פסקי דין על אלבז יפה | פסקי דין על אהרון דורה | פסקי דין על ליבוביץ ינקו צבי | פסקי דין על ליבוביץ קרול חיים ואח' |

2072/04 א     03/11/2004




א 2072/04 אלבז יפה נ' אהרון דורה, ליבוביץ ינקו צבי, ליבוביץ קרול חיים ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
א
002072/04


בפני
:
השופטת הדסה אסיף
תאריך:
03/11/2004



בעניין
:
אלבז יפה





התובעת


- נ
ג
ד -



1 . אהרון דורה

2 . ליבוביץ ינקו צבי
3 . ליבוביץ קרול חיים
4 . בנדית פאולינה
5 . בלום גולדה זהבה
6 . שוורץ מרים
7 . מנדלינסקי ניצה
8 . פסקל מרדכי
9 . בר שרה




הנתבעים


ב"כ התובעת
: עו"ד גיא עמוס
ב"כ הנתבעים 1-9
: עו"ד ברנט



פסק דין



1.
פסק הדין ניתן בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, וזאת לאור הסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 15.7.04.

הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על סמך תצהירי הצדדים שיוגשו לביהמ"ש.

ביום 20.10.04 הוגשו תצהירי הנתבעים, לאחר שניתנו להם אורכות להגשתם, והתיק הובא בפני
י אתמול, ככל הנראה לאחר שהגיע המועד שנקבע לתזכורת פנימית.



2.
התביעה היא לפירוק שיתוף במקרקעין ולדמי שימוש ראויים.

התובעת טוענת כי היא גרושתו של המנוח, מרצ'ל ליבוביץ' ז"ל, שנפטר ביום 21.9.98.

הנתבעים הם יורשיו של המנוח, בהתאם לצו ירושה שניתן ביום 31.10.02.

3.
לטענת התובעת, היא רכשה ביחד עם המנוח, בסמוך לנישואיהם, דירה בבאר שבע.

על פי האמור בכתב התביעה, לא עלו הנישואים יפה בעיקר בשל אלימות שנקט המנוח כנגדה, ולפיכך עזבה את הדירה והלכה להתגורר בבית הוריה. הצדדים התגרשו ובמשך כל השנים הללו, מאז הגירושים ועד לפטירת המנוח, המשיך המנוח להתגורר בדירה, והתובעת חששה, לטענתה, להתקרב אל הדירה ואל המנוח.

4.
התובעת טוענת כי משנודע לה על פטירת המנוח, פנתה לאפוטרופוס הכללי והודיעה על רצונה בפירוק שיתוף, וכן על דרישתה לדמי שימוש ראויים.

5.
א.
התובעת טוענת כי מגיעים לה דמי שימוש ראויים, בסכום שעומד על פי הערכתה
ע"ס 150$ לחודש, וזאת משך כל התקופה שהמנוח התגורר בדירה, וכן לתקופה שמאז פטירת המנוח ועד לפירוק השיתוף.

ב.
התובעת מגבילה את תביעתה לדמי שימוש ראויים בחיי המנוח לשבע שנים קודם לפטירה.

ג.
לטענתה, מגיעים לה דמי שימוש ראויים גם לתקופה שלאחר פטירת המנוח, וזאת מאחר שלטענתה התנהגות הנתבעים היא שגרמה לעיכוב בפירוק השיתוף.

התובעת טוענת גם כי מחדלי הנתבעים גרמו לא רק לעיכוב במתן צו הירושה ובפירוק השיתוף, אלא גרמו גם לכך שהדירה עמדה ללא שימוש בכל הזמן הזה, וכתוצאה מכך ניזוקה קשות והיא טוענת כי לצורך שיפוץ הדירה והפיכתה לראויה למגורים, יידרשו 50,000 ₪ לפחות.

6.
חיבור כל הסכומים שהתובעת טוענת להם עולה בהרבה על סכום התביעה, אלא שהתובעת העמידה את סכום התביעה ע"ס של 50,000 ₪ בלבד לצורך אגרה (ר' סעיף 17 לכתב התביעה).

7.
הנתבעים מכחישים את חלקה של התובעת בדירה.

לטענתם, במסגרת הגירושים, קיבלה התובעת כספים שתמורתם ויתרה על זכויותיה בדירה, והעובדה שלא נקטה בכל הליך מאז שנת 1973, שאז עזבה את הדירה, מדברת בעד עצמה ומעידה שאין לה כל זכויות בדירה.

8.
בנוסף, ואף אם יש לתובעת זכויות כלשהן בדירה, מכחישים הנתבעים את זכותה לדמי שימוש ראויים כלשהם, או לפיצוי כלשהו בגין הנזקים שכביכול נגרמו לדירה.

לטענת הנתבעים, אין בסיס לטענת התובעת, לפיה עזבה את הדירה בשל אלימות של המנוח, וגירושי הצדדים כללו הסדר שנעשה אצל עורך דין, ואשר במסגרתו אף קיבלה התובעת מהמנוח סכום כסף ניכר.

9.
הנתבעים טוענים כי זכותם של התובעת לדמי שימוש ראויים התיישנה מאחר שעילת התביעה נולדה בעת שעזבה את הדירה, ומאז חלפו יותר מ – 28 שנים.

10.
אשר לדמי השימוש הנטענים בגין התקופה שלאחר פטירת המנוח – טוענים הנתבעים כי העיכובים שהיו בהוצאות צו הירושה לא היו בשום פנים ואופן באשמתם, ולא ניתן לייחס להם סחבת מכוונת.

