פסקי דין על ברק אור ביטחון ושירותים בע"מ | פסקי דין על מאיר אריאל

6179/04 בשא     28/12/2004




בשא 6179/04 ברק אור ביטחון ושירותים בע"מ נ' מאיר אריאל




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום חיפה
בשא006179/04

בתיק עיקרי: א
013805/03

בפני
:
כב' השופטת ת. נאות-פרי
תאריך:
28/12/2004



בעניין
:
ברק אור ביטחון ושירותים בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
ת. הדס ואח'

המבקשת


- נ ג ד -


מאיר אריאל



ע"י ב"כ עו"ד
א. ברק

המשיב


החלטה
בפני
בקשה לסילוק התובענה על הסף.
המחלוקת נשוא התיק העיקרי נסובה סביב הסכם שנחתם בין המבקשת (הנתבעת בתיק העיקרי, להלן – "החברה") לבין המשיב (התובע בתיק העיקרי, להלן – "מאיר").
ההסכם (להלן – "ההסכם") עוסק בשיתוף פעולה בין הצדדים בכל הנוגע לניהול סניף של החברה בחיפה.
בהסכם נכתב כי הצדדים מתקשרים ביניהם –
"לצורך ניהול ושותפות ברווחי הסניף בחיפה"

;
ובהמשך כי –

"בין מאיר והחברה לא יהיו יחסי עובד מעביד רגילים ופעילות הסניף הינה עסקה משותפת בין שניהם".
עוד נכתב כי חלקו של מאיר ברווחים יהא 50% והוא ישולם לו –

"כעלות שכר עבודה או תמורת חשבונית מס כחוק".
לטענת מאיר חלקו ברווחים לא שולם לו ולכן דרישתו הינה למתן חשבונות על מנת לאמוד במדויק את שיעור אותם הרווחים. לטענתו לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים אלא יחסי שותפות בהתאם לאמור בהסכם. לחלופין, גם אם התקיימו יחסים שכאלו בהיותו של מאיר מנהל של הסניף – הרי שתביעתו כאן עוסקת במישור אחר, מישור הזכויות והחובות ההדדיות של הצדדים בהיבט החוזי מכח ההסכם, ומחלוקות במישור זה ראוי להן שתתבררנה בפני
בית משפט זה, היות ועילתן הינה חוזית ואין המדובר בתביעה "שעילתה יחסי עובד מעביד".
החברה טוענת מנגד כי ההסכם לא נועד מלכתחילה להוות הסכם שותפות אלא יחסים בין עובד למעביד, ולחילופין – כי גם אם בתחילת הדרך היתה כוונה ליצור שותפות הרי שהצדדים שינו בהתנהגותם את האמור בהסכם וכי יחסיהם הפכו בהסכמה עם הזמן ליחסי עובד-מעביד. החברה מצביעה על העובדה כי מאיר קיבל מהחברה משכורת חודשית לרבות תנאים נילוים במשך יותר מארבע שנים ומכאן יש להסיק כי הצדדים בהתנהגותם יצרו יחסי עובד-מעביד ביניהם.
בהתאם לעמדתה זו של החברה, לשיטתה הסמכות העניינית היחודית לדון במחלוקת הינה של בית הדין האזורי לעבודה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים במהלך הדיון שהתקיים בפני
ולאחר קריאת הבקשה, התשובה והתגובה לתשובה לרבות האסמכתאות המצורפות - מסקנתי הינה כי יש להעביר את התובענה לדיון בבית הדין האזורי לעבודה.
סמכותו היחודית של בית הדין הינה, בין היתר, לדון בתובענות בין עובד למעבידו שעילתן ביחסי עובד מעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד מעביד (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969). במקרה כאן, אמנם מדובר במקרה נדיר בו החברה הינה זו הטוענת לקיום יחסי עובד-מעביד וה"עובד" לכאורה הוא זה אשר טוען כי יחסים שכאלו לא התקיימו או שאינם רלבנטיים, להבדיל ממרבית המקרים בהם ה"עובד" הוא זה שטוען לקיומם של יחסי עבודה ואילו ה"מעביד" הוא שטוען להעדרם. עם זאת, ברי כי מתעוררת שאלת עצם קיומם של יחסי עובד-מעביד ולבית הדין הסמכות היחודית לדון בשאלה זו.
בהקשר זה אפנה לעב' (תל-אביב יפו) 5329/03 חסון פרץ נגד מ.ש.ע.ר. כימיקלים וחומרי ניקוי בע"מ – פורסם במאגר תקדין, אשר אף שם בין הצדדים התגלעה מחלוקת לגבי השאלה אם יחסיהם היו יחסי עובד-מעביד או יחסי שותפות ונקבע כי לבה"ד הסמכות לדון בכך ; וכן לבש"א 479/04 בתיק עב' (חיפה) 1702/02 קליפר שיפינג קופמני בע"מ ואח' נ' חיים אביעוז - פורסם במאגר תקדין, שם נדונה תביעה דומה בבית הדין ואחד הצדדים ביקש לסלקה על הסף בטענה שאין הסמכות העניינית נתונה לבית הדין. בית הדין קבע כי כן קמה לו הסמכות לדון בתביעה, ומהחלטתו עולה כי בה"ד הוא המקום הראוי לבירור שאלת עצם קיומם של יחסי עובד- מעביד, לאמור :

