פסקי דין על בן שמחון מאיר | פסקי דין על מלכה יעקב

1896/03 עב     19/05/2005




עב 1896/03 בן שמחון מאיר נ' מלכה יעקב




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה
ב א ר – ש ב ע
עב 001896/03
בשא 2913/04

בפני
:
כבוד השופט אילן סופר


19/05/2005



בעניין:
בן שמחון מאיר



ע"י ב"כ
עו"ד אליזבט בראלי קורלר

המבקש



נ
ג
ד


מלכה יעקב



ע"י ב"כ
עו"ד אשר אשור

המשיב

החלטה


1.

עובדות המקרה

בפני
נו בקשה לביטול

פסק דין
אשר ניתן במעמד צד אחד וכנגד המבקש בתאריך 25/1/04.

2.
חברת מ.א.ב בע"מ (הנתבעת 1 בתיק העיקרי, להלן: "החברה") היא חברה לעבודות בנייה ויזמות והמבקש יחד עם מר אבי חסון (הנתבע 3 בתיק העיקרי) הינם בעלי מניות בה.

3.
המשיב (התובע בתיק העיקרי) עבד בחברה.

4.
בתאריך 29/4/03 הגיש המשיב תביעה לתשלום שכר עבודה כנגד המבקש, החברה והנתבע 3.

5.
בתאריך 30/6/03 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

6.
הבקשה נענתה ועל המבקש היה להגיש כתב הגנה או הסכם פשרה עד ליום 30.8.03.

7.
המבקש לא הגיש כתב הגנה.

8.
בתאריך 25/1/04 ניתן

פסק דין
במעמד צד אחד כנגד המבקש.
9.
בתאריך 31.3.04, התקיים דיון בפני
כב' הרשם זיידרמן, אליו לא התייצבו החברה
והנתבע 3. בעקבות כך ניתן באותו מועד

פסק דין
כנגד החברה וב- 20.4.05, ניתן

פסק דין
כנגד הנתבע 3.

10.
טענות המבקש

המבקש טוען כי יש לבטל פסק הדין מן הטעם של פגם בהליך ומחמת הצדק.

11.
לטענת המבקש בעקבות קריסת החברה עקב קשיים כלכליים אליהם נקלעה, הוצף בתביעות רבות ונקלע לחובות, ביניהם תביעת המשיב.

12.
המבקש טוען, כי בתקופה בה היה אמור להגיש כתב הגנתו שוחח עם המשיב ומאחר וזה הבטיח למחוק את התביעה כנגדו, סבר המבקש כי העניין הוסדר והתביעה נמחקה.

13.
המבקש טוען, כי מאחר ולא היה מיוצג ע"י עו"ד, לא הכיר את סדרי הדין ולא ידע מהן הסנקציות העלולות להיות מוטלות עליו במידה ולא יגיש כתב הגנתו במועד.

14.
כמו כן טוען המבקש כי לא קיבל לידיו כל הודעה המתייחסת לקבלת פס"ד בהיעדר הגנה או אזהרה להוצל"פ וסבר כי הפרשה נסתיימה עד אשר הוטלו עיקולים על קניינו הפרטי ורכושו האישי.

15.
בנוסף, טוען המבקש כי יש לבטל פסק הדין על פי שיקול דעת בית המשפט וזאת בהתחשב בסיבת מחדלו של המבקש אשר כאמור פורטה לעיל וסיכויי הצלחתו.

16.
המבקש טוען כי סיכויי הצלחתו טובים במיוחד.
17.
המבקש שב ומדגיש מצוקתו הקשה אליה נקלע בעת האחרונה הנובעת לטענתו מן המצב השרוי במשק הישראלי.

18.
עוד טוען המבקש,
כי החברה כבר שילמה למשיב הכספים המגיעים לו ולכן אין הוא חב לו דבר.

19.
המבקש טוען כי חיובו באופן אישי בחובות החברה אינו מוצדק וכי המשיב מעולם לא הועסק באופן ישיר על ידי המבקש בהסעת נוסעים כפי שזה טוען.

20.
המבקש טוען כי אין עילה להרמת מסך וכי המשיב מבסס טענותיו על עדות שמועה וטענות שווא.

