Google

אפנאן אחמד עלמי, כליל אחמד עלמי, אחמד בקר אחמד עלמי - אסמעיל דבאג'

פסקי דין על אפנאן אחמד עלמי | פסקי דין על כליל אחמד עלמי | פסקי דין על אחמד בקר אחמד עלמי | פסקי דין על אסמעיל דבאג'

8890/08 בשא     14/08/2008




בשא 8890/08 אפנאן אחמד עלמי, כליל אחמד עלמי, אחמד בקר אחמד עלמי נ' אסמעיל דבאג'




בעניין:

1




בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בשא008890/08

בתיק עיקרי: א
013841/08

בפני
:
כב' השופט כרמי מוסק
-סגן נשיא



14/08/2008



בעניין:
1. אפנאן אחמד עלמי

2. כליל אחמד עלמי
3. אחמד בקר אחמד עלמי




המבקשים


נ ג ד


אסמעיל דבאג'





המשיב


החלטה

לפני בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

1.
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), מתייחסת לביטול החלטה על פי צד אחד, וקובעת כך:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה;החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

2.
לפי תקנה זו, לביהמ"ש המתבקש לבטל פס"ד שנתן במעמד צד אחד שתי אפשרויות חלופיות, האחת היא ביטול מחובת הצדק, והשניה היא ביטול לפי שיקול דעת ביהמ"ש. כשמדובר בביטול מחובת הצדק מדובר בפס"ד שניתן בעקבות פגם בהליך. הרציונאל שמאחורי כלל זה הוא שלכל אדם הזכות שלא יינתן נגדו פס"ד אלא בדרך משפטית תקינה (ע"א 64/53, כהן נ' יצחקי, ח(1) 395,397ה). במקרה זה של פגם, על בית המשפט לבטל את פסה"ד ללא שקילת נכונות ההחלטה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שישית, דצמבר 1990, עמ' 696).

אבחן תחילה את אפשרות הביטול מחובת הצדק במקרה דנן.
3.
ביום 16.4.08 הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי וסילוק יד (ת.א. 13841/08).

4.
ביום 21.5.08 הוגשה בקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה כאשר לבקשה צורפו אישורי מסירה לנתבעים 1-2 ביום 16.4.08.

5.
ביום 25.5.08 הוגשה בקשה מוסכמת לטענת המבקשים,
להאריך את המועד להגשת בקשת רשות להתגונן ולמחיקת כותרת עד ליום 10.6.08. כן נכתב בבקשה כי ב"כ המשיב (התובע בתביעה העיקרית) חוזר בו מהבקשה למתן

פסק דין
בהעדר. הבקשה תוייקה בטעות בתיק בקשה לסעד זמני וביום 27.5.08 נתנה לגביה החלטה כמבוקש.

6.
ביום 26.5.08 ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה נגד נתבעים 1-3 בתיק העיקרי.


7.
ביום 28.5.08 משנודע לב"כ המשיב על הבקשה מיום 25.5.08 הגיב לבקשה (להלן:"התגובה") וטען כי הוא מתנגד לכל האמור בה וכי לא הושגה הסכמה בין הצדדים לא לעניין משיכת הבקשה למתן

פסק דין
בהעדר ולא לעניין הארכת מועד .

8.
לתגובה נתבקשה תגובת הצד שכנגד
וביום 10.6.08 הוגשה הבקשה דנן לביטול

פסק דין
ולעיכוב הליכים (בשא 8890/08 ובשא 8891/08).

9.
במקביל
ביום 14.4.08 הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד (בשא7617/08)
ביום
14.4.08 נדחתה הבקשה במעמד צד אחד ע"י בית המשפט ונתנה למשיבים בבקשה זכות תגובה עד ליום 23.4.08. התיק נקבע לדיון במעמד הצדדים ליום 29.4.08.
-
10.
ביום 21.4.08 הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים לדחיית מועד הדיון בבקשה ולהאריך את מועד הגשת התגובה עד ליום 30.4.08. מועד הדיון נדחה ונתנה אורכה.

11.
ביום 30.4.08 הוגשה בקשה מוסכמת נוספת לביטול מועד הדיון ולהאריך את המועד להגשת התגובה עד ליום 10.5.08. נתנה אורכה כמבוקש והתיק נקבע לעיון ליום 25.5.08.

12.
ביום 25.5.08 הוגשה בקשה מוסכמת נוספת להארכת מועד להגשת התגובה עד ליום 10.6.08.
טרם ניתנה החלטה בבקשה.

13.
כאמור ביום 10.06.08 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין ובקשה לעיכוב הליכים כאשר עו"ד יאסין מייצג את שלושת הנתבעים.

14.

לאור האמור ולאחר שקראתי את טיעוני הצדדים אין מחלוקת כי נתבעים 1,2 קיבלו את כתב התביעה בסדר דין מהיר בתיק אזרחי 13841/08 בו ניתן פסק הדין בהעדר הגנה והם
היו מיוצגים ע"י עו"ד עמאר יאסין.

15.
לעניין נתבע מס' 3
- כתב התביעה לא הומצא לנתבע עצמו במקום מושבו בגרמניה. טוען ב"כ המשיב כי היות והנתבע מיוצג ע"י עו"ד ניתן להמציא את כתב התביעה למורשה מטעמו שאז ניתן לראות בהמצאה מסירה כדין.

