪.

3.
החייב לא הציע כל הסדר לנושים. באסיפת הנושים התייצבו שניים מנושיו שכנראה התנגדו להכרזתו כפושט רגל.

4.
מדו"ח הכונ"ר, מחוות הדעת המשלימה ותגובת החייב עולה כי החייב ניהל ביחד עם אחיו החל משנת 1996 חנות בגדים בקניון לב המפרץ. החנות שימשה כזכיינית של חברת "גוטקס" ומכרה את מוצריה בקונסיגנציה. לטענת החייב קשיים כלכליים של חברת "גוטקס" הביאו לירידה בהכנסות והחנות נקלעה להפסדים. החייב התקשר עם ספק אחר, "רונן מודל בע"מ" אך לטענתו המכירות היו נמוכות. בשנת 98 פתחו החייב ואחיו חנות נוספת בשם "דיזל", כעבור 6 חודשים נסגרה החנות.

5.
בשנת 1994 פיטרו החייב ואחיו את עובדי החנות הראשונה והמשיכו לעבוד בעסק בעזרת בני-משפחה. בשנת 2001 אירעה, על פי הנטען, שריפה בחנות. החייב ואחיו לא עמדו בתשלומי שכר הדירה ובחודש 4/01 החליטה הנהלת המרכז, קניון לב המפרץ, לפנות את החנות ושעריה נסגרו.

6.
כיום עובד החייב בעסק של הורי אישתו. מדובר בחנות למכשירי כתיבה בה עובדים הורי האשה, החייב ואישתו. החייב מקבל שכר מינימום עבור עבודתו.

7.
מחקירת הכונ"ר התברר כי בשנת 1994 בעת שהחנות היתה בקשיים ולאחר שעובדיה פוטרו, רכשו החייב ואישתו דירת מגורים. לצורך מימון הרכישה, נטלו השניים הלוואה מובטחת במשכנתא על סך של 730,000 ₪. סך נוסף של 200,000 ₪ קיבלו בני הזוג מהורי האישה. בגין החזר ההלוואה משלמים השניים תשלום חודשי של 4,300 ₪.

8.
עוד מתברר כי החייב אינו עומד בתשלומים החודשיים כסדרם. בדו"ח הראשוני הודיע הכונ"ר כי החייב שילם 2 תשלומים בלבד וכי פיגר ב-5 תשלומים. לאחר דיון מיום 26.11.02 שנערך בפני
כב' השופט שפירא סילק החייב את חוב הפיגורים אך שב לפגר בתשלומים. בהחלטה מיום 17.5.04 הסכמתי להפחית את התשלום החודשי למשך 4 חודשים לסך של 500 ₪ בלבד וזאת על אף שפיגר ב-2 תשלומים.

9.
עוד מתברר כי למרות החלטות בית המשפט ודרישת הכונ"ר לא המציא החייב דו"חות שוטפים של הכנסות והוצאות ולא המציא את כל המסמכים הנדרשים לגבי חשבונות בני המשפחה. מסמכים אלו נדרשו לאור החשדות שעלו מכך שהחייב מועסק בשכר מינימום אצל הורי אישתו.

10.
סעיף 18ה (א)(2) לפקודה הוא הסעיף המרכזי בעת הדיון בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל כך קובע הסעיף:

"(א)

בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1)
...
(2)
לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את
חובותיו;"

לפיכך נקבע כי "השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בדונו בשאלה האם להכריז את החייב פושט רגל לפי בקשתו היא האם פעל בתום לב" (ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל- מהדורה שנייה, עמ' 169).

התשובה לשאלה זו מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות; הראשונה תקופת יצירת החובות; והשנייה התנהגות החייב לאחר תחילת ההליכים לאכיפת החיובים לרבות הגשת הבקשה לפשיטת רגל.

11.
כאשר בוחנים את התנהגות החייב בעת יצירת החובות ולאחר מכן שומה עלינו לשוות לנגד עינינו את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל. לאחרונה ניתן

פסק דין
מקיף ומפורט בית המשפט העליון במסגרת ע"א 6416/01, בנבנישתי נ. כונס הנכסים,

פסק דין
מיום
4.5.03, דינים עליון סד 359. באותו מקרה דן בית המשפט בשיקולים למתן צו כינוס. הנשיא ברק פרט את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל כדלקמן:

"מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166). תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופרעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר – הוא הליך פשיטת הרגל. אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו (ראו א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). אכן, חייב עלול להיות נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן "עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (ראו לוין וגרוניס הנ"ל, בעמ' 24 וכן: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55). אשר על כן צויין כי "אילולא היו קיימים הליכי פשיטת רגל, צריך היה להמציאם למטרה זו, להציל אסיר מידי אוסריו" (ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, 28)".

