פסקי דין על פלורה אזולאי | פסקי דין על שרה בן דהן | פסקי דין על מרים מיכאל ואח' | פסקי דין על עיריית קרית שמונה

1052/05 דמ     24/03/2005




דמ 1052/05 פלורה אזולאי, שרה בן דהן, מרים מיכאל ואח' נ' עיריית קרית שמונה




בעניין:
1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת


דמ 001052/05, דמ 001010/05

דמ
001134/05, דמ 001034/05
דמ 001022/05, דמ 001165/05

בפני
:
כב' הרשמת אורית יעקבס

24/03/2005






1.
פלורה אזולאי
2.
שרה בן דהן
3.
מרים מיכאל
4.
חיים עמרם
5.
חיים יונה
6.
לטיפה פרץ
בעניין

:

התובעים

צביקה דוד – מועצת פועלי קרית שמונה

ע"י ב"כ מר






- נגד -




עיריית קרית שמונה


הנתבעת

רותם משה
ע"י ב"כ עוה"ד



פסק דין

1.

בתוקף סמכותי, בהתאם להוראות סעיף 31 (ג) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 ולאור הסכמת הצדדים כי אפסוק לפשרה, הריני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

א.

פיצוי הלנת שכר בשיעור של 2.5% מסכום הגימלה נטו, בגין האיחור בתשלום גימלת החודשים כמפורט להלן:

דמ. 1052/05
פלורה אזולאי
11/03 עד 11/04
למעט 2/04 עד 5/04
דמ. 1010/05
שרה בן דהן
6/04 עד 11/04
דמ. 1134/04
מיכאל מרים

11/03 עד 11/04
למעט 5/04
דמ. 1034/05
עמרם חיים

8/04 עד 11/04
דמ. 1022/05
יונה חיים

9/04 עד 11/04
דמ. 1165/05
לטיפה פרץ

11/03 עד 11/04
למעט 5/04
ב.

הפרשי ריבית והצמדה בגין האיחור בתשלום דמי ההבראה, הביגוד ומענק היובל -
כמפורט להלן:
i
)
הפרשי ריבית והצמדה בגין דמי הבראה מיום 1/7/04 ועד ליום 10/1/05, לכל התובעים.


ii
)
הפרשי ריבית והצמדה בגין ביגוד מיום 1/8/04 ועד ליום 10/1/05, לכל
התובעים.
iii
)
הפרשי ריבית והצמדה בגין מענק יובל מיום 1/10/04 ועד ליום 10/1/05, לתובעים מס' 1 ו-6.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן ישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ויובהר, בהתאם להסכמת הצדדים, הסכומים והמועדים יתייחסו לנתונים המופיעים בגזברות ובחשבות הנתבעת.

2.

בפסיקת שעור פיצוי הלנת השכר, נלקחו בחשבון הנימוקים הבאים:

א.

התובעים הינם גימלאים של הנתבעת, אשר קיבלו באיחור את גימלת החודשים המפורטים בסעיף 1 א' דלעיל.

ב.

התובעים הגישו תביעתם, המתייחסת למספר חודשים רק במהלך חודש 1/05.

ג.

הפחתה או ביטול של פיצויי הלנת שכר

סעיף 18 לחוק הגנת השכר (התשי"ח - 1958) (להלן: "חוק הגנת השכר"), קובע:
"בית דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, בלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו".

בהתאם להלכה שב

פסק דין
ע"ע 300029/98, מכון בית יעקב למורות ירושלים נ' ג'וליה מימון (עבודה ארצי – לג (36) 25) על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו לעניין קיום הנסיבות שבס' 18 לחוק הגנת השכר, יש לבחון את תום ליבו של המעביד והעובד, את הנסיבות האובייקטיביות ולתת משקל לתכליתו של החוק שקבע הסנקציה הדרקונית של פיצוי הלנת שכר, כאשר נאמר באותו

פסק דין
(חוות דעתה של כב' סגנית הנשיא, השופטת אלישבע ברק):
"אין לפרש את סמכותו של בית הדין להפחית את פיצויי ההלנה כסמכות שאין בצידה שיקול דעת לבית הדין... אין בית הדין חותמת גומי. עליו להפעיל את שיקול דעתו בצורה מדודה... את שיקול דעתו זה הוא מפעיל על פי אמות המידה החלות על בית משפט, תוך התחשבות בנסיבות, בתום ליבם של הצדדים ובתכלית החקיקה".

