פסקי דין על יחזקאל ניסים | פסקי דין על יחזקאל ראובן | פסקי דין על יחזקאל כדורי | פסקי דין על אבו מאפיה | פסקי דין על צביקה רז |

1100/04 בשא     02/06/2004




בשא 1100/04 יחזקאל ניסים, יחזקאל ראובן, יחזקאל כדורי נ' אבו מאפיה בע"מ, צביקה רז




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום אשדוד
בשא001100/04

בתיק עיקרי: א
002095/03

בפני
:
כב' הרשמת ענת אלפסי
תאריך:
02/06/2004





בעניין:
1. יחזקאל ניסים

2. יחזקאל ראובן
3. יחזקאל כדורי



ע"י ב"כ עו"ד
נעים שומר

המבקשים


נ
ג
ד


1. אבו מאפיה
בע"מ

2. צביקה רז



ע"י ב"כ עו"ד
דן בקר

המשיבים


החלטה

בפני
בקשה לביטול צו עיקול זמני.

הצו ניתן על ידי ביום 14/12/04,
בכפוף להוראת תקנה 362 (ב), לפיה ימסרו המבקשים למשיבים את הבקשה על צרופותיה בתוך 3 ימים ממועד מתן הצו.

ביום 29/4/04 הוגשה בקשה לביטול צו העיקול
בטענה שהבקשה לא נמסרה בהתאם להחלטה, ושהפעם הראשונה בה נודע למשיבים דבר קיומו של פסק הדין כנגדם היתה במסגרת הליכי הוצל"פ שפתחו כנגדם המבקשים.

בדיון שהתקיים ביום 10/4/04
, העידו בפני
המשיב מס' 2 (מר צביקה רז
), מר ניסים יחזקאל (המבקש מס' 1) והשליח שביצע את המסירה.

ב"כ המשיבים (אשר ביקשו את ביטול העיקול הזמני) העלה מספר טענות לגבי אישורי המסירה והן יתבררו כסדרן.
1.
טענה ראשונה נוגעת לעצם הכיתוב על גבי אישורי המסירה.



טוענים המשיבים כי ביחס למשיב מס' 1, העובדה כי בשם המקבל צויין "צביקה רז
" ללא מספר זהות, והעובדה שבכתובת צויין "רחוב האורגים" ללא מספר הבית – שתיהן שוללות מראש את עצם תוקפם של אישורי המסירה, כיוון שגם אם היתה המסירה מתבצעת כדין, לא ניתן היה להבין למי נמסרה.


עוד טוענים המשיבים ביחס למשיבה מס' 2, כי בעובדה שבשם המקבל צויין "אבו מאפיה" ללא מספר ח.פ. והעובדה שבכתובת צויין "רח' האורגים" ללא מספר מדוייק – שוללים מראש את תקפם של אישורי מסירה אלה, מאותם טעמים.


המבקשים טוענים כי מדובר בטענות פורמליות.


התקנה הרלוונטית לעניין זה היא תקנה 476 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "תק' סד"א"). הפסיקה קובעת בעניין זה כי אישורי המסירה צריך להיות ברור כל צרכו כדי שניתן יהיה להבין מי קיבל בפו7על את המעטפה והיכן.

המסקנה היא כי אישורי המסירה מלכתחילה לא מולאו כדין ועקרונית ניתן היה מטעם זה לבטל את העיקול.


למען הסר ספק, נבחן את טענותיהם הנוספות של המשיבים.

2.
טענה שניה
נוגעת ל זהותו של מקבל המסירה.
לזהותו של מקבל המסירה. הטענה היא, כי אישורי המסירה אינם מבהירים את הקשר שבין מי שחתמה על אישורי המסירה (הגב' שני דדון) לבין המשיבים (ששמם מצויין על גבי אישורי המסירה).


בעניין זה הכללים הם פשוטים:

א.
מסירה לתאגיד – יכולה להתבצע במשרדו או במענו הרשום של התאגיד, כמצוות תק' 484 לתק' סד"א ועל כן השאלה היא האם הוכח עובדתית כי במקום בו בוצעה המסירה נמצאים בפועל משרדים של המשיבה מס' 1.

ב.
מסירה לאדם פרטי (בענייננו – למר צביקה רז
) - יכולה להתבצע או לידיו באופן אישי או בכל מקום בו הוא נמצא. מסירה לאדם אחר עבורו יכולה להיות מסירה לבן משפחה המתגורר עימו באותה כתובת (תק' 481 לתק' סד"א), או מסירה למורשה לקבלת כתבי בי דין (תק' 478).

