פסקי דין על אלכסנדר קרבצוק | פסקי דין על אלה גיגי | פסקי דין על יואל גיגי |

3271/08 עא     11/08/2008




עא 3271/08 אלכסנדר קרבצוק נ' אלה גיגי, יואל גיגי




החלטה בתיק ע"א 3271/08
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }




בבית המשפט העליון
בירושלים


ע"א 3271/08 - ד'


בפני
:

כבוד הרשמת גאולה לוין


המערער:
אלכסנדר קרבצוק



נ


ג


ד



המשיבים:

1. אלה גיגי



2. יואל גיגי


בקשה לפסיקת הוצאות




החלטה


לפניי בקשה מטעם המשיבים לחיוב המערער בהוצאותיהם.

1.
הערעור שבכותרת נסוב על החלטת בית משפט השלום בנצרת שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. עם הגשת הערעור נדרש המערער להפקיד ערבון בסך 10,000 ₪. לבקשת המערער, הוארך המועד להפקדת ערבון עד ליום 6.5.2008. ביני לביני הגישו המשיבים תגובה לערעור הפסלות. לאחר שהמערער לא פעל בהתאם להחלטות בית המשפט ולא הפקיד ערבון במועד שנקבע, נדחה הערעור (ביום 19.6.2008) באין הפקדת ערבון.

2.
ביום 2.7.2008 הגישו המשיבים בקשה לחיוב המערער בהוצאותיהם. נטען כי כתוצאה מהגשת הערעור נגרמו להם טרחה והוצאות. לטענתם, הם נאלצו לשכור את שירותיו של בא-כוחם לצורך הגשת תגובה לערעור ושילמו כתוצאה מכך סך של 2,887.5 ₪. בנוסף נטען כי נגרמה למשיבים טרחה בשל הצורך להפסיד ימי עבודה על מנת להתייצב במשרדו של בא-כוחם לצורך הכנת התשובה בערעור לצורך חתימה על תצהירים.

3.
המערער מתנגד לבקשה. לטענתו, אין לבית המשפט סמכות להידרש לבקשה, שכן עם מתן ההחלטה בדבר דחיית ההליך סיים בית המשפט את מלאכתו. לשיטת המערער, במצב דברים זה לא ניתן להוסיף רכיב כלשהו לפסק הדין בדבר דחיית הערעור. המערער מוסיף וטוען כי לא הפקיד ערבון משום שלא עלה בידו לגייס את סכום הערבון מחמת חסרון כיס. המשיבים, מצידם, לא נדרשו למאמץ ניכר במסגרת ההליך, שהסתיים עוד לפני שהחל. אף לא נגרם כל עיכוב בניהול ההליך בבית משפט השלום ולא נגרם כל נזק לצדדים.

4.
לאחר שעניינתי בעמדות בעלי הדין ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אקדים ואומר כי אין בידי לקבל את הטענה בדבר חוסר סמכות להידרש לבקשת המשיבים. כפי שנקבע בעניין בר"ם 5720/05
גופר נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה
(לא פורסם, 5.8.07) (והאסמכתאות שם), ניתן להשקיף על
חוסר התייחסות לשאלת שכר טרחה והוצאות ב

פסק דין
כעל השמטה מקרית הניתנת לתיקון על ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין, מכוח סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. באותה פרשה אף נפסק כי אין מניעה למעין פיצול הדיון, במובן זה ששאלת ההוצאות תידון בנפרד, כנספח והשלמה לפסק הדין. במקרה דנן, המשיבים הגישו את הבקשה שלפניי בתוך המועד הקבוע בסעיף 81(א) לחוק. על כן אין מניעה להידרש לה ולהשלים את ההחלטה (מיום 19.6.2008) בדבר דחיית הערעור, באופן שתיווסף לה התייחסות לשאלת ההוצאות. השאלה הטעונה ברור היא האם בנסיבות העניין קיימת הצדקה לחייב את המערער בהוצאות המשיבים.

5.
בעל דין המגיש הליך כלפי יריבו צריך וחייב להניח שאותו יריב יזדקק לשירותים משפטיים וישא בהוצאות כדי לעמוד על זכויותיו. כפועל יוצא מכך, חייב בעל דין להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על חיובו בהוצאות שנגרמו לו. אמנם, לא בכל מקום בו חוזר בו בעל דין מן ההליך יביא הדבר בהכרח לחיובו בהוצאות בעל דין שכנגד. כך, למשל, כאשר בעל דין חוזר בו מעתירה לבג"ץ לאחר שזכה בסעד המבוקש על ידו, שאלת החיוב בהוצאות נקבעת תוך בחינת הצידוק שבהגשת העתירה מלכתחילה והסעד שקיבל העותר בפועל (ראו, בג"ץ 7944/04
לוכסנבורג תרופות בע"מ נ' מדינת ישראל
, (לא פורסם, 5.1.2005); בג"ץ 703/89
ענת מכבסת קיטור בע"מ נ' משרד הבריאות
(לא פורסם,12.7.1990)). אך כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו ללא קבלת הסעד המבוקש, על פני הדברים, יש בכך כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה. מדובר, עם זאת, בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך (ראו, בש"א 8396/06
בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ
(לא פורסם, 13.2.2007); ע"א 11788/05
סגל נ' בן ארצי
(לא פורסם, 8.11.2006)).