על כן, בהתאם להלכה פסוקה, על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו לגבי קיום הנסיבות שבסעיף 18 לחוק הגנת השכר ומידת ההפחתה או ביטול של פיצוי הלנת השכר.

ד.
עיקרון המידתיות, המבוסס על שלושה מבחני משנה:


1)
"מבחן האמצעי המתאים": נדרשת התאמה בין הסנקציה הננקטת למטרה

אותה
מבקשים להשיג.

2)
"מבחן הפגיעה הפחותה": נדרש שהסנקציה תפגע בזכות יסוד במידה הפחותה ביותר.

3)
"מבחן ההתאמה לתכלית": נדרש יחס ראוי בין תרומתה של הסנקציה להגשמת התכלית הראויה של החוק מכוחו מופעלת הסנקציה.

ולעניין זה ראה עב. 6992/00 ביטש יצחק נ. אצריקי ואח'
(טרם פורסם).

ה.

כאשר מדובר במצב של עירייה שלא מצליחה לאזן את תקציבה, הצטברות של חריגות תקציביות, העדר נקיטת תוכנית הבראה סבירה על מנת ליישב את המצב, בתוספת מספר רב של תביעות ועיקולים של נושים ועובדים שלא קיבלו את התשלומים המגיעים להם במועד וחוב מצטבר, בין היתר, בגין פיצויי הלנת שכר על החודשים שלא שולמו בזמן, מדובר בנסיבות שלא בשליטת המעביד כדברי סעיף 18 לחוק הגנת השכר.


ולענין זה ראה גם ע"ע (ארצי) 1242/04

עירית לוד נ. 937 עובדי עירית לוד ואח'

,

פסק דין
מיום 9/9/04, אשר הפחית את פיצויי הלנת השכר שנפסקו כנגד עירית לוד בביה"ד האזורי ל – 25% (שנתי), בלבד.



ולעניין זה רלוונטיים גם דברי ב"כ הנתבעת וגם האמור בכתב ההגנה.
הנסיבות אשר גרמו לכך שהתובעים לא קיבלו את גימלתם בזמן, למרות מאמציה של הנתבעת, הן נסיבות שלא בשליטתה, אשר מצדיקות להפחית את פיצוי הלנת שכר, אך לא לבטלם.

בנסיבות העניין, אני רואה לנכון לקבוע פיצוי הלנת שכר מופחתים בשיעור של 2.5% מהגימלה נטו לחודש, אשר נותנים פיצוי הוגן תוך פגיעה סבירה בקניין המעביד ובהתחשב בשיעור האינפלציה ובריבית החלה במשק.

בנוסף, הריני מחייבת את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים, למעט לתובע מס' 4 הוצאות משפט בסך 60 ₪.
לתובע מס' 4,
תשלם הנתבעת הוצאות משפט בסך 80 ₪ וזאת בהתחשב בטענותיו בעניין (עמ' 3 שורות 9-7 לפרוטוקול).
הוצאות המשפט, ישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולמו בתוך 30 יום.

בכל הקשור לרכיב ההוצאות, תשומת לב הצדדים לאמור בספרו של כבוד השופט י.לובוצקי, סדר הדין בבית הדין לעבודה, עמ' 190 וההפניות שם וכן לאמור בספרה של עו"ד, אליענה רובין – בלייר, בית הדין לעבודה סמכות וסדרי דין, תשס"ד – 2004, עמ' 622-619 וההפניות שם וכן עמ' 627-626 וההפניות שם.

3.

הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.


ניתן היום י"ג באדר ב, תשס"ה (24 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.



אורית יעקבס
, רשמת


רונית בר אור







דמ בית דין אזורי לעבודה 1052/05 פלורה אזולאי, שרה בן דהן, מרים מיכאל ואח' נ' עיריית קרית שמונה (פורסם ב-ֽ 24/03/2005)