פסקי דין על ויצ"ו - הסתדרות עולמית לנשים ציוניות (ע"ר) | פסקי דין על בלהה בן יוסף | פסקי דין על שמשון בן יוסף |

3292/08 בשא     04/08/2008




בשא 3292/08 ויצ"ו - הסתדרות עולמית לנשים ציוניות (ע"ר) נ' בלהה בן יוסף, שמשון בן יוסף




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א
בשא003292/08

בתיק עיקרי: עב
009336/07
עב 009337/07

בפני
:
כבוד הרשמת מוניקה מרגלית
תאריך:
04/08/2008




בעניין
:
ויצ"ו - הסתדרות עולמית לנשים ציוניות (ע"ר)



ע"י ב"כ עו"ד
נחום פינברג
המבקשת

נ
ג
ד


1. בלהה בן יוסף

2. שמשון בן יוסף


ע"י ב"כ עו"ד
שי דדוש
המבקשים

החלטה
1.
בפני
בקשה שהגישה הנתבעת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים בענין התשלומים אשר נחסכו מהמשיבים בשל תפקידם כמשפחה אומנת של ילדים לצרכי קיום יומיומי בסיסי, ובענין שעות עבודתו של המשיב בעבודתו "הראשית" בחברת מחשבים.

בנימוקי הבקשה נאמר כי שולמה למשיבים במסגרת שכרם החדשי ומכלול ההטבות שקיבלו מלוא התמורה המוסכמת גם עבור שעות נוספות. מסמכים הנוגעים לשעות עבודתו הראשית רלבנטיים להוכחת סדר יומו האמיתי, מצד אחד, ומסמכים המעידים על הוצאות קיום שנחסכו מן המשיבים בשל תפקידם רלבנטיים לפלוגתאות העולות מכתב תביעה שכנגד, מהצד האחר.

המשיבים בתגובתם טענו כי במסגרת חוזה העבודה שנערך בין הצדדים הועמד לרשותם בית אשר הוצאות אחזקתו חלו על המבקשת עבור הילדים. סכום השתתפות המשיבים בהוצאות נקבע מראש בהסכם. לטענתם, אין רלבנטיות למסמכים הנוגעים להוצאות קיום שנחסכו מהם לכאורה ואינן מהוות רכיב בכתב התביעה שכנגד, לתקופה שלאחר סיום עבודתם במבקשת; כי ההגנה על הזכות לפרטיות גוברת על הצורך לגילוי המידע המבוקש כי אין הסכם עבודה בין המשיב למעסיקתו האחרת בעבודה שבה חל איסור לעבוד בשעות נוספות.
2.
מדובר בתביעות המשיבים, בני זוג שהועסקו כחונכים במסגרת פרוייקט למשפחות אומנה ע"י הנתבעת במשך שבע שנים ו- 7 חודשים עד לפיטוריהם, שעניינן הפרשי שכר עבודה; גמול שעות נוספות וזכויות סוציאליות.

הנתבעת בכתב ההגנה, טענה בין היתר, כי בהתאם להסכמת הצדדים לאור תפקידם של התובעים הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על ההתקשרות ביניהם. נסיבות התפקיד אינן מאפשרות, לטענתה, למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה של ההורים האומנים. עוד נטען כי אם תתקבל טענת התובעים יש לקזז סכומים אשר חושבו על פי אומדן בגין השכר המוגדל ששולם לתובעים והוצאות קיום יומיומיות אשר נחסכו מהם ושולמו ע"י הנתבעת, למעט ניכוי סך -.500 ₪ משכרם. כתב תביעה שכנגד עניינו בהשבת הסכומים האמורים.

בכתב ההגנה לתביעה שכנגד נטען כי "צרכי המחיה" סופקו לרווחתם של שמונה הילדים המטופלים במעון. עפ"י חוזה המדוד שנחתם בין הצדדים חלו הוצאות האחזקה השוטפת על הנתבעת – המבקשת והמשיבים שילמו לה -.500 ₪ לחודש.

3.
גילוי המסמכים נועד לחשיפת ראיות המצויות בידי אחד מבעלי הדין.

תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קבעה הוראות מפורשות בענין גילוי מסמכים. הרלבנטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלבנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא ל"לדוג" בעניינו של בעל דין אין לגלותו (דב"ע נז/ 55-3 קבקוב הרצל – בנק מסד בע"מ מיום 14.9.99).

ביה"ד הארצי לעבודה גזר על עצמו מדיניות של ריסון ואי מתן צו גורף (דב"ע נא/ 160-3 בנק הפועלים נ. אליהו מרגלית).

