פסקי דין על סבהט אסף | פסקי דין על קליר כימיקלים 1994 בע"מ

2135/04 דמ     23/05/2005




דמ 2135/04 סבהט אסף נ' קליר כימיקלים 1994 בע"מ




בעניין:
3



בתי המשפט



בית דין א.לעבודה ב"ש
דמ 002135/04


בפני
:
כב' הרשם יוחנן כהן


31/05/2005





בעניין
:
סבהט אסף


ע"י ב"כ
מר סלומון
הסתדרות העובדים

התובע

נ
ג
ד


קליר כימיקלים 1994 בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד
עינת קנפו-לוי

הנתבעת

החלטה


1.
בפני
בקשה לביטול

פסק דין
שניתן ביום 13.3.05, לפיו נמחקה תביעת התובע והוא חוייב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 650 ₪ בתוספת מע"מ.

2.
בבקשתו טוען התובע, כי הוא עובד בתפקיד סוהר בבית הסוהר ובשל טעות לא ביקש רשות במועד להעדר מהעבודה ולהתייצב לדיון. התובע צירף אישור המעביד, כי ביום 13.3.05 היה במשמרת ונאלץ להתעכב ביחידה.

3.
הנתבעת מבקשת לדחות את הבקשה מאחר והוגשה בחלוף יותר מ-30 ימים מיום שניתן פסק הדין וכן בשל העובדה, כי לבקשה לא צורף תצהיר.

4.
יש לציין, כי פסק הדין נמסר לתובע אך ביום 23.3.04 ומשכך הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד. כמו כן תקנות בית הדין לעבודה (סדר דין) אינן מחייבות לצרף תצהיר לבקשה לביטול פסק הדין.

5.
תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 מסדירה את דרכי ביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד.

6.
בית המשפט העליון בענין נדב נ. סלון מרכזי ואח' קובע, כי: -

"אכן, בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות-יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות-יסוד זו, שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו
הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי, להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, ולהביא לאכיפת שלטון החוק.

יתרה מזאת, בית המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן עולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון, משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית המשפט להוסיף ולבחון האם קיימים אמצעיים חלופייים, העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה בזכות היסוד. בפרט, בדרך כלל ראוי הוא כי בית המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על ידו. אך בה בעת יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית המשפט".

7.
בעקבות דברים אלו, שב בית הדין הארצי ונתן משנה תוקף למגמה זו, וביטוי לכך אנו מוצאים בפסק דינה של כב' השופטת ארד בענין יוסף אדריכלים בע"מ נ. דב חוסטצקי (ע"ע 1462/02) –

"בית דין זה חזר ושנה לא אחת, כי בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, ומרכיב מהותי הימנה היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני
בית הדן, בטרם הכרעה. אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה, באופן שהצדק לא רק ייעשה, כי אם גם ייראה.
בעניינו, כאמור, אין נסיבות המקרה בכללותן מצדיקות סגירת בית הדין בפני
החברה ושלילת זכותה למיצוי הדין" (סעיף 9 לפסק הדין). (וכן ראו: י. לובוצקי בספרו
סדר הדין במשפט עבודה מה' 2000 פרק 14 עמ' 17).

8.
אשר על כן, יבוטל פסק הדין מיום 13.3.05 בכפוף לכך שהתובע ישלם לנתבעת תוך 21 יום את ההוצאות שנפסקו כנגדו בפסק הדין (650 ₪ + מע"מ).

9.
התובע ימציא לבית הדין, תוך 21 יום, ראיה לכך ששילם לנתבעת את הסך של 650 ₪ + מע"מ כאמור בסעיף 8 לעיל.

10.
לעיון ביום 26.6.05.


ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ה (23 במאי 2005) בהעדר הצדדים.


יוחנן כהן
- רשם


קלדנית: רות רחמים.







דמ בית דין אזורי לעבודה 2135/04 סבהט אסף נ' קליר כימיקלים 1994 בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/05/2005)