פסקי דין על מלכה יעקב

2098/05 בש     14/03/2005




בש 2098/05 מדינת ישראל נ' מלכה יעקב




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום חיפה
בש 002098/05


בפני
:
השופטת ר. פוקס
תאריך:
14/03/2005



בעניין
:
מדינת ישראל
המבקשת





- נ ג ד –



מלכה יעקב
המשיב


נוכחים:
ב"כ המבקשת: עו"ד שרון לוי
ב"כ המשיב : עו"ד ניצה כהן
המשיב בעצמו

פרוטוקול

החלטה

בפני
בקשה
להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו בתיק פלילי 1660/05 על פי סעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996. (להלן: "חוק המעצרים").

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו את ביצוע העבירות הבאות:

א.
תקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.
ב.
תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין האמור.
ג.
איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין האמור.
ד.
תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו עבירה לפי סעיף 274 (1) לחוק העונשין האמור.
ה.
הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה על פי סעיף 275 לחוק העונשין האמור.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 24.2.05 בשעה 15:00 לערך, ברח' הרצל בחיפה, תקף הנאשם את בלסקי יצחק (להלן: "המתלונן"), בעל בית העסק המושכר למשיב. כמו כן באותם נסיבות איים המשיב על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו ובחייו בכך שאמר לו כי ידאג לשלוח אותו לשמיים ולא אכפת לו לשבת עליו מאסר עולם.

המתלונן, בסמוך לאחר מכן ובאופן אקראי, פגש ניידת משטרה, פנה לשוטרים שישבו בניידת ודיווח להם על מה שקרה לו. השוטרים שהיו בניידת, השוטר מר אלעד עזר והשוטרת גב' שירי ברדוגו, סרו למקום עסקו של המשיב, ובעת המפגש עמו, החל השלב השני של האירוע, בגינו מואשם המשיב כי תקף את השוטרים, גרם להם חבלה של ממש, הכשילם בתפקידם והפריע להם.

שני השוטרים הזעיקו שוטרים נוספים לתגבורת וגם כנגד אלה הפגין הנאשם אלימות, כך על פי דוחות השוטרים.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו חבלות גופניות של ממש לשוטרים: לשוטרת גב' ברדוגו נגרמו פצעים וחבלות בפני
ה וחתך בקרקפת שנתפר בהרדמה מקומית ולשוטר אלעד עזר, נגרמו שריטות בלחי.

במהלך הדיון בבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, טענה הסנגורית המלומדת, על פגימות בחקירת המשטרה והציגה לעיון ביהמ"ש תצהירים אותם גבתה מעדי ראיה.
ב"כ המבקשת התנגדה
להגשת התצהירים ובין היתר קבלה כנגד המשיב על שלא טרח לעדכן את חוקריו בשמות עדי הראיה.
בהחלטתי מיום 10.3.05, התרתי הגשת התצהירים.

יודגש, כי התצהירים הוכנו על ידי ב"כ המשיב בתום חקירת המשטרה ולאחר שלא הוזמנו עדים אלה למסור עדות על שהתרחש במסגרת חקירת המשטרה.
טענות ב"כ המבקשת כנגד הגשת התצהירים, לא היו במקומן.



ראשית, אדגיש כי מדובר באירוע אשר התרחש לנגד עיני השוטרים ועל כן תמוהה טרונית ב"כ המדינה על כי המשיב טרח והביא לעיון ביהמ"ש את גרסת עדי הראיה, מקום, שלכאורה, היתה חובה על המשטרה לזמנם במהלך ובמסגרת החקירה שהתנהלה.

מתיק החקירה לא ראיתי כל נסיון של החוקרים להזמין העדים או לאתר עדי ראיה לצורך גביית גרסתם.

תמוהה, אם כן, טענות ב"כ המבקשת על שב"כ המשיב טרחה והביאה את גרסת עדי הראיה, מקום שהמשטרה יכלה במאמץ קל להגיע לאותם עדים ולגבות גרסתם. זאת ועוד, זה המקום לציין כי המשיב בחקירתו מסר שמו של אחד מעדי הראיה (מר מאיר רגב) אך המשטרה בחרה שלא להזמין לחקירה אף אותו, דבר האומר דרשני.