6. במקרה שלפניי, דומה כי זניחת ההליך נעוצה בקשייו של המערער לגייס את כספי הערבון. עם זאת, לא שוכנעתי כי ראוי לפטור את המערער מתשלום הוצאות למשיבים. מבקשת המערער להארכת מועד להפקדת ערבון (מיום 5.5.2008) עולה כי מזה זמן הוא ניסה לגייס את הכספים הדרושים להפקדת ערבון. הוא אף ניסה לפנות בעניין זה לבית המשפט עוד ביום 22.4.2008, בטרם הוגשה תגובת המשיבים לערעור. עם זאת, הוא החליט לנקוט בהליך הערעור ועמד על קיום ההליך גם לאחר שלא הצליח לגייס את סכום הערבון, תוך גרימת הוצאות למשיבים. יצוין כי בשל סדרי הדין המיוחדים הנוהגים בערעורי פסלות, למשיבים נגרמו הוצאות מיידיות, מעצם הגשת הערעור. שכן, על פי תקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בעל דין המעוניין להשיב לערעור פסלות, תשובתו תוגש תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור. מועד זה נמנה כאמור מיום ההמצאה של הערעור ולא ממועד הפקדת ערבון. המשיבים פעלו איפוא כמצוות התקנה והגישו את תגובתם בסמוך לאחר שהוגש ערעור הפסלות.
אמנם, בשל טיבו המיוחד של ערעור הפסלות, יכול הוא להתברר גם בלא תשובת המשיב ועמדתו, והגשת התשובה היא אופציונלית. אך שעה שהחליטו המשיבים להגיש תשובה, הם זכאים לדרוש שיפוי של הוצאותיהם.

7.
בסופו של דבר, לא טרח המערער להפקיד ערבון ואף לא טרח להודיע כי אין בכוונתו לעשות כן. בכך גרם המערער לעיכוב מיותר בסיומו של ערעור הפסלות,
אשר אמור להתברר במהירות האפשרית, אם על מנת להסיר כל צל ועננה הקשורים בטענת הפסלות, ואם על מנת למנוע שיבוש הדיון בערכאה הדיונית (ראו יגאל מרזל,
דיני פסלות שופט
332 (התשס"ו-2006)).
המערער כלל לא הבהיר מה חידוש התחדש לו לאחר הבקשה להארכת מועד ולא הצביע על נסיבות חדשות שהיו עשויות להצדיק את סיומו של ההליך באופן בו הסתיים, טרם זמנו. אין ספק כי ניהול הערעור גרם למשיבים להוצאות ממשיות, שהיו מוצדקות מבחינתם, ויש לחייב את המערער בגינן. יש לזכור כי בסופו של יום טענות הערעור לא באו לכלל בירור ודיון ואין כל יסוד לקבוע כי יש להן אחיזה וכי הערעור היה מוצדק. אכן, במצב בו אין הכרעה שיפוטית הקובעת את צידקת הגשת ההליך, ראוי, ככלל, כי בעל הדין שגרם להוצאות הוא שישא בהן (ראו ע"א 5825/03
סירט נ' כהן
(לא פורסם, 21.12.2003)). בנסיבות המקרה שלפניי, כאשר הערעור נדחה ללא בירור לגופו, גם אם הדחייה נעוצה במצבו הכלכלי של המערער, עליו לשאת בחסרון הכיס שנגרם למשיבים עקב פתיחת ההליך המשפטי, תוך גרירתם להוצאות. בשים לב לכלל נסיבות העניין, לשלב בו נמחק ההליך, לתיעוד שצורף לבקשת המשיבים ולגובה ההוצאות אשר מקובל לפסוק בערעורי פסלות, יחויב המערער לשלם למשיבים שכר-טרחת עורך-דין בסכום של 2,500 ₪ והוצאות בסך 500 ש"ח. סכומים אלה ישאו הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, י' באב תשס"ח (11.8.2008).





גאולה לוין





ר ש מ ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08032710_g05.doc

טו

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






עא בית המשפט העליון 3271/08 אלכסנדר קרבצוק נ' אלה גיגי, יואל גיגי (פורסם ב-ֽ 11/08/2008)