פסקי דין על solid isg capital us inc | פסקי דין על יעקב לוסטגרטן | פסקי דין על מאיר אלעזר | פסקי דין על חיים חרובי |

1726/06 א     19/08/2008




א 1726/06 solid isg capital us inc נ' יעקב לוסטגרטן, מאיר אלעזר, חיים חרובי




בעניין:
3



בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א
001726/06

בפני
:
כבוד הרשם אבי זמיר
תאריך:

19/08/2008





בעניין:


solid isg capital us inc


ע"י ב"כ
עו"ד ארד-אילון
התובעת



נ
ג
ד




1. יעקב לוסטגרטן
(ניתן פס"ד)
2. מאיר אלעזר
, עו"ד
3. חיים חרובי


ע"י ב"כ עו"ד
שרף
הנתבעים

החלטה


בבש"א 12730/08
עותרת התובעת לחייב את הנתבעים 2 ו-3 במתן מענה משלים לשאלון שהופנה אליהם.

בתביעה נטען, כי הנתבעים "סיכלו", באופן פעיל, את הסכם ההלוואה שנערך בין התובעת
csti
ארה"ב ו-
csti fiber
האיטלקית, במסגרתו ניתנה לנתבעים הלוואה מובטחת קצרת מועד בסך 1,000,000$, לשם ביצוע פרוייקט טכנולוגי מסויים, שהובטחה בהמחאת כספים שהגיעו לחברה האיטלקית מחברה איטלקית אחרת (בשם פירלי), ואמורה היתה להיפרע עד סוף חודש מרץ שנת 2006.
התובעת טענה, כי בפועל, ההלוואה לא הוחזרה כלל, והבטוחות הועברו על ידי הנתבעים, ללא ידיעת התובעת לטובתם ולמטרותיהם, תוך הצגת מצגי שווא.
בפתח כתב התביעה, טענה התובעת, כי בדיעבד התברר לה שכל עיסקת ההלוואה היתה מעין "תרגיל עוקץ" שנועד להוציא ממנה 1,000,000$, מבלי שהיתה לה כל כוונה להשיבם.
על פי הנטען, הנתבע 2 הוא עו"ד ישראלי, שבתקופה הרלוונטית לתביעה כיהן כדירקטור בחברת האם האמריקאית, והנתבע 3 הוא רו"ח ובעל מניות ושליטה בקבוצת
csti
, ושלט בפועל בכל הפעילות הכספית של הקבוצה (הנתבע 1 היה בתקופה הרלוונטית המנכ"ל של חברת האם ושל חברת הבת הישראלית בקבוצת
csti
, וחתום מטעם חברת האם על הסכם ההלוואה, וכנגדו ניתן

פסק דין
בהסכמתו, בש"א 12479/07).
בסעיף 8 לכתב התביעה נטען כי על פי הסכם ההלוואה, הנתבעים וקבוצת
csti
התחייבו כי מחצית מהתקבולים שיועברו מחברת פירלי לחברת הבת האיטלקית, יועברו לחשבון הפירעון עד לחודש נובמבר שנת 2004, אלא שחלף זאת, הועברו הכספים, על פי הנחיות הנתבעים, מהבנק האיטלקי לחשבון נאמנות בבנק הפועלים, על שמו של הנתבע 2 ולחשבונה של חברת
csti
בישראל, וזאת באופן המהווה מרמה, מעילה באמון ושליחת יד בכספים שהבעלות בהם הועברה מראש לתובעת לשם פירעון ההלוואה.
התובעת טענה כי מעורבותו של הנתבע 2 במעשי המרמה היא חמורה במיוחד, בהתחשב בכך שהוא פעל כעורך דין וכדירקטור לקביעת מתווה ההחזר באמצעות ההמחאה ונאמן לביצוע ההסכם, ולמרות זאת, הוא קיבל לחשבונו את הכספים, לא העבירם לתובעת ואף לא הודיע לה על קבלתם.
בסעיף 9 לכתב התביעה, נטען כי הנתבע 2 חב כלפי התובעת מכח המצגים וההתחייבויות הכוזבות שמסר כעו"ד וכדירקטור פעיל בקבוצה, וכן מכוח חלקו בהסטת הכספים שהומחו ובשליחת יד בהם, וכן הוא חב כלפי התובעת מכוח חובות האמון שלו כעורך דין כלפי צד שלישי, ולחלופין מכוח רשלנותו כלפי התובעת.
על פי הנטען, חבותו של הנתבע 3 מתגבשת מכוח אחריותו הישירה והשילוחית בהצגת מצגי השווא לקבלת ההלוואות ומניעת החזריהן, ובהיותו בעל השליטה בקבוצה ומי שניהל את הפעילות הכספית בה.