ראיות לכאורה:

בתיק החקירה קיימת גרסת המתלונן, דוחות של 3 שוטרים: אלעד עזר, שירי ברדוגו ותופיק סעד, ומספר הודעות שנגבו מאת המשיב.

כמו כן,
קיימות 3 תעודות רפואיות של שני השוטרים ושל המשיב.

עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה המסבכות את המשיב בעבירות המיוחסות לו, ככל שהדבר נוגע לעבירות של תקיפת המתלונן, ואיום על חייו.
בעניין זה אפנה להודעת המתלונן ולתצהיר עד הראיה
מר
דוד אסולין אשר הוגש על ידי ב"כ המשיב, וכך כותב המצהיר, בסעיף 5:

..."ברגע זה
תפס יעקב למר בלסקי את פניו וכתוצאה מכך נפל הטלפון הנייד שהיה בידו..."

אשר לאירועים שהתרחשו בהמשך, בהם היו מעורבים אנשי משטרה, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה המסבכות את המשיב בחלק מהעבירות המיוחסות למשיב ובענין זה אפנה לדוחות השוטרים ולתצהיר שהוגש על ידי ב"כ הנאשם של מר אלי חסיד; וכך מצהיר מר חסיד בתצהירו סעיפים 10 ו – 11:

"10. כשהגעתי
לחנות ולאירוע, מצאתי את יעקב כשהוא אוחז בשערותיה של השוטרת במטרה להוציאה מהחנות. אחזתי באחת מידיו אדם נוסף תפס בידו השניה וכך שחררנו את שערותיה של השוטרת.
11. הצהיר ואומר כי יעקב לא הכה את ראשה של השוטרת ו/או הטיח את ראשה בחפץ כלשהו. ככל הנראה, החבטה בראשה נבע מנטרולו של יעקב על ידנו שכן שחררנו את ראשה בכח"
.

אלה הדברים אשר ניתן לזקוף לחובת המשיב, אולם מנגד ולאחר עיון בכל סעיפי התצהיר של העדים, ובשים לב לכל התמיהות שמעלה ב"כ המשיב, מצאתי לקבוע כי התמונה כפי שעולה מתוך תיק החקירה, אינה התמונה המלאה. בפני
, כך אני מתרשמת, לא הוצגה כל השתלשלות האירועים ובעניין זה אפנה לתצהירי העדים כפי שהוגשו על ידי ב"כ המשיב.

עד ראיה, מר אלי אסולין, אשר התייחס לתחילתו של האירוע בו היו מעורבים השוטרים מצהיר בסעיף 7, כדלקמן:

"... לחנות של יעקב נכנסו השוטרים בתחילה השוטר ואחריו השוטרת. יעקב דיבר באותו רגע בטלפון והשוטר תפס לו ביד ומשך לו אותה. מיד אחרי זה ראיתי בלאגן ראיתי את השוטרת קופצת על יעקב ואז יעקב תפס אותה בשיער וכנראה על מנת להשתחרר ממנה וגרר אותה אל מחוץ לחנות..."

כמו כן אפנה לתצהיר של מר אלי חסיד, סעיפים 14 – 17, המתייחס להמשך האירועים, כדלקמן:

"14. תוך כמה שניות הגיעה התגבורת הכוללת כ – 6 שוטרים והם נכנסו מיד לחנות. הבחנתי כי אחד מהם אוחז ביעקב בצורת חניקה ושוטר שני מנסה לנטרל אותו
ולשים לו אזיקים. כל זה היה מלווה באלימות יתר של השוטרים.
15. כמו כן ובמקביל, יצרו השוטרים מעין חגורת שיטור כדי למנוע מהעוברים ושבים לראות את שמתרחש בפני
ם.

16. על אף חגורת השיטור הבחנתי כי מכים ביעקב.
17. לאחר כמה דקות ראיתי כי יעקב שוכב על בטנו כשהוא כבול באזיקים ושותת דם מראשו ופניו."

