פסקי דין על גינות לאה | פסקי דין על כדורי גבריאל | פסקי דין על אריה גבריאל ואח' | פסקי דין על בנק מזרחי - טפחות בע"מ

3150/08 רעא     27/08/2008




רעא 3150/08 גינות לאה בע"מ, כדורי גבריאל, אריה גבריאל ואח' נ' בנק מזרחי - טפחות בע"מ




החלטה בתיק רע"א 3150/08



בבית המשפט העליון


רע"א
3150/08

רע"א
4147/08


בפני
:

כבוד השופט א' גרוניס


המבקשים:

1. גינות לאה בע"מ



2. כדורי גבריאל



3. אריה גבריאל


4. דורון זנקו


5. דניאל זנקו


6. ויקטור זנקו


7. פנינה זנקו


8. תמר מרק


9. טלי בלנדר


10. רוחמה גליה גבריאל



נ


ג


ד



המשיב:
בנק מזרחי
- טפחות בע"מ


בקשת רשות ערעור

בשם המבקשים:
עו"ד חדד יצחק ז'ילבר
בשם המשיב:
עו"ד אמיר דולב; עו"ד יוני פולק


פסק-דין



1.
לפניי שתי בקשות רשות ערעור על שלוש החלטות של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' השופטת ד"ר ד' פלפל). החלטה אחת, מיום 31.3.2008, קבעה כי עם מתן ערובה בגובה 450,000 ש"ח על-ידי המבקשים יעוכב המשך מימוש המשכנתה שנרשמה לטובת המשיב. שתי החלטות נוספות ניתנו במהלך דיון מיום 24.2.2008. הראשונה, הורתה על מחיקת סעיפים ד' עד יב' מכתב-התביעה המתוקן שהגישו המבקשים, והשנייה דחתה את בקשת המבקשים להתעלם מכתב-ההגנה שהגיש המשיב.

2.
ההתדיינות בין המבקשים לבין המשיבה, שהחלה כבר בשנת 2003, כוללת שורה ארוכה ומסועפת של הליכים משפטיים, הן בלשת ההוצאה לפועל והן בבתי-המשפט. בסיס המחלוקת עניינו בהליכים למימוש משכנתאות שנקט המשיב לגבי נכסים ששעבדו לטובתו המבקשים, במסגרת הסכם ליווי פיננסי לפרויקט בניה. אין צורך, לפרט את ההתפתחויות הרבות בתיק, שכן אין להן השלכה ישירה על העניין שלפנינו. די לציין כי בהסכמת הצדדים ביטל בית-משפט זה את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, אשר דחה את תביעת המבקשים להצהיר כי לא קמה למשיב זכות לממש את הנכסים שבמחלוקת (ע"א 2722/06 מיום 11.6.07). התיק הוחזר אל בית-המשפט המחוזי לצורך דיון לגופה של התובענה.

