פסקי דין על נעים אורן | פסקי דין על אבגי אהרון | פסקי דין על ל.ד. ישראל אוטו אקוויפמנט (1990) בע"מ

27249/07 א     18/08/2008




א 27249/07 נעים אורן, אבגי אהרון נ' ל.ד. ישראל אוטו אקוויפמנט (1990) בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו


א
027249/07

בפני
:
כבוד השופט חגי ברנר
תאריך:
18/08/2008



בעניין:
1. נעים אורן

2. אבגי אהרון
התובעים
;



נ
ג
ד



ל.ד. ישראל אוטו אקוויפמנט (1990) בע"מ

הנתבעת
;



פסק-דין


פתח דבר

1.
בפני
י תביעה כספית לתשלום חוב בסך של 81,324 ₪. סכום התביעה מורכב מיתרת התמורה אשר מגיעה לתובעים, לשיטתם, בגין ביצוע עבודות מתכת ומסגרות עבור הנתבעת (80,954 ₪, כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

2.
במוקד תביעה זו ניצב הסכם לביצוע עבודות מתכת ומסגרות בו התקשרו התובעים והנתבעת. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בנוגע לתוכנו של ההסכם ותנאיו. הצדדים אוחזים בגרסאות שונות לגבי עלות עבודות המתכת והמסגרות, היקף העבודות, דרך תמחור העבודות, תנאי התשלום וטיב העבודות שבוצעו.

למען הסדר הטוב, וכדי למנוע הכברת מלל מיותר אציין, כי כל ההדגשות שתובאנה בציטוטים השונים ב

פסק דין
זה, הן שלי, אלא אם כן ייאמר במפורש אחרת.


העובדות הצריכות לעניין

3.
התובעים (להלן גם: "אורן ואהרון") מנהלים ומפעילים עסק הנקרא "חומר בחומר". בית העסק שלהם מבצע עבודות מתכת ומסגרות, עבודות עץ מיוחדות, עבודות שיחזור ועבודות בגבהים.
הנתבעת (להלן גם: "ל.ד.") הינה חברה רשומה העוסקת במיגון רכבים. מנהל הנתבעת הוא מר אבינועם לוי (להלן: "אבינועם").

4.
ל.ד. שכרה בניין ברחוב תוצרת הארץ 15 בתל-אביב (להלן:"הנכס") בו התכוונה למקם את משרדיה ומחסניה.
היא החלה לבצע עבודות שיפוץ שונות בנכס לשם התאמתו לצרכיה, ולצורך כך התקשרה עם בעלי מקצוע שונים. ל.ד. שכרה את שירותיו של אדריכל הפנים מר מיכאל ברגר (להלן:"מיכאל"), עימו התקשרה בפרויקטים שונים בעבר, כדי שיתכנן ויעצב עבורה את הנכס.

הצדדים חלוקים בשאלה אם ל.ד. ייפתה את כוחו של מיכאל לנהל משא ומתן עם בעלי מקצוע שונים בשמה, להתקשר עימם בהסכמים בשמה, לפקח על עבודתם וכן לקבוע אם העבודה שביצעו הושלמה ואם נעשתה לשביעות רצונה של ל.ד..

5.
אין חולק, כי ל.ד. התקשרה עם אורן ואהרון בהסכם לביצוע עבודות מתכת ומסגרות בנכס. העובדות המתוארות בגרסאות הצדדים לגבי פרטי ההסכם ואופן ביצועו שונות אלה מאלה, כפי המפורט להלן.

גרסת אורן ואהרון

6.
אורן ואהרון טוענים, כי מיכאל ניהל עימם משא ומתן בעניין ביצוע עבודות מסגרות. במהלך המשא ומתן הציג עצמו מיכאל בפני
הם כנציג של ל.ד.. במסגרת פגישה שקיימו עימו בנכס, פירט מיכאל את עבודות המסגרות שיש לבצע וכן הציג תכניות שהיוו בסיס לביצוע עבודות אלה. ביום 16.9.2006, לאחר הפגישה עם מיכאל, שלחו אורן ואהרון אל ל.ד. הצעת מחיר לביצוע עבודות מסגרות (נספח א' לתצהיר עדותו הראשית של אורן. להלן: "הצעת המחיר").

7.
לאחר קבלת הצעת המחיר ניהל מיכאל משא ומתן נוסף עם אורן ואהרון בניסיון להפחית את המחירים הנקובים בהצעה. בתום המשא ומתן, ולאחר שאבינועם מנהל ל.ד. אישר את עלות העבודות והיקפן, נחתם, ביום 4.10.2006, הסכם לביצוע עבודות מסגרות בין אורן ואהרון מצד אחד, לבין מיכאל, נציג ל.ד. מצד שני (נספח ב' לתצהירו של אורן. להלן גם:
"ההסכם").
יצוין כבר עתה, כי בסעיפים 1 עד 7 להסכם הסכימו הצדדים כי עלות ביצוע עבודות המסגרות הינה בסך של 66,160 ₪ לפני מע"מ. בנוסף, פורטו בהסכם מחירי עבודות נוספות שייתכן ותבוצענה על ידי אורן ואהרון. עלות ביצוע העבודות הנוספות הינה בסך של 27,790 ₪ לפני מע"מ. תמחור עלות עבודות המסגרות נעשה לפי מדידה או על בסיס שעות. בתחתית ההסכם, בסמוך למקום בו מופיעות חתימות הצדדים, נכתב: "כל המידות יאומתו בשטח - מחיר סופי ייקבע ע"פ המותקן באתר".

8.
הצדדים הסכימו, בעל-פה, כי התמורה בגין ביצוע העבודות תשולם לאורן ואהרון בשלושה תשלומים. תשלום ראשון ישולם עם תחילת ביצוע העבודות, תשלום שני ישולם תוך כדי התקדמות העבודות ותשלום שלישי ישולם בסיום ביצוע העבודות, לאחר עריכת מדידות.

9.
ביום 13.11.2006 שלחו אורן ואהרון אל ל.ד. חשבונית מס שמספרה 212 בסך 28,875 ₪ כולל מע"מ (להלן:"החשבונית הראשונה"). ביום 22.11.2006 שילמה ל.ד. את הסכום הנקוב בחשבונית הראשונה כמקדמה על חשבון ביצוע עבודות המסגרות. מיד בסמוך לאחר מכן, החלו אורן ואהרון בביצוע העבודות.


10.
ביום 3.12.2006, במהלך ביצוע עבודות המסגרות, שלחו אורן ואהרון אל ל.ד. חשבונית מס שמספרה 229 בסך של 28,875 ₪ כולל מע"מ (להלן: "החשבונית השנייה"). ל.ד. לא שילמה את הסכום הנקוב בחשבונית השנייה.

11.
ביום 28.12.2006, בתום ביצוע עבודות המסגרות, נערכה פגישה בין מיכאל לבין אורן (עדות מיכאל, עמ' 11 לפרוטוקול) לצורך עריכת גמר חשבון. בסיום הפגישה, ולאחר משא ומתן נוסף, אישר מיכאל בחתימתו את מסמך גמר החשבון שנכתב בכתב ידו של אורן (נספח ה' לתצהיר אורן. להלן: "מסמך גמר החשבון"). במסמך גמר החשבון פורטו עבודות המסגרות שביצעו אורן ואהרון בפועל ובצידן המחירים שאושרו לתשלום. יצוין, כי מיכאל ערך תיקוני מחיר שונים במסמך גמר החשבון, כדי להתאימו להסכם ולעבודות המסגרות שביצעו אורן ואהרון בפועל.

בהתאם למסמך גמר החשבון עלות עבודות המסגרות שביצעו אורן ואהרון בנכס הינה בסך של 94,790 ₪, לפני מע"מ (109,482 ₪ כולל מע"מ).

12.
אורן ואהרון טוענים, כי ביצעו את עבודות המסגרות שהוזמנו מהם במלואן, בשלמותן ובמועדן. העבודות שביצעו היו הן עבודות שהוזמנו מהם מראש והן עבודות שהתבקשו לבצע במהלך העבודה השוטפת, לפי דרישת נציגי ל.ד. בשטח (עדות מיכאל, עמ' 3-4 לפרוטוקול; עדות אורן, עמ' 22 לפרוטוקול).

לדבריהם, במהלך ביצוע עבודות המסגרות ביקש מהם נציג ל.ד. בשם אלכס (להלן:"אלכס") להכין הצעת מחיר בעניין ביצוע עבודות מיגון בנכס. אורן ואהרון שלחו אל ל.ד. הצעת מחיר בנושא זה, אך ההצעה לא אושרה (נספח ז' לתצהיר אורן. להלן: "הצעת המחיר בעניין עבודות המיגון").

13.
ביום 15.1.2007 שלח מיכאל מכתב לאורן ואהרון בו אישר כי הם סיימו את ביצוע עבודות המסגרות בנכס לשביעות רצונו. במכתב צוין עוד כי עבודות המסגרות הוזמנו על ידי מיכאל "כבא כוחם של המזמין וברשותו" (נספח ו' לתצהיר אורן).

