פסקי דין על אל נצאצרה שרה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3029/03 בל     20/09/2004




בל 3029/03 אל נצאצרה שרה נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:
13



בתי המשפט



בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
בל 003029/03

בפני
:
כבוד השופטת יהודית גלטנר-הופמן


סגנית שופט ראשי

- דן יחיד -


20/09/2004





בעניין
:
אל נצאצרה שרה


ע"י ב"כ עוה"ד
נסאסרה עבד אלעזיז

התובעת

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עוה"ד
ילנה צ'וקלר

הנתבע


פסק דין

1.
מדובר בתביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה שנדחתה על פי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה התשנ"א – 1980.

2.
התובעת הגישה תביעה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה כנפרדת ביום 9.12.02 (נ/1) בטענה, כי מזה כשנתיים וחצי אינה חיה עם בעלה, שכן זה האחרון מתגורר אצל צרתה עודה בבית מס' 60 שכונה 3 ברהט ומשלם לתובעת מזונות בשיעור 400 ₪.

3.
בני הזוג היו נשואים מ-15.9.75 עד ל-20.9.00, עת התגרשו.

4.
לפי הסכם הגירושין הילדים נשארו בחזקת התובעת ובן הזוג וויתר על כל זכויותיו בבית בו התגוררו הנמצא בשכונה 3 בית 23 ברהט.

5.
התובעת המשיכה להתגורר בכתובת זו.

6.
בני הזוג קיבלו גמלת הבטחת הכנסה למשפחה מורחבת עד ל-12/02 מועד בו הגישה התובעת את תביעתה הנוכחית.

7.
התובעת הצהירה, וכך גם בן הזוג, כי בעקבות סיכסוכים ומריבות החליטו להתגרש. לבני הזוג 11 ילדים משותפים שנשארו בחזקת התובעת לאחר הגירושין. כאשר בן הזוג וויתר על כל זכויותיו בבית.

8.
כן הצהירו, כי אינם מנהלים משק בית משותף ובן הזוג מתגורר עם אשה אחרת בבית מס' 60 בשכונה 3 ברהט.

9.
בן הזוג שינה את כתובתו במשרד הפנים ב-9.6.03 (נספח ת/2 לתצהירו).

10.
התובעת הצהירה, כי נושאת בכל תשלומי אחזקת ביתה ומאז הגירושין אין בן הזוג מפרנס אותה.

11.
במעמד הגשת התביעה התבקשה התובעת להגיש מסמכים שונים לצורך בדיקת זכאותה (נ/2 מיום 9.12.02).

12.
תזכורת נוספת נשלחה לתובעת ביום 6.1.03.

13.
המכתבים נשלחו לכתובת שמסרה בתביעתה, היינו שכונה 3 בית 23 ברהט.

14.
התובעת לא המציאה המסמכים גם במועד המוארך שניתן לה, ולפיכך ביום 4.2.03 נדחתה תביעתה (נ/4).

15.
במכתב הדחיה הנ"ל צויין, כי התובעת לא התייצבה בלשכת שירות התעסוקה ב-12/02
ו-1/03 כפי שמתחייב על פי סעיף 2 (א)(2) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980. כן צויין במכתב הדחייה, כי התובעת לא המציאה המסמכים שהתבקשה.

16.
ביום 13.3.04 לאחר שנודע לנתבע, כי התובעת פטורה מלהתייצב בלשכת שרות התעסוקה, ניתן לה מכתב נוסף בו הודע לה, כי למרות האמור לעיל, הדחיה בעינה עומדת, כי לא המציאה המסמכים שנדרשה עוד ב-9.12.02 עם הגשת תביעתה. הכוונה לתדפיס מחשבון הבנק, אשור על גובה חסכונות פקדונות, קופות גמל וכו' ואשור מהבנק על סכום המשכנתא ששולם במשך 3 חודשים וכי ההלוואה רשומה גם על שם התובעת
(נ/4 בתיק המוצגים).

