פסקי דין על מור מאיר

1115/08 פ     30/07/2008




פ 1115/08 מדינת ישראל נ' מור מאיר




בעניין:

19



מדינת ישראל


בית משפט השלום
ב
א
י
ל
ת
פ
001115/08


בפני
:
כב' השופט י. עדן
תאריך:
30/07/2008




בעניין
:
מדינת ישראל


ע"י ב"כ עוה"ד:
ירחי

המאשימה



נ
ג
ד



מור מאיר
- 037068400


ע"י ב"כ עוה"ד:
מויאל
מהסניגוריה הציבורית

הנאשם


נוכחים:
ב"כ המאשימה
הנאשם ובא-כוחו

גזר דין
העבירות


1.
הנאשם הורשע על פי הודייתו בכתב אישום מתוקן הכולל שלושה אישומים, בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן ובעבירה של עיסקה אחרת בשם מסוכן, עבירות לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג – 1973 (להלן : "פקודת הסמים המסוכנים")
.


באישום הראשון הורשע הנאשם בסחר בסם מסוכן בכך שבתאריך 17.01.2008 מכר לסוכנת משטרתית סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 4.89 גרם נטו, כשעובר למכירה הציג בפני
ה חתיכות סם נוספות לבחירתה. זאת לאחר שיום קודם לכן מסר הנאשם לסוכנת כי אם תרצה לקנות סמים תתקשר אליו ומסר לה את מספר הטלפון שלו.

באישום השני הורשע הנאשם בסחר בסם מסוכן בכך שבתאריך 21.01.2008 מכר לסוכנת המשטרתית סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 7.9133 גרם נטו.

באישום השלישי הורשע הנאשם בעיסקה אחרת בסם מסוכן בכך שבתאריך 07.02.2008, לאחר שהסוכנת ביקשה לרכוש ממנו סם מסוכן מסוג חשיש, הנאשם השיב לה כי "העיף את החשיש מביתו כיוון שהיתה "קפיצה בבניין לפני יומיים", מסר לה מספר טלפון של אחר, הורה לה לבקש מהאחר כי יחזור אליו לטלפון, והבטיח לה כי כל מה שהיא צריכה "יגיע עד אליה". בהמשך התקשר הנאשם לסוכנת והודיע לה כי היא צפויה לקבל שיחת טלפון מהאחר. האחר אכן התקשר אל הסוכנת, בירר עימה את מקום הימצאה, הורה לה להמתין מחוץ לבנין, הגיע אליה ומכר לה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 10.14 גרם נטו.

נסיבותיו האישיות של הנאשם ותסקיר שירות המבחן


2.
הנאשם יליד 1985 והוא נעדר עבר פלילי.



3.
מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם החל לצרוך סמים כארבעה חודשים לפני מעצרו, כי הוא שולל נזקקות לטיפול בתחום זה או בכל תחום אחר בחייו וכי לדבריו הוא אינו צורך סמים מאז נעצר.

לאור האמור ושלילת כל נזקקות ורצון להתערבות טיפולית בתחום הסמים אין שירות המבחן סבור כי הוא עשוי להפיק תועלת מקשר טיפולי במסגרת שירות המבחן.

שירות המבחן סבור כי עונש מאסר ממושך עשוי לגרום לנסיגה במצבו של הנאשם ולגרום להעמקת דפוסים בעייתיים בהתנהגותו. דפוסים שפורטו בתסקיר ולא אחזור עליהם כאן.

המלצת שירות המבחן היא כי במידה ובית המשפט ישקול הטלת עונש מאסר בפועל, הרי שהוא ממליץ על הטלת עונש של מאסר קצר בצד מאסר מותנה משמעותי.

4.
לבקשת ב"כ הנאשם נשלח הוא לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית. חוות הדעת קבעה כי הנאשם כשיר לעמוד לדין כעת והיה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות.


יש להפנות לדברים בסיכום חוות הדעת המתיישבים עם הערות שירות המבחן, ואשר לא אפרטם כאן.

