פסקי דין על חלץ מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ | פסקי דין על עצמון דוד | פסקי דין על מינהל מקרקעי ישראל | פסקי דין על הסוכנות היהודית לא"י |

916/08 בשא     22/07/2008




בשא 916/08 חלץ מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' עצמון דוד, מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית לא"י




בעניין:
36



בתי המשפט

בית משפט השלום קרית גת
בשא000916/08

בתיק עיקרי: א
001160/08

בפני
:
כבוד השופט אלון אינפלד
תאריך:

22/07/2008







חלץ מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
בעניין

:

המבקשת
עוה"ד חיימסון
ע"י ב"כ עו"ד





נ
ג
ד



1. עצמון דוד

[ע"י ב"כ עוה"ד עפר נעם ואח'
]
2. מינהל מקרקעי ישראל


[ע"י פרקליטות המדינה - מחוז דרום]
3. הסוכנות היהודית לא"י


[ע"י ב"כ עוה"ד קרן גורביץ
]

המשיבים
ב"כ משיב 1 עוה"ד יוסף ג'רסי
ע"י ב"כ עו"ד



החלטה

בפני
בקשה למתן צו מניעה זמני.

המבקשת היא מושב עובדים, המשיב 1 הוא בנו הנכה של אחד החברים.

הבקשה מכוונת למנוע מהמשיבות 2 ו – 3 להקצות למשיב 1, נחלה במושב.

ביום 18.9.02 פורסם על לוח המודעות במושב מכרז (נספח ד' לבקשה).
שם צוין כי על פי החלטת ועד הוחלט להוציא למכרז "שתי משבצות בגודל של 500 מ"ר לכל אחד" כן צוין כי "המיקום בין בית 84 לבית 86".

מכרז זה התבסס על החלטת ועד המושב מיום 17.9.02, אשר קובע אף הוא כי: "הוחלט להוציא למכרז שתי משבצות בגודל של 500 מ"ר כל אחד" (נספח ג' לבקשה).

מינהל מקרקעי ישראל
, לאחר שהוגשו לו תוכניות בניה, ביקש מהמבקשת להבהיר אם
מדובר בזכות למגרש או נחלה (נספח ח' לבקשה). משהבהיר המושב במכתבים כי אין מדובר בנחלה של ממש, אלא אך במגרש של 500 מ"ר, הודיע מינהל מקרקעי ישראל
כי אותו מגרש, מגרש מספר 85, אינו קיים במושב, אך קיימת נחלה שמספרה 85.
המינהל הודיע עוד כי בכוונתו להקצות את נחלה מספר 85 למשיב 1
(מכתב מיום 16.6.08 – נספח יב' לבקשה).

נוכח מכתב אחרון זה, נזעקה המבקשת להגיש את הבקשה שבפני
.
המבקשת טוענת כי החלטות ועד המושב ואף המכרז שהוצא, היו למגרש בלבד על שטח אשר סומן במקור כנחלה מספר 85 ואשר לא הוקצתה מעולם לאיש. כוונת המושב , לדברי המבקשת, מעולם לא היה להקצות נחלה למשיב 1, אלא אך להקצות לו מגרש למגורים בהתחשב בנכותו, בין השאר.

המבקשת ממשיכה וטוענת כי המשיב 1 מעולם
לא התקבל כחבר במושב, ולא ניתן להקצות נחלה למי שלא התקבל כחבר.
המבקשת הביעה תמיהה כיצד נוצרה מציאות במינהל מקרקעי ישראל
, מבקש להקצות נחלה לאור החלטת המושב הייתה אחרת.

המבקשת טוענת שיש להורות על מניעה זמנית, עד אשר יתברר התיק העיקרי, על מנת לא לשנות את המציאות הקיימת במושב, על מנת שלא תוקצה קרקע המשמשת היום למטרות אחרות ועל מנת שלא תסוכל מטרת התביעה היינו, למנוע את הקצעת הנחלה הנוספת במושב.

המשיבה 3, הסוכנות היהודית, לא נקטה עמדה בסכסוך זה שבין שני הצדדים.
המשיבה 2 מינהל מקרקעי ישראל
, הסכימה לכל סעד זמני עליו יוחלט, ובלבד שלא יגרעו זכויותיה בטיעון במסגרת התיק העיקרי.