ב"כ המשיב המפנה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 תקנה 477.
" 477. ההמצאה היא לנמען גופו או למורשהו

ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת. "

16.
ולעינינו,
עו"ד עאמר יאסין הגיש מספר בקשות
לדחיית מועדים הן בתיק העיקרי והן בבקשות השונות בשם הנתבעים כולם ולא סייג את הנתבע 3. בנוסף, בתצהירו של עו"ד גית שוכרי, ב"כ המשיב,
אשר צורף לתגובה לבקשה דנן (בסעיף 6 ) נאמר כי ב"כ המבקשים הודיע כי הנתבע 3 הוא זה שמממן בפועל את הגנת המשיבים. צרוף נתונים אלו מביא אותי למסקנה כי הנתבע 3 מיוצג ע"י עו"ד עמאר יאסין וניתן לראות בהמצאה לעורך דינו , מסירה כדין כאמור בתקנה 477. אולם,
לא נטען כי הומצא עותק מכתב התביעה לעו"ד יאסין עבור הנתבע 3 ומכאן שלא בוצעה מסירה כדין לנתבע 3 בהתאם לחלופות הקבועות בתקנות ומכאן שנפל פגם
בהליך. לפיכך, אני מבטל את פסק הדין שניתן כנגד נתבע מס' 3.

17.
לגבי נתבעים 1-2 בוצעה מסירה כדין, אולם יום לפני מתן פסק הדין בהעדר הגנה, נתבקשה אורכה. הבקשה תוייקה עקב טעות מזכירות בתיק הבש"א ולא בתיק העיקרי.

18.
החלטה בבקשה ניתנה יום לאחר שניתן פסק הדין נשוא הבקשה שלפני. יש לציין כי הבקשה, לפי האמור בתגובה שהגיש ב"כ המשיב ביום
28.5.08 לא היתה בהסכמת הצדדים על אף האמור בה.

19.
אפנה לבחון את החלופה השניה לביטול פס"ד, והיא החלופה באשר לשיקול דעת ביהמ"ש.
המלומד אורי גורן בספרו, סוגיות סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 282-283 גורס כי:
" סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, כאשר פסק הדין אינו
פגום, אלא
סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:
א.
סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן:
ב.
סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל.
התשובה לשאלה השניה היא החשובה יותר.
אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט בהטלת הוצאות.
באשר לשאלה השניה, אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה, כי
ההגנה אפשרית. אם הנתבע אינו יכול להצביע על הגנה אפשרית, מה הטעם להעתר לו ולפתוח את המשפט מחדש? הרי מיד לאחר מכן יינתן נגדו אותו

פסק דין
ממש."
"כאשר הנתבע לא התייצב וניתן נגדו

פסק דין
בהיעדרו, הרי שבדיקת סיכויי ההצלחה נעשית על פי כתב ההגנה המצוי בתיק בית המשפט. לעומת זאת, כאשר הוא לא התגונן כלל, נלמדים סיכויי ההצלחה מהבקשה לביטול ומהתצהיר התומך בה."


20.
במקרה דנן, על פי תגובת המשיב (התובע בתביעה העיקרית) מיום 28.5.08 הרי שהוא הסכים לשתי דחיות מועדים, הצדדים נפגשו פעם אחת והוסכם ביניהם
שיפתרו את המחלוקת במהירות אולם התקדמות עניינית לא חלה בתיק. מכאן שאי הגשת בקשת הרשות להתגונן לא נבעה מזלזול בהליכים או מזלזול בצד שכנגד כי אם מאי הבנה והסתמכות על הליך המו"מ בין הצדדים. יחד עם זאת כפי האמור לעיל ובהתאם לפסיקה, המבחן החשוב בבואנו לבטל

פסק דין
בהעדר הגנה הוא בחינת סיכויי ההגנה. בתי המשפט חזרו והדגישו, כי אף אם דבק אשם במבקש באי הגשת הגנתו, יבוטל פסק הדין בהעדר הגנה ובלבד בשלב הבקשה הראה הנתבע כי יש סיכוי להצלחת הגנתו ואין הוא חייב להוכיח את הגנתו המלאה. (ראה ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ"א (3) 746).

21.
המדובר בתביעה לפינוי וסילוק יד של בית מגורים. שני הצדדים טוענים לזכות בעלות בנכס, הועלתה טענה לזיוף מסמכים וטענה של עסקאות נוגדות. אין ספק כי מדובר בתיעה שיש לבררה לעומק על מנת שלא לפגוע בזכותו הקניינית של מי מהצדדים. הצדדים פרטו בצורה נרחבת טיעונים לעניין הבעלות בנכס ונראה כי קיימת הגנה אפשרית למבקשים, אשר על כן אני מבטל את פסק הדין כנגד נתבעים 1,2.

22.
הוצאות בקשה זו בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, בערכם היום, ישולמו על פי התוצאות בתביעה.

23.
נקבע לקדם משפט ליום 1/9/08 שעה 09:00.

24.
במסגרת זו תידונה כל הטענות והבקשות המקדמיות לרבות הסעדים השונים שהתבקשו עד כה.

ניתנה היום י"ג באב, תשס"ח (14 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

כרמי מוסק
, שופט
סגן נשיא







בשא בית משפט שלום 8890/08 אפנאן אחמד עלמי, כליל אחמד עלמי, אחמד בקר אחמד עלמי נ' אסמעיל דבאג' (פורסם ב-ֽ 14/08/2008)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים