פסקי דין על אגודת אלסעאדה אגודה שיתופית חקלאית למים | פסקי דין על מוחמד אבו מוך | פסקי דין על זאהר עבדאללה אבו מוך |

27104/00 א     20/01/2005




א 27104/00 אגודת אלסעאדה אגודה שיתופית חקלאית למים נ' מוחמד אבו מוך, זאהר עבדאללה אבו מוך




בעניין:
1



בתי המשפט


בית משפט השלום חיפה
א
027104/00


בפני
:
כב' השופט א. טובי
תאריך:
20/01/2005





בעניין:
אגודת אלסעאדה אגודה שיתופית חקלאית למים


ע"י ב"כ עו"ד
אבו חוסין


התובעת

נ
ג
ד


1 . מוחמד אבו מוך

2 . זאהר עבדאללה אבו מוך




ע"י ב"כ עו"ד

1: ביאדסה


הנתבעים



פסק דין


התובעת הינה אגודה שיתופית חקלאית שבין מטרותיה אספקת מים לחקלאים הנזקקים לשירותיה באזור באקה אל גרביה.

ביום 15.01.95 פנה הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") אל התובעת בבקשה לספק לו מים לצרכים חקלאיים
לאחר שהציג בפני
ה הסכם לפיו
חכר, יחד עם הנתבע 2, שטח חקלאי לתקופה של שנה, החל מיום 20.11.94 וכלה ביום 19.11.95. חלקם של אותם מקרקעין נכללו ברשת התובעת וחלקם היו מחוצה לה. במכתבו הנ"ל (נספח ב' לתצהיר התובעת) התחייב הנתבע לשלם לתובעת את כל המגיע לה בעבור צריכת מים וכן בגין השתתפות זמנית ברשת האגודה לגבי הקרקע שאינה בתחום רשת התובעת.

בעקבות אותה פניה פתחה התובעת ברישומיה כרטיס על שם הנתבע, הוא נספח ג' לתצהירה.
באותו מעמד מסר לה הנתבע שלושה שיקים חתומים על ידו והתובעת החלה לספק מים לקרקע המוחכרת, לצורכי השקייה חקלאית.

חלקה של הקרקע שנחכרה לא נכלל כאמור ברשת התובעת. בגין חלק זה ששטחו 30 דונמים נדרש הנתבע לשלם דמי השתתפות על סך 100 ₪ לכל דונם ובסה"כ 3,000 ₪. אין חולקין כי סכום זה סולק על ידו ובגינו ניתנה לו קבלה (ת/2).

ביום 05.06.95 פנה הנתבע בכתב אל התובעת וביקש להודיעה כי סיים עבודתו החקלאית בקרקע המוחכרת וזאת ביום 30.04.95 (נספח ו' לתצהיר התובעת). באותו מכתב ביקש שלא לרשום את חשבון צריכת המים במקרקעין על שמו,
אלא לחייב מכאן ואילך את שותפו, הוא הנתבע 2
וכן את אביו.

בקשה זו נדחתה על ידי התובעת, אשר הודיעה לנתבע במכתבה מיום 08.07.95 כי אינה מוסמכת להעביר את חיובי צריכת המים לשמו של אדם אחר, תוך שהפנתה לכך שתקופת החכירה על פי ההסכם טרם נסתיימה וכי זו תגיע לסיומה רק ביום 30.11.95.

משנמשכה צריכה המים אף לאחר אותה הודעה, מבלי ששולמה תמורתה, פעלה התובעת בחודש אוגוסט 95 לנתק את השטח החקלאי מאספקת המים. נכון לאותו מועד, הסתכמה הצריכה בהתאם לרישומי התובעת, בסכום של 22,571 ₪. במאמר מוסגר אוסיף כי לאחר אותו מועד גילתה התובעת כי הקרקע חוברה בשנית על ידי מאן דהוא לרשת המים שלא כדין, ועל כך הגישה תלונה במשטרה בגין גניבת מים. הצריכה בתקופה שלאחר ניתוק המים, אינה חלק מן התובענה המונחת בפני
י.

כאמור, ביום 31.08.95 עמד חובו של הנתבע לפי רישומי התובעת על סך 22,571 ₪ ועל כן מילאה התובעת אחד משני השיקים שנמסרו לה על ידו לביטחון. השיק הוצג לפירעון, אולם חולל והוחזר על ידי הבנק משום שניתנה לגביו הוראת ביטול. ביום 30.10.95 מילאה התובעת שיק נוסף שנמסר לה על ידי הנתבע, על סך 27,696.78 ₪, כשסכום זה כולל את סכום השיק הראשון וכן הוצאות והפרשי חריגות. גם שיק זה הוחזר על ידי הבנק עקב הוראת ביטול שניתנה לגביו.