14.
ביום 21.2.2007 שלחו אורן ואהרון אל ל.ד. חשבונית מס שמספרה 272 בסך של 52,079 ₪ כולל מע"מ (להלן:"החשבונית השלישית"). ל.ד. לא שילמה את הסכום הנקוב בחשבונית השלישית.

15.
אורן ואהרון פנו אל ל.ד. כדי שתסדיר את תשלום יתרת התמורה בגין ביצוע עבודות המסגרות. ל.ד. סירבה לעשות כן. היא הציעה לאורן ואהרון להיפגש עם מר רונן ברקו (להלן:"רונן") שהינו נציג מטעמה, בכדי לנסות וליישב את המחלוקת. למרבה הצער, הפגישה שקיימו הצדדים לא צלחה. מכאן התביעה שבפני
י, בגדרה עותרים אורן ואהרון לתשלום יתרת התמורה המגיעה להם בגין ביצוע עבודות המסגרות (סך של 80,954 ₪ כולל מע"מ, המהווה את סכום החשבונית השנייה והחשבונית השלישית) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.


גרסת ל.ד.

16.
ל.ד. טוענת, כי אבינועם הוא מי שניהל את המשא ומתן עם אורן ואהרון על ביצוע עבודות המסגרות ועל תִמחורן. המשא ומתן נוהל בעל-פה באמצעות שיחת טלפון שקוימה בין אורן לבין אבינועם. ל.ד. מציינת, כי מיכאל לא הוסמך על ידה לנהל משא ומתן עם אורן ואהרון, לסכם עימם את התמורה שתשולם להם, לאשר את עבודתם ו/או לבדוק אותה. ככל שמיכאל עשה כן, נעשה הדבר ללא ידיעתה וללא אישורה. תפקידו היחיד של מיכאל היה לאשר את התכניות האדריכליות של הנכס (סעיפים 2-7 לתצהיר עדותו הראשית של אבינועם).

17.
בתום המשא ומתן שנוהל על ידי אבינועם התקשרה ל.ד. עם אורן ואהרון בהסכם בעל-פה לביצוע עבודות מסגרות, אשר אלה עיקריו: בגין ביצוע עבודות המסגרות ישולם לאורן ואהרון סכום קבוע של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ, בשני תשלומים שווים בסך של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כל אחד. התשלום הראשון ישולם כמקדמה והתשלום השני ישולם בסיום העבודות. הצדדים הסכימו כי תמחור העבודות ייערך על-פי תחשיב של מכפלת עלות החומר בשלוש, שהינו הדרך המקובלת והנהוגה לחישוב מחירן של עבודות מסגרות בניין. בעת ניהול המשא ומתן העריכו אורן ואהרון כי עלות החומר לא תעלה על סך של כ-15,000 ₪ בקירוב. לנוכח האמור, אמדו הצדדים את היקף העבודות בכ-45,000 ₪, ולשם הזהירות הועמדה התמורה עבור ביצוע עבודות המסגרות כולן על סך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ (סעיפים 8 -11 לתצהיר אבינועם).

18.
ביום 22.11.2006 שילמה ל.ד. את הסכום הנקוב בחשבונית הראשונה כמקדמה על חשבון ביצוע עבודות המסגרות. מיד בסמוך לאחר מכן, החלו אורן ואהרון בביצוע העבודות.

19.
אורן ואהרון לא השלימו את עבודות המסגרות שהתחייבו לבצע ואילו חלק העבודה שכן בוצע על ידיהם, בוצע באופן לקוי ורשלני שאף סיכן את העוברים ושבים. בשל האמור, נקטה ל.ד. בצעדים הבאים: האחד, ל.ד. הודיעה לאורן ואהרון כי היא מפסיקה את עבודתם בנכס. השני, ל.ד. הודיעה לאורן ואהרון כי לא תשלם להם את הסכום הנקוב בחשבונית השנייה (28,875 ₪, כולל מע"מ). השלישי, ל.ד. שכרה את שירותיו של מסגר מחליף, על מנת שייכנס בנעלי אורן ואהרון, ישלים את העבודות אשר לא ביצעו ויתקן את הליקויים הרבים בעבודתם. ל.ד. שילמה למסגר המחליף (א.א. אחזקות - סנקר אברהם; להלן: "המסגר המחליף") סך של 25,410 ₪ כולל מע"מ. ל.ד. מציינת, כי סכום זה חושב על בסיס של מכפלת עלות החומר בשלוש, כמקובל בענף.

20.
רשלנותם של אורן ואהרון בביצוע עבודות המסגרות גרמה לל.ד. נזקים שונים (וביניהם הסכום אותו שילמה למסגר המחליף), אותם היא זכאית לקזז מכל סכום הנתבע על ידי אורן ואהרון.

21.
ל.ד. הבהירה לאורן ואהרון כי אין לחשבונית השלישית שנשלחה אליה על מה שתסמוך שכן, על פי הסיכום בין הצדדים, אין היא חייבת לשלם להם דבר מעבר לחשבונית השנייה, בקיזוז נזקיה.

22.
בתחילת שנת 2007 התקיימה פגישה בין רונן לבין אורן ואהרון. בפגישה הוסכם כי תיערך בדיקה של עלות החומרים בהם השתמשו אורן ואהרון בפועל לצורך ביצוע עבודת החזיתות והתשתיות בנכס - המהווה את עיקר העבודה - וזאת כדי לחשב את התמורה המגיעה להם וליישב את המחלוקת ברוח טובה. בבדיקה שנערכה ביחד עם אורן ואהרון התברר, כי עלות החומר לביצוע עבודת החזיתות הסתכמה בלא יותר מ- 30 ₪ למ"ר. מאחר שהתמורה המוסכמת חושבה לפי מפתח מחירים של פי שלושה מעלות החומר, היו אורן ואהרון זכאים לכל היותר לסך של 15,300 ₪ בצירוף מע"מ עבור עבודה זו ולא ל-51,000 ₪ בצירוף מע"מ, כפי שדרשו במסמך גמר החשבון.

רקע דיוני

23.
תביעה זו החלה דרכה לפי סדר דין מקוצר. ביום 27.6.2007 נמחקה, בהסכמת הצדדים, הכותרת "בסדר דין מקוצר" והותר לנתבעת להגיש כתב הגנה.

24.
בתיק קוימה ישיבת הוכחות אחת.

מטעם התובעים העידו בפני
י שני עדים: התובע מס' 1 אורן, ואדריכל הפנים, מיכאל. בהקשר זה יצוין, כי מיכאל לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. בהחלטתי מיום 27.12.2007 נעתרתי לבקשת התובעים לזמנו לעדות בעל-פה. מיכאל נחקר בבית המשפט בחקירה ראשית, נגדית וחוזרת. עוד ייאמר, כי במהלך ישיבת ההוכחות הסכימו באי-כוח הצדדים, כי התובע מס' 2, מר אבגי אהרון
, לא ייחקר על תצהיר עדותו הראשית, מבלי שהדבר יתפרש לחובתו או לזכותו של מי מבין הצדדים, וזאת לנוכח העובדה שתצהירו זהה לתצהירו של אורן (עמ' 28 לפרוטוקול).

מטעם הנתבעת העידו בפני
י שני עדים: אבינועם, מנהל הנתבעת ורונן, טכנולוג העובד בחברת לוי שטראוס משאיות (1993) בע"מ (להלן: "חברת לוי שטראוס") הנמצאת בבעלותו המלאה של אבינועם (ראו עדות אבינועם, בעמ' 33-34 לפרוטוקול).

25.
הצדדים הגישו סיכומיהם ולא נותר לי אלא להכריע בשאלות שבמחלוקת.

הפלוגתאות בין הצדדים

26.
מקריאת כתבי הטענות, ולאחר לימוד טענותיהם ההדדיות של הצדדים, עלו הפלוגתאות הבאות:

(א)
מי ניהל את המשא ומתן עם אורן ואהרון מטעם ל.ד.?
(ב)
מהם פרטי ההסכם שנקשר בין הצדדים?
(ג)
האם מיכאל פעל כשלוח של ל.ד.?
(ד)
האם אורן ואהרון הוכיחו כי ביצעו את עבודות המסגרות בשלמות?
(ה)
האם קמה לל.ד. זכות קיזוז?

אקדים מאוחר למוקדם ואומר, כי דין התביעה להתקבל, כפי המפורט להלן.

מי ניהל את המשא ומתן עם אורן ואהרון מטעם ל.ד.
?