השאלות המופנות כלפי הנתבע 2, ומתבקש מענה נוסף עליהן, הן השאלות המופיעות בפרקים ו' ו-ט' של השאלון.
פרק ו' של השאלון נסב על מכתב הנטען כנשלח על ידי הנתבע 2 לתובעת, ובו אושר, כביכול, תקינות הליך הקצאת המניות של הקבוצה (נספח ד' לכתב התביעה).
הנתבע 2 נשאל, האם החתימה המופיעה על גבי המכתב האמור היא אכן חתימתו או שמא מדובר בזיוף, האם הנתבע 2 חתם אי פעם על מכתב דומה, וכן התבקש לפרט את הנסיבות בהן הוא חתם על המסמך ובאיזה מובן אין המדובר בחתימה "פורמלית ומסודרת" כאמור בכתב ההגנה.
במסגרת הבקשה, מפנה התובעת, באופן ספציפי יותר, לסעיף 25 לכתב ההגנה, בו נטען- "לס' 4.9.4 לכתב התביעה- למיטב ידיעתו של הנתבע 2, המכתב נספח ה' נערך ונוסח ע"י עו"ד עמוס בנצור, אשר שימש כב"כ קבוצת החברות בהסכם ההלוואה ואף מונה כנאמן ע"פ הוראותיו. ככל שעלה בידי הנתבע 2 לברר ולאתר, המכתב האמור לא הועלה על גבי נייר מכתבים רשמי של משרדו ולא נחתם בצורה פורמלית ומסודרת ע"י הנתבע 2 או מי מעורכי הדין במשרדו".
בתצהיר התשובה, השיב הנתבע 2, בין היתר- "איני זוכר שחתמתי על המסמך האמור. עיינתי במסמך שהעתקו צורף כנספח ד' לכתב התביעה. המסמך לא נוסח על ידי ולא הודפס במשרדי. בכותרת העמוד הראשון נכתב שהוא אמור להיות מודפס על גבי נייר מכתבים של משרד עורכי הדין בו עבדתי בתקופה הרלוונטית, והוא גם אינו נושא תאריך כלשהו. מסיבות אלה, נראה לי לא סביר שחתמתי על מכתב זה" (סעיף ו(2)). לתשובה זו הפנה הנתבע 2 כמענה ליתר סעיפי השאלה, וכן טען כי השאלה "האם חתמת אי פעם על מכתב דומה" (סעיף ו(4)), אינה ברורה.
אני סבור, כי המענה שניתן קוהרנטי באופן חלקי ביותר לאמור בסעיף 25 לכתב ההגנה, ומהשוואה בין שני הטיעונים לא לחלוטין ברור מהו מצב הדברים העובדתי, מבחינת הנתבע 2. בנוסף, אין להסתפק בהפנייה לתשובה לשאלה ו(2), שצוטטה קודם לכן, כמענה על יתר תתי השאלות, ואיני סבור כי שאלה ו(4) אינה ברורה באופן שלא ניתן להשיב עליה.

לאור זאת, מתבקש הנתבע 2 להשיב בשנית על שאלות ו(2)-ו(6).