בגין שיק זה נקטה התובעת בהליכי הוצל"פ במסגרתם הגיש הנתבע התנגדות לביצוע שטר ומכאן התובענה שבפני
י. בשלב מאוחר יותר הוגש כתב תביעה מתוקן אליו צורף הנתבע מס' 2 בגינו הוגשה התביעה – כך נטען - בעילה חוזית.

העובדות המפורטות לעיל כמעט ואינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, אם כי כל אחד מבקש לייחס להן משמעות שונה. לטענת הנתבע, משהודיע לתובעת כי אינו ממשיך בכל עבודה חקלאית בשטח שחכר ואף ערך עמה חשבון לגבי צריכת המים והתשלומים שחלו עליו עד לאותו מועד, שומה היה עליה לשחררו מאותו שלב ואילך. הנתבע טען כי לא התחייב כלפי התובעת להתקשר עמה למשך שנה, אלא דובר בעונה חקלאית בלבד.

הנתבע מס' 2 טען כי לא התקשר כלל עם התובעת בכל הסכם וכי בכל מקרה במועדים הרלוונטיים היה קטין. עוד הוסיף כי אביו יחד עם הנתבע, עיבדו את השטח החקלאי כשהוא עוזר בידם במלאכה זו, אולם בהיותו קטין, לא הבין את משמעות המסמכים עליהם דאג הנתבע להחתימו.

התובענה כנגד הנתבע 1 הינה שטרית לכל דבר ועניין ואין נפקא מינה שבשלב מאוחר יותר תוקן כתב התביעה וצורף הנתבע מס' 2. עובדה זו אינה משנה את עילת התביעה כנגד הנתבע מס' 1 הנותרת עילה שטרית.

בין הצדדים ניטשה מחלוקת לגבי משך תוקפו של ההסכם ביניהם, כשהתובעת טוענת מחד כי מדובר בהתקשרות למשך שנה תמימה בעוד הנתבע טוען כי מדובר בהסכם לעונה אחת בלבד. אין חולקין כי הצדדים לא חתמו על הסכם סדור המעלה על הכתב את התנאים שסוכמו ביניהם. המסמכים שהוצגו בפני
י מחזקים את המסקנה כי שני הצדדים התכוונו לכך שההתקשרות ביניהם תמשך שנה אחת, בחפיפה לתקופת החכירה של השטח החקלאי. תעיד על כך פנייתו של הנתבע מיום 15.01.95 (נספח ב' לתצהיר התובעת) בה הוא מעלה בקשתו לקבל אספקת מים מהתובעת תוך שהוא מציין כי חכר את השטח לתקופה של שנה. הנתבע אף המציא לתובעת את חוזה החכירה המתייחס לפרק זמן של שנה. יתר על כן, הנתבע שילם כאמור, בעבור חלקם של המקרקעין שבעליהם אינו נמנה על חברי האגודה, סך של 100 ₪ לדונם, ובסה"כ 3,000 ש"ח.
בצדה האחורי של הקבלה (ת/2) נרשם כי הסכום הנ"ל הינו בגין תקופה זמנית של שנה אחת בלבד. הנתבע לא זו בלבד ששילם את הסכום הנ"ל, אלא אף לא הסתייג מן הרישום על גבי הקבלה, לא כל שכן שלא דרש לשלם בעבור תקופה קצרה יותר.

יחד עם זאת, לא מצאתי כל יסוד לקבוע כי הנתבע היה מנוע מלהודיע לתובעת על הפסקת ההתקשרות עמה לאספקת מים, גם במהלך אותה שנה.
הצדדים כאמור לא חתמו על הסכם ואף לא נטען כי סוכם ביניהם שהנתבע יהיה מנוע מלסיים ההתקשרות עם התובעת. מדובר באספקת שירות שאין כל יסוד לכפות על הנתבע להמשיך ולקבלו לאחר שעזב את המקרקעין וחדל מעבודתו החקלאית. בחנתי אף את תקנון האגודה (נספח א' לתצהיר התובעת) ולא מצאתי בו כל הוראה לגבי תקופת התקשרות קבועה במהלכה חייב המשתתף לשלם את דמי המים, בין אם החזיק בקרקע ובין אם לאו.

בעיניי דומה הדבר למי ששוכר דירה לתקופה של שנה ומודיע על כך לעירייה. כל עוד מחזיק הוא באותה הדירה, יחולו עליו חיובי הארנונה, ואולם מעת שהוא מודיע לעירייה כי סילק ידו הימנה, גם אם במהלך תקופת השכירות החוזית, אין עוד יסוד לחייבו.