5.

טענות המאשימה לעונש


א.

הנאשם ביצע את העבירות בפרק זמן קצר מחודש אל מול שוטרת שפעלה כסוכנת והוא זה שיצר את הקשר עימה.

ב.

העבירות מבוצעות בהתראה קצרה יחסית. הסוכנת מתקשרת ותוך 30 דקות יש בידי הנאשם את הסם המבוקש.

ג.

הנאשם מציג בפני
הסוכנת חתיכות סם לבחירה, דבר המלמד על מעורבותו בשוק הפצת הסם.

ד.
מדובר בסוכנת שלנאשם אין היכרות קודמת איתה.

ה.
המאשימה מדגישה את חומרת עבירות הסמים וטוענת כי נעשו לשם בצע כסף.

ו.
המאשימה עותרת לענישה ממשית ומשמעותית שתבהיר את הפסול ותרתיע, בדמות מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.

6.

טענות וראיות הנאשם לעונש


א.

גילו של הנאשם צעיר, הוא נעדר עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי.

ב.
הנאשם קיבל אחריות על מעשיו ומביע חרטה.

ג.
העידה במסגרת הטיעונים לעונש אימו של הנאשם, והסניגור מפנה לדבריה מהם עולה כי הנאשם קיבל את מירב התמיכה האפשרית הכלכלית, כך שאין מדובר בבצע כסף.

ד.
הסניגור מפנה לפסיקה שהגיש ולענישה מקילה שהוטלה במסגרתה.

ה.
הסניגור עותר שלא להחמיר עם הנאשם, כי הוא בתחילת חייו וכי הנאשם מעוניין לחזור למשפחתו הנורמאטיבית.

ו.
הנאשם אמר כי בתחילה לא התכוון למכור לסוכנת, אלא זה התחיל כידידות. מהתסקיר עולה כי מסר לשירות המבחן כי הרקע לביצוע העבירות הוא רצונו לרצות.

דיון – שיקולי הענישה


7.
הענישה היא אינדיבידואלית, היא איננה עניין מכאני או טכני ואין לפסוק עונשים לפי תעריפים. יש לבחון כל אדם וכל מקרה לפי נסיבותיו, ובכל מקרה להביא את השיקולים הרלוונטיים, והענישה היא תוצאת שקילתם ומתן המקום הראוי לכל אחד מהם בנסיבות המקרה, לעיתים תוך דגש על שיקול מסויים ולעיתים תוך פשרה בין שיקולי הענישה השונים.

8.
לא בכל מקרה ניתן דגש דווקא לנסיבות האישיות של הנאשם. כאשר מדובר בעבירות בעלות חומרה יתירה, נסוג משקל הנסיבות האישיות של הנאשם מפני הפגיעה הקשה בערכים מוגנים חשובים.



9.
כך הוא בפרט בעבירות סמים, בהן חומרתן ופגיעתן הקשה מביאות למתן דגש על שיקולי הגמול ההרתעה והמניעה.

"כן קבעה ההלכה כי בעבירות סמים נסוגים השיקולים האישיים של העבריין מפני שיקולי הנזק הקשה שהשימוש בסם מביא על המשתמשים בו (למשל: פרשת אל מצרי [5], לעיל; פרשת אמזלג [2], לעיל). שומה עליו על בית-המשפט לשקול את הפגיעה הקשה בצרכני הסם - צרכנים קיימים וצרכנים פוטנציאליים - לרבות גרירתם לביצוען של עבירות פליליות לצורך מימון הסם."

ע"פ 03 / 6029 מדינת ישראל
נ' גולן שמאי, פד' נח (2) 734, עמוד 740.

וראה ע"פ 3759/03, תמיר נ' מדינת ישראל
, לא פורסם, ע"פ 04/ 411 טטרו נ' מדינת ישראל
, לא פורסם, רע"פ 05 / 4267 בוקובזה נ' מדינת ישראל
, לא פורסם, ע"פ 699/94 אמזלג נ' מדינת ישראל
, לא פורסם, וע"פ 07 / 4277 בלאל אבו-דקה נ' מדינת ישראל
, לא פורסם.

