פסקי דין על אסתר נוימן | פסקי דין על טפחות בנק למשכנתאות לישראל | פסקי דין על שמעון חסון | פסקי דין על יוסי חסון ואח' |

214/04 עא     23/03/2005




עא 214/04 אסתר נוימן נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, שמעון חסון, יוסי חסון ואח'




בעניין:
1



בתי המשפט


בית משפט השלום חיפה
עא 000214/04

בתיק עיקרי: א
003128/04

בפני
:
כב' השופט ש. לבנוני
תאריך:
23/03/2005




בעניין
:
אסתר נוימן


ע"י ב"כ עו"ד
נמרוד בכר

המערערת



- נ ג ד-


1. טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ
2. שמעון חסון

3. יוסי חסון
4. לאה קורדילה
5. אורי חסון



ע"י ב"כ עו"ד

1. י. ברינט

המשיבים



פסק דין
1.
הבנק-המשיב הגיש תובענה כספית על סך 207,169 ₪ נגד חמישה נתבעים ובהם כנגד המערערת, היא הנתבעת 3. בכתב התביעה פורס המשיב מסכת עובדתית בגין מרמה נטענת. לטענת המשיב, הנתבע 1 פנה אליו וקיבל הלוואה על סך 180,000 ₪ שהובטחה באמצעות רישום משכנתא וזאת בגין הסכם מכר מיום 14/10/98 שנעשה בינו לבין הנתבעים 2-5 (ובהם המערערת). הסכם מכר זה, כך הטענה, היה הסכם פיקטיבי, אשר בעקבותיו ניתנה הלוואה, בטענות-שווא. בהמשך התמנה כונס נכסים למימוש הדירה. הסתבר לו, בדיעבד, כי ההסכם האמיתי הוא הסכם העברה ללא תמורה, אשר לא דווח במועד וכונס הנכסים נאלץ היה לשלם חובות מס שבח שגרמו ליתרת חוב בלתי מסולקת בסך 207,169 ₪.

2.
בכתב הגנה מפורט הכחישה המערערת את טיעוני המשיב. באשר לחלק מן המסמכים שצורפו לכתב התביעה, היא הכחישה את עצם חתימתה. באשר למסמכים אחרים, היא טענה כי היא הוטעתה באשר למשמעותם האמיתית.

3.
בגדר תיק בש"א 10857/04 עתר המשיב
להטיל עיקולים זמניים שונים על נכסים של המערערת. נתבקש עיקול על נכס מקרקעין, על מכונית ועל שלושה חשבונות בנקים שלה. כב' הרשם שדה נענה לבקשה בחלקה והורה רק על עיקול זמני ברישום על נכס המקרקעין של המערערת.

בעקבות זאת הגישה המערערת בקשה בתיק בש"א 12805/04 ובה עתרה להורות על ביטול העיקול האמור, שניתן במעמד צד אחד. כב' הרשם שדה הורה למשיב ליתן תגובתו. משזו הונחה בפני
ו, קבע כב' הרשם כי "נוכח הבקשה שנעדרת תצהיר והתגובה, לא מצאתי מקום לקיים דיון. העיקול הוטל תוך התחשבות במכלול הנסיבות ורק על נכס מקרקעין שכרגע אין טענה כי יש כוונה למכרו, כך שהעיקול מאזן בין הביטחון שמבקש המשיב ולבין צמצום הפגיעה במבקשים. היות ומדובר בסעד זמני בו אין מעשה בית דין, ניתן יהיה לבקש ביטול העיקול לכשישתנו הנסיבות".

החלטה זו הותקפה בערעור שבפני
י. ב"כ המשיב הגיש עיקרי טיעון. ב"כ המערערת חזר על טיעוני כתב הערעור. ב"כ הצדדים עתרו כי יינתן פסק דיני על יסוד החומר שבתיק כאמור.

4.
עפ"י הפסיקה העדכנית הרווחת, משנתבקש עיקול זמני שומה על המבקש להראות סיכויי הצלחה לכאורה בתביעה וכן כי אי מתן הצו המבוקש עשוי להכביד על ביצוע פסק הדין.


בחינת החומר שעמד בפני
כב' הרשם מעלה את הנתונים הבאים, לטעמי:


ראשית, ככל שעסקינן בסיכויי התביעה, הונח תצהיר לקוני מטעם פקיד הבנק המאמת את כתב התביעה, אך המתעלם, ומכל מקום לא מנסה להתמודד, עם טיעוני כתב ההגנה של המערערת. וזאת יש לזכור כי בקשת העיקול הוגשה לאחר הגשת כתב הגנתה של המערערת, ושמא דווקא בעקבות הגשתו.


