פסקי דין על ויויאן לוסקי | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל | פסקי דין על עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל | פסקי דין על בנק הפועלים ואח' |

1797/08 ברע     06/08/2008




ברע 1797/08 ויויאן לוסקי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, בנק הפועלים בע"מ ואח'




בעניין:


1

בתי
-
המשפט

בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
בר"ע 1797/08

לפני:
כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן




בעניין:
ויויאן לוסקי




ע"י ב"כ
עוה"ד רמי קוגן
המבקשת



נ
ג
ד




1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

2. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
3. בנק הפועלים בע"מ
4. בזק החברה הישראלית לתקשורת




המשיבים


החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל א' שליו מיום 4.8.08 (הדוחה בקשה לעיון חוזר בהחלטת ראש ההוצאה לפועל
י' גזית, מיום 10.7.08), בבקשת המבקשת לביטול עיכוב יציאה מן הארץ בשל טיפול מיידי שעליה לעבור לצורך הפרייה חוץ גופית. השאלה היא האם לאפשר למבקשת, חייבת במסגרת תיק איחוד בהוצאה לפועל, לצאת מהארץ למספר ימים לצורך טיפול פוריות בחו"ל.

1. רקע הדברים
המבקשת חייבת במסגרת תיק איחוד (שאוחד לבקשתה) בהוצאה לפועל. במסגרת תיק האיחוד הוצא כנגדה, בהסכמתה, צו עיכוב יציאה מהארץ. המבקשת כבת 48, עוברת טיפולי פוריות במשך תקופה ארוכה, ואמורה לנסוע למספר ימים לחו"ל לצורך השלמת הטיפול
(בין ה7.8.08 ל-10.8.08). הטיסה מיועדת ליום 7.8.08 בשעת הבוקר. לצורך הטיפול יש לערוך טיפול מקדים בארץ שירד לטמיון אם לא תצא המבקשת את הארץ לטיפול המיועד. לצורך יציאתה הגישה המבקשת בקשה לראש ההוצאה לפועל, י' גזית, בקשה מפורטת לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ עוד ביום 10.7.08. כפי שיפורט, ראש ההוצאה לפועל התנה את נסיעתה של החייבת בתשלום חוב הפיגורים בתיק וכן בהמצאת ערבויות מתאימות. בקשה שנייה של המבקשת להסתפק רק בערבים הוגשה ונדחתה ביום 4.8.08 והומצאה לבאי כוחה היום בשעות הצהרים (5.8), כאשר הטיפול המקדמי אמור להתבצע מחר (6.8) והטיסה מיועדת ליום 7.8.08. מכאן הבקשה שלפניי.

2. החלטות ראש ההוצאה לפועל והרשם נשוא הבקשה
המבקשת, כאמור, ידעה על הטיפול הצפוי ופנתה כבר ביום 10.7.08 לראש ההוצאה לפועל בבקשה לביטול צו עיכוב היציאה לצורך יציאה לקבלת הטיפול האמור. הבקשה מפורטת ומבהירה את נסיבות הנסיעה. לבקשה צורפו מסמכים רפואיים המאמתים את הנתונים שמסרה המבקשת. ממסמכים אלו עולה עוד כי המבקשת נוסעת עם מספר נשים נוספות, בלווי רופא מטפל, כקבוצה, כאשר המשך הטיפול יהיה בארץ עם חזרתם. על אף הפירוט הרבה והמסמכים שצורפו לבקשה, החלטתו של ראש ההוצאה לפועל היא קצרה
ולפיה: "ראשית יש לשלם את חוב הפיגורים שנוצר מן התשלום האחרון. שנית, יש להמציא שלושה ערבים המשתכרים
סך של 6,000 ש" נטו לחודש לפחות". החלטה זו ניתנה ביום בו הוגשה הבקשה – 10.7.08.

המבקשת, שאין בידה לשאת בתשלום חוב הפיגורים, חששה כי תאבד את הסיכוי לקבל את הטיפול ולהרות, פנתה בבקשה נוספת, חזרה ופרטה את הנסיבות המחייבות את יציאתה מהארץ, הציעה להעמיד ערבים נוספים ובקשה שלא להתנות את יציאתה מהארץ בתשלום החוב. לא ברור מדוע התעכבה המבקשת והגישה בקשה זו כמעט חודש לאחר מכן, רק ביום 4.8.08. מכל מקום, בקשה זו
הגיע לרשם שליו אבי שקבע (החלטתו מיום 4.8.08): "אינני משמש ערכאת ערעור על החלטת כב' הרשם יובל גזית וממילא אין מדובר בטיפול חירום. על כן יש לפרוע הפיגור שנצבר בתיק האיחוד ולהמציא הערובות כפי שנקבעו בהחלטה מיום 10.7.2008."


על החלטות אלו הוגשה בקשת רשות הערעור.

3. האיזונים הנדרשים
מטרתו של צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן נגד חייבת או חייב במסגרת תיק איחוד בהוצאה לפועל, נועד להבטיח כי החייב או החייבת לא ימלטו מהארץ ויסדירו את חובם, כפי שזה נקבע במסגרת תיק ההוצל"פ. אין להשתמש בסעד זה כדי ללחוץ על החייב לשלם מעבר ליכולתו (ראו לעניין זה בג"ץ 3914/92 לב נ' בית הדין הרבני, פ"ד מח (2) 491).

