פסקי דין על שבתאי חגי | פסקי דין על גויטע רחל | פסקי דין על חברת בטוח שירביט |

47951/07 א     30/07/2008




א 47951/07 שבתאי חגי נ' גויטע רחל, חברת בטוח שירביט




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
047951/07


בפני
:
כב' השופטת ס.נ. מיכל שריר
תאריך:
30/07/2008




בעניין
:
שבתאי חגי



ע"י ב"כ עו"ד
בן חיים עופר

התובע

נ
ג
ד


1 . גויטע רחל

2 . חברת בטוח שירביט


ע"י ב"כ עו"ד
גנץ יעקב

הנתבעות

פסק דין

1.
התובע יליד 1929, נפגע בתאונת דרכים ביום 21.9.06.

אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל.

2.
הפגיעה

א.
התובע נפגע בפני
ו, נגרמו לו חתך שטחי במצח אשר הודבק, שבר בעצמות האף, ובוצעה בו במקום החזרה סגורה, אושפז להשגחה ליממה ושוחרר למחרת במצב כללי טוב.


ב.
לאחר 3 ימים אושפז בשנית, עקב דלף נוזל שקוף מהאף. הדלף מן האף פסק בתוך יומיים והתובע שוחרר לאחר 7 ימים עם המלצות לטיפול תרופתי, המשך מעקב רפואי ומשחה לפצעים בפני
ם.


ג.
בדיקת סי.טי חוזרת 9 חודשים לאחר התאונה העלתה חללי אף תקינים, עיבוי רירית בחללי מערות הפנים.


ד.
פרופ' אופיר אשר נתמנה כמומחה רפואי בתחום א.א.ג., היה בדעה כי:
"בבדיקה במרפאתי אין כל ליקוי, קוסמטי או תפקודי, באף של התובע.
מחיצת האף ישרה, מעבר האויר תקין דו צדדית. עיבוי רירית במערות הפנים אופייני לחולי אסטמה
ונזלת אלרגית ואינו קשור לתאונה…

אין נכות כתוצאה מהחבלה והשברים בעצמות הפנים בתאונת הדרכים הנדונה".



ה.
בתשובות לשאלות הבהרה, הבהיר פרופ' אופיר, כי:

"למעט תלונה על תחושת אטימות אף מימין, אשר לא נמצאה לה כל תמיכה בבדיקת האף, לתובע לא היו תלונות גופניות נוספות.

היתה לו תלונה כי הוזהר מביצוע פעולות המפורטות בשאלה 3
(ניפוח בלון, מאמץ, הרמת משאות כבדים, ואף עיטוש – מ.ש.) ולכן נמצא בחרדה. אזהרה כזו, אינה מתועדת בעת האישפוז, ואינה מופיעה במכתב השחרור,
לא ברור מי אמר ומה התובע הבין או לא הבין מדבריו…

דלף נוזל מוח
דרך האף לאחר חבלה הוא נדיר. העובדה שהנזילה אצל התובע פסקה בתוך יומיים, מעידה כי הקרע בקרומי המוח היה זהיר ונסגר תוך זמן קצר ביותר.

הטיפול הוא המתנה, כיוון שרובם הגדול של הקרעים נסגר מעצמו והדלף נפסק. העצה להמנע מעיטוש, שיעול, קינוח אף והרמת משא כבד מתייחסת לתקופת ההמתנה בעת הדלף, כדי לעודד את סגירתו הספונטנית. לא ידוע לי ולא מצאתי בשום ספר, כי יש צורך להזהר בפעולות אלה, לכל החיים, כדי למנוע הישנות הדלף. ייתכן שהדבר נאמר לתובע בעת האישפוז והוא הבין שזו אזהרה להמנע מפעולות אלה כל חייו, מכל מקום, לאזהרה זו אין כל בסיס.

הסיכוי להישנות מאוחרת של דלף כזה, אם ארע לאחר חבלה, נמוך מאוד, כמעט אפס.

העובדה כי הקרע היה זהיר, ונסגר מעצמו תוך יומיים והעובדה כי לא ארעה הישנות הדלף מזה שנה וחצי לאחר הניתוח מרחיקה עוד יותר את האפשרות, הרחוקה בלאו הכי, של הישנות הדלף"
.


ו.
פרופ' אופיר לא זומן לחקירה על חוות דעתו ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת ואני קובעת כי לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מפגיעתו בתאונה הנדונה.



3.
נזקים

א.
כאב וסבל

לתובע נגרמו שברים בעצמות האף, בדופן ארובת העין ובדפנות מערת המצח, הוא אושפז פעמיים למשך 8 ימים ונותרה לו צלקת במצח ועל כן נראה לי לנכון לפצותו בסך -.8,700 ש"ח
.


ב.
הוצאות רפואיות

1)
לטענת התובע, מעוצמת הפגיעה, נתקו שיניו התותבות של התובע ממקומן אל מחוץ לפיו ונשברו. לפיכך התובע נדרש לרכוש תותבות חדשות, בסכום
של -.4,000 ש"ח הוציא -.255 ש"ח עבור צילום פנורמי.


