פסקי דין על עין אלי בנימין | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

6197/04 בל     22/02/2005




בל 6197/04 עין אלי בנימין נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו
בל 006197/04


בפני
:
כב' השופט אילן איטח


22/02/2005





בעניין
:
עין אלי בנימין



ע"י ב"כ עו"ד

קורנבלאו שמואל
המערער

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד
טל גולן
המשיב


פסק דין

1.
מדובר בגלגולו השלישי של ערעור של המערער על דחיית בקשתו מיום 17.5.01 להחמרה של מצבו בגין תאונת עבודה מיום 14.5.01 ולפיו נקבעו לו 15% נכות (לאחר ניכוי של 5% בגין מצב קודם).

2.
ביום 8.1.02 דחתה הועדה הרפואית לעררים את ערעורו של המערער על החלטת הדרג הראשון וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו. המערער ערער לבית הדין (עב 1666/02) ואז נפסק כי הועדה הרפואית לעררים תנמק מדוע ממצאי הרופא מטעם המערער לא הובאו בחשבון וכן הוחלט כי המערער יוכל להכניס את בא כוחו לבדיקה.

3.
בעקבות פסק הדין הנ"ל זומן המערער לועדה רפואית לעררים חוזרת מיום 24.12.02. הועדה דנה ודחתה את הערעור ושוב קבעה כי לא חלה החמרה. המערער פנה לבית הדין (עב 744/03) וניתן פס"ד בהסכמה ולפיו התקבל הערעור בחלקו בלבד באופן הבא: "הועדה לערערים תשלים את הכרעתה ... לאחר שתזמין את המערער ופרקליטו ותתן להם הזדמנות לטעון בקצרה, ולהגיש מסמכים" כמו כן הוסכם כי תינתן למערער האפשרות לייצגו ע"י רופא מטעמו (דר' לאנה).

4.
ביום 3.8.04 התכנסה הועדה הרפואית לעררים "על מנת להשלים את הכרעתה". המערער יוצג ע"י דר' לאנה ולא הגיש (גם לא המערער) מסמכים חדשים. ואלה הנמוקים שהושמעו בפני
הועדה מטעמו של המערער:

"ד"ר לאנה מוסר שחלה החמרה במצבו מאז הועדה האחרונה ומועמד לניתוח. ההחמרה היא חדשה לעומת המימצאים בשנת 2002 הוסבר לד"ר לאנה שהועדה דנה על ההחמרה שהגיש בשנת 2002. ד"ר לאנה לא הגיש בכתב טענותיו ואת ממצאיו."
(הדגשה הוספה – א.א.)

המערער הוסיף מצידו את הטענות הבאות:

"חלה החמרה במצבי עוד יותר מאז הועדה האחרונה. 3.5 שנים אני לא עובד."

5.
בתום הדיון קבעה הועדה:

"הועדה עיינה בצילומי
c.t
ע"ש מותני 16/6/99 כפי שתיארו בועדות קודמות ספודילולוזיס וליסטזוס
l4l5
עם היצרות הדיסק. מרווח הדיסק.
בבדיקה היום הועדה לא מצאה הבדל בממצאים במצאה בועדה הקודמת כולה."

6.
ביום 2.9.04 הגיש המערער ערעור וטען, בתמצית, כדלהלן:

6.1.
הועדה קבעה כי היא דנה בהחמרה שחלה במצבו של המערער יחסית לשנת 2002 ולא יחסית למועד הדיון בערעור – "מצבו היום". המערער מלין על כך שמצבו היום בכי רע והוא מועמד לעבור ניתוח.

6.2.
הועדה טעתה בניתוח הממצאים הרפואיים. בין היתר הפנה המערער לחוות הדעת של דר' לאנה ודר' מירובסקי.

7.
ביום 2.1.05 התקיים דיון בערעורו של המערער בפני
כב' הרשמת ולך. בדיון טען המשיב כי הועדה מילאה אחר פסק הדין.