עוד טוענים הנתבעים כי ככל שהיה עיכוב בהליכי הוצאת צו הירושה, הרי שהדבר פוגע באינרסים שלהם ממש כמו בתובעת.

11.
אני סבורה כי מאחר שלתובעת מסמכים המעידים על זכויותיה בדירה, יש בכך כדי לבסס את טענותיה בדבר הזכויות הללו.

מנגד – הנתבעים לא הציגו כל ראיה לפיה, למרות המסמכים והרישומים, אין לתובעת זכויות בדירה כלל.

מדובר בנכס מקרקעין, והתובעת מחזיקה במסמכים המעידים על רכישת הזכויות.

מהחומר שצורף לכתבי הטענות של שני הצדדים, מתברר כי הזכויות עדיין רשומות גם על שם התובעת, ואין די בעובדה שהתובעת לא גרה בדירה שנים ארוכות, כדי לשלול ממנה את זכויותיה הקנייניות במקרקעין הללו.

12.
לפיכך זכאית התובעת לפירוק שיתוף, באופן שהיא זכאית למחצית מהתמורה שתתקבל עבור מכירת הדירה, ואילו היורשים זכאים, על פי חלקיהם בעיזבון, למחצית השניה של התמורה.

13.
עם זאת, אני מקבלת את טענת הנתבעים, וקובעת כי אין בסיס לטענת התובעת בגין דמי שימוש ראויים.

א.
לא רק שהתובעת לא העלתה כל דרישה כזו במהלך כל השנים שמאז עזיבתה את הדירה ועד לפטירת המנוח, אלא שאף בפני
יתה הראשונה לאחר שנפטר, לא העלתה כל דרישה כזו (ר' מכתב בא כוחה מיום 12.1.99).

ב.
בנוסף, לא הונחה גם כל תשתית עובדתית באשר לסכום דמי השימוש הנטען.

ג.
דבר נוסף – התובעת לא פרטה דבר באשר להסדר הכספי שהגיעה אליו עם המנוח בסמוך לגירושים.

ד.
כך למשל אין כל התייחסות בתצהירה באשר לחלוקת הרכוש בין הצדדים, למרות שהדעת נותנת כי חלוקה כלשהי נעשתה בסמוך לגט.

ה.
טענת התובעת כאילו מגיעים לה דמי שימוש ראויים מהמנוח, למרות או בעקבות התנאים שסוכמו בין הצדדים, היא למעשה תביעה כנגד עיזבון, וככזו נטל הראיה המוטל על התובעת גדול מהרגיל.

(ע"א 6002,5997/02 מלק נ' מנהל עזבון הרב יהשע דויטש ז"ל, פד"י נ"א (5) 1).

אין בראיות שהביאה התובעת כדי להרים נטל זה.

14.
אשר לטענת התובעת בדבר דמי שימוש בגין התקופה שלאחר פטירת המנוח, או באשר לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לדירה בתקופה שלאחר פטירת המנוח –
אני סבורה שאין בסיס לטענות התובעת, ככל שהן מייחסות את העיכוב בהוצאת צו הירושה למחדלי הנתבעים.

15.
מכתבי הטענות ומתצהירי הצדדים מתברר כי יורשי המנוח אינם ילדיו, ומדובר ביורשים שקירבתם למנוח אחרת.

מדובר במספר לא קטן של יורשים, ואין ספק כי נדרש זמן על מנת לברר את פרטיהם ולאתרם לצורך ההליכים הנוגעים לצו הירושה.

16.
בנוסף – ככל שמגיעים לתובעת דמי שימוש בגין התקופה הזו, מגיעים כאלה גם ליורשים עבור חלקה של התובעת בדירה, ומכאן שדמי השימוש שמגיעים לכל אחד מהצדדים בגין התקופה שלאחר פטירת המנוח, מתקזזים אלה כנגד אלה.

17.
באשר לנזקים הנטענים ולמצב הדירה –
מעבר לטענות סתמיות בענין זה לא הובאה כל ראיה מצד התובעת, אם לעצם קיומם של נזקים, ואם לעלות התיקון הנטענת.

לפיכך, דין טענה זו להידחות.

18.
סוף דבר שאני מורה על פירוק השיתוף, באופן שהדירה תימכר (כפי שהוסכם כבר בין הצדדים, ור' פרוטוקול מיום 15.7.04).

תמורת הדירה תחולק – מחציתה לתובעת ומחציתה לנתבעים על פי חלקיהם בעיזבון.

למניעת ספק, ולאור טענות התובעת, לפיהן יש לחייב את הנתבעים לבדם בתשלומי הארנונה והמיסים בגין הנכס ממועד הפטירה ואילך, אני מורה כי כל ההוצאות, האגרות ותשלומי המיסים החלים על הדירה ועל מכירתה – ככל שהם מוטלים על המוכרים – ינוכו מתמורת הדירה – והיתרה תחולק בין התובעת לנתבעים באופן שנקבע לעיל.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום י"ט בחשון, תשס"ה (3 בנובמבר 2004) בהעדר.



הדסה אסיף
, שופטת

בתי.ב.







א בית משפט שלום 2072/04 אלבז יפה נ' אהרון דורה, ליבוביץ ינקו צבי, ליבוביץ קרול חיים ואח' (פורסם ב-ֽ 03/11/2004)