בפרק ט' לשאלון נשאל הנתבע 2 לגבי חלקו בהעברות כספים הנטענות כפסולות, ותפקידו כעורך דין של חברת
csti
ישראל.
הנתבע 2 לא השיב על שאלות ט(5)-ט(9) ו-ט(11)-ט(15), בטענה שהתשובה חסויה מפאת חיסיון עו"ד-לקוח.
התובעת מבקשת להורות לנתבע 2 להשיב על שאלות אלה, בטענה שלא חל בנסיבות העניין חיסיון עו"ד לקוח.
התובעת טוענת, כי כספי חובה של חברת פירלי לחברת הבת האיטלקית, הומחו לה כבטוחה לתשלום החוב, אלא שכספים אלה "נגנבו" והועברו ישירות לחשבונו של הנתבע 2.
לטענת התובעת, הנתבע 2 פעל כעו"ד מטעם חברת הבת הישראלית של קבוצת
csti
, ולא כעו"ד של חברת הבת האיטלקית ולפיכך, ומאחר שהעברת הכספים לחשבונו מהווה הפרה של הסכם ההלוואה, הרי שטענת החיסיון אינה אלא ניסיון התחמקות ברור שלו מאחריותו לפעולות הקבוצה כדירקטור.
בתגובה נטען, כי חיסיון עו"ד-לקוח הוא חיסיון מוחלט, ולכן מקובל לראותו כחיסיון שבית המשפט אינו מוסמך להסירו (הנתבעים 2 ו-3 מפנים לרע"א 5806/06 עזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו, תק-על 2007(2) 4164). הנתבעים 2 ו-3 טוענים כי התובעת היא שהתייחסה בתביעתה אל החברות השונות כ"קבוצת החברות
csti
", ולכן היא יכולה לפנות אליהם ולבקש את התייחסותם לבקשה (אני מניח שהכוונה בעיקר לחברות הבת הישראלית והאיטלקית). בנוסף, נטען כי אף אחת מהחברות בקבוצת
csti
היא צד להליך ולכן אין לחייב את הנתבע 2 להשיב על השאלון גם מטעמים של הגנה על ענייניהן המסחריים.
חיסיון עו"ד-לקוח הוא אכן חיסיון מוחלט, אלא שבענייננו, התביעה נסבה על מעשים נטענים, פסולים כביכול, של הנתבע 2, שלא בתפקידו כעו"ד של מי מחברות קבוצת
csti
, וללא קשר לתפקידו זה, ולכן אין רלוונטיות לעובדת היותו עו"ד של חברת הבת הישראלית (וגם לא למידת מעורבותו בפעילות חברת הבת האיטלקית). הטענה לפיה אין לחייב את הנתבע 2 להשיב על השאלות לצורך הגנה על ענייניהן המסחריים של קבוצת החברות, כמוה כטענת חיסיון עו"ד לקוח, ומעבר לכך, איני סבור כי בשאלות האמורות מגולמות סודות מסחריים.
בנוסף, לא ראיתי לנכון לבקש את עמדות החברות הרלוונטיות, וזאת דווקא משום כך, שהן אינן צד להליך.
לפיכך, מתבקש הנתבע 2 להשיב גם על אותן שאלות מפרק ט', שאוזכרו קודם לכן.

התובעת עתרה להורות לנתבע 3 להשיב תשובות מלאות לשאלות ז(3), ז(6)-ז(8), ז(13) ו-ז(16).
שאלות אלה עוסקות גם הן, בהעברות כספים לחשבון חברת
csti
ופרטיהן, ביטול ההעברה וחילול ההמחאות.
בשאלה ז(3) נשאל הנתבע 3, על שם מי היו ההמחאות שהעביר, והשיב "ע"ש החברה".
אני מסכים עם התובעת בכך שלא ברור על שם איזו חברה מדובר, וכן לא ברור מטעם איזה גורם נמסרו ההמחאות (ולכך כוונה השאלה), ולכן יש להשיב על שאלה זו בשנית.
בשאלה ז(6) נשאל הנתבע 3- "האם נכון כי שיקים אלו חוללו? אם כן, מתי?".
הנתבע 3 השיב- "ב"זמן אמת" לא ידעתי על כך דבר. נאמר לי שהשיקים חוללו רק זמן מה לאחר מכן".
הנתון החסר בתשובה זו, הוא מהו המועד (המדוייק או המשוער) שבו חוללו השיקים, ובהתייחס לכך מתבקש הנתבע 2 ליתן מענה משלים.
בשאלה ז(7) נשאל הנתבע 3 באשר לסיבה לכך, והשיב כי הוא אינו יודע. לא ניתן לחייב את הנתבע 3 להשיב על שאלות שאינן בידיעתו, ולכן אין לחייבו ליתן מענה משלים לשאלה זו.
בשאלה ז(8) נשאל הנתבע 3- "האם הודעת על כך לתובעת? אם לא, מדוע?" והשיב- "לא, כאמור בתשובתי לעיל".
תשובה זו אינה ברורה, והנתבע 3 מתבקש להשיב בשנית על שאלה זו.
בשאלה ז(13) נשאל הנתבע 3 האם השיקים חוללו לפני שחברת
csti
החזירה לתובעת 50,000$ שהועברו כתנאי להפקדת השיקים, והשיב כי הוא אינו יודע.
לאור זאת, אין בכוונתי לחייב את הנתבע 3 להשיב בשנית על כך.
בשאלה ז(16) נשאל הנתבע 3- "מכוח מה התחייבת בפני
התובעת כי השיקים לא יימשכו בטרם החזרת 50,000 דולר לתובעת?".
הנתבע 3 השיב כי השאלה אינה ברורה, ואני מסכים עימו.

