פסקי דין על נתן קלברמן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

369/02 בל     24/04/2003




בל 369/02 נתן קלברמן נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 000369/02
בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
24/04/03

כב' השופטת נאוה וימן

בפני
:
נתן קלברמן
התובע
רן גל

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע
רויטל בורשטיין

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
1. התובע, יליד 1936, עבד שנים רבות במחצבות, כעובד חברת "תעשיית אבן וסיד בע"מ", מבקש בתביעה זו להכיר בליקוי שמיעה וטנטון תמידי באוזניו, כפגיעה בעבודה, לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995.

2. העובדות הצריכות לעניין נקבעו, בהסכמה, בהחלטת בית הדין מיום 6.1.2003, המהווה חלק בלתי נפרד מ

פסק דין
זה (להלן-"ההחלטה").

3. בהחלטה הנ"ל מינה בית הדין את פרופ' דב אופיר, כמומחה רפואי מטעם בית הדין.

4. בחוות דעתו מיום 16.2.03 קבע המומחה הרפואי, בין השאר, כי התובע סובל מליקוי שמיעה חושי-עצבי בתדרים הגבוהים, בשתי האוזניים, וכי נגרם לו גם נזק לאוזן הפנימית עם ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור.
בחוות דעתו, תאר המומחה את אפיונם של האודיוגרמים אשר בוצעו לתובע במהלך השנים:
"תבנית האודיוגרמים בשנים האחרונות אינה אופיינית לחשיפה לרעש.
אולם, יש לקחת בחשבון שתי עובדות:
א. חל שינוי בתבנית האופיינית של האודיוגרם לאחר שנים רבות של
חשיפה לרעש.
ב. רוב הנזק מחשיפה לרעש, בתדרים הגבוהים, מתגבש ב 15-10
השנים הראשונות לחשיפה. לאחר מכן, עשויה להופיע פגיעה
בתדרים הנמוכים יותר, קרי תדרי הדיבור".

בהתייחס לאפיונם של האודיוגרמים, השיב המומחה הרפואי, לשאלת הקשר הסיבתי, בין החשיפה לרעש לבין התפתחות ליקוי השמיעה:
"סביר להניח כי רוב הנזק לשמיעה של התובע, בניכוי ליקוי
השמיעה הממוצע הצפוי עקב גילו - הוא תוצאת חשיפה לרעש".

המומחה השיב בחיוב הן לשאלה בדבר קיומם של התנאים להכיר בליקוי השמיעה של התובע כ"מחלת מקצוע" , והן לקיומם של התנאים לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה.

5. משנתקבלה חוות דעתו של המומחה, שלחה ב"כ הנתבע הודעה לבית הדין, לפיה מסכים
הנתבע לקבלת התביעה.
בהודעת הנתבע נאמר:
"לאור חוות הדעת של המומחה, פרופ' אופיר, ולאחר התייעצות עם
רופאת המוסד, הנתבע מכיר עקרונית בליקוי השמיעה של התובע
כ"פגיעה בעבודה".
לאור העובדה שפרופ' אופיר בחוות דעתו כתב כי בשנים האחרונות
תבנית האודיוגרמים אינה אופיינית לחשיפה לרעש - על הועדות
הרפואיות, בעת קביעת גובה הנכות, לקחת בחשבון את הגורמים שגרמו
לתבנית זו, שאינה אופיינית לחשיפה לרעש".
6. אשר על כן, בהמשך להחלטה מיום 6.1.2003, ובהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי, בהסכמת הנתבע - מתקבלת התביעה, משנקבע כי התובע סובל מליקוי שמיעה וטנטון, שהם בגדר "פגיעה בעבודה".

7. שאלת קביעת הנכות שנותרה לתובע עקב הפגיעה בעבודה, היא שאלה שבסמכות
הוועדה הרפואית אשר תבדוק את התובע, במסגרת תביעה לגימלת נכות מעבודה,
אם תוגש.
אין מקום בהליך זה, שעניינו הכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, להתייחס
לשאלת הנכות, כל שכן שאין בסמכותי לחייב את הוועדה הרפואית או להורות לה
כיצד לחשב את אחוזי הנכות.
ברי כי הוועדה הרפואית, שהיא המוסמכת לקבוע את שיעור הנכות, תשקול את שאלת ההשפעה של כל אחד מהגורמים (החשיפה לרעש וגילו של התובע) על נכותו של התובע, על פי בדיקתה ועל פי שיקוליה המקצועיים, משתוכל -כמובן לתת דעתה גם לחוות דעתו של פרופ' אופיר.

8. אשר על כן, התביעה מתקבלת, משנקבע כי התובע סובל מליקוי שמיעה וטנטון, שהם בגדר "פגיעה בעבודה".

9. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק.
ניתן היום כ"ב בניסן, תשס"ג (24 באפריל 2003) בהעדר הצדדים.
נאוה וימן

ש ו פ ט ת
000369/02בל 710








בל בית דין אזורי לעבודה 369/02 נתן קלברמן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 24/04/2003)