17.
ביום 30.3.03 נשלח לתובעת מכתב נוסף, לאחר שהמציאה את פרטי החשבון אך נאמר במכתב, כי לא המציאה את המסמכים הנוספים שהתבקשה, לפיכך צויין במכתב, כי הדחיה בעינה עומדת (נ/5 בתיק המוצגים).

18.
כעבור חודשיים ביום 26.5.03 התקבלו בנתבע אישורים מעיריית רהט, כי הבית בו מתגוררת התובעת רשום על שם בן הזוג (נ/9), מכתב דרישה מבנק טפחות לבני הזוג לשלם תשלומי ההלוואה (נ/7) ודף חשבון שם התובעת בבנק הדואר (נ/10).

19.
מאחר ומסמכים אלה התקבלו לאחר דחיית התביעה, נשלח לתובעת מכתב ביום 29.5.03, כי הדחיה עומדת בעינה, אך מהמסמכים שהציגה עולה, כי בני הזוג מתגוררים באותה כתובת לפיכך לא ניתן לבדוק זכאותה בנפרד ועליה לפנות יחד עם בן הזוג לסניף הנתבע.

20.
התובעת בחקירתה הנגדית לא זכרה מתי קיבלה לידה את הדרישה בו התבקשה להמציא מסמכים שונים לצורך בדיקת זכאותה כמו כן טענה, כי שלחה את כל המסמכים במועד, אך לא ידעה מתי. התובעת מודה, כי קיבלה את מכתבי הדרישה והתזכורות על ידי הנתבע (עמ' 4 לפרוטוקול).

התובעת העידה, כי ממועד הגירושין (2000) עד להגשת התביעה, מתקיימת מקיצבת ילדים ועזרה משפחתית וחולקת על כך, כי קיבלה גמלת הבטחת הכנסה בגין משפחה מורחבת עד למועד הגשת התביעה ב-12/02 (עמ' 8 לפרוטוקול). עדות זו הינה בניגוד לרשומי הנתבע שצורפו לכתב הסיכומים ואינה מהימנה עלי.

לתובעת חשבון בבנק הדואר שם הופקדו כספי קצבת ילדים.

התובעת העידה, כי מסמכי המשכנתא רשומים על שם בני הזוג, כי לא ניתן היה למצוא ערב, לצורך העברת המשכנתא על שמה (עמ' 9 לפרוטוקול). גרסה זו מהימנה וסבירה, לטענתה היא זו שמשלמת משכנתא.

התובעת לא יכולה היתה להסביר מדוע כתובת מגוריה בשכונה 3 בית 23, הינה הכתובת של בן הזוג וצרתה
לרבות ילדיהם המשותפים (עמ' 9 לפרוטוקול).

בעדותה אישרה, כי בן הזוג מתגורר בבית 60 ואילו היא בבית 23 (עמ' 10 לפרוטוקול).

21.
בן הזוג העיד, כי קיבל גימלת הבטחת הכנסה למשפחה המורחבת עד 12/02 אך הוסיף, כי קיבל לעצמו ולא קיבל עבור כל המשפחה (עמ' 10 לפרוטוקול).

22.
נטל הראיה חל על הטוען לזכאות לגמלה. במקרה הנדון, התובעת.

23.
אין מחלוקת, כי על פי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה
על המבוטח הנקרא למסור לנתבע ידיעה או מסמכים או כל מידע שיידרש להופיע ולהתייצב במועד שנקבע, שכן כל עוד לא קויימה הדרישה, רשאי המוסד לבטוח לאומי לעכב את הטפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גמלה או להחליט על אי מתן הגימלה. סעיף
20
לחוק מפרט, כי על המקבל גימלה להודיע למוסד לבטוח לאומי על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי או בהכנסותיו או כל שינוי אחר אשר עשוי להשפיע על זכותו לגימלה או על שיעורה.

בדב"ע נד/141-04 הדנה אבו שאלה נ. המוסד לבטוח לאומי (לא פורסם
), מצטט בית הדין הארצי לעבודה מדברי ההסבר להצעת החוק, לפיו הסמכות לחקור ולהשיג כל מידע על ידי המוסד לבטוח לאומי היא על מנת לאפשר למוסד להפעיל מערכת בקרה יעילה ולהבטיח תשלום גימלה לאלה הזכאים לכך בלבד.