הנתבעים 2 ו-3 מתבקשים למסור תצהיר תשובות משלים, בהתאם לאמור, בתוך 30 יום.

בבש"א 11837/08
עותרים הנתבעים 2 ו-3 לקבוע, כי תצהיר התשובות שנערך על ידי עו"ד חגי גרינשפון, אינו מהווה תצהיר תשובות מטעם התובעת, שכן עו"ד גרינשפון כלל אינו אורגן של התובעת, וגם לא הוסמך להשיב על שאלון מטעמה. לחלופין, עותרים הנתבעים 2 ו-3 לחייב את התובעת ליתן מענה משלים לשאלון.

בפתח תצהיר התשובות, הצהיר עו"ד גרינשפון כי הוא משמש כעו"ד של התובעת בעניינים שונים, ובכלל זאת שימש כעו"ד וכנאמן מטעמה בעיסקה נשוא התביעה.
התובעת טוענת בתגובתה, כי עו"ד גרינשפון, בתפקידו זה, מוסמך להשיב מטעמה לשאלון, ובכל מקרה, הנתבעים לא נקבו בשמו של האדם שביקשו כי ישיב לשאלון.

תקנה 108 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת- "היה הנשאל תאגיד, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי בקשת השואל, להרשות מסירת שאלון לחבר או לפקיד של התאגיד; נדרשה המדינה להשיב על שאלות- יורה הצו איזה עובד ציבור ישיב עליהן".
בהקשר זה, נאמר בבש"א (חיפה) 3629/07, ת"א 705/06 אבו חרמה ואח' נ' מועצה אזורית מנשה, תק-מח 2007(2) 2177- "לכאורה, אין בידי המבקשים זכות להכתיב למשיבה מי יתן תצהיר התשובות בשמה, אך יש מקרים, בהם בית המשפט יעשה שימוש בתקנה 108 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ויורה לאדם פלוני להשיב על שאלות בשם התאגיד".

בענייננו, אין מחלוקת כי עו"ד גרינשפון הוא אחד משני הנאמנים שמונו לביצוע הסכם ההלוואה.
בבקשה הנוכחית, משיגים הנתבעים 2 ו-3 על כך שהתביעה הופנתה כלפיהם, במקום כלפי עו"ד גרינשפון, וכן על כך שהתובעת מתנגדת למסור כל פרט הקשור לזהות בעליה והנהנה האמיתי בענייניה ורכושה.
אין באפשרותי להורות כרגע לגורם מסויים בתובעת (שזהותו עלומה) להשיב על השאלון, אך מנגד, אני סבור כי ראוי שתצהיר התשובות יינתן בידי אורגן מוסמך מטעמה
.
הבקשה מתקבלת. התובעת תפנה את השאלון לגורם מוסמך מטעמה.
תצהיר תשובות יימסר בתוך 30 יום.

אין צו להוצאות. התזכורת הפנימית לשם קבלת הודעת הצדדים (כאמור בהחלטה מיום 13.7.08) נדחית מיום 2.9.08 ליום 12.10.08.

ניתנה היום י"ח באב, תשס"ח (19 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר
, שופט
רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו










א בית משפט מחוזי 1726/06 solid isg capital us inc נ' יעקב לוסטגרטן, מאיר אלעזר, חיים חרובי (פורסם ב-ֽ 19/08/2008)