פסקי דין על ניסן חקשורי | פסקי דין על נורללה חזני

3734/00 בשא     03/07/2000




בשא 3734/00 ניסן חקשורי נ' נורללה חזני





בבית המשפט העליון
בש"א ‎3734/00
בפני
: כבוד הנשיא א' ברק
המבקשים: ‎1. ניסן חקשורי

‎2. לואיס חקשורי
‎3. משה בובליל
‎4. investment and management of resorts
(‎pty) ltd.
‎5. דבל קונטקט מדיקל (‎1994) בע"מ
‎6. דבל קונטקט בע"מ
‎7. דבל קונטקט סחר (‎1994) בע"מ
‎8. דבל קונטקט חקלאות ערבות בע"מ
‎9. יודן חברה לנאמנות בע"מ
‎10. י.ת.פ. השקעות בע"מ
‎11. קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה.) בע"מ
‎12. קלאב הוטל טבריה בע"מ
‎13. קלאב הוטל אילת בע"מ
‎14. אינטרקלאב בע"מ
‎15. קלאב אין אילת החזקות בע"מ
‎16. קלאב אין מלונות אילת בע"מ
נגד
המשיבים: ‎1. נורללה חזני

‎2. ג'נט חזני
‎3. יוסף חזני ‎4. אלי תורג'מן
‎5. ניסים יניב
בקשה להעברת מקום דיון בת.א. ‎2831/99
שבבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו,
ואיחודו עם תיק ה"פ ‎114/00 שבבית המשפט
המחוזי בנצרת
בשם המבקשים ‎1-9: עו"ד ד"ר א' קלגסבלד
בשם המבקשים ‎16-10: עו"ד א' הרטמן

בשם המשיבים ‎1-3: עו"ד פ' מור-גלוזמן

בשם המשיב ‎4: עו"ד ג' הררי
בשם המשיב ‎5: עו"ד פרופ' י' לוי; עו"ד י' כשר
החלטה
‎1. בפני
בקשה להעברת הדיון ולאיחוד הדיון בת"א (תל-אביב) ‎2831/99, עם הדיון בה"פ (נצרת) ‎114/00, כך ששני התיקים יתנהלו במאוחד, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, או בבית המשפט המחוזי בנצרת.

‎2. שתי התביעות הוגשו כנגד המבקשים. המשיבים מס' ‎1-3 הגישו את התביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (להלן: תביעת חזני), כנגד כל המבקשים וכנגד המשיב מס' ‎4 והמשיב מס' ‎5. המשיב מס' ‎4 הגיש את התביעה לבית המשפט המחוזי בנצרת (להלן: תביעת תורג'מן) כנגד המבקשים מס' ‎1, 3, 4, 9, 10, 12, 13 ו‎14-.

‎3. לטענת המבקשים, במרכז התובענות שאיחודן מתבקש נמצאת מערכת הסכמים עליהם חתמו הצדדים בשנת ‎1996 (להלן: הסכמי ‎96'). הסכמים אלו נחתמו, לאחר הגשתה, בשנת ‎1996, של תביעה על ידי חזני ותורג'מן כנגד המבקשים. לטענת המבקשים, הן חזני והן תורג'מן מציינים בתביעותיהם, כי הסכמי ‎96' (למעט הסכם האופציה הראשית של תורג'מן), אינם אוסף של הסכמים נפרדים אלא מערכת של הסכמים, אשר ביטול אחד מהם מביא לביטול כל יתר ההסכמים. נטען, כי תביעת חזני לביטולם של שני הסכמים מתוך הסכמי ‎96', מבוססת על ההנחה, כי הסכם האופציה הראשית של תורג'מן הנו תקף, ואילו בתביעת תורג'מן נטען, כי הסכם האופציה הראשית איננו הסכם אלא טיוטא בלתי מחייבת בלבד, ואילו הסכם האופציה המשנית הוא הסכם תקף ובר-אכיפה. לטענת המבקשים, שתי התובענות הן "בנושא אחד" כפי שמונח זה התפרש בפסיקה. לטענתם, לא רק זאת שהמדובר בתובענות בנושא אחד, אלא שגורל שתיהן תלוי בתוקפו של הסכם אחד, הסכם האופציה הראשית של תורג'מן (להלן: הסכם תורג'מן). עוד נטען, כי אף מטרתן של שתי התביעות היא זהה - בשתי התביעות מבקשים התובעים לשוב למעמדם ערב הסכמי ‎96' כבעלי זכויות במבקשת מס' ‎4. מוסיפים המבקשים, כי ההכרח לדון בשתי התובענות במאוחד איננו נובע רק מהמטריה הדומה ומהזהות בין הצדדים, אלא גם מהצורך למנוע הכרעות סותרות של בתי המשפט. לפיכך נטען, כי שיקולים של יעילות הדיון; מניעת הכרעות סותרות; העובדה כי טרם החל הדיון בתובענות; מאזן הנוחות וכן מניעת שימוש לרעה בהליכי משפט, תומכים במסקנה כי יש להורות על איחוד הדיון באחד מבתי המשפט, תוך שבית המשפט המועדף מבחינת זיקות הצדדים ונוחותם הוא, בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