27.
אין בידי לקבל את גרסת ל.ד., לפיה אבינועם הוא שניהל את המשא ומתן עם אורן ואהרון בטרם החלו בביצוע עבודות המסגרות. גרסה זו לא הוכחה כלל וכלל. היא נשענת על עדותו היחידה של אבינועם אותה מצאתי כלא מהימנה. מעבר לכך, ניתוח חומר הראיות כמכלול מראה כי מדובר בגרסה מופרכת ונטולת כל בסיס, אשר יתר הראיות סוגרות עליה מכל עבר, ואנמק.

(א)
בסעיף 4 לתצהיר עדותו הראשית העיד אבינועם, כי הוא זה שניהל את המשא ומתן עם אורן ואהרון על העבודה ועל התמחור שלה.

אמירה כללית זו, אשר לא נתמכה בראיות חיצוניות כלשהן, קרסה-נפלה בחקירתו הנגדית. אבינועם העיד מפורשות (בעמ' 34 לפרוטוקול) כי הוא לא ניהל משא ומתן עם אורן ואהרון. עדותו מהווה הודאת בעל דין מובהקת אשר יש ליתן לה משקל ראייתי משמעותי בהתחשב בנסיבות העניין. ואלה הדברים:

"ש.
אתה ניהלת מו"מ?
ת.
לא, אישרתי את הסכום בתוך שיחת טלפון, ישבנו בקניון אביב אני ומיקי, בהתחלה רציתי 35 אלף וזו העבירה הראשונה שעשיתי.
מיקי הסביר לי שיש מסגרים שיש להם יכולת לעבודות ריהוט ואומנות ורק בגלל הדלת של העבודה, אמרתי נבצע את הדלת איתם והשאר אצלנו במפעל, ואמר לי בשביל מה להסתבך, זה לא עבודות גדולות, נסגור איתם מחיר, והמחיר שהיה לי בראש שאני מקבל מפתחות וחילקתי איך המחיר מתחלק... דיברתי עם מיקי.
ש.
מי ניהל את המו"מ?
ת.
אני מעולם לא ניהלתי מו"מ איתם. אישרתי סכום גלובלי בגלל העבודות, שכולל קבלת מפתחות של 50 אלף שקל.

...

ש.
אתה היית זה שניהלת מו"מ ראשון עם התובעים?
ת.
יש הבדל בין מו"מ למכירה, הם ביקשו סכום ראשון של 68 אלף שקל, ואמרתי למיקי להביא לי עוד הצעות ובעלי מקצוע לדיון, אני רוצה לגמור ב-40 אלף. באותה שיחת טלפון בין מיקי לאורן, שאלתי אם הוא מסכים לסגור הכל ב-50 אלף שקלים, ומבחינתי זה מו"מ כי אם לא, אני הייתי מביא שתי הצעות נוספות. בגלל שזה לא עבודה גדולה, הסכמתי מיידית לסגור מיידית. היינו על ספיקר עם אורן, ואמרתי לו שיהיה לך במזל וברכה".

(ב)
מעדותו של אבינועם עולה כי מיכאל היה "שחקן מפתח" בהתנהלות ל.ד. מול אורן ואהרון. מיכאל הוא מי שהציג לל.ד. את אורן ואהרון כמסגרים שיכולים לבצע את עבודות המסגרות בנכס (עמ' 33 לפרוטוקול). מיכאל הוא מי שהיה בקיא בסוג העבודות שהיה על אורן ואהרון לבצע. אבינועם העיד מפורשות, כי לא היה מעורב ברמת העבודות שאורן ואהרון נדרשו לבצע (עמ' 33 ו-40 לפרוטוקול). זאת ועוד, במסגרת פגישה שקיימו מיכאל ואבינועם, מיכאל היה מי ששוחח עם אורן בטלפון, כאשר אבינועם ישב לצד מיכאל, האזין לשיחה ומידי פעם התערב בה. מעדותו של אבינועם ברור, כי שיחת הטלפון האמורה נועדה כדי "לסגור קצוות" לפני אישור ההתקשרות עם אורן ואהרון. שיחה זו הייתה הישורת האחרונה במשא ומתן שניהל מיכאל קודם לכן עם אורן ואהרון. הדעת נותנת, כי משא ומתן להתקשרות בהסכם לביצוע עבודות מסגרות (יהא היקפן אשר יהא) אינו מתמצה בשיחת טלפון אחת ויחידה.


אין זה סביר, כי ל.ד. תתקשר עם נותן שירותים עימו לא עבדה בעבר, בלא שיש באמתחתה נתונים מדויקים לגבי סוג העבודות שיש לבצע והיקפן. העובדה שאבינועם לא היה בקיא בסוג העבודות שאורן ואהרון נדרשו לבצע מעידה, כמאה עדים, כי הוא לא ניהל את המשא ומתן עם אורן ואהרון. יתר על כן, אם אבינועם היה מי שניהל לבדו את המשא ומתן עם אורן ואהרון, כפי טענת ל.ד., מדוע מיכאל הוא מי ששוחח במישרין עם אורן ולא אבינועם עצמו? כאמור, עדותו של אבינועם היא עדות יחידה של בעל דין בהתאם לאמור בסעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971. לא מצאתי טעם מספיק לקבל עדות זו להוכחת גרסת ל.ד.. ראשית, הגרסה שהציג אבינועם מעוררת תמיהות ואינה אמינה. שנית, הגרסה שהציג אבינועם חסרה פרטים ואינה מסוימת, וככזו אין בידי אלא לדחותה ולקבוע כי ל.ד. לא הרימה את נטל הראיה הרובץ לפתחה. שלישית, הגרסה שהציג אבינועם אינה מתיישבת עם מארג הראיות המלא שהונח בפני
י.


(ג)
אורן אישר בעדותו, כי למעט שיחת טלפון בודדת שהייתה בינו לבין מיכאל, כאשר אבינועם היה בסמיכות למיכאל, לא היו מגעים כלשהם בין התובעים לבין אבינועם לפני שהוחלט להתקשר עימם בהסכם לביצוע עבודות מסגרות. אורן הוסיף והעיד, כי רק לאחר שהחלו בביצוע העבודות בנכס נפגש באקראי, בפעם הראשונה, עם אבינועם. אורן הדגיש בעדותו, כי כל המגעים של התובעים לפני שהחלו בביצוע העבודות בנכס היו מול מיכאל בלבד. וכך העיד אורן (בעמ' 18-19 לפרוטוקול):

"ש.
אתם אומרים בתצהירים שלכם, שהטענות של אבינועם שהוא סיכם איתם את הדברים וישב איתם זה פנטזיה, סעיף 11, לא היו דברים מעולם?
ת.
נכון.
ש.
הייתם בקשר עם אבינועם?
ת.
לא.
ש.
אף פעם לא דיברת איתו?
ת.
לא, לא דיברתי איתו לא בטלפון, הייתה הזדמנות אחת שמר לוי הגיע לאתר אני כנראה הראשון שנתקלתי בו וזה היה מעין סיבוב שהסתכם ב-3 מילים שאין לי מושג מהם השלוש מילים האלה, כי פשוט הוא שתק, הוא לא מכיר אותי, הוא לא יודע ולא נפגשתי איתו במשרד, לא דיברתי איתו בטלפון והדברים התנהלו מול מיקי וזאת הייתה דרך הפעולה, הפגישות התבצעו באתר העבודה מבחינת ההצעות מחיר והבקשות והדברים היו מורכבים, וכל נקודה עברה מתחילת התכנית מול מיקי, מהו הוא מבקש מאיתנו ומה אנחנו מבקשים. חוץ משלום לא הייתה לי נגיעת מו"מ עם אבינועם".


ולמטה מזה (בעמ' 19-20 לפרוטוקול):

"ש.
אתה כותב שלא היה מו"מ עם אבינועם ואיך זה מתיישב עם מה שאתה מספר עכשיו שהייתה שיחה טלפונית?
ת.
לא הייתה שיחה פיזית ביני לבין אבינועם, אלא בין מיקי ואבינועם, ולדעתי מיקי היה באותו הפורום עם אבינועם, אני הייתי מעבר השני של הקו ולא פיזית שם".


עדותו של אורן היא עדות מוצקה, שלא נסתרה ולא הוזמה. דבריו משתלבים בתמונה הכללית העולה ממכלול חומר הראיות. מעבר לכך, אורן הותיר עליי רושם חיובי, ועדותו הייתה כנה ומהימנה. לכן החלטתי ליתן אמון מלא בעדותו.

(ד)
ודוק: עדותו של אורן אינה עומדת בדד. היא משתלבת עם עדותו של מיכאל ונתמכת בהצעת המחיר מיום 16.9.2006. מיכאל העיד בחקירתו הראשית, כי הוא זה שניהל את המשא ומתן מטעם ל.ד. עם התובעים ועם בעלי מקצוע נוספים. מיכאל הוסיף והעיד, כי העביר את הצעת המחיר מיום 16.9.2006 לאישורו של אבינועם. ואלה הדברים (עמ' 2 לפרוטוקול):

"ש.
מי ניהל מו"מ?
ת.
אני.
ש.
עם אילו בעלי מקצוע נוספים ניהלת מו"מ?
ת.
עם נגרים ומבצעי עבודה.
ש.
מציג לך נספח א' לתצהיר העדות של התובעים, למי נועדה הצעת המחיר?
ת.
לאבינועם לאישור.
ש.
למי מטעם הנתבעת דיווחת על המחיר הזה?
ת.
לאבינועם.
ש.
מי בחר בתובעים לבצע את העבודה?
ת.
אני. באישור כמובן, של אבינועם".