21.
המבקש טוען כי פסק הדין שניתן כנגדו מחייבו באופן אישי בחובות החברה מבלי שניתן

פסק דין
המכיר באחריות החברה.

22.
טענות המשיב

המשיב טוען כי לא התקיים כל פגם בהליך המשפטי.

23.
לטענת המשיב לא די שביה"ד נתן למבקש ארכה להגשת כתב ההגנה, לא רק שלא הגישו, הוא אף לא התייצב לדיון.

24.
לטענת המשיב התנהגות המבקש לוקה ברשלנות ומגלה זלזול כלפי בית הדין.

25.
המשיב מכחיש כל טענות המבקש לעניין קיומו של פגם בהליך וטוען כי מעולם לא שוחח עם המשיב על החוב
ולא ויתר על שום חוב ותשלום.

26.
לטענת המשיב מעצם העובדה שהמבקש הגיש בקשה להארכת מועד לכתב הגנה מסיקים, כי המבקש היה מודע לחובותיו בהליך המשפטי אך בחר להתעלם מהם.

27.
המשיב טוען כי לא ברור לו מהיכן יבדוק ביהמ"ש סיכויי הצלחתו של המבקש, כאשר לא הגיש המבקש כל כתב הגנה.
28.
לטענת המשיב אם יש למבקש טענות בדבר תשלום החוב, הרי שעליו להגישן
כ"טענת פרעתי" להוצל"פ.

29.
המשיב טוען כי במקרה דנן מתקיימת עילה להרמת מסך.

30.
לטענת המשיב המבקש בעצמו הוכיח כי ביצע הרמת מסך על ידי הסדרים שאליהם הגיע עם ספקי החברה.

31.
ה כ ר ע
ה

הרקע המשפטי


בדרך כלל משנתן בית משפט את פסק הדין, גמר את מלאכתו, ואינו מוסמך לבטל פסק הדין או לשנות ממנו. ואולם מכלל זה יוצאות החלטות שניתנו על פי צד אחד. ההבחנה היא בין שני מקרים: בין ביטול מחובת הצדק לבין ביטול בתוקף שיקול דעתו של בית משפט, ונוהגים לגבי כל אחד מהם אחרת.

הצביע המבקש על פגם בהליך, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן ההחלטה, זכותו של המבקש היא, ההחלטה תבוטל מתוך "חובת הצדק".

לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטל, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו לדרוש הביטול, אלא בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות, ראשית: מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט? ושנית: מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט?


ראה:
ד"ר יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 727
(להלן:"זוסמן").




32.
ביטול מחובת הצדק


במקרה שבפני
נו מוצא המבקש בקריסת החברה ובמצבו הכלכלי הקשה, וכן בהבטחות המשיב כלפיו כי ידאג למחוק התביעה עילות לביטול מחובת הצדק.

מצוקת המבקש, כפי שמתוארת על ידו בבקשת הביטול קשה היא, אך אין היא מהווה פגם בהליך מן הסוג המתבקש כדי להקים ביטול שכזה.

ההלכה נסמכת על השקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק".

פסק דין
אשר ניתן שלא כהלכה... רשאי הנתבע לדרוש ביטולו מתוך חובת הצדק
ex debito justitiae
.

פסק דין
כזה הינו פגום, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו

פסק דין
, אפילו

פסק דין
נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה.


ראה:
אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה חמישית, עמ' 260.


יפים לעניין זה גם דבריו של השופט מצא "שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא רשאי היה להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה לגופו של עניין, אם לאו...".


ראה:
ע"א 5000/92, יהושע בן ציון נגד אוריאל גורני ואח', פ"ד מח (1), 835-836.

33.
במקרה דנן, המבקש קיבל כדין הזמנה לדיון ולא התייצב. על כן, רשאי היה בית המשפט להחליט בהיעדרו של המבקש, ופסק הדין ניתן כהלכה.