המשיב 1, מתנגד לבקשה.
טענת המשיב 1 היא כי הבקשה הוגשה בשיהוי ובחוסר נקיון כפיים תוך העלמת עובדות ומסמכים חשובים.
המשיב 1 עוד טוען
כי הגורם המוסמך להחליט בדבר הקצאת נחלות הוא מינהל מקרקעי ישראל
, היינו הבעלים של הקרקע ומעמד המושב אינו אלא כממליץ.

המשיב 1 טוען למעשה כי המבקשת ידעה כבר שנים כי למעשה מדובר בהקצאה של נחלה ולא הקצאה של מגרש קטן, במקום אין מגרש קטן והמושב עצמו אישר למינהל מקרקעי ישראל
להקצות את הנחלה בשטח שלמעלה מ- 10 דונם למשיב 1.

תשובתו של המשיב 1 נסמכת על תצהירו של אחיו של המשיב, מר איתן דוד.
טענותיו מסתמכות על שתי קבוצות מסמכים עיקריות. האחת,
תוכניות אשר הוגשו למינהל מקרקעי ישראל
ולוועדה לתכנון ובניה אשר אושרו ונחתמו על ידי המושב ובהם מסומן מגרש 85 כנחלה בשטח העולה על 10 דונם. הקבוצה האחרת היא החלטות מינהל מקרקעי ישראל
אשר מהם משתמע לכאורה כי
המינהל, על דעת המושב, מקצה למשיב 1 נחלה.

לטעמי, קיימות ראיות טובות לכאורה להוכחת התביעה העיקרית. החלטת המינהל אודות הקצאת הנחלה מיום 20.9.06 מסתמכת על כך שהמשיב 1 זכה במכרז לאיוש נחלה 85 במושב חלץ בשנת 2002.
הנחה זו של המינהל שהוא האדן הראשון בבסיס ההחלטה
נראית שגויה על פניה. שכן, כאמור, הן פרוטוקול
ועד ההנהלה של המושב והן נוסח המכרז עצמו מציינים במפורש שמדובר במגרש בן 500 מ"ר, משמע שאין מדובר בנחלה. המושב אף חזר והבהיר את הדבר בהחלטה של ועד נוספת מיום 20.5.05.

אכן נכון שהמושב חתם על תוכניות הבניה ויתכן שחתימה זו הייתה רשלנית שכן מעבר לממדי הבניה שתוכננו במקום, לא צוין בתוכניות שטח של מגרש נפרד מתוך הנחלה והתוכניות שהוגשו הסתמכו
על המפות שקיימות היום לפיהן מגרש 85 הוא למעשה נחלה בן 10 דונם.
אולם, חתימה זו אינה מהווה הסכמה להקצאה של נחלה.

בחקירתו הנגדית של אחי המשיב 1, למעשה התברר כי טענתו אינה
שהתקבלה החלטה מסודרת של המושב אודות הקצאת הנחלה, אלא שמדובר בדברים שנעשו בקריצה וברמיזה. לדבריו, נרשם בהחלטות המושב ובמכרז כאילו מדובר בשטח של 500 מ"ר כאשר הכוונה הייתה להעביר את כל הנחלה לידיו של המשיב 1.
הסיבה שהדברים לא נרשמו כהויתם היא "בעיה פוליטית", כלשונו של העד. כאשר ביקשתי שיבהיר העד למה כוונתו, אמר שמדובר ביש קבוצות שונות במושב, אשר חלקם היו מתנגדים להקצאה אם לא יתקיימו תנאים מסוימים.

למעשה, משתמע כי טענת המשיב 1 היא שזכותו של המשיב, שהוכרה על ידי מינהל מקרקעי ישראל
, בעצם הוכרה על יסוד התנהגות חסרת תום לב של משפחתו של המשיב 1 בתיאום עם גורמים נוספים במושב תוך הטעיית גורמים אחרים במושב.
אין ספק, שיש לאפשר לתביעה להתברר בטרם תוקצה הנחלה על יסוד הטעיה שכזאת.