8.
לאחר עיון בטענות המערער, בפרוטוקולי הועדה וטענות המשיב, אני מחליט לדחות את הערעור מהטעמים הבאים:

8.1.
מדובר בבקשה להחמרה אשר הועדה הרפואית לעררים דחתה אותה ביום 8.1.02. המערער תקף את ההחלטה בבית הדין בפעם הראשונה וניתן

פסק דין
המטיל על הועדה לתקן את נימוקיה ולאפשר לב"כ המערער להיות נוכח בבדיקת המערער. בערעור שני של המערער התקבל הערעור בחלקו בלבד. בנסיבות אלה הדבר היחיד שיש לבדוק הוא האם מילאה הועדה הרפואית אחר פסק הדין.

8.2.
כאמור כל שנדרשה הועדה היה להשלים את הכרעתה לאחר שתנתן למערער ו/או לבא כוחו ו/או לרופא מטעמו "לטעון בקצרה ולהגיש מסמכים". עיון בפרוטוקול מיום 3.8.04 מעלה כי הועדה מילאה אחר פסק הדין.

8.3.
טענות המערער שעניינן התערבות בממצאים רפואיים דינן להדחות מן הטעם שממילא מרחב התמרון המשפטי בערעור זה מוגבל למילוי אחר פסק הדין בתיק עב 744/03 ולנובע מהדיון האחרון בפני
הועדה. כל הטענות האחרות שעניינן "טעויות" של הועדה הרפואית ביחס לחוות הדעת שהוגשו לועדה בזמנו מוצו בערעורים הקודמים. יתר על כן, גם אם לא כך היה הרי שמדובר בהתערבות בממצאים רפואיים שקביעתם מסורה לסמכות הועדה ובית הדין לא יתערב בהם אם לא יצביע המערער על טעות משפטית. וכזו לא מצאנו. די אם נציין כי דר' לאנה והמערער לא הוסיפו לועדה שום נתון או מסמך חדשים שיש בהם כדי לשנות את מסקנות הועדה משנת 2002.

8.4.
למעשה נראה לנו כי כל הערעור הנוכחי בטעות יסודו – טענתו האמיתית של המערער היא כי מצבו דהיום כולל החמרה. זוהי למעשה טענתו של דר' לאנה מטעמו של המערער אשר הועלתה בפני
הועדה. אלא שמדובר בועדה שדנה בבקשה להחמרה משנת 2001 ולא לועדה שתפקידה לבחון את ההחמרה נכון להיום. החמרה נכון להיום מן הדין היה להגיש בגינה תביעה נפרדת בפני
הועדה מהדרג הראשון ולא ישירות לועדה הרפואית העליונה.

8.5.
אכן צודק ב"כ המערער כי
טעתה הועדה כאשר שאלה עצמה האם חלה החמרה יחסית לשנת 2002. שכן היה על הועדה לשאול האם

על פי הממצאים בעת הגשת הבקשה (שנת 2001), חלה החמרה יחסית לועדה החלוטה הקודמת (שנת 1999). אלא שטעות זו אינה מהותית והיא יותר סמנטית. ראשית, עיון בפרוטוקולים הקודמים של הועדה (8.1.02, 24.12.02) עולה כי היא בדקה את מצבו של המערער יחסית למועדים הנ"ל כך שבפועל הדריכה עצמה הועדה לפי המבחן הנכון. שנית, כאמור, ממילא לא נמסרו לועדה הנוכחית שום מידע או מסמך חדשים שיש בהם כדי להצריך שקילה מחדש של מסקנות הועדה ביחס למצב שבשנת
2002.

9.
לאור האמור לעיל, דין הערעור להדחות. אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"ג ב אדר א, תשס"ה (22 בפברואר 2005) במעמד הצדדים.



אילן איטח
, שופט


נאוה ינאי






בל בית דין אזורי לעבודה 6197/04 עין אלי בנימין נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/02/2005)