עדותו של מיכאל לא נסתרה בחקירתו הנגדית, כדלקמן (עמ' 7 לפרוטוקול):

"ש.
שמעתי את העדות הראשית שלך, אתה אומר שאתה דיברת עם התובעים על הצעת מחיר ואחר כך באת לאבינועם, נכון?
ת.
כן.
ש.
זו הטענה שלך?
ת.
העובדה, לא הטענה.
ש.
אבינועם אישר לך?
ת.
כן, לא בכתב.
ש.
מתי בדיוק אישר לך?
ת.
הייתי במשרדו, שוב, היות והיינו ביחסי חברות באותה תקופה
ש.
היום אתם ביחסי חברות?
ת.
הועלתה טענה קשה, אז זו בעיה.
ש.
האם קיבלת אישור בכתב?
ת.
לא".
עדותו של מיכאל היא עדות אמינה ומהימנה.
התרשמתי כי דבריו משקפים את המציאות כהווייתה.
תימוכין לעדותו ניתן למצוא בהצעת המחיר מיום 16.9.2006. עיון בהצעה האמורה מלמד, כי המשא ומתן שקדם להתקשרותה של ל.ד. עם התובעים בהסכם לביצוע עבודות מסגרות נוהל בין התובעים לבין מיכאל ולא בין התובעים לאבינועם. וכך נכתב בפתח הצעת המחיר:

"לכבוד: פרויקט ל.ד.

תוצרת הארץ, ת"א

דרך מיקי

הצעת מחיר

לאחר פגישתנו ולבקשתך
הריני מגיש הצעת מחיר לביצוע ואספקת שירותי ברזל והקמה לפי תכניות ומפרט. ...".


(ה)
בהקשר זה יוער, כי אבינועם העיד בחקירתו הנגדית, כי הצעת המחיר מיום 16.9.2006 (נספח א' לתצהיר אורן) וכן ההסכם ומסמך גמר החשבון מיום 28.12.206 (נספחים ב' ו- ה' לתצהיר אורן) לא הועברו לעיונו ולאישורו בזמן אמת אלא רק בדיעבד, לאחר שנתגלעה המחלוקת בין הצדדים (עמ' 35 ו-40 לפרוטוקול). עדות זו הינה בבחינת הצהרה בעלמא. היא אינה מתיישבת עם עדויותיהם הקוהרנטיות והיציבות של אורן ומיכאל, שהיו מהימנות עליי. לפיכך, יש להמעיט בערכה. יתר על כן, אבינועם לא התייחס לנקודה זו בתצהיר עדותו הראשית. הוא לא נתן הסבר מניח את הדעת לשיהוי בגילוי הדברים. עדותו היא אפוא בגדר עדות כבושה, אשר גם מטעם זה, ערכה הראייתי הוא מועט.

28.
המסקנה המתבקשת מן האמור היא, אפוא, כי מיכאל, ולא אבינועם, הוא מי שניהל את המשא ומתן עם אורן ואהרון בשמה ומטעמה של ל.ד.. שקלול דברי העדים והראיות כמפורט לעיל, מעלה, כי גרסת ל.ד. לא הוכחה במידה הנדרשת על-פי מאזן ההסתברויות. גרסת ל.ד. עומדת על בסיס רעוע ביותר (עדותו היחידה של אבינועם, אותה מצאתי כלא מהימנה) והיא אינה נתמכת בראיה כלשהי. יתרה מזו, גרסה זו נסתרה בעדויותיהם של אורן ומיכאל בצוותא עם האמור בהצעת המחיר מיום 16.9.2006. אשר על כן, אני דוחה את גרסת ל.ד. ומקבל את גרסת אורן ואהרון.


מהם פרטי ההסכם שנקשר בין הצדדים
?

29.
אורן ואהרון טוענים, כי פרטי ההסכם שנקשר בין הצדדים מצויים במסמך מיום 4.10.2006 (נספח ב' לתצהיר אורן). לטענתם, המסמך מיום 4.10.2006 מהווה הסכם בכתב לביצוע עבודות מסגרות עליו חתמו שני הצדדים. בהסכם זה נקבע העיקרון הכללי לפיו התמורה בגין ביצוע העבודות תחושב לפי מדידה או על בסיס שעות כאשר "כל המידות יאומתו בשטח - מחיר סופי ייקבע ע"פ המותקן באתר". אורן ואהרון מוסיפים ומציינים, כי הצדדים סיכמו בעל-פה כי התמורה בגין ביצוע העבודות תשולם להם בשלושה מועדים: עם תחילת העבודות, תוך כדי התקדמות העבודות ובסיום ביצוע העבודות. בהתאם למתווה הסכמי זה נערך ביום 28.12.2006, לאחר סיום העבודות ולאחר עריכת מדידות, מסמך גמר החשבון, אותו אישר מיכאל בחתימתו. יתרת התמורה המגיעה לאורן ואהרון בגין ביצוע העבודות חושבה בהתאם למסמך גמר החשבון.

30.
ל.ד. טוענת, מנגד, כי בשיחת טלפון שקוימה בין אבינועם לבין אורן, כאשר מיכאל ישב לצד אבינועם והאזין לשיחה, סוכם, כי ל.ד. תשלם לאורן ואהרון סכום קבוע של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ, בשני תשלומים שווים בסך של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כל אחד. התשלום הראשון ישולם כמקדמה והתשלום השני ישולם בסיום העבודות. אבינועם העיד (בעמ' 34 ו- 37 לפרוטוקול) כי התמורה בגין ביצוע העבודות נקבעה בסכום כולל וסופי לפני תחילת העבודות וכי הודיע לאורן כי לא תשולמנה תוספות. אבינועם הוסיף והעיד (בעמ' 37 לפרוטוקול) כי התמורה בסך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ התבססה על תחשיב של מכפלת עלות החומר בשלוש, שהינה הדרך המקובלת והנהוגה לחישוב מחירן של עבודות מסגרות בניין. אבינועם הדגיש, כי הוא ואורן סיכמו בעל-פה על גובה התמורה, כאשר מיכאל עד להסכמה זו. וכך העיד אבינועם (עמ' 36 לפרוטוקול):

"ש.
איך סוכם גובה התמורה, בעל-פה?
ת.
סוכם ששלושה אנשים ידעו על הסכום, מיקי, אני ואורן".

31.
טרם אכריע בין שתי הגרסאות הסותרות הניצבות בפני
י, אציין, כי הצדדים (אבינועם מצד אחד ואורן ואהרון מצד שני) לא הזכירו בתצהירי עדויותיהם הראשיות את דבר קיומה של שיחת הטלפון שקוימה בין אורן לבין מיכאל, כאשר אבינועם ישב לצד מיקי והיה שותף פעיל בשיחה זו (להלן: "שיחת הטלפון"). דבר קיומה של שיחת הטלפון עלה, לראשונה, בחקירותיהם הנגדיות (ראו: עדות אורן, בעמ' 19 לפרוטוקול ועדות אבינועם, בעמ' 34 לפרוטוקול).

32.
גם במחלוקת זו, אני מעדיף את גרסת אורן ואהרון באשר לפרטי ההסכם שנחתם בין הצדדים על פני גרסת ל.ד.. מספר טעמים מצטברים הובילוני למסקנה זו, ואפרטם להלן.

(א)
אורן העיד כי מלכתחילה אבינועם רצה לשלם לתובעים בגין ביצוע עבודות המסגרות סך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ בשני תשלומים שווים בסך של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כל אחד (עמ' 26 לפרוטוקול). מעדותו של אורן, אשר הייתה מהימנה עליי, לא ניתן ללמוד כי שני הצדדים הסכימו במסגרת שיחת הטלפון כי זו תהיה התמורה שתשולם לתובעים בגין ביצוע העבודות. ניתן להבין את דבריו של אורן כמתייחסים דווקא להליך המשא ומתן שקדם לחתימה על ההסכם ולשיחה הטלפונית. אני דוחה אפוא את טענת ל.ד. בסיכומיה (סעיפים
4-5) לפיה יש לראות בדברי אורן בעדותו הודאה מפורשת של התובעים בכך שהתמורה המוסכמת הועמדה על סך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ והייתה אמורה להשתלם בשני תשלומים שווים.

(ב)
עדותו של אבינועם לגבי תוכן השיחה הטלפונית, נסתרת מניה וביה בעדויותיהם של אורן ומיכאל ואינה מתיישבת עם חומר הראיות בכללותו.