הוא הדין בענייננו, מרגע שהודיע הנתבע כי חדל להחזיק בקרקע, שומה היה על התובעת לשחררו מחיוביו וככל שנצרכו מים מאותו שטח, היה עליה להפנות דרישתה אל בעל המקרקעין, החבר באגודה.
התובעת אינה חייבת ואף אין בידה כלים לברר מי מחזיק בפועל בקרקע והאם הפסקת ההתקשרות בין החוכר לבעל המקרקעין נעשתה כדין. אין זה גם מעניינה לעשות כן. כל שהיא צריכה לעשות באותו שלב שבו מודיע לה המחזיק על הפסקת החזקתו, הוא לחייב בגין כל צריכה את הבעלים על המקרקעין, עליו מוטלת החובה לברר מי מחזיק ומשתמש בשטח שבבעלותו.

דומה כי אף התובעת פעלה ברוח הדברים האלה משפנתה במכתב מיום 12.06.95 אל בעל המקרקעין והודיעה לו שככל שלא יסולקו התשלומים בגין צריכת המים על ידי הנתבע, יחולו תשלומים אלו עליו. משום מה לא ראתה התובעת להמשיך ולפעול כנגד בעל המקרקעין, משיקולים השמורים עמה. תחת זאת הציגה את השיק שנמסר לה על ידי הנתבע לפירעון כאמור.

גם בחינה של הדברים באספקלריה של דיני השטרות
מובילה למסקנה כי דין התובענה בחלקה המכריע להידחות.


אני מאמין לנתבע כי ביום 30.04.95 הפסיק להשתמש, להחזיק ולעבד את השטח החקלאי נשוא הדיון. חיזוק לגרסתו ניתן למצוא במכתב שהופנה אל התובעת בנדון. נראה כי אף התובעת אינה מכחישה עובדה זו, אם כי לטענתה נושא הנתבע באחריות לסילוק החוב הואיל והתקשר עמה למשך שנה שלמה. משנפסקה החזקתו בשטח, שוב לא היה הנתבע חייב לסלק את דמי צריכת המים שנעשתה על ידי אחרים. מכאן שאין לומר כי ניתנה לו תמורה בעד השיק נשוא התובענה. משהובאו העובדות לידיעת התובעת, לא היה מקום להתעלמותה מכך שהנתבע חדל להחזיק במקרקעין. שומה היה עליה לחזור אל בעל הקרקע ולהודיעו כי מאותו מועד ואילך, יחולו החיובים בגין צריכת המים עליו, וככל שאלה לא סולקו, רשאית היתה לנתק את המים בטרם נצבר חוב באלפי שקלים.

אילו הוכיחה התובעת כי הנתבע מס' 2 המשיך לעבד את השטח החקלאי ובמסגרת זו צרך מים, ניתן היה אולי לחייב הנתבע מכוח סעיף 20 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה – 1975. יחד עם זאת, לא הונחה בפני
י תשתית ראייתי לעניין זה. הנתבע 2 הכחיש הן בתצהירו והן בחקירתו הנגדית כי עיבד את הקרקע לאחר חודש אפריל 1995, לא כל שכן כי צרך מים. התובעת מצדה לא הציגה כל ראיות לעניין זה. העובדה שנצרכו מים בשטח הנ"ל, אינה מצביעה בהכרח על הנתבע 2.

ציינתי לעיל כי רובה המכריע של התובענה דינו להדחות ולא כולה משום שעיון בנספח ד' לתצהיר התובעת מלמד כי ביום 30.04.95 עמד החוב בגין צריכת המים על סך 6,568.62 ₪. מתוך סכום זה סילק הנתבע 1 סך 5,000 ₪ ונותר על כן חייב סך 1,568.62 ₪.

לא מצאתי יסוד לחייב את הנתבע מס' 2, הואיל ונתבע זה לא התקשר כלל עם התובעת בכל הסכם
בין בכתב ובין בעל פה. במועד הרלוונטי היה נתבע זה קטין שאף על פי תקנון האגודה (סעיף 1 (ב)(3) לתקנון) לא היה רשאי להימנות על חבריה. העובדה שנתבע זה חכר יחד עם הנתבע 1 את המקרקעין, אין בה כדי לעגן התחייבות מצדו כלפי התובעת.


סוף דבר - אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת סך 1,568.62 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 01.05.95 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, ישלם נתבע זה לתובעת הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.

התביעה כנגד הנתבע מס' 2 נדחית, ללא צו להוצאות.


ניתן היום י' בשבט, תשס"ה (20 בינואר 2005)
בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים
.

א. טובי
, שופט


הקלדנית: חגית ב.








א בית משפט שלום 27104/00 אגודת אלסעאדה אגודה שיתופית חקלאית למים נ' מוחמד אבו מוך, זאהר עבדאללה אבו מוך (פורסם ב-ֽ 20/01/2005)