פסקי דין על רן יפרח

3528/00 בשפ     18/05/2000




בשפ 3528/00 מדינת ישראל נ' רן יפרח




בבית המשפט העליון בירושלים

בש"פ ‎3528/00
בפני
: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשת: מדינת ישראל
נגד
המשיב: רן יפרח
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי
סעיף ‎62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה-מעצרים) תשנ"ו‎1996-
תאריך הישיבה: י"ג באייר תש"ס (‎18.5.00)

בשם המבקשת: עו"ד רחל מטר
בשם השיב: עו"ד בנג'ו שלמה
החלטה

‎1. לפני בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לתקופה של ‎90 ימים החל מיום ‎23.5.00 או עד למתן

פסק דין
בעניינו בת.פ. ‎1427/00 בבית משפט השלום בקרית גת, לפי המוקדם מביניהם.

‎2. העובדות הצריכות לרקע הענין הן:

(א) ביום ‎23.8.99 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות התפרצות וגניבה מעסק, בריחה ממשמורת חוקית ותקיפת שוטר.

על פי הנטען בכתב האישום, פרץ המשיב ביום ‎21.8.00 למרפאת קופת חולים בקרית מלאכי וגנב משם מכשיר פקסימיליה. שוטרים שהוזעקו למקום עצרו את המשיב אך הוא הצליח להימלט ורק לאחר מרדף רגלי הצליחה המשטרה לאתרו ולתופסו. הוא התנגד לכבילתו באזיקים ותקף את השוטר שביקש לעוצרו, ומעצרו התאפשר רק בסיוע שוטרים נוספים שהגיעו למקום.

עם הגשת כתב האישום נעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו, לאחר שנמצא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו ונתקיימה עילת מעצר נגדו בגין מסוכנותו הן בשל אופי העבירות נשוא הליך זה והן נוכח עברו הפלילי המכביד ביותר בעבירות רכוש, אלימות, סמים, ובריחה ממשמורת חוקית.

(ב) ביום ‎14.9.99 כפר המשיב באישומים נגדו והתיק נקבע להוכחות. ב‎21.11.99- הביע המשיב את רצונו לעבור טיפול גמילה מסמים, ובהמשך לכך הודה בעבירות המיוחסות לו והורשע ונתבקש תסקיר מבחן ביחס להתאמתו להשתלב בתכנית גמילה.

ביום ‎29.2.00 הוגש תסקיר קצין מבחן ממנו עלה כי המשיב אינו בשל להשתלב בתכני טיפולית. בדיון ביום ‎5.3.00 התברר מטיעוני התביעה כי כנגד המשיב תלויים ועומדים ‎87 חודשי מאסר על תנאי, ובשלב זה מונה לו סניגור.

ביום ‎26.3.00 ביקש המשיב כי יותר לו לחזור בו מהודאתו, אך התביעה התנגדה לכך מטעמים שונים. בית המשפט נעתר לבקשת המשיב וביטל את הודאתו ואת הרשעתו בדין.

ביום ‎3.5.00 החלה פרשת התביעה ונעשה נסיון לקבוע מועדי הוכחות נוספים סמוכים שלא התאימו לבא כוח המשיב. הדיון נדחה, איפוא, ל‎18.6.00- ופרשת התביעה צפויה להסתיים בישיבה זו.

במקביל, הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בענין מעצרו, והחלטה בענין זה טרם ניתנה.

‎3. המדינה מבקשת את הארכת מעצרו של המשיב כדי לאפשר את סיום משפטו כאשר הוא בתנאי מעצר, וזאת עקב מסוכנותו הרבה לציבור והחשש כי שחרורו עלול לשבש את הליכי המשפט ולגרור אף את הימלטותו מן הדין.
בא כוח המשיב הדגיש בטיעוניו כי לאור התמשכות המשפט ראוי לשחרר את מרשו מן המעצר וטען כלפי התביעה כי נהגה בדרך לא ראויה בתחילתו של ההליך בכך שנטעה בלב המשיב תקוות שוא שהתבדו לשלבו בהליך של גמילה, לעונש קל ולסיום מהיר של המשפט. הוא הוסיף כי חל כרסום של ממש בראיות התביעה, וגם מטעם זה לא ראוי להמשיך ולהחזיקו במעצר.

‎4. נתתי דעתי לנסיבות הענין ולטיעוני הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי יש מקום להאריך את מעצרו של המשיב לתקופה המבוקשת או עד למתן פסק הדין בעניינו לפי המוקדם.

