פסקי דין על מחמוד בן ראיק אגבאריה | פסקי דין על מחמוד בן פהמי אגבאריה |

3234/08 בש     31/07/2008




בש 3234/08 מדינת ישראל נ' מחמוד בן ראיק אגבאריה, מחמוד בן פהמי אגבאריה




בעניין:

14



בתי המשפט



בבית המשפט המחוזי בחיפה
בש 003234/08


בפני
:
כבוד השופט עודד גרשון

תאריך:
31/07/2008




מדינת ישראל

בעניין
:

העוררת
תביעות חדרה
ע"י ב"כ עו"ד



נ
ג
ד



1. מחמוד בן ראיק אגבאריה
ת"ז 036610145
2. מחמוד בן פהמי אגבאריה
ת"ז 200616522


המשיבים
1. בויראת עאדל

2.מוחמד מסארווה מטעם הסניגוריה הציבורית
ע"י ב"כ עו"ד



החלטה


(

ביחס למשיב 2

)

1.
לפני ערר על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופטת פנינה ארגמן) לפיה שוחררו שני המשיבים למעצר בית בתנאים מגבילים כמפורט בהחלטת בית משפט קמא.


בפתח הדיון בערר הודיעו ב"כ העוררת וב"כ המשיב 1 על דבר הסכמתם לכך שהחלטת בית משפט השלום תישאר על כנה ביחס למשיב מס' 1 וכי יתווסף לה תנאי של איזוק אלקטרוני. וכך אמנם נעשה.


ההחלטה שלהלן מתייחסת, על כן, למשיב מס' 2 בלבד.

2.
המשיבים הועמדו לדין בפני
בית משפט השלום בחדרה (ת"פ
3410-07-08
)
והואשמו בעבירה של דרישת נכס באיומים, בצוותא חדא, עבירה לפי סעיפים 404+29(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – "החוק").


המשיב 2 לבדו הואשם גם בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק.


בכתב האישום שהוגש כנגד השניים נטען כדלקמן:


בתאריך 6/7/08, סמוך לשעה 02:20, הגיעו המשיבים לתחנת דלק "סונול" באום אל פחם (להלן – "תחנת הדלק") ושם פגשו את אחסאן שורבגי (להלן – "המתלונן") אשר עבד כמתדלק וכמוכר בחנות של תחנת הדלק ואשר היה בגפו בתחנת הדלק אותה שעה.


המשיבים פנו אל המתלונן, בצוותא חדא ודרשו ממנו את הכסף שהיה בקופת חנות תחנת הדלק (להלן – "הקופה") בכוונה לגנבו. הם עשו כן תוך איומים כי יכו ויהרגו אותו אם לא יעשה כדברם באומרם כי יש ברשותם סכין וכי ידקרו אותו באמצעות הסכין באם לא יענה לדרישתם. כמו כן הזהירו המשיבים את המתלונן לבל ילחץ על לחצן המצוקה.


בעקבות כך ניגש המשיב מס' 2 אל מאחורי הקופה ונטל מן הקופה כסף בסך של 1,017 ₪.


בכתב האישום נטען כי שעות ספורות עובר לאירוע האמור, קשרו המשיבים בינם לבין עצמם קשר לביצוע פשע בכך שנדברו ביניהם על כך שיגשו לתחנת הדלק ויבצעו בה את המעשה הנ"ל.


בהמשך לאמור לעיל, סמוך לשעה 04:30, נמצאו המשיבים יחדיו באום אל פחם כאשר המשיב מס' 2 החזיק על גופו בסכין מתקבעת, מחוץ לביתו, ולא הוכיח כי החזיק בה למטרה כשירה ואף טען בפני
השוטרים כי הוא מחזיק בה לצורך הגנה עצמית.

3.
העוררת הגישה לבית המשפט קמא בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.


בדיון שהתקיים ביום 13/7/08 בפני
בית המשפט קמא לא היתה מחלוקת על כך שיש בידי המאשימה ראיות לכאורה להוכחת הנטען בכתב האישום. המשיבים, באמצעות סניגוריהם, טענו כי ניתן לשחררם מן המעצר בתנאים מגבילים כאשר התנאי המהותי הוא מעצר בית מלא.


בית המשפט קמא שמע את טענות הצדדים, והחליט להזמין תסקירים של שירות המבחן ולצורך כך דחה את המשך הדיון למועד אחר.


