פסקי דין על לוי ניר | פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט

3785/04 בשא     17/01/2005




בשא 3785/04 לוי ניר נ' בנק מרכנתיל דיסקונט




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום באר שבע
בשא003785/04


בפני
:
כב' הרשמת קויפמן עירית
תאריך:
17/01/2005



בעניין:
לוי ניר



ע"י ב"כ עו"ד


בר-ששת אוריאל

מבקש


נ
ג
ד



בנק מרכנתיל דיסקונט



ע"י ב"כ עו"ד
אליעז אבטליון

משיב






החלטה
בפני
התנגדות לביצוע שטר כנגד ביצועו של שיק על סך 7,900 ₪.

טענות המבקש בתצהיר התומך בבקשה הן בתמצית כדלקמן:
השיק ניתן למר שמעון דדון במגמה לאפשר לו לקבל אשראי מהמשיב באופן שבמועד העברת השיק למר דדון ולבנק, יכובדו מספר שיקים שעתידים היו להימשך באותו יום.
שמעון דדון שוחח בנוכחות המבקש עם
אמיר מבנק דיסקונט וסוכם מפורשות כי כנגד השיק, יכובדו השיקים שנועדו לאותו יום.
בפועל, השיקים לא כובדו ולמרות הבטחתו של אמיר, לא הוחזר השיק למבקש.
בבקשה נטען כי מדובר בשיק טובה שניתן על ידי המבקש, לגביו לא ניתנה כל תמורה/ערך
על ידי המשיב, בניגוד למוסכם.

ביום 27.12.04, נערך דיון בפני
, המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

ב"כ המבקש בסיכומיו טוען כי בהתאם לסעיף 27 לפקודת השטרות, מדובר בשטר טובה שלא ניתן כנגד ערך. מדובר בשיק שניתן בתיאום עם הבנק ולבקשת חברו של המבקש, כשהבנק מבטיח כי שיקים אחרים של מר דדון, יכובדו כנגד הפקדת השיק. הבנק לא עמד בהבטחתו לתת ערך תמורה בגין השיק.

טענות המשיב בסיכומיו הן כי סעיף 27 ב' לפקודה, מלמד באופן ברור כי מטיב השטר חב
בגין השטר כלפי אוחז בעד ערך. הבנק נתן תמורה בעד השטר – כעולה מתצהירו של המבקש לפיו השיק ניתן למען כיבוד 5 שיקים. הבנק נתן תמורה בהתאם לפסיקה לפיה די בהפקדת שיק בחשבון כדי להוות מתן תמורה מאת הבנק אל בעל החשבון.
הבנק אוחז בעד ערך ואף אוחז כשורה ולמטיב על פי שטר טובה, אין כל הגנה כלפי אוחז בעד ערך.
עוד נטען כי הבקשה לא נתמכה בראיות בכתב, לא צורף תצהיר של מר דדון, הבקשה נעדרת פירוט ומשכך, מדובר בהגנת בדים.

דיון ומסקנות

סעיף 27 לפקודת השטרות קובע:

"שטר טובה או מיטיב

מהו
א.
המיטיב בשטר הוא האדם שחתם עליו כמושך או כקבל או כמסב בלא שקיבל בעדו ערך
וכדי להשאיל את שמו לאדם אחר.
חבותו של מיטיב
ב.
המיטיב חב על פי השטר כלפי אוחז בעד ערך, ואין נפקא מינה אם האוחז ידע בשעה

שנטל את השטר שאין אותו צד אלא מיטיב ואם לאו"

גדר המחלוקת בענייננו הינה האם ניתן ערך או לא.

טוען ב"כ המשיב בסיכומיו כי על פי תצהירו של המבקש, סעיף 2 לתצהיר, ניתן ערך ובהתאם לאותו שטר כובדו חמשת השיקים.

אין בידי לקבל טענה זו.
המבקש מציין במפורש בסעיף 4 לתצהירו,
כי:
"בפועל למרות השיק המעותד שהועבר לידי שמעון והבנק, ולמרות הסיכום עם אמיר, לא כובדו השיקים אותו יום, ולמרות הבטחתו של אמיר מאוחר יותר לא הוחזר השיק שנתתי…"

טענה זו לא נסתרה בחקירתו של המבקש.

טענה נוספת של ב"כ המשיב בסיכומיו היא כי הבנק נתן תמורה שכן די בהפקדת שיק בחשבון כדי להוות מתן תמורה מאת הבנק אל בעל החשבון.

אכן נקבע בפסיקה, כי בהתקיים תנאים מסויימים די בהפקדת שיק לחשבון כדי להוות מתן ערך.
אך בענייננו, הצהיר המבקש כי הוסכם מפורשות שהתמורה תהא כיבוד 5 שיקים על ידי הבנק, אולם השיקים לא כובדו. כן טוען המבקש כי
סוכם עם אמיר מהבנק שהשיק יוחזר למבקש.
טענותיו אלה של המבקש לא נסתרו. על כן משמדובר בשלב של בקשה להתנגד לביצוע שטר, כאשר די בהגנה אפשרית כנגד התביעה, ומשלא נסתרה טענת המבקש כי לא ניתנה התמורה שסוכמה עם המשיב בעבור השיק, יש ליתן למבקש רשות להתנגד לביצוע השטר.

על כן ניתנת למבקש רשות להתנגד לביצוע השטר.

לנוכח סכום התובענה, יתאימו הצדדים כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר וזאת במועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984.

הוצאות הבקשה בסך 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ ישולמו על פי תוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום ז' בשבט, תשס"ה (17 בינואר 2005) בהעדר בעלי הדין.



_____________________________

עירית קויפמן, רשמת

שם הקלדנית: ריקי







בשא בית משפט שלום 3785/04 לוי ניר נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (פורסם ב-ֽ 17/01/2005)