בהקשר זה, יש לתמוה על המשיב 1 תמיהה גדולה שלא הביא לעדות את אביו שהיה חבר בהנהלת המושב ונכח עם חבריו בישיבות הועד הרלוונטיות.

יודגש כי לשיטת המבקשת לא הייתה כל הטעיה, המסמכים שהוכנו על ידי המושב פשוטים וכוונתם
פשוטה.

גרסת המבקשת הנסמכת על מסמכים אלה, מקימה בהחלט עילה לכאורה בעוצמה מספקת להענקת סעד זמני.

לעניין איזון האינטרסים בין שני הצדדים, המדובר בצו שנועד למנוע רישום פעולה במקרקעין. זוהי דוגמא מובהקת לצו מניעה אשר נועד להמשיך מצב קיים.
אכן, אין לזלזל באינטרס של המשיב 1 להקים את ביתו. אף המבקשת מכירה באינטרס זה והסבירה שזו הייתה הסיבה שניסתה לקדם את היתרי הבנייה עבור המשיב 1.

יחד עם זאת, המדובר במושב. זוהי צורת התיישבות מיוחדת המבוססת על יסודות מסוימים של שיתוף.
אם מנהל מקרקעי ישראל יקצה את הנחלה הדבר יהיה למעשה בניגוד לעמדת תושבי המושב שאינם מעוניינים שמשיב 1, בשלב זה, יהיה בעל נחלה במושבו. מצב זה עלול להיות בלתי הפיך, אף המינהל כעולה מנוסח ההחלטה שלו, לא התכוון לפעול בניגוד לעמדת המושב.

האינטרס של המשיב 1, להיכנס לבית שטרם נבנה בהקדם אינו עומד מול האינטרס הלגיטימי של המושב
לברר את טענתה כדי למנוע תוצאה בלתי הפיכה במקרקעין שלה.
מבחינת המשיב 1 מדובר בסופו של דבר בהמשכו של מצב שקיים כבר מספר שנים.

נציג המושב הבהיר כי, בשטח נחלה 85 אינה קיימת ואדמותיה הועברו לעיבוד באמצעות חברים אחרים זה מכבר.
רישום הנחלה
עלול לפגוע בחברים אלה.

לא אוכל לקבל את הטענה בדבר שיהוי מצד המבקשת. המבקשת פעלה מול מנהל מקרקעי ישראל למנוע את ההקצאה ורק משהוברר שהמנהל עלול להקצות את הנחלה בניגוד לדעתה (במכתב מיום 15.6.08 ) פנתה המבקשת לבית המשפט.

אף לא מצאתי ממש בטענה בדבר חוסר תום לב, מצד המבקשת. ייתכן שהמבקשת התרשלה בעת החתימה על התוכניות לצורך היתר הבנייה, אולם אין ראייה טובה לכאורה כי התנהגותה של המבקשת נובעת מחוסר תום לב.

סיכומו של דבר, נוכח טיב העילה, קיומן של ראיות טובות לכאורה ולאחר ששקלתי את הנזק הצפוי לכל צד אם יינתן הסעד הזמני אם לאו, אני מצווה על המשיבים 2 ו – 3 להימנע מלרשום את הזכויות בנחלה 85 במושב חלץ על שם המשיב 1 או מי מטעמו.

המשיב 1, ימנע מלעשות כל פעולה אשר תגרום למשיבים 2 ו – 3 לרשום אותו כבעל זכויות בנחלה כאמור.

הצו מותנה בהפקדת ערבון כספי או ערבות בנקאית על סך 15,000 ₪ על מנת לפצות את המשיבים בגין כל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה מהצו הזמני אם תפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת וזאת תוך 14 יום, והפגרה בכלל.

ניתנה היום י"ט בתמוז, תשס"ח (22 ביולי 2008) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

מותר לפרסום מיום 22/07/2008

אלון אינפלד
, שופט

000916/08בשא140 יהודית מ.






בשא בית משפט שלום 916/08 חלץ מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' עצמון דוד, מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית לא"י (פורסם ב-ֽ 22/07/2008)