כן ראה תצהירו של מר אילן בצלאל, סעיף 3;

"אני מצהיר כי ראיתי המולה, פירות זרוקים על הרצפה, יעקב מלכה שכב על הצפה, כ – 5, 6 שוטרים מסביבו כשהם נותנים לו מכות עם אלות. כמו כן, ראיתי אלות עולות ויורדות. היה שוטר גבוה שהיה אכזרי במיוחד עם זעם בעיניים נתן לו מכות עם אלה."

אשר על כן, נראה כי החקירה המשטרתית לא מוצתה עד תום, בטרם הוחלט על הגשת כתב אישום ועל הגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים. מצאתי כי התצהירים שהוגשו מטעם המשיב, יש בהם כדי לפגום בעוצמת הראיות שבידי המשטרה. יחד עם זאת עדיין, לדידי, קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, לגבי חלק מהאישומים המיוחסים למשיב ועל כן אין בפני

כרסום בראיות התביעה לגבי כל האישומים עד כדי מצב בו ביהמ"ש לא יידרש כלל לבקשה.

מסקנתי היא, איפוא, כי יש מקום במקרה זה, לאור האמור לעיל, לבדוק חלופת מעצר נאותה.

המשיב על פי הראיות, נקלע למצב בו, לכאורה, לא היה יכול להתגבר על יצרו ולרסן את עצמו. טענותיה של ב"כ המשיב, על כי המתלונן, אשר נמצא עמו בקשרים עסקיים, הקניטו והביאו לכדי כעס רב, ועל כי השוטרים נהגו בו באופן בלתי ראוי ובהמשך גם היכו אותו נמרצות, לכן הגיב כפי שהגיב – אין בהן כדי להצדיק התפרעות שלוחת רסן של המשיב אשר אך תרמה להסלמה מיותרת של האירועים. בעניין זה אפנה לתצהירי העדים אשר הובאו מטעם המשיב, אשר לא נמנעו מלפרט עובדות הפועלות לכאורה, גם כנגד המשיב, כמפורט לעיל.

לחובת המשיב 4 הרשעות קודמות, 3 מהן בעבירות אלימות. בגין עבירות אלה, נדון המשיב לעונשי מאסר אותם ריצה בעבודות שירות. כמו כן, כנגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה של 6 חודשים בתיק של ביהמ"ש השלום בקריות, תיק פלילי 3095/02, בגין עבירה מיום 21.1.01.

עילת מעצר וחלופת מעצר:

המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים משום מסוכנותו לציבור ולשוטרים הממונים על שמירת החוק ומפנה לתיאור העובדות בתיק החקירה בו מיוחס למשיב, מתקפת אלימות קשה, במהלכה הפליא המשיב
מכותיו במתלונן ובאנשי חוק שהוזעקו למקום.

הנסיבות המתוארות בכתב האישום חמורות אלא שיש לקרוא אותם בד בבד עם התצהירים
של עדי ראיה שהוגשו על ידי ב"כ המשיב.

שקלתי את טענות הצדדים ומצאתי לבחון את עילת המעצר ביחד עם בדיקת חלופת המעצר לאור כל האמור לעיל.

יתירה מזאת, על פי מצוות המחוקק לפי סעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים, על ביהמ"ש בכל מקרה, לבדוק האם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר אשר יהא בה כדי להשיג את התכלית העומדת ביסוד עילת המעצר ויחד עם זאת, תהא חומרתה פחותה מן המעצר.

אין בחומרת העבירות המיוחסות למשיב, כדי לשלול מראש כל בדיקה של חלופת מעצר, במיוחד בנסיבות בהן קיימות תמיהות לגבי חלק מהעבירות המיוחסות למשיב כפי שפורט לעיל.
משום קביעתי אין בתמיהות הקיימות כדי לכרסם בראיות במידה כזו השוללת בשלב זה את הבסיס להרשעה, תבדק חלופת המעצר שהוצעה על ידי ב"כ המשיב.
בחנתי את טיעוני הצדדים ומצאתי כי ניתן למצוא דרך חלופית כדי להפיג מסוכנותו של המשיב ולא להותירו מאחורי סורג ובריח בשלב בו טרם הוכרע דינו ובשלב בו רק החלה חקירה במחלקה לחקירות שוטרים, אליה הפנה המשיב תלונתו כנגד השוטרים על חלקם באירוע, כטענתו.