לאור תכלית שנייה זאת שנועדה
לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו יש לבחון האם
התנהגותו של החייב שהביאה אותו למצבו הכלכלי הנוכחי הינה כזאת אשר מצדיקה או שוללת את מתן הצו.

12.
השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת התנהגותו של החייב בעת הסתבכותו הכלכלית הינם שונים ומגוונים וקשה לתחמם ברשימה סגורה. כך בית המשפט ישקול
אם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר איכפתיות כלפי הנושים תוך סיכון כספם במודע. בית המשפט ייבחן האם נפלה אי חוקיות בפעילות החייב שהביאה להתמוטטותו הכלכלית והאם חובותיו נעוצים באותה אי חוקיות. יש לזכור כי לא כל פעולה אי חוקית של החייב ואפילו לא כל ניהול עסק לא חוקי ייחשבו כהתנהגות חסרת תום לב
ביצירת החובות ( ראה ע"א 6416/01 הנ"ל). בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפני
הם (ע"א 149/90, קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי
, פ"ד מה (3), 61). חייב אשר נמנע מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו ואשר לא ניצל את אפשרויותיו לקבלת כספים ונכסים לשם פירעון החובות עלול למצוא כי התנהגות זאת תחשב כחסרת תום לב (ע"א 5178/92, סמי ואיטה אליהו נ. כונס הנכסים הרשמי
, פד"י
מט (1), 435). וזאת כאמור רק רשימה חלקית.

13.
כאמור
גם התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ותום לבו בשלב זה ייבחנו גם הם. חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחו"ת שהגיש, נמנע מהתייצבות לחקירה או נמנע מהצגת מסמכים שנדרשו ממנו לא ייחשב כתם לב. גם חייב אשר המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל מבלי ליידע את נושיו בדבר מצבו ייחשב כחסר תום לב. חייב
אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב (ע"א 5178/92, הנ"ל וע"א 4892/91, אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי
, פ"ד מח(1), 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב
(ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות
אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו.

14.
הכונ"ר מתנגד לבקשת החייב וגם הנושה, "בנק הפועלים בע"מ", שהתייצב לדיון הצטרף להתנגדות.


כפי שפורט לעיל החייב רכש דירה ונטל הלוואה בסכום משמעותי ביותר, 730,000 ₪, כאשר כבר היה מסובך בחובות עד כי נאלץ לפטר את עובדי החנות. טענות החייב בדבר זכותו למגורים אינה מן המניין, שכן ברי כי החייב יכל למצוא מקום מגורים בשכר דירה שבו התשלום החודשי אינו מגיע לסכום של 4,300 ₪ כמו התשלום עבור החזר ההלוואה. זאת ועוד; לא סביר שהחייב יעבוד אצל בני משפחה, למרות ששכרו נמוך ביותר, ולא ינסה למצוא מקום עבודה מכניס יותר. החייב ואישתו עובדים יחדיו בעסק של הורי האישה למרות שמשכורתם הינה נמוכה ביותר. החייב לא הצביע על נסיון כלשהו שעשה למצוא עבודה מכניסה יותר. מחד יש בכך כדי להעלות חשד שמא העסקת החייב בחנות אינה אלא מסווה לבעלותו בחנות, ולחילופין יש בכך כדי להצביע על זלזול של החייב בחובתו לפעול להשאת הכנסותיו למען כלל הנושים.

15.
בשים לב לכל האמור, הנני דוחה את בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל.
הצווים שניתנו במסגרת צו הכינוס, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ - מתבטלים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין
לב"כ הצדדים.

ניתן היום ט' בחשון, תשס"ה (24 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים.

רון סוקול
, שופט

שם הקלדנית: סיגל






פשר בית משפט מחוזי 174/02 ערן נתיב נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 24/10/2004)