לפי תקנה 46 האמורה רשאי בית הדין להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם סבר שהמסמכים שגילויים מתבקש יאפשרו "דיון יעיל". תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלבנטי למחלוקת הנדונה. ביקש צד להליך צו לגילוי ולעיון במסמכים, יידרש בית הדין "בראש ובראשונה ... למידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת" [עע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח', ניתן 7.5.06); בהתקיים מבחן הרלבנטיות, הכלל הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן [רע"א 6546/94 בנק אגוד לישראל בע"מ נ. הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(4), רע"א 4999/95
alberici international
נ' מדינת ישראל ואח'
, פ"ד נ(1)
(39). הטעם לכך הוא, שאם יוברר לבעל הדין שהמסמכים שאת גילויים ביקש אינם משרתים את עמדתו, עשוי הוא לזנוח חלק מטענותיו, או לנסות ליטול את עוקצם של אותם מסמכים באמצעות ראיות אחרות [עע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן 22.12.05].

שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות:
תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46.


אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי. בשלב השני, ייבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאזון ביניהם על רקע נסיבות המקרה. (עע 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים – קלרק אבנציק, ניתן 28.3.07).
4.
במקרה דנן, נוכח המחלוקת בשאלת זכאותו של המשיב לגמול שעות נוספות והיקף שעות עבודתו עבור המבקשת בפועל, קיימת זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש או חלקו כפי שיובהר, לקיומו של דיון יעיל כנדרש בתקנה 46 הנ"ל. מדובר במסמכים העשויים ללמד על שעות עבודתו של המשיב מחוץ לתפקידו כחונך, ומשכך על השעות שנותרו בידו לפעול עבור המבקשת. בהתחשב בטענת המשיב בתגובתו, לפיה לא היה חוזה עבודה כלשהו בינו לבין מעסיקתו האחרת, האיזון בין הצורך לגילוי המידע המבוקש וההגנה על זכות הפרטיות – ניתן להסתפק בנסיבות הענין בגילוי כרטיסי הנוכחות של המשיב בחברה בה עבד בתקופה הרלבנטית לתביעה. נספח ב' לתגובתו לבקשה, מכתב מנכ"ל החברה בה הועסק לפיו "למיטב ידיעתו" לא ביצע המשיב עבודה בשעות נוספות אינו מהווה ראיה מספקת.

גילוי כרטיסי הנוכחות, לעומת זאת, עשוי לתרום לבירור המחלוקת בענין זכאותו של המשיב לשכר עבודה בימי החול משעה 17.45 עד 23.00.

שונה הדין בבקשה לגילוי חשבונות המשיבים לסוגיהם בגין הוצאותיהם; תדפיס חשבונות הבנק שלהם וחשבונות כרטיסי האשראי שלהם בתקופה שלאחר סיום עבודתם אצל המבקשת. מדובר במחלוקת בזכאותם של המשיבים להוצאות אחזקה שוטפת אשר חלו על המבקשת עפ"י חוזה המדור לרווחת הילדים שטופלו במעון, כטענתם. המשיבים השתתפו בתשלום סך
-.500 ₪ לחודש.

לא שוכנעתי לכאורה בקיומה של תשתית עובדתית לביסוס הטענה שגילוי המידע המבוקש במסמכים שצויינו דרוש להוכחת עילת התביעה שעניינה השבת סכומים ששילמה המבקשת, בשיעורים אשר אמורים להיות ידועים למבקשת עצמה.

האם היה בכך משום חסכון הוצאות היפוטטי למשיבים אם לאו – השאלה תתברר במשפט. באיזון בין פגיעה בזכותה המהותית של המבקשת אם תידחה בקשתה לגילוי המידע הגורף המבוקש מהמשיבים ומנגד, את מידת הפגיעה שבגילוי החומר המבוקש בפרטיות המשיבים, הנטל הכבד הכרוך בהמצאתו והאור שהמסמכים עשויים לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים, ביכרתי את אינטרס המשיבים. אין לדעתי במידע המבוקש כדי לקדם בשלב זה את בירור המחלוקת.







4.
סוף דבר

לאור האמור, אני נעתרת לבקשה לגילוי כרטיסי נוכחות של המשיב בחברה
לתקופה הרלבנטית לתביעה בלבד ומורה על גילויים ועיון בהם תוך 30 יום.

הבקשות לגילוי המסמכים האחרים נדחות.

משהתקבלה הבקשה בחלקה – כל צד ישא בהוצאותיו.

העתק מהחלטה זו ישלח לצדדים ע"י המזכירות.

ניתנה היום ג' באב, תשס"ח (4 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

מוניקה מרגלית
, רשמת

קלדנית: שרי חדד






בשא בית דין אזורי לעבודה 3292/08 ויצ"ו - הסתדרות עולמית לנשים ציוניות (ע"ר) נ' בלהה בן יוסף, שמשון בן יוסף (פורסם ב-ֽ 04/08/2008)