בענייננו – אין מדובר באף אחת משתי החלופות הללו, ועל כן גם אם היתה הגב' שני דדון עובדת של אותו צביקה רז
– לא ניתן היה לבצע את המסירה באמצעותה, אלא אם היתה מעידה על כך שבפועל מסרה את המעטפה למר צביקה רז
. ואולם – הגב' שני דדון כלל לא העידה בפני
ומר צביקה רז
כלל לא נשאל אם המעטפה הגיעה לידיו.


התוצאה היא כי ביחס למשיב מס' 2 המסירה כלל לא בוצעה.


ומה באשר למשיבה מס' 1? בכך מטפל הטענה השלישית שהועלתה על ידי המשיב.

3.
טענה שלישית היא כי הכתובת בה בוצעה המסירה (רח' האורגים מס' 6) אינה כתובתה הרשומה של המשיבה מס' 2 (שעודנה ברחוב האורגים מס' 1).


טוען המבקש כי הכתובת בה בוצעה המסירה הינה הכתובת בה בפועל מתנהל עסקה של המשיבה.


בעניין זה, קובעת תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, כהאי לישנא:


"המצאת כתב בי הדין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד..."


עיון פשוט בלשון התקנה מלמד על כך שמדובר כאן בשתי חלופות. ואמנם, הפסיקה קבעה אף היא כי על פי החלופה הראשונה, היינו במשרד – ניתן לבצע מסירה לתאגיד גם במקום בו בפועל מתנהל עסקו של אותו תאגיד. כך נקבע למשל בר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון – פד"י ל (4) 485.


השאלה היחידה היא האם עסקיה של המשיבה מס' 2, אבו מאפיה בע"מ

ח.פ.
51-214301-7
אמנם התנהלו ברחוב האורגים 6, למרות שכתובתה הרשומה היתה ברחוב האורגים 1.

הנטל בעניין זה מוטל על המבקשים, וספק
אם הורם על-ידם.

אמנם אין מחלוקת בין הצדדים כי גם ברחוב האורגים 6 מתנהל עסק ששמו "אבו מאפיה", אך משהוצהר על ידי המשיב מס' 1 כי המשיבה מס' 2 אינה פעילה עוד ומשהעיד מר רז לגבי הקמת חברה חדשה ושמה "אבו מאפיה 2003 בע"מ" אשר היא זו המנהלת את עסקיה ברח' האורגים 6, ולא החברה המשיבה – חוזר הנטל אל המבקש להפריך נתונים אלה.

הנתון היחיד שהופרך בחקירתו הנגדית של מר צביקה רז
היא עניין המוניטין, אשר על פי תצהירו נמסר למר דדון ועל פי עדותו לא נמכר בפועל. אמנם מדובר בסתירה, אך אין בה כדי לשלול את הטענה לפיה החברה אשר בפועל עובדת ברחוב האורגים 6 אינה המשיבה מס' 2 כי אם חברה חדשה ושמה אבו מאפיה 2003 בע"מ המנוהלת על ידי בעלים חדשים.
טענה בדבר הרמת מסך לא נטענה כאן וממילא לא ברור אם היה בכוחה להועיל.

העדה שביכולתה היה לשפוך אור על העניין הנדון היא אולי העובדת שהיתה במקום, הגב' שני דדון, אשר כאמור לא העידה וגם לו העידה - ספק אם היתה מצליחה להפריך את הטענה בדבר קיומו של תאגיד אחר.

התוצאה היא כי המקום בו בוצעה המסירה, אינו משרדה של המשיבה מס' 2 בפועל, ואף לא מענה הרשום. על כן המסירה שבוצעה בו, אינה מסירה כדין.

סוף דבר


מסירת הבקשה לעיקול זמני וצו העיקול הזמני – לא נעשו כדין.

במצב דברים זה, אין מקום להיזקק לשאלה אם קיימות ראיות לכאורה לקיומה של עילת התובענה.

התוצאה היא כי הבקשה לביטול העיקול – מתקבלת וצו העיקול הזמני – מבוטל.

המבקשים (ה"ה יחזקאל) ישלמו למשיבים את הוצאות הבקשה והדיון בגובה 1,000 ₪ בצרוף מע"מ וכן ישלמו את שכרו של השליח שהעיד מטעמם כפי שנפסק במהלך הדיון.

ניתנה היום י"ג בסיון, תשס"ד (2 ביוני 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


ענת אלפסי
- רשמת

001100/04בשא139






בשא בית משפט שלום 1100/04 יחזקאל ניסים, יחזקאל ראובן, יחזקאל כדורי נ' אבו מאפיה בע"מ, צביקה רז (פורסם ב-ֽ 02/06/2004)