על כן, על פני הדברים לא היה מקום להתנות את ביטול עיכוב היציאה בתשלום חוב הפיגורים, אלא להבטיח את חזרתה של החייבת ארצה. כך, בעיקר, כאשר מדובר ביציאה מהארץ למשך שלושה ימים.

במסגרת האיזונים והשיקולים שעל ראש או רשם ההוצאה לפועל לערוך
יש לקחת בחשבון את גובה החוב, מה מקור החוב, זהות הנושים, התנהלות החייב במסגרת הליכי הוצל"פ, מטרת הנסיעה, משכה, והחשש להימלטות מהארץ. אין דין חוב נמוך שהחייבת עומדת בתשלומו כנגד חוב גבוה מאד שהחייבת אינה משלמת כלל. אין דין יציאה לביקור קרוב משפחה חולה כדין טיפול רפואי לחייבת עצמה. על רשם ההוצאה לפועל לערוך איזון בין זכויות הנושים לזכות החייבת.

א. הזכות לתנועה, הזכות לצאת מהארץ והזכות לעבור טיפולי פוריות
יש לזכור כי זכותו של אדם לתנועה היא אחת מהזכויות המוקנות לו במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 6(א) לחוק היסוד קובע כי: "כל אדם חופשי לצאת מישראל". זכות זו יש לשלול רק אם יש חשש ממשי כי החייבת לא תשוב ולא תעמוד בתשלום חובה.

בבש"פ 6654/93 בינקין נ' מדינת ישראל, פ"ד מח (1) 290, 293 ציין הנשיא ברק: "נקודת המוצא העקרונית הינה כי לכל אדם הזכות לצאת מישראל... עתה קבועה זכות זו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". זאת לעניין מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד נאשם עד תום ההליכים הפליליים נגדו. הנשיא ברק
קבע כי יש לתת משקל רב לעובדה כי מדובר בזכות יסוד. כך בעניינו של נאשם בפלילים, על אחת כמה וכמה במקרה שלפניי.

בבר"ע 7208/98 וייסגלס נ' וייסגלס, פ"ד מח (4) 529, ציין כב' השופט אור, ביחס לחוק ההוצאה לפועל, כי את האיזונים לעניין עיכוב יציאה מהארץ במסגרת חוק ההוצאה לפועל יש לערוך לאור חוק היסוד (שם בעמ' 637):
"הזכות
לצאת מן הארץ, שהיא בעצם חלק מחירות התנועה, הפכה עם כניסתו של חוק היסוד לזכות בעלת מעמד נורמטיבי חוקתי, על חוקי. לפיכך, משקלה של זכות זו והשיקולים המגולמים בה עלה בדין הישראלי לעומת התקופה שקדמה לחוק היסוד. הגידול במשקלו של חופש התנועה והיציאה מהארץ עשוי למצוא לו ביטוי במסגרת פרשנות החקיקה המקנה סמכויות הוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ".

כלומר, מדובר בזכות לתנועה, בזכות לצאת את הארץ, ובמקרה שלנו בזכות
נוספת, לעבור טיפולי פוריות הניתנים רק בחו"ל.

ב. זכות הקניין
כנגד זכויותיה אלה של החייבת המבקשת, עומדת זכותם של הנושים לקבל את שנפסק לטובתם. זכותם זו של הנושים היא בגדר זכות קניין במובנה הרחב (ראו: ח' דגן, קניין על פרשת דרכים, עוד ראו: ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (2002), 278). הרי לולא חובה הייתה המבקשת זכאית לעזוב את הארץ. זכות הקניין, הנתונה לנושים, גם היא זכתה למעמד חוקתי בחוק היסוד. כלומר, במקרה שהחוב טרם שולם יש לאזן בין
זכותם של הנושים לקניין, לתשלום חובם, לבין זכותה של החייבת לצאת את הארץ – איזון חוקתי. על איזון בין זכויות יסוד ראו: א' ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי, פרשנות חוקתית,
(תשנ"ד-1994) 220.

5. האיזונים במקרה שלפניי
את האיזון הנדרש בין הזכויות לא ערכו הרשמים בהוצאה לפועל. בהחלטות לא נזכר גובה החוב, לא נזכר מהו הפיגור שנוצר בגין התשלומים, מהו יחסית לגובה החוב הכללי, מה התנהלותה של החייבת והאם ככלל היא עומדת בהסדר, דבר לא נשקל ולא נדון.


ההחלטות נושאות מספר שורות ללא כל הנמקה. תחושה זו קשה לאור נימוקיה של המבקשת והסיבה בגינה ברצונה לצאת הארץ. האם היו ערים הרשמים לנימוקים אלו עת נתנו את החלטותיהם?