3.
אשר להחלטה המתנה את המשך עיכוב מימוש המשכנתה, בהפקדת ערובה בסך 450,000 ₪ : בבקשה למימוש משכנתה שהגיש המשיב בשנת 2003, נטען כי החוב עומד על סך של כ-10.7 מליון ש"ח ולצורכי אגרה הועמד על 8 מליון ש"ח. במסגרת המרצת הפתיחה שהגישו המבקשים נגד מימוש המשכנתאות, הורה בית-המשפט המחוזי כי הליכי המימוש יעוכבו אם יופקד סך של מיליון ש"ח בקופת בית-המשפט. הסכום לא הופקד, הליכי המימוש נמשכו והמשיב מכר חלק מהמקרקעין המשועבדים בתמורה לכ-8 מליון ש"ח. בהחלטתי מיום 11.8.2005 (רע"א 11975/04), שעה שגובה החוב בגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל עמד על כ-11.6 מליון ש"ח, קבעתי כי לאור התמורה שנתקבלה ממכירת חלק מהמקרקעין, יעמוד העירבון שעל המבקשים להפקיד כתנאי לעיכוב הליכי מימוש המשכנתה ביחס לדירותיהם על סך של 300,000 ש"ח. בינתיים, נדחתה התובענה ובית-משפט זה נדרש שוב לדון בסכום העירבון, במסגרת בקשה לסעד זמני בערעור שהגישו המבקשים (ע"א 2722/06). חברתי,
השופטת מ' נאור, בהחלטתה מיום 29.5.2006, דחתה את הבקשה ביחס לשתיים מהדירות, וקבעה כי הליכי המימוש הנוגעים לשלוש הדירות הנותרות, בהן גרים המבקשים ובני משפחותיהם, יעוכבו בתנאי שהמבקשים יפקידו עירבון בסך 150,000 ש"ח, בנוסף לעירבון בסך 300,000 ש"ח שכבר הופקד. משבוטל פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, קבע כבוד הרשם של בית משפט זה (י' מרזל) ביום 11.12.07, כי בוטלו
ההחלטות בדבר עיכוב הביצוע וכי אין עילה לעכב עוד בבית-משפט זה את הסכומים שהופקדו. המבקשים פנו לבית-המשפט המחוזי בבקשה לעכב את הליכי הביצוע לפינוי ומימוש הדירות. בית-המשפט, בהחלטתו מיום 31.3.2008, קבע כי עם מתן ערובה בגובה 450,000 ש"ח יעוכב המשך מימוש המשכנתה "מאחר וכל הנסיבות כבר נשקלו בעבר, ולא השתנו".

4.
בבקשה שלפניי עותרים המבקשים לערער על ההחלטה האמורה בהדגישם כי "הכל השתנה": הערעור שהגישו לבית-המשפט העליון נתקבל, נמכרו דירות בסך של כ-3.2 מיליון ש"ח כתוצאה מפסק-הדין המוטעה שבוטל בערעור וניתנה החלטתו של הרשם (י' מרזל) בדבר החזר ההפקדות. לטענתם, המשיב קיבל לכיסו סכום הגדול כמעט פי 10 מן הסכום שעליהם היה להפקיד מלכתחילה כתנאי לעיכוב מימוש הנכסים, ועל-כן, אין הצדקה לדרוש מהם להפקיד סכומים נוספים. המבקשים מציינים את מצבם הקשה ומבהירים כי כל השתת סכום עליהם הנה בבחינת גזר-דין של השלכה אל הרחוב – שלהם ושל בני משפחותיהם, ביניהם 4 קשישים ו-2 נכים. אף אם תעמוד בעינה ההחלטה, מבקשים הם כי ייעשה שימוש בחלק מן הסכום שנתקבל ממכירת הדירות לשם הפקדת העירבון. המשיב מצדו, טוען כי המבקשים מעכבים זה למעלה
מ-5 שנים את הליכי מימוש המשכנתאות. במהלך עשרות ההליכים שנקטו המבקשים, אשר לא בחלו בשום הליך משפטי לעיכוב הליכי המימוש, הלך ותפח החוב ועומד כיום, לטענת המשיב, על סך של למעלה מ- 12.5 מיליון ש"ח (וזאת לפני התחשבות בתמורת שתי הדירות, שנמכרו בסכום ברוטו של 3.24 מליון ש"ח).

5.
סבורני, כי האיזון הראוי בין זכויות בעלי הדין מחייב צמצום סכום העירבון בו חויבו המבקשים כתנאי להמשך עיכוב הליכי מימוש המשכנתה. אמנם, מאז החלטתה של השופטת נאור חלפו למעלה משנתיים ימים, כך שסכום החוב תפח ועומד כיום, לטענת המשיב, על למעלה מ-12.5 מליון ש"ח. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבפרק הזמן שחלף, במהלכו בוטל פסק-הדין והעניין הוחזר לבית-המשפט המחוזי לדיון לגופה של התובענה, נמכרו שתיים מן הדירות בסכום ברוטו של כ-3.24 מליון ש"ח. לפיכך, סכום העירבון שעל המבקשים להפקיד כתנאי להמשך עיכוב הליכי מימוש המשכנתה ביחס לדירותיהם יופחת ויעמוד על 300,000 ש"ח בלבד. יש להפקיד את הסכום לא יאוחר מיום 23.10.08.