ראשית,
אורן העיד, כי בשיחה הטלפונית סיכמו הצדדים לוחות זמנים לביצוע העבודות. אורן לא אישר כי בשיחה זו סוכמו התמורה בגין ביצוע העבודות ותנאי התשלום. אורן הוסיף והעיד, כי כל ההתנהלות של התובעים בקשר לביצוע עבודות המסגרות בנכס הייתה מול מיכאל, ומולו בלבד (עמ' 19 לפרוטוקול). עדותו של אורן הינה משכנעת ומסתברת, ואני מקבלהּ.


שנית,
מיכאל העיד כי אבינועם אישר את ההסכם והנחה אותו לחתום עליו בשם ל.ד.. עוד העיד מיכאל, כי הצדדים הסכימו שהתמורה תשולם לתובעים בשלושה מועדים. וכך העיד מיכאל בחקירתו הראשית, בעמ' 2 לפרוטוקול:

"ש.
מפנה אותך לנספח ב' לתצהיר עדות ראשית של התובעים, מי חתום על גבי ההסכם?
...
ת.
אני ומישהו מטעם התובעים.
ש.
מדוע אתה חתום על המסמך?
ת.
נתבקשתי על ידי אבינועם, והסכמתי
.


ובהמשך:

"ש.
מה תנאי התשלום שסוכמו עם התובעים?
ת.
תנאי התשלום היו פשוטים, אם אני זוכר נכון, שלושה תשלומים אמורים לתת להם, אחד כמקדמה, אחד באמצע ואחד בסוף".


עדותו של מיכאל לא כורסמה או קועקעה בחקירתו הנגדית. וזו עדותו (בעמ' 8-9 לפרוטוקול):

"ש.
האם אי פעם הייתה לך הוראה לחתום על הסכם מול התובעים?
ת.
בקשה. בעל פה.
ש.
מי ביקש.
ת.
אבינועם.
ש.
הוא ביקש לחתום על הצעת מחיר?
ת.
כן.
...
ש.
אתה נשאלת לגבי תנאי תשלום שכביכול סוכמו, בין התובעים לבינך, תסכים איתי שתנאי התשלום לא נזכרים בהצעת המחיר, נכון?
ת.
לא.
ש.
גם לא באותו נייר שאתה חתמת עליהם?
ת.
גם.
ש.
תנאי התשלום זה תוספת חיצונית, נכון?
ת.
לא יורד לסוף דעתך. לא מופיעה.
ש.
כשנשאלת על זה, התחלת לומר את המילה חצי, ואז איך שהוא נמלכת בדעתך וחזרת בך ואמרת לא, שלושה תשלומים. אני שואל אותך שלושה תשלומים שאתה אומר שלא כתוב, זה אתה זכרת שהיה סיפור לגבי שלושה תשלומים?
ת.
בדיעבד, כן. זכרתי כן.
ש.
מתי נזכרת בזה?
ת.
כרגע.
ש.
אולי שוחחתם עם התובעים בחוץ?
ת.
ממש לא, כמו שלא נזכרתי בדברים שאתה מעלה ששוחחתי איתך בחוץ".


עדותו של מיכאל מהימנה עליי ואני מקבלהּ במלואה. אין כל סיבה שבעולם שמיכאל יחתום כך סתם על מסמך הקובע את תנאי ההתקשרות בין הצדדים, אלמלא התבקש לעשות כן על ידי אבינועם. אין לי ספק שאם אכן היה ממש בטענתו של אבינועם, לפיה סוכם עם אורן על מחיר קבוע וסופי של 50,000 ₪, אזיי מיכאל לא היה מעלה על דעתו לחתום על המסמך מיום 4.10.2006, שאינו עולה בקנה אחד עם הסיכום הנטען על ידי אבינועם.

שלישית,
מסמך גמר החשבון מיום 28.12.2006 (נספח ה' לתצהיר אורן) תואם למתווה ההסכמי שגובש בהסכם מיום 4.10.2006, ולפיו התמורה הסופית בגין ביצוע עבודות המסגרות תיקבע לאחר עריכת מדידות בנכס.

מסמך גמר החשבון מנוגד לבסיס ההסכמה לו טוענת ל.ד., לפיו התמורה בגין ביצוע עבודות המסגרות הינה בסכום קבוע וסופי של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ. ניתוח חומר הראיות מעלה, כי ל.ד. לא ניסתה להתמודד בטיעוניה עם ההסכם מיום 4.10.2006 ועם מסמך גמר החשבון.

אבינועם העיד בחקירתו הנגדית (בעמ' 35 ו-40 לפרוטוקול), כי ראה את המסמכים האמורים רק לאחר פרוץ הסכסוך בין הצדדים. כפי שציינתי לעיל, אינני מקבל עדות זו. עדותו של אבינועם הייתה בלתי מהימנה לחלוטין. הסבריו היו מעורפלים, מהלכים סחור סחור ומתחמקים. זאת ועוד, עדותו של אבינועם בנקודה זו היא עדות כבושה, אשר משקלה, מטבע הדברים, מופחת.

רביעית,
הצדדים יישמו בפועל את המתווה ההסכמי שגובש בהסכם מיום 4.10.2006. אורן ואהרון ביצעו מדידה של העבודות לפני הגשת החשבון (עדות אורן בעמ' 24 לפרוטוקול); מיכאל ערך תיקוני מחיר במסמך גמר החשבון, על מנת להתאימו להסכם מיום 4.10.2006 ולעבודות שבוצעו בפועל בשטח ולא תומחרו מראש. וזו עדותו של מיכאל (עמ' 3 לפרוטוקול):

"ש.
לאחר שהתובעים סיימו את העבודות, מול מי נערכה התחשבנות?
ת.
עברתי על הדברים, תיקנתי במקומות שחרגו מההסכם, מההצעה המקורית ותוספות שהוזמנו על ידי נציגי הנתבעת כמו רמפה בכניסה, ודלת כניסה, הגענו למחיר כי זה לא נכלל בהצעת המחיר המקורית. דברים שבוצעו ישירות בשטח לפי בקשת סמנכ"ל החברה".


(ג)
התשתית הראייתית עליה נסמכת גרסתה של ל.ד. ביחס לפרטי ההסכם שנקשר בין הצדדים הינה מצומצמת, שלא לומר רעועה ביותר.


ראשית,
עדותו של אבינועם ביחס לפרטי ההסכם לא משתלבת עם העדויות והראיות שהונחו בפני
י. די בטעם זה על מנת לדחות את גרסת ל.ד., שכן זו כשלה בהרמת הנטל הראייתי שהוטל עליה.


שנית,
ל.ד. לא הוכיחה, כלל וכלל, כי הצדדים הסכימו שמחיר העבודות ייקבע לפי תחשיב של מכפלת עלות החומר בשלוש. טענה זו נטענה בעלמא, מן השפה ולחוץ ובלא גיבוי ראייתי תומך, ואני מתרשם כי היא קלוטה מן הדמיון.
אשר על כן, אני דוחה אותה.


ל.ד. מוסיפה וטוענת, כי הוכיחה באמצעות עדויותיהם של אבינועם (סעיף 8 לתצהירו) ורונן (סעיף 4 לתצהירו) כי תחשיב של מכפלת עלות החומר בשלוש הוא הדרך המקובלת והנהוגה לחישוב מחירן של עבודות מסגרות בניין. ל.ד. מציינת, כי התובעים לא הביאו כל ראיה לסתור עובדה זו. טענה זו אינה יכולה לסייע לל.ד. מחמת שני טעמים.


הטעם האחד הוא, כי ל.ד. לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת קיומו של נוהג מחייב לגבי תמחור עבודות מסגרות בניין. היה על ל.ד. להעיד מומחה בתחום המסגרות או למצער, להעיד עדים חיצוניים רלוונטיים שיוכיחו קיומו של נוהג כזה בעסקאות אחרות. בעדויותיהם של אבינועם ורונן לא די. נזכיר בהקשר זה את העובדה שרונן עובד בחברת לוי שטראוס שבבעלותו המלאה של אבינועם, כך שברור שאין המדובר בעד בלתי תלוי. הלכה פסוקה היא, כי כדי להוכיח נוהג מחייב, יש להוכיח כי נוצר דפוס עקבי וברור של התנהגות במשך זמן ניכר (ראו: ע"א 4956/90 פזגז חברה לשיווק בע"מ נ' גזית הדרום בע"מ, פ"ד מו(4) 35, 41
(1992); בג"צ 333/85 אביאל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד מה (4) 581, 592 (1991)).


הטעם השני הוא, כי נוהג מחייב לגבי תמחור עבודות מסגרות בניין, ככל שקיים נוהג כזה - דבר שלא הוכח, אינו מונע מן הצדדים לסטות ממנו ולהסכים על דרך תמחור שונה.