בעניין זה ראה בש"פ 4120/02 אסן סוסן נ' מדינת ישראל
, בש"פ 4291/95 מלכה אייל נ' מדינת ישראל
, ב"ש (חיפה) 4282/02 באש ג'האד חוסיין נ' מדינת ישראל
וכן בש"פ 7200/97 מדינת ישראל
נ' מוחי אלדין בן מחמוד אבו דריס ואח', מפי כב' השופטת שטרסברג- כהן.

חלופת המעצר שהוצעה על ידי ב"כ המשיב, קרי מעצר בביתו בפיקוח תדיר של אשתו, שאינה עובדת, ולסירוגין של חמותו, הגרה בשכנות, יש בה כדי לכרסם במסוכנותו של המשיב.
לפיכך אני קובעת כי המשיב ישוחרר בתנאים מגבילים, כדלקמן:

א.
המשיב ישהה במעצר בית מלא בביתו ברח' שפרינצק 8/12 בקרית ים.
במהלך כל שעות היממה ישהה המשיב במעצר בית, כאמור, וכל העת יהיה תחת פיקוחן של אשתו או חמותו, בהתאמה.

ב.
המשיב יפקיד סך של 4,000 ₪ במזומן בקופת ביהמ"ש, סכום זה ישמש להבטחת התייצבותו של המשיב לישיבות ביהמ"ש נשוא התיק שבפני
וכערובה למילוי תנאי השחרור.

ג.
המשיב יחתום על ערבות עצמית על סך 30,000
₪ , סכום זה ישמש להבטחת התייצבותו של המשיב לישיבות בית המשפט נשוא התיק שבפני
וכערובה למילוי
תנאי השחרור.

ד.
המשיב ימציא ערב צד ג', אשר יחתום על ערבות צד ג' על סך 30,000 ₪.
ערבות זו תשמש להבטחת התייצבותו של המשיב, לישיבות בית המשפט נשוא התיק שבפני
וכערובה למילוי
תנאי השחרור.

ה.
נאסר בזאת על המשיב ליצור קשר כלשהו, בין ישיר ובין עקיף, עם מי מעדי התביעה
ו/או המתלונן מר יצחק בלסקי, וזאת עד תום ההליכים בתיק.


שוטרי משטרת ישראל יוכלו להכנס לביתו הנ"ל של המשיב לצורך בדיקת קיומם של התנאים המגבילים.

עד למילוי כל תנאי השחרור ישאר המשיב במעצר עד להחלטה אחרת.
לא תחתמנה הערבויות ולא יופקד הסכום, כאמור בס"ק ב' – ד' לעיל, יובא המשיב בפני
שופט תורן תוך 48 שעות מעת מתן החלטתי זו.

אם יפר המשיב תנאי כלשהו מבין התנאים האמורים, יעצר לאלתר ויובא בפני
שופט.


ניתנה היום ג' ב אדר ב, תשס"ה (14 במרץ 2005) במעמד הצדדים.


ר. פוקס
, שופטת


ב"כ המבקשת:
אנו מבקשים עיכוב ביצוע לצורך הגשת ערר.

ב"כ המשיב:
אני מתנגדת.
החלטה

אני מורה על עיכוב ביצוע עד מחר בשעה 14:00 לאור בקשת המבקשת להגיש ערר על החלטה זו.

עד למחר, 15.3.05 שעה 14:00, ישאר המשיב במעצר.

ניתנה היום ג' ב אדר ב, תשס"ה (14 במרץ 2005) במעמד הצדדים.

ר. פוקס
, שופטת
הקלדנית: גלית כ.






בש בית משפט שלום 2098/05 מדינת ישראל נ' מלכה יעקב (פורסם ב-ֽ 14/03/2005)