לאחר שהתקבלו תסקירי המעצר בעניינם של שני המשיבים, החליט בית המשפט לשחרר את המשיבים למעצר בית מלא ובתנאים כמפורט בהחלטה מיום 30/7/08.


בשלב הנוכחי, לאחר שכבר ניתנה החלטה מוסכמת בעניין המשיב מס' 1, רלוונטי עניינו של המשיב מס' 2.


בית המשפט ציין בעניינו של המשיב 2 כי אין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה וכך גם אין מחלוקת לגבי קיומה של עילת מעצר עד תום ההליכים. עם זאת, ציין בית המשפט כי מחובתו לבדוק אם ניתן לשחרר את המשיב 2 לחלופת מעצר אשר תשיג את מטרת המעצר, "דהיינו לאיין את מסוכנותו".


בית המשפט ציין כי אין לו מחלוקת עם ב"כ העוררת על כך שמדובר במעשה שנעשה בנסיבות חמורות מאוד המצביעות על מסוכנות של ממש של שני המשיבים. בית המשפט ציין כי עניינו של המשיב 2 "חמור יותר מעניינו של המשיב מס' 1, שכן מעורבותו בפלילים עד היום הינה משמעותית ולחובתו הרשעות קודמות בעבירות מגוונות, כמו גם מאסר על תנאי בר הפעלה בן 8 חודשים. דהיינו, המעשה והעושה מצביעים על כך שבענייננו המשיב מסוכן לחברה".


למרות דבריו הנ"ל של בית המשפט קמא החליט בית המשפט לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. זאת עשה בהסתמך על תסקיר שירות המבחן. מן התסקיר עלה כי לפני כחצי שנה התגלתה אצל המשיב 2 מחלת סכרת בדרגה חמורה וכיום, במסגרת מעצרו, הוא מטופל על ידי משאבה מוצמדת לגופו המזריקה תרופה באופן קבוע. "נסיבות אלה משליכות על תנאי מעצרו והדבר בא לידי ביטוי בתסקיר המעצר".


השופטת קמא ראתה לציין כי היא מדגישה את מצבו הרפואי של המשיב 2 "שכן ללא המצב הרפואי בו הוא נתון היום הייתי מורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים, שכן, יש מקום לאבחן בינו לבין המשיב מס' 1 גם לעניין חומרת הנסיבות והעבירות המיוחסות לו בכתב האישום שבפני
י וגם לעניין עברו הפלילי (...)".

4.
העוררת הגישה את הערר שלפניי כנגד שני המשיבים.


בטענותיו בעניינו של המשיב מס' 2 טען בא כח העוררת, עו"ד אליהו יטח, כי שגתה השופטת קמא בהנמקתה האחרונה הנ"ל.


ב"כ העוררת טען כי העובדות המפורטות בכתב האישום מצביעות למעשה על עבירה של שוד מזויין, ברם, משיקולים של התביעה הוחלט להעמיד את המשיבים לדין בעבירות המפורטות לעיל.


ב"כ העוררת טען כי יש מקום לערוך אבחנה בין עניינו של המשיב 1 לבין עניינו של המשיב 2 ועל שום כך הסכים לשחרורו של המשיב מס' 1 למעצר בית בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא בתוספת פיקוח על ידי איזוק אלקטרוני ואילו בעניינו של המשיב 2 הוא עומד על מעצר עד תום ההליכים.


ב"כ העוררת טען כי המשיב מס' 1 הינו צעיר ללא כל עבר פלילי בעוד שלמשיב מס' 2 יש הרשעות קודמות בגין עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים והחזקת סמים מסוכנים. הנאשם מס' 2 אף נדון בעבר לעונש מאסר בפועל של 7 חודשים.


זאת ועוד: חלקו של המשיב 2 באירועים המתוארים בכתב האישום היה גדול יותר מזה של המשיב מס' 1. יתרה מכך, המשיב מס' 2 מואשם גם בהחזקת סכין שלא כדין, עבירה שלא יוחסה למשיב מס' 1.


ב"כ העוררת עמד על חומרת העבירות שבוצעו וטען כי נסיבותיו האישיות הקשות של המשיב מס' 2, כמפורט בתסקיר שירות המבחן, ומחלתו, אינם מצדיקים המנעות ממעצרו של המשיב כפי שסברה השופטת קמא.


על שום כך ביקש ב"כ העוררת לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

5.
סניגורו של המשיב 2, עו"ד מוחמד מסארווה
, טען כי אין כל יסוד לעריכת אבחנה בין עניינו של המשיב מס' 1 לבין עניינו של המשיב מס' 2.