שלישית, ל.ד. טוענת כי גרסתה ביחס לפרטי ההסכם, נתמכת בחשבונית הראשונה והשנייה המסתכמות ב-50,000 ₪ בצירוף מע"מ. איני רואה את הדברים עין בעין עם ל.ד.. בהתאם לגרסת ל.ד., התמורה בסך 50,000 ₪ בצירוף מע"מ הייתה אמורה להשתלם לתובעים בשני תשלומים שווים, האחד כמקדמה מראש, והשני, בתום העבודות (ראו עדות אבינועם, בעמ' 33 לפרוטוקול). מחומר הראיות עולה, כי החשבונית השנייה נשלחה לל.ד. עוד ביום 3.12.2006, קרי, במהלך ביצוע העבודות ולא מיד בתכוף לאחר סיומן (העבודות הסתיימו לקראת סוף חודש דצמבר 2006). מועד הפקת החשבונית השנייה מתיישב עם גרסת התובעים ביחס לתנאי התשלום המוסכמים (תשלום ראשון עם תחילת העבודות, תשלום נוסף תוך כדי התקדמות העבודות ותשלום שלישי בסוף העבודות, לאחר ביצוע מדידות) ולא עם גרסת ל.ד.. ודוק: ל.ד. לא טוענת כי החשבונית השנייה הופקה טרם זמנה. טענתה היחידה של ל.ד. הינה כי היא פטורה מלשלם את הסכום הנקוב בחשבונית זו עקב נזקים שהוסבו לה בשל ביצוע העבודות באופן חלקי ורשלני על ידי התובעים. משלא מצאתי בפי ל.ד. אף ראשיתו של הסבר כיצד ניתן ליישב בין מועד הפקת החשבונית השנייה לבין טענתה לפיה חשבונית זו הייתה אמורה להיות משולמת מיד לאחר גמר ביצוע העבודות, אני קובע, כי אין בחשבונית הראשונה והשנייה כדי לתמוך בגרסתה.
33.
מהנימוקים שפורטו לעיל, החלטתי לקבל את גרסת אורן ואהרון ביחס לפרטי ההסכם ולדחות את גרסת ל.ד. בנקודה זו, בהיותה בלתי מהימנה ונוגדת ראיות אובייקטיביות.

האם מיכאל פעל כשלוח של ל.ד.
?

34.
ניתוח חומר הראיות מעלה, כי מיכאל שימש כשלוח או נציג של ל.ד. בכל הנוגע להתקשרויותיה עם בעלי מקצוע לביצוע עבודות שיפוץ בנכס. עוד מעלה חומר הראיות, כי מיכאל פעל במסגרת ההרשאה שניתנה לו. להלן נימוקיי.

(א)
מיכאל העיד, ועדותו לא נסתרה, כי נשכר על ידי ל.ד. לבצע עיצוב ותכנון של הנכס. נוסף על כך, התבקש על ידי אבינועם לבחור בעלי מקצוע לביצוע עבודות שיפוץ בנכס, לנהל עימם משא ומתן ולסגור עימם את עלות העבודות והיקפן (עמ' 1 לפרוטוקול):

"ש.
מה כלל התפקיד שלך?
ת.
עיצוב, תכנון, בחירת חומרים ורהיטים, נתבקשתי והסכמתי לעזור בבחירת בעלי מקצוע שיעשו את העבודה כפי שאני רוצה, וכמובן בדיקת ואישור טיב.
ש.
מי שכר אותך להתקשר עם בעלי תפקידים?
ת.
אבינועם לוי.
ש.
מה היו הסמכויות שלך?
ת.
נתבקשתי לעזור לבחור בעלי תפקידים, פרט לעיצוב כמובן, לסגור עניינים/מחירים.
ש.
מה הכוונה לסגור עניינים?
ת.
לבדוק מחירים פר העבודה שצריכה להיעשות שם, לקבל מחיר ולומר כמה יוצר ואם מקבלים אישור מאבינועם אז להתקדם".


מיכאל הוסיף והעיד, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה הוא ואבינועם היו ביחסי חברות (עמ'
7-8 לפרוטוקול) וכי ביצע עבודות שונות עבור ל.ד. ואבינועם בפרויקטים קודמים (עמ' 1 לפרוטוקול). מיכאל הבהיר בעדותו, כי בכל הפרויקטים הקודמים, עבודתו נעשתה בלא שקיבל ייפוי כוח כתוב מאת ל.ד.. לכן, התרשם כי גם בפרויקט הנוכחי, אין בדבר צורך. וכה אמר (בעמ' 7 לפרוטוקול):

"ש.
האם קיבלת אישור בכתב?
ת.
לא.
ש.
האם קיבלת אי פעם ייפוי כוח מקוברה או הנתבעת או מאבינועם?
ת.
לא היה לי רושם שצריך, כל הפרויקטים נעשו עד היום בעל פה. כולל אלה שמסתיימים היום".
עדותו של מיכאל מקובלת עליי. בהקשר זה ייאמר, כי אין ממש בטענת ל.ד. בסיכומיה, לפיה
העובדה שלא נתנה למיכאל ייפוי כוח כתוב מטעמה, מהווה הוכחה ברורה לכך שמיכאל לא היה שלוח שלה. סעיף 1 (א) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק השליחות") קובע לאמור:

"שליחות היא ייפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי".


סעיף 3(א) לחוק השליחות, המוכתר בכותרת "הקניית השליחות וצורתה", עוסק בדרכים שבהן מוענק לשלוח "כוח ייצוג", דהיינו הכוח לבצע פעולה משפטית בשם השולח או במקומו כלפי צד שלישי. וזו לשון הסעיף:

"השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת הצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם".


פרופ' א' ברק כותב בספרו חוק השליחות (תשנ"ו, כרך א') בעמ' 550-551 (להלן:"ברק") כדלקמן:

"חוק השליחות אינו דורש ליצירת השליחות צורה מיוחדת. על כן, לא נדרש מסמך כתוב ליצירת שליחות. עקרונית, הבעת הרצון של השולח כלפי השלוח או כלפי הצד השלישי יכולה להיות בעל פה או בכל דרך אחרת".

פרופ' ברק מציין בספרו (בעמ' 360) כי:

"השליחות קיימת גם בלא שתהיה לשולח שליטה על האופן שבו מבצע השלוח את הפונקציה שהוענקה לו. לעניין קיומם של יחסי שליחות, כל שנדרש הוא, כי לפלוני, המכונה שלוח, יוענק הכוח לבצע פעולה משפטית בשמו או במקומו של אלמוני, המכונה שולח, כלפי צד שלישי".

עינינו הרואות: ניתן להסיק על דבר קיומה של הרשאה מאת השולח לשלוח אף בהעדר מסמך בכתב הקובע זאת מפורשות. הרשאה זו נלמדת ממכלול נסיבות העניין וביניהן התנהגות השולח כלפי השלוח וכלפי הצד השלישי. אני סבור, כי אורן ואהרון עמדו בנטל המוטל על שכמם להוכיח, באורח העונה על מאזן ההסתברות הנדרש בדין האזרחי, כי ל.ד. הרשתה למיכאל להתקשר עימם בהסכם לביצוע עבודות מסגרות, לפקח על ביצוע העבודות ולאשר את ההתחשבנות הסופית עימם.

(ב)
מיכאל העיד, ועדותו מהימנה עלי, כי התבקש על ידי אבינועם לנהל משא ומתן עם אורן ואהרון, לחתום עימם על הסכם לביצוע עבודות מסגרות בשם ל.ד., לפקח על עבודתם ולאשר את גמר החשבון עימם (עמ' 1-3 ו-8 לפרוטוקול). ואלה דבריו בחקירתו הנגדית (עמ' 8 לפרוטוקול):

"ש.
האם אי פעם הייתה לך הוראה לחתום על הסכם מול התובעים?
ת.
בקשה. בעל פה.
ש.
מי ביקש.
ת.
אבינועם.
ש.
הוא ביקש לחתום על הצעת מחיר.
ת.
כן.
ש.
אתה לא טרחת לקבל מאבינועם או מקוברה, שבשמה כביכול פעלת, שם מסמך שתומך בבקשתך?
ת.
למה כביכול?
ש.
ככה אני חושב, לא הייתה שום בקשה כזו. האם אתה קיבלת...
ת.
לא, לא טרחתי, היו יחסי חברות".


עדותו של מיכאל משתלבת היטב עם יתר הראיות המהימנות שהונחו בפני
י. אין כל היגיון להניח כי מיכאל התנדב כך סתם, על דעת עצמו, לנהל משא ומתן עם אורן ואהרון, לחתום בשמה של ל.ד. על ההסכם מיום 4.10.2006 ועל מסמך גמר החשבון, אלמלא נתבקש על ידי אבינועם לעשות כן. לפיכך, אני מעדיף עדות זו על פני עדותו של אבינועם אשר הייתה מגמתית ולא אמינה על פניה.