10.
פגיעתן הרעה של עבירות הסמים, ובפרט עבירות הסחר, הינה פגיעה רחבת היקף. פגיעה במישורים ורבדים שונים, חלק מתוצאותיהן רחוק בזמן ובמקום מביצוען, והן בעלות השפעה מתגלגלת.


הפגיעה כתוצאה מעבירות אלו באה במספר מישורים – האחד ישירות מעבירת הסחר, והאחרים הם הכנסת אנשים נוספים למעגל המתמכרים, הוצאת אנשים ממסגרת חיים נורמאטיבית, ופגיעה בסביבתם ובמעגלים המשפחתיים והחברתיים שלהם.

כפועל יוצא מכך, נוצרים קורבנות נוספים אשר הינם קורבנות של אלו שיצאו מהמסגרת הנורמאטיבית, ונוצרים מעגלי פשיעה נוספים וקורבנות בצידם, גם בשל הצורך לממן רכישת הסמים.

פגיעה אישית וחברתית זו מחייבת הרתעה ומחייבת ענישה של ממש.

יש ליתן ביטוי לענישה החמורה שקבע המחוקק לעבירת הסחר.

11.
בעניננו מדובר בשלוש עבירות חמורות במשך פרק זמן קצר. אין מדובר באירוע בודד או מקרי.



12.
מהנסיבות המתוארות בכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, עולה כי הוא היה חוליה בשרשרת הפצת הסם. הנסיבות מצביעות על כך שהסחר בסם היה לנאשם עיסוק. הנאשם פונה לסוכנת, נותן לה את מספר הטלפון שלו ואומר לה מפורשות כי תתקשר אליו אם תרצה סמים. הנאשם מוכר את הסם תוך שהוא מציג חתיכות סם לבחירה במחירים שונים. הנאשם אינו עוסק בזה לבד, וכאשר רואה הוא צורך, הרי שכאמור באישום השלישי, מבצע הוא את העיסקה באמצעות אחר, תוך שהוא מפעיל, מקשר ודואג לביצועה.


13.
ההתנהלות האמורה מביאה למסקנה ברורה בדבר היותו של הנאשם נטוע עמוק בסחר בסמים.


14.
לצד האמור לעיל והחומרה הרבה בה יש לראות את עבירות הסמים, וכפועל יוצא מאינדיבידואליות הענישה, אין לנטוש בשיקולי הענישה את בחינת נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובשיקולים לקולא אביא את גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי, ההודיה והנסיבות המתוארות בתסקיר ובחוות הדעת.

15.
לאחר ששקלתי את העבירות, נסיבות ביצוען ונסיבותיו האישיות של הנאשם, באתי למסקנה כי שיקולי הענישה להם יש לתת דגש בעניינו של הנאשם הינם המניעה וההרתעה, לצד התחשבות בשיקולים לקולא דלעיל.

16.

העונש


לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן :

מאסר -
מאסר בפועל לתקופה של
18 חודשים. המאסר יחושב החל מיום מעצרו, 06.03.2008.


מאסר על תנאי -
מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים. הנאשם ישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.

מאסר על תנאי -
מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם ישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים.

קנס -
קנס בסך 3,000 ש"ח או מאסר למשך 30 יום תחתיו; הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם בתוך 30 ימים ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן.

מוצג –
כל המוצגים יושמדו/יחולטו לשיקול דעת המאשימה.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.



ניתן היום כ"ז בתמוז, תשס"ח (30 ביולי 2008) במעמד הצדדים.

י. עדן
, שופט

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

העתק גזר הדין נמסר לצדדים הנוכחים.
001115/08פ
136 קרן שטרית







פ בית משפט שלום 1115/08 מדינת ישראל נ' מור מאיר (פורסם ב-ֽ 30/07/2008)