גם טענת המבקש כי לא קיבל העתק מפסק הדין שניתן כנגדו ואף לא אזהרה מהליכי הוצל"פ אינה תופסת במקרה זה מאחר וגם אם היה בכך פגם, הרי שהוא נוצר לאחר שניתן פסק הדין ולפיכך אינו רלוונטי כאן.
34.
ביטול על פי שיקול דעת


כאמור, כאשר סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות שבשיקול דעת יש להציב את שני המבחנים כפי שפורט לעיל:
א.
מבחן ראשון, סיבת המחדל:


המבקש טוען כי הסיבה לכך שלא הגיש כתב הגנה ולא התייצב בבית המשפט ביום מתן פסק הדין היא כי לא היה מיוצג על ידי עו"ד ולכן לא היה מודע למשמעות צעדיו והשלכותיהם וכן כי סבר בתום לב כי התביעה נמחקה.

על כך כאמור מוסיף המבקש את מצוקתו הכלכלית, אליה נקלע עקב המצב במשק וקריסתה של חברת ש.א.פ אשר נותרה לטענתו חייבת לנתבעת 1 כספים רבים, דבר אשר הוביל את הנתבעת 1 והמבקש עימה להתמוטטות
כלכלית.
המבקש מתאר את מצבו כנלחם על נפשו עד כדי חשיפה פיזית לאיומים והתקפות מצד נושים.

למעשה, טענתו העיקרית של המבקש הינה כי לא ידע על קיומו של המשפט. לפני שנגבש עמדה נציין כי המבקש לא הוכיח ולא הציג כל ראיה לכך שהוטעה על ידי המשיב.

אך גם אם נניח כי ידע המבקש כי המשפט מתקיים ועדיין לא הופיע, הרי שהמקרים שכבר באו בעבר בפני
בית המשפט בעניין זה כוללים: בעל דין שבשעת חירום לא הורשה להיכנס למקום מושבו של בית המשפט, ובעל דין שקיבל מעורך הדין שלו אינפורמציה מוטעית על השעה שנקבעה לבירור תביעתו ונתבע שברוגז ובכעס קרע את ההזמנה והשמיד את המסמכים, מיד כשנמסרו לו, בלי לקראם – ואפילו הוא זכה לביטול פסק הדין. כלומר, גם כאשר התנהגות הנתבע מגלה יחס של זלזול, כמו בדוגמה האחרונה, לא על נקלה בית המשפט ידחה בקשתו.

ראה:

זוסמן, עמ' 738-741.

אכן, מדיניותם של בתי הדין לעבודה בנוגע לביטול פסק הדין היא לרוב סלחנית ומקלה עם הלוקים במחדל... כשהמגמה היא לאפשר לנתבעים לברר תביעתם לגופה".

ראה
:
י.לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק 14 עמ' 19.

ב.
מבחן שני, סיכויי ההצלחה:


"אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה, כי ההגנה אפשרית. אם הנתבע אינו יכול להצביע על הגנה אפשרית, מה הטעם להיעתר לו ולפתוח את המשפט מחדש? הרי מיד לאחר מכן יינתן נגדו אותו

פסק דין
ממש".

ראה:

ע"א 276/72, פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349, 358א.


"כאשר הנתבע לא התייצב וניתן נגדו

פסק דין
בהיעדרו, הרי שבדיקת סיכויי ההצלחה נעשית על פי כתב ההגנה המצוי כבר בתיק בית המשפט. לעומת זאת, כאשר הוא לא התגונן כלל, הרי שסיכויי ההצלחה נלמדים מהבקשה לביטול ומהתצהיר התומך בה".

ראה:

ע"א 184/63, קול העם בע"מ נ' קסטנר, פ"ד יח (1) 136, 141א.


"על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה".

ראה
:
ע"א 5000/92, רע"א 4680/92, בן ציון נ' הנאמן על נכסי י' בן ציון, פ"ד מח (1) 830, 835 ז.


להלן נעמוד בהרחבה על טיעוני המבקש ביחס לסיכויי הצלחתו:
טענת "פרעתי":


לטענת המבקש ביכולתו להוכיח כי הנתבעת 1 כבר שילמה למשיב כל כספי התביעה.