(ג)
מיכאל פעל לטובת האינטרסים של ל.ד.. כך לדוגמה, כאשר התובעים הגישו לאישורו את מסמך גמר החשבון שנכתב בכתב ידו של אורן (נספח ה' לתצהיר אורן) ערך בו מיכאל תיקוני מחיר לטובת ל.ד.. הוא פעל להתאמת מסמך גמר החשבון להסכם מיום 4.10.2006 ולהצעת המחיר מיום 16.9.2006. וכך עלו הדברים בעדותו (עמ' 3-4 לפרוטוקול):

"ש.
לאחר שהתובעים סיימו את העבודות, מול מי נערכה ההתחשבנות?
ת.
עברתי על הדברים, תיקנתי במקומות שחרגו מההסכם, מההצעה המקורית ותוספות שהוזמנו על ידי נציגי הנתבעת... .
...
לשאלת בית המשפט
:
ש.
המחיקות שלך?
ת.
כן, תיקוני מחיר. היו תיקונים שהשוויתי לעומת הצעת המחיר לעומת מה שנעשה.
ש.
הסכום שרשום בטור הימני, מי רשם?
ת.
זה לא כתב היד שלי.


המשך חקירה ראשית
:
ש.
מה אישרתם פה?
ת.
בהצעת המחיר דובר על חזיתות ותשתית, דיברנו על מחיר מסוים למטר, החזרתי את העניינים למקור שלהם.
ש.
מה היה המקור?
ת.
ההצעה הראשונית.
ש.
מפנה אותך לנספח א'?
ת.
כן, זו הצעת מחיר לפי כמות, הערכת כמות לפני ביצוע עבודה.
ש.
מה הכוונה במילה "מאושר" בנספח ה'?
ת.
זה כתב ידי. הכוונה היא שהכמות והמחירים האלה נכונים".

זאת ועוד: מיכאל אף דרש מהתובעים, במכתב מיום 15.1.2007, בו אישר את סיום העבודות לשביעות רצונו, כי התובעים יעניקו שירות תיקון ואחריות לעבודות שביצעו. משמע, גם כאן דאג מיכאל גם לאינטרס של ל.ד..

לנוכח התנהגותו של מיכאל, אשר התאפיינה במעשים ופעולות שנועדו לקדם את ענייניה של ל.ד., לא היה לתובעים יסוד סביר להניח, בזמן אמת, כי מיכאל פועל ללא הרשאה או תוך חריגה מן ההרשאה שניתנה לו. אדרבא ואדרבא, אורן ואהרון ראו כי מיכאל התקשר מטעם ל.ד. בהסכמים עם בעלי מקצוע נוספים; אורן ואהרון ראו כי מיכאל ניהל את המשא ומתן עימם בנכס עצמו; לפיכך, לא הייתה לאורן ואהרון כל סיבה לחשוד כי מיכאל אינו שלוח של ל.ד. בכל הנוגע להתקשרות החוזית שלה עימם. מכל מקום, לגופו של עניין, ברור כשמש כי מיכאל פעל בהרשאה מטעם אבינועם.

(ד)
אורן העיד בחקירתו הנגדית (בעמ' 19 לפרוטוקול) כי העובדה שמיכאל אינו עובד אצל ל.ד. לא עוררה אצלו חשש לגבי סמכותו של מיכאל לפעול בשם ל.ד. ומטעמה. אורן ציין, כי העובדה שמיכאל הזמין אותו ואת אהרון למשרדיהן של חברות נוספות המצויות בשליטת אבינועם, על מנת ליתן הצעות מחיר לביצוע עבודות מסגרות, חיזקה את תחושתו כי מיכאל מוסמך להתקשר עימם בהסכם בשם ל.ד. ומטעמה.

(ה)
בזמנים הרלוונטיים לתביעה, ובטרם פרוץ הסכסוך בין הצדדים, הציגה ל.ד. מצגים ברורים ומפורשים, הן בפני
אורן ואהרון והן בפני
מיכאל, מהם ניתן ללמוד, כי היא רואה במיכאל שלוח מטעמה, בכל הנוגע להתקשרותה עימם בהסכם לביצוע עבודות מסגרות בנכס. ראשית, לפני תחילת ביצוע העבודות קוימה שיחה טלפונית בין מיכאל לבין אורן, כאשר אבינועם ישב ליד מיכאל והיה שותף פעיל בשיחה. בשיחה זו סוכמו, לטענת אורן, לוחות הזמנים לביצוע העבודות. במסגרת השיחה העלה אורן אפשרות שהוא ואהרון לא יבצעו את העבודות.

לאחר ליבון העניין, שמע אורן את אבינועם אומר: "...לא, לא, שיבצע, זה הדבר היחיד שיש לי לומר מבחינת הקשר המשולש: מיקי, אבינועם ואני" (עמ' 19 לפרוטוקול).


שנית, ל.ד. כיבדה את ההסכמות אליהן הגיעו אורן ואהרון מול מיכאל: היא שילמה לאורן ואהרון, במועד, את הסכום הנקוב בחשבונית הראשונה. היא אפשרה לאורן ואהרון לבצע את העבודות בנכס ללא הפרעה. אורן מציין בעדותו (בעמ' 18 לפרוטוקול) כי בזמן ביצוע העבודות בנכס נפגש באקראי עם אבינועם. אבינועם לא טען בפני
ו, באותה עת, כי מיכאל לא היה מוסמך להתקשר עימם בהסכם בשם ל.ד.. יתר על כן, בזמן ביצוע העבודות בנכס, נציג נוסף של ל.ד. בשם אלכס, ביקש מאורן ואהרון להגיש הצעת מחיר לגבי ביצוע עבודות מיגון בנכס. בסופו של יום, הצעה זו לא אושרה על ידי ל.ד..

(ו)
חשוב לציין, כי במסגרת הערכת מכלול הראיות והעדויות, ייחסתי משקל ראייתי לאמור במסמך מיום 15.1.2007 (נספח ו' לתצהיר אורן) בו אישר מיכאל כי אורן ואהרון סיימו את ביצוע העבודות לשביעות רצונו וכי הזמנת העבודות נעשתה על ידו כבא כוחה של ל.ד. וברשותה. אמנם, בחקירתו הנגדית של מיכאל (בעמ' 11-13 לפרוטוקול) התברר, כי הלה לא זוכר אם הוא היה זה שניסח את המסמך. יתר על כן, מיכאל אף לא זכר אם חתם על המסמך לפני פרוץ הסכסוך בין ל.ד. לבין אורן ואהרון, או לאחריו. חרף זאת, אין בכך כדי לגרוע ממשקלו של מסמך זה, שכן אין כל סיבה להניח שמיכאל היה חותם על מסמך שאינו מסכים לתוכנו, מה גם שבגוף המסמך טרח מיכאל להגן על זכויותיה של ל.ד., בכך שדרש מהתובעים לתת אחריות לעבודה שביצעו. אין כל היגיון להניח שהתובעים היו מתנדבים כך סתם להציע אחריות, וברור כי לפחות חלק זה של המסמך מקורו ביוזמה של מיכאל.

35.

המסקנה המתבקשת מכל האמור היא, אפוא, כי מיכאל היה שלוח של ל.ד. בכל הנוגע להתקשרותה עם אורן ואהרון בהסכם לביצוע עבודות מסגרות בנכס. מחומר הראיות עולה, בבירור, כי מיכאל פעל במסגרת ההרשאה שניתנה לו, ולא חרג הימנה. לנוכח האמור, פעולותיו המשפטיות של מיכאל, שנעשו בתחום ההרשאה, מחייבות ומזכות את ל.ד. (ראו: סעיף 2 לחוק השליחות).

האם אורן ואהרון הוכיחו כי ביצעו את עבודות המסגרות בשלמות
?

36.

אני סבור, כי אורן ואהרון הניחו תשתית ראייתית מספקת להוכחת גרסתם. ל.ד., מצידה, לא הביאה ראיות שיש בכוחן להשמיט את הבסיס מתחת לראיות שהביאו אורן ואהרון, ואנמק.
מיכאל העיד בתשובה לשאלת בית המשפט (בעמ' 4 לפרוטוקול) כי אורן ואהרון ביצעו את העבודות שסוכמו עימם. לדבריו, הם לא ביצעו את עבודות המיגון והאִבטוח, שכן ל.ד. לא אישרה את הצעת המחיר שהגישו לעניין ביצוע עבודות אלה. אורן העיד אף הוא, כי התובעים השלימו את העבודות שפורטו במסמך גמר החשבון. וזו עדותו (עמ' 26 לפרוטוקול):

"ת.
יצאתי ראשון מאתר העבודה, סיפקתי את כל מה שהתחייבתי עליו, אחרי שיצאתי משם וכמה שעות ביקש ממני אלכס לבצע את המיגונים שזה תוספות שלא מופיעות בכתב ההצעת המחיר המקורי, ובסוף הגשתי דף פשוט ותמחרתי ולא אושרה הצעת המחיר, ומפה להגיד מה? אין לי מה להגיד. תודה רבה, את שלי ביצעתי".