ב"כ המשיב טען כי נסיבותיו הקשות של המשיב ומחלתו מצדיקים את מתן ההחלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא. לדבריו, גם מקום שמדובר בעבירה שדינה חמש שנות מאסר, כמו זו בה מואשם המשיב, אין הכרח במעצרו של המשיב.


הסניגור הרחיב את הדיבור על כך שמשפחתו של המשיב מס' 2 הינה משפחה נורמטיבית וכי אחותו ושני אחיו עובדים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי לחלוטין. הסניגור הדגיש את העובדה שהמשיב מס' 2 גדל ללא אב, לאחר שאביו נפטר בעת שהיה תינוק והוא סובל עתה ממחלת סכרת קשה.


הסניגור הדגיש כי שירות המבחן המליץ לשחרר את המשיב מס' 2 ממעצר בתנאים מגבילים ובית המשפט קמא אימץ המלצה זו ובכך אין לראות כל פגם.

6.
דיון


א.
לאחר עיון בנימוקי הערר ובנספחיו, בטענות ב"כ הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לקבל את הערר.


ב.
חוששני כי בית המשפט קמא נתפס לכלל טעות בכך שנתן את המשקל שנתן לעובדת מחלתו של המשיב. העובדה שאדם סובל ממחלה קשה או אפילו נכות איננה מעניקה חסינות מפני מעצר או אף מאסר לתקופה ממושכת. עובדה היא, שמחלתו הקשה של המשיב מס' 2 לא מנעה ממנו כלל וכלל לבצע, לכאורה, את העבירות שביצע.


העבירות שבהן עסקינן הן עבירות חמורות ביותר. המשיב מס' 2 העיד על עצמו, הן בגליון הרשעותיו הקודמות, והן באירועים נשוא כתב האישום שלגביהם אין מחלוקת שיש בידי המאשימה ראיות לכאורה, כי הוא מסוכן לציבור. כאמור, גם בית המשפט קמא סבר כך אך נמנע מלהורות על המעצר בשל מצבו הבריאותי של המשיב מס' 2.


אכן, שומה על בית המשפט לשקול חלופת מעצר ולבדוק אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה בתנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה. ברם, כאשר מדובר בעבירות כמפורט בכתב האישום המסכנות את שלום הציבור ובטחונו, וכאשר עובדי תחנות הדלק ומחזור הכספים שבידיהם הפכו למטרה כמעט יום יומית, נראה כי מן הדין שבית המשפט יכביד את ידו על מי שנאשם בעבירות מסוג זה ויעדיף את טובת הציבור על פני האינטרס האישי של המשיב, וירחיקו מן הציבור כבר בשלב המשפט כאשר יש ראיות לכאורה לכך שהאיש ביצע את העבירה המיוחסת לו.


חוששני כי אמון הציבור במערכת המשפט ייפגע אם גם בגין עבירות שכאלה, בידי מי שכבר צבר לעצמו עבר פלילי, כאשר הוא מחזיק בסכין ומשתמש בה כדי לאיים על הזולת ולגזול את רכושו, ישוחרר לביתו. הציבור צריך להיות סמוך ובטוח כי גורמים מסוכנים שכאלה יהיו סגורים מאחורי סורג ובריח.


על שום כך בכוונתי לקבל את הערר.

7.
אחרית דבר


אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:


א.
אני מקבל את הערר ומורה על הארכת מעצרו של המשיב מס' 2 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק פלילי (בית משפט השלום בחדרה) 08-07-3410.


ב.
אני מורה לשירות בתי הסוהר להביא את המשיב מס' 2 בפני
רופא כדי לבודקו ולהעניק לו טיפול רפואי מתאים בשל מחלת הסכרת ממנה הוא סובל.

פיסקה 7 של החלטה זו הושמעה בפומבי בנוכחות המשיב 2 וסניגורו, עו"ד מסארווה, ובא כח העוררת עו"ד יטח.

ניתנה היום כ"ח בתמוז, תשס"ח (31 ביולי 2008) בנוכחות הצדדים.




עודד גרשון
, שופט
עדי שיטרית







בש בית משפט מחוזי 3234/08 מדינת ישראל נ' מחמוד בן ראיק אגבאריה, מחמוד בן פהמי אגבאריה (פורסם ב-ֽ 31/07/2008)