2)
התובע נפגע אומנם בפני
ו, אך בעיקר במצח. בסיכום המחלה ממחלקת טראומה אין עיגון לטענה של שבירת התותבות, בסיכום המחלה המאוחר יותר, לא נמצא בפה ובלוע כל ממצא ושוב אין זכר לפגיעה ו/או העדר שיניים תותבות.

לא זו אף זו, אלא שהקבלה על התשלום עבור התותבות, הינו מיום 7.11.06 כחודשיים לאחר התאונה, תקופה בלתי סבירה להסתובב ללא שיניים. מכל מקום, בהעדר חוות דעת רפואית או אפילו תעודה רפואית כלשהיא, הקושרת את הנזק לתותבות לפגיעה בתאונה הנדונה נדחית הדרישה לפיצוי עבור הוצאות אלה.


3)
אין לתובע עילה לתבוע בגין טיפול רפואי אותו יקבל מהקופה חינם, עפ"י חוק בריאות ממלכתי. כאמור בע"א 2675/92, 2596 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' כהן ואח' (טרם פורסם, תקדין עליון כרך 95 (1) תשנ"ה/תשנ"ו - 1995 עמ' 576, 581): "אם יכול התובע לקבל טיפול רפואי ללא תמורה, עליו לקבלו ולא לגולל על המזיק הוצאות שאינן נחוצות" (ע"א 30/89 שבו ואח' נ' אילוז פ"ד מ"ו (2) 456, 462). לפיכך נדחית גם הדרישה לפיצוי עבור החזר הוצאות ייעוץ רפואי אצל ד"ר וולף.


4)
משלא נותרה לתובע נכות כתוצאה מפגיעתו בתאונה הנדונה, אין מקום להניח כי ייגרמו לו הוצאות רפואיות בעתיד וממילא גם אם ייגרמו לו, יכללו בסל הבריאות ועל כן אינו זכאי לפיצוי בגינם מהנתבעות, כאמור בע"א 6881/95, 5557 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד, פ"ד נ"א(2) 724, 752.


ג.
עזרת צד ג'

1)
לתובע נגרמו כאמור שברים רבים בפני
ם, הומלץ לו להמנע ממאמץ והרמת משאות כבדים לפחות בתקופה שסמוכה לאישפוז, ועל כן נראית לי הדרישה לעזרה מוגברת של רעייתו במשך חודשיים לאחר שחרורו כדרישה סבירה.
"... ברם, לצורך משפטי נזיקין מן הראוי שנציב גבול ונאמר עד כאן. אנו מצפים מהאישה שתמלא חובותיה כאשת איש.

ומכאן ואילך מוטל על הנתבעים... לשלם עבור מעשי ידיה ונדיבות לבה, הואיל ואין הם זכאים וראויים שאשת התובע תעמול עבורם בגין הנזק שגרמו, חינם אין כסף, בהיקף ובממדים שאין אדם מסוגל להם"
(ע.א. 830/76 סעדה ואח' נ' חמדי, פד"י ל"ג (1) 589, 610).

לפיכך, הנני מחייבת את הנתבעות לתשלום -.2,000 ₪ עבור עזרה בעבר.


2)
מאידך, משלא נותרה לתובע נכות כתוצאה מפגיעתו בתאונה הנדונה וממילא לאור גילו, הוא נזקק לעזרה ללא קשר לפגיעתו בתאונה הנדונה ועל כן נדחית הדרישה לפיצוי עבור עזרה בעתיד.





ד.
הוצאות נסיעה וניידות

התובע צרף קבלות על סך
173.5 ₪ ועל כן נראה לי לנכון, לפצותו
בסך -.500 ₪. אין הצדקה לפיצוי בראש נזק זה עבור העתיד.


ה.
שכ"ט המומחה

לתובע נגרמו שברים רבים והוא אושפז פעמיים ועל כן לא היה ספק לגבי הצורך במינויו של פרופ' אופיר. גם אם פרופ' אופיר קבע כי לא נותרה לתובע נכות, הוא זכאי כי הנתבעות ישאו בשכר המומחה כחלק מהוצאות משפט להן זוכה כל תובע הזוכה בתביעתו.

4.
לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע -.8,700
₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, אגרת משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ.

5.
הגזברות תגבה אגרה על פי תקנה 5 (ב) (2) (ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

6.
מזכירות ביהמ"ש תשלח עותק מהחלטתי ישירות לב"כ הצדדים עם אישור מסירה.

ניתן היום כ"ז בתמוז, תשס"ח (30 ביולי 2008) בהעדר הצדדים




מיכל שריר
, שופטת
סגן נשיא

קלדנית: מרי לודריק







א בית משפט שלום 47951/07 שבתאי חגי נ' גויטע רחל, חברת בטוח שירביט (פורסם ב-ֽ 30/07/2008)