בדב"ע מח/92-04 ביאדסי נ. המוסד לבטוח לאומי (לא פורסם)
נדחתה עתירת מבוטח משום אי מסירת מידע הנחוץ לקביעת זכאותו לגימלת הבטחת הכנסה, היינו, היותו בעל רכוש.

בדב"ע מו/42-0 צלקשווילי נ. המוסד לבטוח לאומי, פד"ע י"ז
323
, נאמר, כי המבקש גימלת הבטחת הכנסה חייב להתנהג בתום לב, ולמסור את הפרטים הנכונים. הדבר נכון גם לגבי עצם מסירת המידע הדרוש לבדיקת הזכאות.

כן ראה: דב"ע נד/297-04 אמינה עסעס נ. המוסד לבטוח לאומי (לא פורסם).

24.
על פי חומר הראיות שבתיק, הדרישה להצגת המסמכים נמסרה לתובעת עם הגשת התביעה ולאחר מכן הוכח, כי הנתבע עשה את כל הדרוש כדי לגרום לכך שהתובעת תמציא המסמכים שהתבקשה, כדי לבדוק זכאותה.
התובעת המציאה את המסמכים חודשיים לאחר הדחייה ולאחר שנשלחה לה תזכורת טרם הדחייה.

25.
לא הוכח, כי על הנתבע לשלוח למבוטח את הדרישה להציג מסמכים בדואר רשום. (דיון נד / 241-0 מרדכי דרומי נגד המל"ל).

טענות התובעת בסיכום טענותיה, בדבר אי המצאת מכתבים שנשלחו לכתובתה, לא הוכחו. התובעת בסיכום טענותיה מפרטת טענות חסרות בסיס עובדתי ומשפטי. התובעת לא הצהירה כי לא קיבלה את דברי הדואר שנשלחו מהנתבע וכל האמור בסעיף 11 לסיכום טענותיה, הינם בבחינת עדות סברה של ב"כ.

26.
התובעת מפרטת, כי לא נערכה חקירה במקרה הנדון, אולם אין בכך כדי להעתר לתביעתה, שכן העילה שבגינה נדחתה התביעה, נסמכת על סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה ולא על ניהול משק בית משותף.

27.
פסק הדין שצרף ב"כ התובעת לסכום טענותיו, הינו בגין דחיה על רקע ניהול משק בית משותף. במקרה הנדון עילת התביעה שונה.

28.
עוד יצויין, כי עד לדצמבר 2002 שולמו לבני הזוג, באמצעות הבעל, גמלת הבטחת הכנסה למשפחה מורחבת, ללא עוררין. גמלה זו שולמה במשך שנתיים ימים לאחר גירושי התובעת.

29.
בן הזוג לא שינה את כתובתו, לרבות כתובת הנשים האחרות וילדים שנולדו אלא ב-6/03, על פי תמצית רישום שצרף לתצהירו,היינו, זמן רב לאחר גירושי בני הזוג. אמנם מדובר בראייה לכאורה, הניתנת לסתירה, אך בן הזוג לא יכול היה לפרט בעדותו מתי, לגרסתו החל לגור בבית מס' 60 ועדותו, כי עבר לגור כ-3, 4 שנים טרם מתן עדותו, מעוררת ספק רב.

30.
לאור האמור לעיל, החלטת פקיד התביעות לדחות התביעה במועד שצויין במכתב הדחייה, לאור המסמכים שהיו בפני
ו ואי המצאת מסמכים נוספים שדרש, הינה החלטה כדין ולא מצאתי כל מקום להתערב בה.

31.
לפיכך, דין התביעה להדחות.

32.
אין צו להוצאות.

33.

זכות ערעור תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.


ניתן היום ה' בתשרי, תשס"ה (20 בספטמבר 2004)


בהעדר הצדדים.



י. גלטנר-הופמן, שופטת


קלדנית: גלית אלירן







בל בית דין אזורי לעבודה 3029/03 אל נצאצרה שרה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 20/09/2004)