שנית, ככל שעסקינן בסיכויי ההכבדה, המשיך פקיד הבנק והצהיר כי "לאור סכום התביעה ולאור הראיות הממשיות לתרמית והונאה שנהגו המשיבים כלפי המבקש-התובע, קיים חשש כבד כי בבוא התובע לממש את פסק הדין שיתקבל בתיק זה כנגד הנתבעים-המשיבים יעמוד בפני
שוקת שבורה ולא ייוותרו נכסים להיפרע מהם" (סעיף 16).
הנה כי כן, המצהיר אף לא לקח בחשבון כי עליו לאבחן בעניינה הייחודי של המערערת כאשר הוא נוקט את הביטוי, לשון רבים, "הנתבעים-המשיבים". מעבר לאמירה זו, הנסמכת רק על המרמה הנטענת, לא סיפק המצהיר כל נתון ייחודי, לעניינה של המערערת, לעניין החשש להכבדה, ככל שיינתן

פסק דין
כנגדה.


שלישית, תצהיר המשיב, איפוא, היה לכל הדעות דחוק ועלוב. לעומת זאת, בקשת הביטול של המערערת לא נתמכה בכל
תצהיר, ולו דחוק ועלוב. אכן, הגנתה של המערערת נסמכת על נדבכים עובדתיים רבים ביותר. מצופה היה, איפוא, כי המערערת תתמוך בקשת הביטול בתצהיר מפורט. לו הייתה נוהגת כך, סביר שכב' הרשם היה שוקל אחרת מאזן שיקוליו ככל שעסקינן בתצהיר דחוק ועלוב מול תצהיר מפורט ונאות. לא זה היה מאזן שיקוליו. עמד בפני
ו תצהיר דחוק ועלוב של המשיב מול אפס-תצהיר מצד המערערת.

5.
המערערת טוענת, איפוא, כי לנוכח העובדה שהמשיב לא הרים את הנטל ולא ביסס כהלכה בתצהיר את עילת בקשת העיקול, לא אמור היה כב' הרשם, מלכתחילה, ליתן כל צו. השקפתי שונה. אכן ניכר בעיניי, שמא לנוכח קלישות תצהירו של המשיב, על שום מה בחר כב' הרשם לצמצם את העיקול רק על נכס המקרקעין ולא על יתר הנכסים.

6.
ועוד טוענת המערערת כי מכל מקום אמור היה כב' הרשם לקיים דיון בבקשת הביטול ולא לשלול ממנה את זכותה לחקור את מצהיר המשיב על תצהירו. אף בכך שוגה המערערת. תצהירו של פקיד המשיב היה דחוק ועלוב. חקירה עליו יכולה הייתה, מבחינת המערערת, רק לעבות נתונים לחובתה. במצב דברים זה לא הייתה תוחלת בדיון. ככל שעסקינן במשיב, עמד בפני
כב' הרשם תצהיר קלוש. ככל שעסקינן במערערת, לא עמד בפני
כב' הרשם, ולו תצהיר קלוש. על שום מה, איפוא, לזמן דיון?

7.
כשאלו היו הנתונים בפני
כב' הרשם, הנני סבור כי החלטתו איזנה כהלכה את מכלול השיקולים והנתונים. מכל מקום, ברי לי כי החלטתו אינה חורגת מתחום החלטה אפשרית בגדר תחומי שיקול דעתו ואיני רואה מקום, בנסיבות אלו, להמיר שיקול דעתו בשיקול דעתי.
אכן, יותר מרמז יש בדברי כב' הרשם באשר לאפשרות לשינוי החלטת העיקול "לכשישתנו הנסיבות". שמא כאשר תטרח המערערת ותגיש תצהיר המאמת את "הנסיבות", ישתנו מאזני השיקולים.

8.
לפיכך, הנני דוחה את ערעורה של המערערת.


הנני מחייב את המערערת לשלם למשיב מס' 1 הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

9.
המזכירות תגנוז תיק ע"א 214/04 ותחזיר התיק העיקרי, הנדון בפני
כב' השופטת שרון-נתנאל, לעיונה.


10.
המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום י"ב ב אדר ב, תשס"ה (23 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.


ש. לבנוני
, שופט



הקלדנית: טל יטח







עא בית משפט שלום 214/04 אסתר נוימן נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, שמעון חסון, יוסי חסון ואח' (פורסם ב-ֽ 23/03/2005)