הארכת מעצר נאשם מעבר לתשעה חודשים מחייבת עריכת איזון מחודש בין השיקולים הכרוכים בהגנה על חירותו האישית אל מול השיקולים המחייבים שמירה על בטחון הציבור והבטחת ניהול הליך שיפוטי תקין בלא שיבוש. גורם התמשכות ההליכים מעבר ל‎9- חודשים הוא נתון חדש המשתלב במערך הנתונים ופועל לזכות הנאשם בשיקלול הנתונים הכולל.

בענייננו, גם כאשר מביאים בחשבון לטובת המשיב את עובדת התמשכות ההליכים, עדיין נוטה הכף להארכת מעצרו לתקופה נוספת של ‎90 יום, וזאת על שום הגורמים הבאים:

המשיב הוא אדם שמסוכנותו לציבור היא רבה ובולטת ביותר, והדברים ברורים על פניהם הן מאופי העבירות נשוא כתב אישום זה והן נוכח גליון הרשעות רב וגדול המונה מספר רב של הרשעות החל משנת ‎1985 ועד היום.

המעורבות הפלילית של המשיב כורכת עבירות רכוש, סמים, אלימות ובריחה ממשמורת חוקית. גם העבירות נשוא כתב האישום שלפנינו משלבות עבירות נגד הרכוש, אלימות נגד שוטרים, ובריחה ממשמורת חוקית. נראה כי מרבית העבירות בוצעו על רקע של התמכרות ממושכת לסמים. מציאות זו של התמכרות לסמים הגוררת פעילות עבריינית אינטנסיבית ואלימה אינה מותירה מקום לספק כלשהו באשר למסוכנותו של המשיב לציבור באם ישוחרר. הצורך בהשגת אמצעים לרכישת הסם בדרך של עבירה חזק מכל מגבלה שניתן להטיל על המשיב במסגרת חלופת מעצר, והאפקטיביות של תנאי שחרור כלשהם מוטלת בספק גדול.
יתר על כן, החשש מפני הימלטות המשיב מן הדין הוא פועל יוצא מהרשעותיו הקודמות בבריחה ממשמורת חוקית ואף בהליך זה הוא מואשם בתקיפת שוטר ובבריחה והדברים מדברים בעד עצמם.

כנגד גורמים כבדי משקל אלה עומדת טענת המשיב בדבר כרסום ראיות התביעה וכן הנתון בדבר התארכות משך המשפט.

אשר לכרסום בראיות התביעה - לא מצאתי ממש בטענה זו. התשתית הראייתית של התביעה טרם הונחה כולה, והתמונה שהוצגה לבית המשפט בשלב זה הינה חלקית בלבד ולא ניתן להסיק ממנה מסקנות כלשהן.

אשר לענין התארכות המשפט ניתן לומר: חלק מהתארכות ההליך יש לזקוף לנכונות שהובעה על ידי התביעה לפתוח בבירור אפשרויות גמילה למשיב שהוא עצמו היה מעונין בהן ויזם אותן, ובודאי אין מקום כי המשיב ילין על נכונות כזו ללכת לקראתו. הכנת התסקיר והתסקיר המשלים שנועדו לבחון את התאמת המשיב לגמילה ארכה, מעצם טיבה, זמן שכן נדרש מעקב, וגם מהלך זה נעשה מתוך כוונה למצות אפשרויות שיקום לגבי המשיב. דא עקא כי מהלך זה לא צלח, משנמצא המשיב בלתי מתאים להליך הגמילה. בית המשפט נעתר לבקשת המשיב לחזור בו מן ההודאה ולנהל משפט משנמצא כי לא יושג הסדר טיעון לרצון המשיב לאחר שהתברר היקף הרשעותיו הקודמות. טוב היתה התביעה עושה לו בררה היקף זה בעוד מועד, כדי שקו המדיניות העונשית שתנקוט בו במגעיה עם המשיב יהיה ברור ולא לוטה בערפל. אולם גם כך, עולה על פני הדברים כי לא הושג הסדר טיעון לענין העונש והנושא נותר פתוח לטיעונים, ומשהסתבר היקף העבר הפלילי של המשיב שוב לא חזרו הצדדים לדון בהסדר טיעון לענין העונש.

לאור האמור, גורם התמשכות ההליך והנסיבות שהביאו לכך אינו יכול במקרה זה לעמוד כנגד השיקולים כבדי המשקל המחייבים להותיר את המשיב במעצר לתקופה נוספת עד סיום משפטו וזאת חרף התמשכות המשפט.

‎5. לאור האמור, אני מקבלת את בקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ל‎90- יום מ‎23.5.00- או עד למתן

פסק דין
בענייננו, הכל לפי המוקדם ביניהם.

ניתנה היום, י"ג באייר תש"ס (‎18.5.00).

ש ו פ ט ת

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
‎00035280.r02








בשפ בית המשפט העליון 3528/00 מדינת ישראל נ' רן יפרח (פורסם ב-ֽ 18/05/2000)