פסקי דין על זגורי פאני | פסקי דין על סגרון חנה | פסקי דין על הדר - חברה לביטוח | פסקי דין על אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב |

2911/98 א     08/06/2004




א 2911/98 זגורי פאני נ' סגרון חנה, הדר - חברה לביטוח בע"מ, אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ




בעניין:

6



בתי המשפט


בית משפט השלום באר שבע
א
002911/98


בפני
:
כבוד השופט אריאל ואגו
תאריך:
08/06/2004



בעניין:
זגורי פאני



ע"י ב"כ עוה"ד
נעים יואל

התובעת

נגד



1 . סגרון חנה


2 . הדר - חברה לביטוח בע"מ

3 . אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד
כרמלי אריה

הנתבעות


פסק דין

1.
התובעת ילידת 7/3/46, נפגעה ביום 28/5/97 בתאונת דרכים ותביעתה זו היא כנגד מבטחי הרכב שבו נסעה, ואין חולק על חבות הנתבעים לפצותה על נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה, מכוח הוראות חוק הפלת"ד – 1975.


התובעת נפגעה בראשה, איבדה הכרה לזמן מה, ופונתה לבית חולים סורוקה שם התלוננה על כאבי ראש וכאבי פנים אושפזה להשגחה למשך 3 ימים ושוחררה במצב כללי טוב, עם הוראה לנוח שבוע ימים.

2.
התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל, מאחר שאירעה בדרך חזרה מהעבודה ונקבעה לתובעת נכות יציבה של 10% נכות בגין נזק וסטיבולרי, סעיף 72 ב' 1 לקובץ המל"ל, וזאת באשר נמצאה אצל התובעת פגיעה באוזן הפנימית דבר שגורם לה סחרחורות ובחילות.


כן נקבעה לתובעת תקופת אי-כושר של 6 חודשים, שלאחריה נקבעה הנכות היציבה.


קביעת נכותה של התובעת מחייבת על פי סעיף 6 ב' לחוק, ולצורך הליך זה היא סופית, באשר תביעת החמרה שהגישה התובעת למל"ל נדחתה, ולא הוגשה בפני
בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת המל"ל.


חרף זאת, עותר ב"כ התובעת בסיכומיו, מנימוקים ומכיוונים שונים לנסות ולהכיר בכך שנכותה של התובעת בעצם גבוהה יותר, ולמצער, נטען כי ההשפעה התפקודית של אותה נכות רפואית היא משמעותית ביותר ושיעורה גבוהה מאותם 10%.


אומר מיד, כי באשר למגבלות ולבעיות הרפואיות של התובעת התרשמותי היא שמדובר בניסיון להכניס "בדלת האחורית" את עברה הרפואי העשיר של התובעת, שאין לו כל קשר לתאונה, ולנסות לייחס את הסימפטומים שנגרמו בשל תחלואיה האחרים לתוצאות תאונה זו.


תיקה הרפואי של התובעת עשיר ומגוון והוא הוגש בפני
במלואו.


בגין חלק מהדברים כבר קבעה ועדת המל"ל במפורש, כי אין כל קשר סיבתי בינם לבין התאונה (כך אשר לפגיעה בכתף, בעיות לתפקוד העיניים ועוד).


ברור, עם זאת, שבכל האמור בקביעת ההשלכה התפקודית של הפגימה האחת והיחידה שעל פי קביעת מל"ל נגרמה עקב התאונה, זו מלאכתו של בית המשפט לקובעה לצורך הליך זה ואין זה מתחייב שתהא התאמה בין שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות לבין שיעור הנכות הרפואית שנקבעה.

3.
ראש נזק שאינו במחלוקת הוא חישוב הפיצוי המגיע בגין נזק שאינו ממוני.


ב"כ התובעת טוען, עם זאת בסיכומיו לסכום של 18,725 ₪, מבלי לצרף אסמכתא לדרך החישוב, ואילו ב"כ הנתבעת נסמך על תוכנת המשערכת, שהחישוב על פיה צורף, ומגיע לסכום של 15,867 ₪ כולל ריבית, ולפי שלא מצאתי פגם בנתוני היסוד שניתנו בנספח זה לסיכומים אאמץ את שיטתו ואפסוק על פי זה.

4.
אשר להפסדי שכר בעבר ולעתיד, יש לקבוע קודם לכל את שכר הבסיס אשר ישקף את כושר ההשתכרות של התובעת עובר לתאונה.


התובעת עבדה בעבר במקומות שונים ובעיסוקים מגוונים, אלא שאין בעברה רצף תעסוקתי משמעותי, קיימת תחלופה רבה של מקומות עבודה, בפרקי זמן קצרים יחסית, ותקופות רבות של הימנעות מעבודה, דברים אשר מוסברים על ידי התובעת בצורך לטפל בילדיה.


התובעת הועסקה החל משנת 1975, בתחום הטקסטיל, אחר כך בחברת אסם, לימים עבדה במט"ב בטיפול בחולים כרוניים, בחברה המייצרת שטיחים, בשתלנות ובעבודות משק בית, מיון פרחים ועוד.


על פי עדותה וחישוב שנעשה עמה במעמד מתן העדות (עמ' 2 מיום 24/2/04) יוצא, שמתוך 22 שנה שקודם התאונה עבדה רק במשך כשליש מהתקופה.


לדברי התובעת כשבועיים קודם להתרחשות התאונה החלה לעבוד כטבחית בישיבה, בשכר צפוי של 3,000 ₪ לחודש, שהם 3,622 ₪ בערכי היום, ואילו המל"ל חישב את שכרה הבסיסי הרבעוני באופן שמדובר ב- 2,954 ₪ לחודש, בערכי היום.


בהינתן כל אלה, העדר רצף תעסוקתי, החלפת מקומות עבודה תדיר, תקופות אי-העסקה ממושכות, ונתוני השכר שלעיל, נראה לי ראוי והולם להעמיד את שכר הבסיס המשקף את כושר ההשתכרות הפוטנציאלי של התובעת קודם לתאונה על סך 3,000 ₪.

5.
אין חולק, שיש להכיר לתובעת בתקופת אי-כושר של 6 חודשים ועל כן, בגין תקופה זו יש לפסוק לה סכום של 18,000 ₪ הפסד שכר.


אחרי חלוף תקופת אי-הכושר שבה התובעת לעבודה במשק בית וטיפול בקשישים במסגרת מט"ב, כאשר מדובר היה בהקשר זה בעבודה שאינה פיסית, אלא בעיקר שיחות עם הקשישים, כך שמדובר במלאכה שהתובעת יכולה לבצע גם במגבלתה שאחרי התאונה, אם כי לטענתה "לפעמים מן הדיבור אני מקבלת כאב ראש וקשה לי" (עמ' 3 ש' 13 לפרוטוקול) כמו כן, היא טוענת שיש לה כאבי ראש חזקים וסחרחורות, והיא נופלת ומקיאה ועל כן נאלצה להפסיק את עבודתה במט"ב.


התובעת בעדותה עשתה רושם שהיא מאדירה עד מאוד את בעיותיה, נוטה לייחס כל חולי ומכאוב לתאונה הנדונה ועדותה לוקה בהגזמה לא מעטה. זה גם הרושם שקיבלתי מעדות בתה הגב' אסתר זגורי שבאה לתמוך בגרסת האם.


הנתבעת מצביעה בסיכומיה על כך כי לאחר שובה לעבודה חזרה התובעת להשתכר שכר הקרוב, אם לא זהה לשכרה טרם התאונה, וזאת בהסתמך על הנתונים שמסרה על הכנסתה מעבודה במשקי בית של משפחות פרטיות והעבודה הנוספת עם קשישים במט"ב.


נראה לי, כי אמנם אפשר שהתובעת יכולה, כפי שעשתה בפועל אחרי התאונה, להקטין את נזקיה וכמעט לאיין אותם, גם במגבלתה ככל הנובעת מהתאונה, וכפי שנקבע על ידי ועדת המל"ל, אולם אין לכחד שהתאונה ותוצאותיה, והמגבלה של חוסר שיווי משקל (סחרחורת) יכולים לפגוע בכושר השתכרותה בתחומים שבהם עסקה בעבר, הדבר עלול להקשות עליה מציאת עבודה מסוגים שונים בעתיד, וגם בעבר יתכן שיכלה למצות בצורה טובה יותר את פוטנציאל ההשתכרות שלה אלמלא מגבלה זו.


יהא זה נכון לכמת את ההפסד בשכר התובעת לעבר ולעתיד על פי התאמה לשיעור הנכות הרפואית, ואמנם אין לגרוע מכך כפי שמבקשת הנתבעת לשכנעני לעשות, אך מנגד נדחית גישת ב"כ התובעת בסיכומיו, אשר כאמור מבקש לקבוע נכות תפקודית ואובדן כושר השתכרות משמעותיים מעבר לשיעור הנכות הרפואית.


בהתבסס על שכר היסוד שקבענו, 3,000 ₪, ועל פי הנכות הרפואית שראיתי לאמץ גם כמודד לנכות התפקודית מדובר בהפסד חודשי של 300 ₪.


מאז תום תקופת אי-הכושר של 6 חודשים ועד היום חלפו 78 חודשים ולפיכך ההפסד לעבר הוא 23,400 ₪, שאליהם יש להוסיף ריבית מאמצע התקופה.


התובעת כיום בת 58, ולפי שסביר שעתידה היא לעבוד עד גיל 67, כפי שכיום מקובל עלינו שמתחילה תקופת הפנסיה, נותרו לה כ- 9 שנות השתכרות, ועל כן, לאחר היוון מתאים צפוי לה הפסד שכר עתידי של 28,362 ₪.

6.
התובעת טוענת שהצטרכה לעזרת זולת אינטנסיבית בעבר, גם בפעולות של יום יום, כולל העסקת עוזרת בית בתשלום ועזרה מבתה ובסיכומים מטעמה היא מבקשת בגין כך סכום של 9,000 ₪ משוערכים מיוני 1997.


קשה לקבל שמעבר לעזרה שניתנת על ידי בני המשפחה כמקובל ביחס לנפגע לאחר תאונת דרכים אשר מחלים בביתו, אכן נזקקה התובעת לטיפול כה אינטנסיבי - חיצוני עד כי שילמה 3,000 ₪ לחודש לעוזרת בית במשך שלושה חודשים והכל בעטיה של התאונה הנדונה, אולם בנסיבות שהוצגו ועל רקע תקופת אי-הכושר הממושכת שהוכרה לה, ראוי יהיה לאמוד את הסכום שיש לפסוק בפריט זה ולהעמידו על 5,000 ₪ בערכי היום.

7.
התובעת עותרת לפסוק לה סכום נוסף בגין הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי המל"ל וכן הוצאות נסיעה, ואולם בהעדר ראיות לנזק מיוחד זה, ובהסתמך על כך שמרבית אם לא כל ההוצאות צפויות להיות מוחזרות לתובעת באמצעות מל"ל או מכוח חוק הבריאות הממלכתי, אין מקום ליתן פיצוי בגין כך אלא לפסוק סכום גלובלי על דרך אומדן שישקף את עלות ההוצאות והנסיעות היתרות שמטבע הדברים סופג נפגע בתאונת דרכים במשך תקופת החלמתו ושיקומו ואשר לא את כולן הוא זוכה לקבל חזרה בפועל.


הסכום הראוי לטעמי בפריט זה יהא 2,000 ₪.

8.
סיכום נזקי התובעת והפסדיה כפי שנקבע לעיל הוא:


כאב וסבל
-
15,867 ₪.

הפסד שכר עבר תק' א
-
18,000 ₪.

הפסד שכר עבר תק' ב'
-
23,400 ₪ (בצירוף ריבית מאמצע התקופה).

הפסד השתכרות לעתיד
-
28,362 ₪.

עזרת זולת עבר
-
5,000 ₪.

הוצאות
-
2,000 ₪.



סה"כ
92,629 ₪.


אין חולק שמסכום הנזק דלעיל יש להפחית את תקבולי המל"ל המשוערכים שהתקבלו אצל התובעת בעקבות התאונה וסכומם להיום 43,697 ₪.

9.
על כן, התוצאה היא שעל הנתבעים לפצות את התובעת בסכום הנזק שנקבע לעיל (לאחר הוספת הריבית על הפסדי העבר) ובניכוי תקבולי המל"ל ועל הסכום הנותר יש להוסיף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בשיעור 13% ומע"מ.

על כך יגיש ב"כ התובעת פסיקתא לחתימה בתוך 14 יום מהמצאת פסק הדין, ורצוי כבר לצרף הסכמת ב"כ הנתבעת לחישוב.

הנתבעים ישלמו את סכום פסק הדין כפי שיאושר במסגרת הפסיקתא וזאת בתוך 20 יום מקבלתה אצל ב"כ הנתבעים שאם לא כן כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית החל מהיום.

ניתן היום י"ט בסיון, תשס"ד (8 ביוני 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

אריאל ואגו
- שופט


002911/98א
134 אירית ו.







א בית משפט שלום 2911/98 זגורי פאני נ' סגרון חנה, הדר - חברה לביטוח בע"מ, אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/06/2004)