‎4. כל המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבים מס' ‎1-3 טוענים, כי טענת המבקשים לפיה שתי התביעות תלויות בשאלת תוקפו של הסכם תורג'מן איננה נכונה, משום ששאלת תוקפו של הסכם זה אינה שאלה רלוונטית לתביעה שבינם לבין המבקשים. לטענתם, תביעתם נשענת על שתי עילות תביעה עיקריות: האחת, ביטולם של שני הסכמי פשרה שנחתמו בין הצדדים בשנת ‎96' ובוטלו על ידם בשנת ‎99', עקב טעות והטעיה. והשניה, השבתן ואכיפתן של הזכויות שעמדו למשיבים, כלפי המבקשים, ערב חתימתם של הסכמי הפשרה. לטענתם, ההטעיה שהוטעו אינה תלויה בתוקפו של הסכם תורג'מן אלא נובעת מעצם העובדה שהמבקשים ניהלו משא ומתן לחתימתו ומעצם העובדה שנחתם הסכם שזה תוכנו. מוסיפים משיבים אלה וטוענים, כי בכך שאין שאלת תוקפו של הסכם תורג'מן עולה בשני התיקים נשמט הבסיס מתחת טענת המבקשים כי התובענות הן בנושא אחד. עוד טוענים המשיבים, כי אף אחת משתי השאלות העיקריות השנויות במחלוקת בתביעתם, אינה עומדת לדיון במסגרת תביעת תורג'מן. כמו כן נטען, כי בעוד שבתביעתם אירועי שנים ‎86-96 מהווים בסיס לזכויות אותן מבקשים הם לאכוף, הרי שבתביעת תורג'מן הזכויות שהוא מבקש לאכוף הן זכויות מכוח הסכם פשרה שהמשיבים אינם צד לו. לסיום נטען, כי לאור השוני בין השאלות השנויות במחלוקת בשתי התביעות, יביא איחוד הדיון לסרבול הדיון ולבזבוז זמן דיוני.

‎5. אף המשיב מס' ‎4 טוען, כי אין שתי התובענות נסובות על "אותו עניין". לטענתו, בעוד נקודות ההשקה בין התובענות הנן זניחות, הרי שכל תובענה מעוררת מערכת שונה של עובדות ושל שאלות משפטיות. טוען המשיב, כי הגם שתביעתו כוללת טענה בעניין הסכם תורג'מן (המכונה בתגובתו "הטיוטא"), הרי שחלק מכריע מתביעתו נוגע וסב סביב יחסי הנאמן-נהנה, שבינו לבין המבקש מס' ‎1. עוד נטען, כי המבקשים לא הבהירו כיצד ניתן לאחד בין המרצת פתיחה לבין תובענה רגילה, וכי איחוד התובענות משמעו יהה, הסבת נזק דיוני כבד עבורו, לאחר שנשא בכל הנטלים הכרוכים בהגשת תובענתו על דרך של המרצת פתיחה.

‎6. המשיב מס' ‎5 טוען, כי איחוד הדיון לא רק שלא ייעל את הדיון אלא יסבכו שלא לצורך, ויגרום עבורו להכבדה, שכן הוא כלל איננו צד בתביעתו של תורג'מן, ואף מעורבותו בתובענת חזני הנה שולית (ולמעשה הוא איננו מתנגד לאף סעד שהתבקש בה). אף משיב זה טוען, כי לטענת המבקשים בדבר היות תביעות חזני ותורג'מן סותרות זו את זו, אין כל בסיס, שכן תוקפו של ההסכם שבין המשיב מס' ‎1 לתורג'מן כלל אינו רלבנטי לתביעת חזני.

‎7. בתגובה שהגישו המבקשים נאמר, ראשית, כי טענת המשיבים, כאילו כל הבקשה נסמכת על הרצון למנוע הכרעות סותרות איננה נכונה, לאור זאת שטיעון זה בא אך בנוסף לטענתם כי שתי התובענות עוסקות במטריה עובדתית דומה, ובצדדים זהים. שנית, כי מקריאת הבקשה ומשתי התובענות שצורפו לה ברור, כי שני בתי משפט נפרדים יצטרכו להכריע באותה מסכת עובדתית. שלישית, כי סביר להניח, שבשתי התובענות יעלו לדיון אירועי השנים ‎86'96-', באשר בשתיהן עולות טענות בדבר הפרת חובות הנאמנות על ידי המבקש מס' ‎1 הן כלפי המשיבים מס' ‎1-3, והן כלפי המשיב מס' ‎4. רביעית, כי אין כל מניעה להורות על איחוד דיון בין המרצת פתיחה לתובענה רגילה. וחמישית, לעניין טענות המשיב מס' ‎5 נטען, כי דווקא העדר מחלוקת אמיתית בינו לבין המשיבים ‎1-3 מביאה לכך שאין באינטרס שלו כדי להטות הכף כנגד השיקולים כבדי המשקל שהובאו בבקשה.