המבקש מביא לעניין זה את דברי המשיב (עמ' 5 שורה 22 לפרוטוקול):
"ש.
אתה קיבלת כספים במזומן מהמבקש

ת.
היה מקרה שקיבלתי.
ש.
תוכל לספר על זה
ת.
אמרתי לו שיש לי בעיה עם המשכנתא והיה מקרה שנתן לי

במזומן והיה מקרה שעשה לי העברה לבנק.
ש.
כשהיית עובד של החברה

ת.
אצל החברה, אצלו. מישהו בפה אמר לי קח, תביא, תיתן, תלך

תביא.
ש.
והוא נתן לך מקדמה במזומן.
ת.
כן כשהתחלתי לעבוד הוא נתן לי 4000 ₪.
ש.
אתה זוכר אם קיבלת עוד כספים ממר מאיר בן שמחון.

ת.
זה המקרה היחידי שעקבתי אחר תדפיס החשבון וראיתי זאת

כהוכחה."


35.
הלכה היא מלפני בית הדין כי על המעביד הטוען 'פרעתי' רובץ נטל הראיה להוכיח את טענתו.


ראה:
דב"ע נב 88/ 3-1 חליל מוחסן נ' מוסדות זויעהייל (לא פורסם).


כלומר, נטל ההוכחה להראות כי למבקש אין עוד כל חבות כלפי המשיב, מוטל על המבקש מעצם היותו במקרה דנן הצד הבא וטוען כי החוב נפרע.

עם זאת מבקשים אנו להוסיף ולהעיר כי מן המוסכמות היא כי אדם יכול להמתין לפתיחת תיק הוצל"פ ולטעון בכל עת פרעתי על ידי הצגת המסמכים הרלוונטים ולא צריך הוא לעמוד לשם כך בקריטריונים של ביטול

פסק דין
.

36.
יחסי עובד-מעביד


המשיב טוען כי המבקש העסיקו בהסעת נוסעים למקום העבודה וחזרה, וזאת במנותק מהחברה וללא שום קשר לחברה.

המבקש מכחיש כל טענות המשיב כי הועסק על ידי המבקש ישירות בהסעת עובדים.

יצוין, המשיב לא הביא כל הוכחה לביסוס טענותיו כי הועסק על ידי המבקש באופן ישיר כמפורט בחלק זה, וכי העסקה זו נעשתה בנפרד או בנוסף להעסקת המשיב על ידי החברה.

כלל ידוע הוא כי המוציא מחברו עליו הראייה.

על רקע זה וכל עוד נטל הוכחה זה מוטל על המשיב, לא נוכל לקבוע, כי הגנה כזו משוללת יסוד.

37.
הרמת מסך


לטענת המבקש אין עילה להרמת מסך ומן הצדק שלא לאפשר זאת.

המבקש אף טוען כי בכתב התביעה המשיב אף אינו מזכיר טענה זו ולו ברמיזה.

אכן טענה זו לא הועלתה כלל בכתב התביעה ולפיכך נראה כי כיום מנוע המשיב מלטעון אותה.

משכך, בהיות הטענה, חורגת מכתב התביעה דינה להידחות.

38.
סיכום


ראינו אם כן, כי הטענות שעליהן נשען המבקש מצדיקות לפחות בחלקן קבלת הבקשה לביטול פסק הדין ולו רק מן הטעם שהטענות מעלות שאלות עובדתיות המצריכות בירור לגופו של עניין.

39.
בנסיבות העניין, אנו מורים על ביטול פסק הדין.

40.
המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 1500 ₪ בתוספת מע"מ אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל.

41.
מאחר וב"כ התובע הודיע לפרוטוקול ביום 24.2.05 (עמ' 6 שורה 7)
כי באם ביה"ד יקבל הבקשה, יבקש להגיש כתב תביעה מתוקן, ניתנת בזאת לתובע ארכה להגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 16.6.05.

42.
המבקש יגיש כתב הגנה עד ליום
14.7.05.

43.
התיק יקבע לדיון מוקדם בפני
ליום 12.9.05 שעה 13:30.

ניתנה היום י' באייר, תשס"ה (19 במאי 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.



______________


אילן סופר
- שופט







עב בית דין אזורי לעבודה 1896/03 בן שמחון מאיר נ' מלכה יעקב (פורסם ב-ֽ 19/05/2005)