"בטרם יקבע האם בין הצדדים התקיימו מספר מערכות יחסים, או רק מערכת יחסים אחת, דהיינו, האם היו בין הצדדים גם יחסי עובד ומעביד וגם יחסי שותפות, או רק יחסי עובד ומעביד או שמא רק יחסי שותפות, יש לשמוע ראיות על מנת להסיק מה מהות מערכת היחסים שהתקיימה בין הצדדים לאורך השנים. יתר על כן. נציין כי גם עובד שכיר יכול לקבל את שכרו, כולו או חלקו באחוזים מפדיון המעסיק. לפיכך, טענת המשיב על פיה ההסכמה היתה כי יקבל שכר ששוויו כשליש מהכנסות החברה המבקשת 1, לאחר ניכוי ההוצאות הרגילות כלומר, שליש מהרווחים וכי ההתחשבנות הסופית תעשה בסוף כל שנה, כאשר מדי חודש יקבל המשיב משכורת על חשבון הרווחים, אינה בלתי אפשרית במערכת יחסי עובד ומעביד.
.... נוסיף ונציין כי אין אף מניעה להגיש תביעה לסעד של מתן חשבונות במסגרת קיומם של יחסי עובד ומעביד. תביעה כזו מתבררת בשני שלבים, תחילה צריכה להיקבע הזכאות העקרונית לעמלות או לאחוזים מהרווחים ולאחר מכן יש לבדוק את חישוב הסכומים המדויקים לאור החשבונות."
עוד אוסיף כי גם לשיטת מאיר, בין הצדדים היו יחסי עובד מעביד "חלקיים" לגבי היותו מנהל הסניף. יתכן כי בין הצדדים היו יחסים בשני מישורים – הן במישור דיני העבודה והן במישור חוזי – אך העובדה כי מישור יחסי העבודה אכן היה קיים גם לגרסת מאיר,
מחזקת את המסקנה כי מן הראוי שבית הדין יכריע בשאלה אם המישור החוזי היה נפרד ועצמאי או שמא היה חלק מיחסי העבודה. המציאות מלמדת כי פעמים רבות בין שני צדדים לחוזה עבודה מוסכם על תשלומים שהינם נגזרת של רווחים – במקום שכר או בנוסף על שכר ומנגד – ההלכה הינה כי יתכנו יחסים בשני מישורים במקביל מבלי שהאחד שולל את קיומו של השני, וכפי שנפסק לדוגמא בתב"ע (נצרת) נז/70-1 שקליאר אירינה נ' ראובן אסתר, לאמור :

"... העובדה שאחד משני מתקשרים חייב מכח הסכם גם בביצוע עבודה, אינה גורעת מעיקר מטרת ההתקשרות במידה והיא אחרת, ומטרתה של ההתקשרות בין שניים, במידה והיא שותפות או התנדבות או אחרת, איננה חדלה מלהיות כזו עקב כך בלבד שמי מהם, או שניהם, גם מבצע עבודה".
וראו גם את דב"ע נה/3-78 סיני יעקב נ' שפיר תכנון וביצוע בע"מ – שניהם פורסמו במאגר תקדין.
כידוע ההגדרה המילולית של הצדדים באשר ליחסים ביניהם אינה הקובעת את מהות היחסים ואלו יקבעו לפי המבחנים המהותיים לבחינת יחסי עובד-מעביד פרי הפסיקה. בית הדין הוא
האמון על בחינת אותם מבחנים, ובשל נסיונו ויחודיותו של בית הדין, הוא הערכאה המתאימה לברר מהו המצב במקרה זה, לאמור :
"שיקולי מדיניות מחייבים העברת הדיון בכל העניינים הנוגעים ליחסי עובד-מעביד וריכוזם במידת האפשר בידי בית הדין לעבודה שהוא הבקיא והמצוי בתחום זה. (ראה: בג"צ 221/69 פלוני נגד שר הבטחון, פ"ד כד (1) 365, 369 וע"א 683/80 כהן נגד קולומבוס, פ"ד לז (4) 16, 22 וכן: מ' גולדברג "סמכויות בית הדין לעבודה בראי הפסיקה" עיוני משפט ה' 147)".
ע"א 4272/91 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי פ"ד מח (4) 689 בעמ' 701-702.
אשר על כן, הבקשה לדחיה על הסף נדחית אך אני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מכח סמכותי בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
המשיב ישא בהוצאות המבקשים בכל הנוגע לבקשה זו בסך 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק וזאת תוך 30 יום מהיום.
בש"א 6179/04 מתקבלת ונסגרת.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

.


ניתנה היום ט"ז בטבת, תשס"ה (28 בדצמבר 2004) בהעדר הצדדים.


ת. נאות-פרי
, שופטת












בשא בית משפט שלום 6179/04 ברק אור ביטחון ושירותים בע"מ נ' מאיר אריאל (פורסם ב-ֽ 28/12/2004)