6.
לגבי ההחלטה מיום 24.2.08 על מחיקת סעיפים מכתב-התביעה המתוקן שהגישו המבקשים: יש ליתן את הדעת לכך שבהחלטה זו לא ניתנו נימוקים. בהחלטה נאמר כי "נימוקים מפורטים של ההחלטה יהיו במהלך השבוע". הנימוקים לא ניתנו. לפיכך, מאחר שאין לפניי נימוקים להחלטתו של בית-משפט קמא, אין מקום בשלב זה להעביר את ההחלטה תחת שבט הביקורת של בית-משפט זה. על-כן, אני מורה על החזרת התיק לבית-משפט קמא לצורך מתן הנמקה. ההנמקה תינתן בהקדם. משתינתן ההנמקה ניתן יהיה לתקוף את ההחלטה כאילו יום מתן הנימוקים הוא יום ההחלטה.

7.
אשר להחלטה הנוספת שניתנה במהלך הדיון מיום 24.2.2008, שדחתה את הבקשה להתעלם מכתב-ההגנה שהגיש המשיב. המבקשים טוענים, כי כתב-ההגנה הוגש בניגוד להחלטה מפורשת וברורה האוסרת על הגשתו, תוך הטעיית בית-המשפט לפיה כביכול כתב-ההגנה מוגש "בהתאם להחלטת בית המשפט". לא מצאתי כי נסיבות המקרה מצדיקות התערבות בהחלטה זו. המבקשים תולים יהבם בהחלטת בית-משפט קמא מיום 13.2.2008 בבש"א 2340/08, בעניין בקשת המשיב להורות על אי מתן אפשרות להגשת תצהירי עדות ראשית נוספים מטעם המבקשים, מעבר לאלה שכבר הוגשו, ובהתאמה בקשה להארכת מועד להגשת כתב-הגנה ותצהירי עדות ראשית מטעם המשיב. הבקשה נדחתה בהחלטה קצרה, לפיה "לאור סעיף ב' 3 לתגובה הבקשה נדחית". לאור העובדה כי הסעיף המוזכר בהחלטה האמורה מתייחס אך לחלק הבקשה שעניינו הגשת תצהירים מטעם המבקשים ואין בו כל התייחסות לנושא כתב-ההגנה של המשיב, כמו גם העובדה שהמשיב הגיש את כתב-ההגנה 5 ימים לאחר מכן, לא מצאתי כי יש להתערב בהחלטת בית-משפט קמא שלא להתעלם מכתב-ההגנה שהוגש. יתר על כן, בדחותו את הבקשה, התייחס בית-משפט קמא לכך שגם המבקשים הגישו את כתב-התביעה המתוקן לאחר חלוף המועד שהוקצב להם. בבקשה שלפניי אמנם טוענים המבקשים כי זכו לקבלת ארכה בת 10 ימים להגשת כתב-תביעה מתוקן, אך אפילו כך, הרי שהגישוהו באיחור. על רקע התנהלותם הכללית של המבקשים, לא היה מקום לקבוע כי יש להתעלם מכתב ההגנה של המשיב.

8.
אעיר, כי עיינתי בבקשת המבקשים למתן תשובה, מיום 15.7.2008, ולא מצאתי שיש בה כדי לשנות לעניין ההכרעה בשתי בקשות רשות הערעור. החלטתי לדון איפוא בבקשות כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיהן. הערעור מתקבל בחלקו כאמור לעיל. אין צו להצאות



ניתן היום, כ"ו באב התשס"ח (27.8.08).






ש ו פ ט



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08031500_s06.doc

נ.ב.
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






רעא בית המשפט העליון 3150/08 גינות לאה בע"מ, כדורי גבריאל, אריה גבריאל ואח' נ' בנק מזרחי - טפחות בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/08/2008)