עדויותיהם של מיכאל ואורן מהימנות עליי לחלוטין ואני מאמצן. גם בנקודה זו אני מעדיף את עדויותיהם על פני עדותו של אבינועם. כנזכר לעיל, עדותו של אבינועם הותירה בי רושם שלילי. עדותו התאפיינה בחוסר כנות ואי נכונות להשיב באופן ענייני לשאלות שהופנו אליו. אבינועם הרבה לפאר, לשבח ולרומם את עצמו, את יכולותיו ואת כישוריו העסקיים. ניתן לסכם ולומר כי מדובר בעדות מתחכמת ובלתי מהימנה, שלא ראיתי לבסס עליה את ממצאיי. אדגים את הדברים.

37.
ל.ד. צירפה לתצהיר עדותו הראשית של אבינועם חשבונית מס של המסגר א.א. אחזקות-סנקר אברהם, אותו כינינו לעיל המסגר המחליף (נספח א'1). לטענתה, המסגר המחליף נכנס בנעלי אורן ואהרון על מנת להשלים את אותן עבודות שהוזמנו מהם אך לא בוצעו וכן לתקן את העבודות שביצעו באורח רשלני. עיון בחשבונית האמורה, שהופקה ביום 17.1.2007, מלמד, כי אין בה כל פירוט באשר לעבודות שבוצעו על ידי המסגר המחליף. כל שנרשם בחשבונית זו הוא: "ביצוע עבודות מסגרות במבנה החדש ברח' תוצרת הארץ על פי פירוט והסבר בשטח". ל.ד. לא זימנה את המסגר המחליף לעדות ויש לזקוף את אי העדתו לחובתה. המסגר המחליף הוא עד רלוונטי. עדותו הייתה יכולה לשפוך אור על השאלה שבמחלוקת: האם המסגר המחליף ביצע עבודות מיגון ואִבטוח בנכס, כפי טענת אורן ואהרון או שמא המסגר המחליף ביצע עבודות שהוזמנו מאורן ואהרון אך לא בוצעו וכן תיקן עבודות שביצעו באורח רשלני, כפי טענת ל.ד.. הלכה פסוקה היא כי:

"... מעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראייה, הייתה פועלת נגדו".

ראו, מכלל רבים אחרים, את האמור בע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה(1) 736,760 (1980);
ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמאית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602 (1990).

בנסיבות כמתואר לעיל, הימנעות ל.ד. מלהעיד את המסגר המחליף יוצרת הנחה שדבריו היו פועלים לחיזוק עמדת אורן ואהרון.

בחקירתו הנגדית נשאל אבינועם, כיצד ניתן ללמוד מחשבונית המס ששלח המסגר המחליף, כי הלה ביצע עבודות שהוזמנו מאורן ואהרון, אך לא הושלמו. תשובתו של אבינועם הייתה מתחמקת והדברים מדברים בעדם (עמ' 38-39 לפרוטוקול):

"ת.
במקום אין עבודות מסגרות, אנחנו מציינים כאילו בנינו גשר שצריך להוביל בין שתי נהרות, המקום עצמו זה מבנה שהוא בנוי מבלוקים ועבודות המסגרות, באו להחליף את מה שעשו, כי רוב העבודה שנעשתה, נעשתה מיגון לקירות כדי שלא יוכלו להיכנס למעבדה ולנושא של הדלת כניסה למחסן והכניסה למחסן עצמה".

אל מול עדות מעורפלת זו עומדות עדויותיהם המוצקות של אורן ומיכאל, בהן ראיתי לתת אמון. השניים העידו, מפורשות, כי העבודות שביצע המסגר המחליף בנכס היו עבודות מיגון ואִבטוח. עניין לנו בעבודות שלא הוזמנו מאורן ואהרון. על-כן, אין הן כלולות במסמך גמר החשבון מיום 28.12.2006
(ראו: עדות מיכאל, בעמ' 4 לפרוטוקול; עדות אורן בעמ' 25 לפרוטוקול).

38.

אני קובע, על כן, כי אורן ואהרון עמדו בנטל השכנוע המוטל על שכמם להוכיח, כי ביצעו את כל עבודות המסגרות המפורטות במסמך גמר החשבון מיום 28.12.2006 (נספח ה' לתצהיר אורן).

האם קמה לל.ד. זכות קיזוז
?

39.

ל.ד. טוענת (בסעיף 23 לסיכומיה) כי היא זכאית לקזז מכל סכום הנתבע על ידי אורן ואהרון את נזקיה. הנזקים עליהם עומדת ל.ד. הם אלה: האחד, עיכוב בהשלמת ביצוע העבודות עקב הכורח שבהחלפת מסגרים; השני, עיכוב ניכר בכניסתה לנכס; השלישי, סכום של 25,410 ₪, כולל מע"מ, אותו נאלצה לשלם למסגר המחליף כדי שישלים את העבודות שאורן ואהרון לא ביצעו ויתקן את העבודות שביצעו באורח רשלני.






40.
דין הטענה להידחות. בראש הנזק הראשון אין ממש. כפי שקבעתי לעיל, אורן ואהרון השלימו את ביצוע כל עבודות המסגרות שהוזמנו מהם במועד, בהתאם למסמך גמר החשבון מיום 28.12.2006. לפיכך, לא נגרם לל.ד. עיכוב כלשהו בשל ביצוע חסר. אף ראש הנזק השני דינו דחייה. הוא נטען על ידי ל.ד. בעלמא, בשפה רפה וללא כל בדל ראיה תומכת.


41.

נותר לדון בראש הנזק השלישי. ראש נזק זה לא הוכח כדבעי. ל.ד. לא השכילה להוכיח, במאזן ההסתברות הנהוג בדין האזרחי, כי אורן ואהרון ביצעו את העבודות באורח רשלני.

ראשית,
ל.ד. לא הגישה חוות דעת של מומחה כראיה מטעמה, המלמדת, כי העבודות שביצעו אורן ואהרון היו רשלניות. ל.ד. אף לא הציגה תמונות שצולמו בזמן אמת מהן ניתן להתחקות אחר טיב העבודות שבוצעו.

שנית
, ל.ד. הסתמכה על עדותו של רונן, טכנולוג העובד בחברת לוי שטראוס (סעיף 1 לתצהירו) ומי שהינו, לדבריו, בעל ניסיון בכל מה שקשור לתחום המתכת והרכש (עמ' 28 ו- 31 עד 32לפרוטוקול). עדותו של רונן לא יכולה לסייע לל.ד. לצורך הרמת עול ההוכחה הרובץ על כתפיה וזאת מחמת מספר טעמים. הטעם הראשון הוא, כי רונן הוא עד מעוניין ולא מומחה נייטרלי. רונן העיד, כי הוא עובד בחברת לוי שטראוס, הנמצאת בבעלותו המלאה של אבינועם (ראו: עדות רונן, בעמ' 28 לפרוטוקול; עדות אבינועם, בעמ' 33-34 לפרוטוקול). בשל היותו של רונן עד "מטעם" יש ליתן לעדותו משקל ראייתי זעום ביותר. הטעם השני הוא, כי הטענה בדבר ביצוע רשלני של העבודות נטענה בתצהירו של רונן בעלמא, בכוללניות וללא כל ביסוס (ראו הנטען בסעיפים 10-15 לתצהירו). הטעם השלישי הוא, כי לא ניתן לסמוך על עדותו של רונן. בחקירתו הנגדית התברר, כי רונן לא זוכר מתי בדק את העבודות הנטענות להיות רשלניות (עמ' 30 לפרוטוקול). כן התברר, כי רונן ניזון מאינפורמציה שהועברה לו על ידי אבינועם הן ביחס לעבודות שהוזמנו והן ביחס לעבודות שבוצעו (עמ' 29 לפרוטוקול). יצוין, כי בחקירתו הנגדית העיד אבינועם (בעמ' 41 לפרוטוקול) כי הוא זה שקבע כי העבודות שביצעו אורן ואהרון היו רשלניות. בנסיבות כמתואר לעיל, אני קובע, כי עדותו של רונן אינה ראויה לאמון.

42.
הנה כי כן, אני דוחה את טענת הקיזוז שהעלתה ל.ד..




סוף דבר

43.
לכן, ומכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מקבל את התביעה כמבוקש בה. הנתבעת תשלם לתובעים סך של 81,324 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה (12.4.2007) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

44.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות המשפט של התובעים בסך 3,000 ש"ח וכן בשכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

45.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים

.



ניתן היום, י"ז באב, תשס"ח (18 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים הנ"ל.



חגי ברנר
, שופט










א בית משפט שלום 27249/07 נעים אורן, אבגי אהרון נ' ל.ד. ישראל אוטו אקוויפמנט (1990) בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/08/2008)