‎8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבפני
, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. איחוד התיקים נדרש, היות שבבסיסן של שתי התובענות נשוא הבקשה, נמצאת מערכת הסכמים אחת (המורכבת משלושה הסכמים) עליהם חתמו הצדדים בשנת ‎1996, הסכמים אשר נחתמו בעקבות תובענה שהגישו במשותף משפחת חזני ותורג'מן כנגד המבקשים. בנוסף, מתייחסות שתי התובענות להסכם נוסף (או טיוטת הסכם כטענת תורג'מן) שבין המבקשים לבין תורג'מן. בעוד שבתביעת חזני מתבקשת הכרה בביטולם של הסכמי הפשרה עליהם חתמו בשנת ‎96' (שניים מבין שלושת ההסכמים), מבקש תורג'מן להצהיר כי ההסכם שנחתם בינו לבין המבקשים, ואשר מהווה חלק ממערכת הסכמים זו, הנו תקף (ושהאופציה שבו מומשה על ידו כדין), בעוד שלהסכם הסודי (הסכם תורג'מן) אין כל תוקף (סעדים מס' ‎1-3 לתביעת תורג'מן). עובדת הקשר בין ההסכמים עולה מסעיפים רבים בתביעת חזני, ובין היתר מסעיפים ‎23, 25 ו‎26-. בסעיף ‎25 לתובענת חזני נאמר כי "בסיומו של המשא-מתן נחתמה, בחודש ספטמבר ‎1996, מערכת הסכמים בין כל הצדדים לתובענה, אשר היוותה מכלול של הסכמים שלובים הנסמכים זה על זה ואמורה היתה לסיים את הסכסוך בין כל הצדדים".

‎9. לאור המטרה שביסוד תקנה ‎7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד‎1984- נפסק, כי "די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא" (ראו: בש"א ‎1519/97 אלומאייר בע"מ נ' ברושית בנין והשקעות בע"מ (לא פורסם); בש"א ‎574/98 אברמתה אלמשנו נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסם); בש"א ‎4126/99 משה טלגם ואח' נ' נכסי וין דור (‎1980) בע"מ (טרם פורסם). בין שתי התובענות נשוא בקשה זו, השקה זו מתקיימת, כמוסבר לעיל.

‎10. זאת ועוד, לחתימה על הסכמים אלה קדמה מערכת יחסים ארוכה וסבוכה שבין כל הצדדים, הנוגעת לזכויותיהם בקבוצת חברות הידועה כ"קבוצת קלאב הוטל". כפי שעולה משתי התובענות גם יחד, למערכת יחסים זו יש חלק בכל אחת משתי התביעות, בין שהיא משמשת כרקע בלבד, ובין שהיא מהווה כחלק מהעובדות המשמשות עילת תביעה. בנסיבות אלה, בהן ההכרעה בכל אחת מן התובענות נוגעת לכל אחד מן הצדדים (למעט המשיב מס' ‎5 שקשור אך לתובענת חזני) אין זה רצוי כי אותה פרשה תידון בערכאות שונות, אף אם האיחוד עלול לסבך את הדיון (ראו: בש"א ‎4345/99 עמותת מתן - לפיד ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח' (לא פורסם)).

‎11. באשר לטענה, כי אין מקום לצירופה של המרצת פתיחה יחד עם תובענה רגילה, הרי שהדבר אפשרי (ראו: ע"א ‎455/82 שושנה מאיר נ' יעקב שלמה מזרחי ואח' פ"ד לז(‎3) עמ' ‎579), אף בלא לגרום לפגיעה באינטרס לגיטימי כלשהו של המשיב מס' ‎4.

‎12. לגבי מקום השיפוט הראוי - המבקשים אינם מבקשים את איחוד הדיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב דווקא, הגם שהם מציינים כי ברור שנוחות הצדדים מכתיבה כי הדיון בשתי התובענות ייערך בתל-אביב. המשיבים מס' ‎1-3 ו‎5- לא טענו בעניין זה. המשיב מס' ‎4 טען, כי העברת תובענתו לתל-אביב תגרום לעיכוב בדיון בה. יחד עם זאת, ולמרות היות העומס בבית המשפט בתל-אביב גדול מזה שבנצרת, סברתי כי מן הראוי לקבוע את מקום השיפוט לתל-אביב. זאת, ראשית, משום שהמשיב מס' ‎5 צד להליך בתל-אביב בלבד. ושנית, משום שמירב הזיקות מצביעות על תל-אביב (הגם שלא היה בעובדה זו כדי להביא להעברת הדיון בתובענה שבנצרת מטעם זה בלבד).

על כן, הבקשה מתקבלת והתובענות יאוחדו בפני
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בהוצאות המבקשים בבקשה זו, בסכום כולל של ‎4,000 ש"ח יישאו המשיבים מס' ‎1-3 והמשיב מס' ‎4, כשכל אחד יישא במחצית הסכום.

ניתנה היום, ל' בסיון התש"ס (‎3.7.2000).
ה נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
‎00037340.a02/דז/








בשא בית המשפט העליון 3734/00 ניסן חקשורי נ' נורללה חזני, [ פ"ד: נד 3 121 ] (פורסם ב-ֽ 03/07/2000)