לאור האמור היה מקום לקבל את בקשת רשות הערעור ולהחזיר את הבקשה לרשם כדי שידון בה לגופה, ויערוך את האיזונים הנדרשים, על פי הנתונים הקיימים בידיו. היה ניתן גם לפנות למשיבים ולקבל את הסכמתם, שייתכן בהחלט שהייתה ניתנת בנסיבות העניין. עם זאת, לאור העובדה שמדובר בבקשה דחופה והטיסה קבועה ליום 7.8.08 בשעות הבוקר לא נותר פנאי לעשות כן.

לעניין זה עלי לציין גם את התנהלותה הבעייתית של המבקשת ובאי כוחה

. ההחלטה הראשונה המחייבת את המבקשת בתשלום חוב פיגורים ניתנה ביום
10.7.08. הבקשה לפטור את המבקשת מתשלום זה הוגשה רק ביום 4.8.08, כמעט חודש לאחר מכן ורק שלושה ימים לפני הטיסה המיועדת. למרות זאת, היום, כשפנו ב"כ המבקשת לבית משפט כל שציינו היה כי החלטת רשם ההוצאה לפועל ניתנה אתמול
(4.8) והומצאה להם היום (5.8), ולא טרחו לציין כי הבקשה הוגשה באותו יום עצמו, היינו ב-4.8. לאור זאת הם פנו לאחר שעות העבודה תוך שהם מציינים כי כל טיפולי הפוריות ירדו לטמיון אם לא תינתן החלטה עד הבוקר. אם מדובר בסכנה כל כך רצינית לא ברור כלל ועיקר מדוע המתינו ב"כ המבקשת במשך שלושה שבועות, ומדוע לא ציינו בבקשה ובתצהיר מדוע המתינו תקופה כה ממושכת.

למען האמת חששתי שאולי התנהלות זו נועדה בדיוק לכך שלא ניתן יהיה להחזיר את התיק לדיון במסגרת ההוצאה לפועל, ויתכן שכך הם פני הדברים. עם זאת, לאור המסמכים הרפואיים שהוצגו, נראה כי במקרה זה יש להעדיף את זכותה של המבקשת לצאת את הארץ תוך הבטחת חובה באם לא תשוב.

כפי שציינתי, המבקשת ביקשה לצאת לצורך השלמת טיפול פוריות בחו"ל והציעה להעמיד אף חמישה ערבים בעלי יכולת כלכלית, שיתחייבו לשלם את חובה אם לא תשוב. כלומר מדובר ביציאה לחו"ל למטרה חשובה, מטרה המגובה במסמכים הרפואיים המתאימים. כאן מצטרפת לזכות לתנועה ולזכות לצאת את הארץ גם הזכות לנסות לממש את זכותה של המבקשת להורות. אין זה ראוי כי המבקשת תהיה בתחושה שבגלל חובות שצברה לא תוכל לממש את זכותה זאת. בנוסף, כיון שהטיפול הרפואי ממשיך גם בארץ, אין חשש ממשי כי לא תשוב.

מבקשתה של החייבת ותצהירה אני למדה כי היא זו שביקשה את איחוד התקים, כי יש לה ארבעה נושים, שני בנקים, עמידר ובזק. אמנם גם לנושים אלו עומדת זכות הקניין אך איתנותם הכלכלית מאפשרת להם להמתין בתשלום
החוב יותר מאשר מדובר בחייב אישי שמבחינה כלכלית קשה לו להמתין עם תשלום החוב.

עוד עולה מבקשת המבקשת כי בעבר ביקשה בקשה דומה, גם היא לצורך טיפולי פוריות, שלמרבית הצער לא צלחו. אולם, המבקשת יצאה את הארץ וחזרה אליה.
בנוסף, מדובר בתקופה קצרה של מספר ימים, תקופה שלא תפגע בתשלום החוב על ידי המבקשת. לעניין אורך התקופה של השהיה בחו"ל ראו מאמרה של יפה זילברשץ, "עיכוב יציאה מן הארץ על פי צו של בית משפט" מחקרי משפט יב (תשנ"ו-1995) 71, המציינת (בעמ' 96): "אם החייב חוזר לארץ בתוך זמן סביר, אפשר להתגבר על כך ... שהחוב לא נפרע במועדו ולקיימם במועד מאוחר יותר. לעומתו זאת, אם החייב שוהה בחוץ לארץ תקופה ארוכה... יגרם נזק רב..."

לאור כל האמור, נראה כי באיזון בין זכויות הנושים מזה לבין זכותה של החייבת המבקשת מזה יש לאפשר לה לצאת את הארץ תוך העמדת ערבים מתאימים.

המבקשת תוכל לצאת את הארץ החל מיום 6.8.08 ולשוב אליה עד ליום 11.8.08. המבקשת תחתום על התחייבות לפיה תשוב לארץ במועד זה.

להבטחת התחחיבותה לשוב, וכן להבטחת תשלום החוב באם לא תשוב המבקשת, תעמיד המבקשת 4 ערבים בעלי יכולת השתכרות של 5,000 ₪ נטו.

ניתנה היום, ה' באב, תשס"ח (6 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים
.


ד"ר מיכל אגמון-גונן
, שופטת











ברע בית משפט מחוזי 1797/08 ויויאן לוסקי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, בנק הפועלים בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 06/08/2008)