פסקי דין על עזבון המנוח יהושע טורנר ז"ל | פסקי דין על צבי טורנר

714/90 א     11/10/2004




א 714/90 עזבון המנוח יהושע טורנר ז"ל נ' צבי טורנר




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום חיפה
א
000714/90
בשא 9905/04
בשא 9883/04


בפני
:
כב' השופט י. רטנר
תאריך:
11/10/2004



בעניין
:
עזבון המנוח יהושע טורנר ז"ל
באמצעות מנהלי העזבון עו"ד אליהו שמואלי ומאיר טורנר



ע"י ב"כ עו"ד

גניסלב
התובע




נ
ג
ד



צבי טורנר







הנתבע


פסק דין

1.
תביעה זו הוגשה ביום 29.1.90. כיום, לאחר מעל ל- 14 שנים, הגיע העת (בלשון המעטה) ליתן פס"ד לגופו של ענין, לאחר שנשמעו ראיות הצדדים.

2.
הליך זה נמשך על פני שנים רבות. הדבר גרם לכך שהתביעה התבררה, בשלבים השונים, בפני
מספר שופטים, אשר נאלצו להפסיק לדון בה, עקב שינוי בסידרי עבודתם.

3.
התמשכות התיק על פני השנים, והעיכובים החוזרים הנשנים בשמיעתו, הינם תולדה של התנהגות הצדדים עצמם, והם בלבד. במיוחד נכון הדבר לגבי הנתבע. לצדדים לא אצה הדרך, והם הרבו להגיש בקשות דחיה מסיבות שונות ומגוונות.
הנתבע יוצג לאורך הדרך ע"י מספר גדול יחסית של עורכי דין, אשר התפטרו, כל אחד בתורו, בהסכמת הנתבע. בסופו של דבר הנתבע ניהל את פרשת הגנתו בכוחות עצמו, והגיש באופן עצמאי את סיכומיו.

4.
ביום 24.11.02 ניתן פס"ד (מפי כב' השופטת ברכה בר-זיו) נגד הנתבע, בהעדר הופעתו לישיבת הוכחות. בפס"
ד
זה ציין בית המשפט כי הנתבע עושה כל דבר בכדי למנוע את שמיעת התביעה. פס"ד זה בוטל בהסכמה בבית המשפט המחוזי בחיפה. אציין שגם בפני
הנתבע עשה ככל יכולתו למנוע את שמיעת ההליך.

5.
בסופו של דבר נשמעו הראיות והוגשו הסיכומים.

6.
יהושע טורנר ז"ל, הנו אביהם המנוח של מר מאיר טורנר (מנהל עזבון התובע), מר צבי טורנר
(הנתבע) ואחותם גב' אסתר מנו. המנוח היה הבעלים ו/או בעל הזכויות בנכסי דלא ניידי רבים. ביום 9.10.88 מר יהושע טורנר נפטר (להלן:"המנוח").

7.
מאיר טורנר התמנה ביום 30.10.88 כמנהל עזבון זמני של המנוח יהושע טורנר ז"ל.
ביום 15.1.89 התמנה מאיר טורנר כמנהל עזבון קבוע לעזבון המנוח. כיום העזבון מנוהל ע"י מר מאיר טורנר ועו"ד אליהו שמואלי.

בעזבון המנוח, כאמור, מספר נכסי דלא ניידי, שהם בניינים הכוללים דירות וחנויות להשכרה. חלק מהנכסים מושכר בשכירות מוגנת וחלקם בשכירות חופשית.

8.
מאז פטירת המנוח נכסי העזבון נתונים לניהול מנהלי העזבון.

9.
לטענת מנהלי העזבון, עד לפטירת המנוח עשה הנתבע בחלק מן הנכסים כבתוך שלו תוך כדי ניצול מצב בריאותו וגילו של המנוח. הנתבע חתם על חוזי שכירות עם חלק מן הדיירים וגבה מהם דמי שכירות למרות שלא היה מוסמך לעשות כן ולמרות התנגדותם הנמרצת של המנוח, של מאיר טורנר ושל אחותם אסתר מנו.

10.
לטענת מנהלי העזבון, הנתבע גבה דמי שכירות מן הנכסים ושלשל אותם לכיסו מבלי להעבירם למנוח.

11.
כמו כן לטענת מנהלי העזבון, אחרי פטירת המנוח המשיך הנתבע לחתום על הסכמים עם דיירים ולגבות דמי שכירות, וזאת כאשר מאיר טורנר כבר שימש כמנהל עזבון.

12.
לטענת מנהלי העזבון, אלה הם דמי השכירות שהנתבע גבה מהנכסים ושאותם לא העביר למנוח, או למנהלי העזבון:

א.
בבנין שהיה בבעלות מלאה של המנוח ברח' שושנת הכרמל 10 בחיפה גבה הנתבע את התשלומים הבאים:
(1)
מהדייר עו"ד דוד בלוך המחזיק במושכר בבנין זה גבה ביום 1.8.88 דמי שכירות ל- 4 חודשים מראש לפי 751 ₪ לחודש וסה"כ 3,004 ₪. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסך של 3,847 ₪.
(2)
מהדייר חיים רונן, המחזיק במושכר בבנין זה גבה ביום 1.2.88 דמי שכירות לשנה מראש לפי 272 ₪ (150 $) לחודש וסה"כ 3,264 ₪. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסך של 4,536 ₪.
(3)
מהדיירים תבור יוסף ואוסקר טאובר המחזיקים במושכר בבנין זה גבה ביום 15.6.88 דמי שכירות לשישה חודשים מראש לפי 320 ₪ לחודש וסה"כ 1,920 ₪.

סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה
לסך של 2,465 ₪.
(4)
סה"כ גבה הנתבע מדיירי הבית ברח' שושת הכרמל 10 בחיפה את הסכום (משוערך ליום הגשת התביעה) של 10,848 ₪.

ב.
בבנין ברחוב החורשה 13 חיפה, שמחציתו היתה בבעלות המנוח יהושע טורנר ז"ל, 1/6 בבעלות מאיר טורנר, 1/6 בבעלות הנתבע ו- 1/6 בבעלות אסתר מנו גבה הנתבע את התשלומים הבאים:

(1)
מהדייר המוגן אלון דוד גבה הנתבע ביום 1.10.88 או בסמוך לו דמי שכירות לשני חודשים בסך של 15 ₪ סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסכום של 19 ₪.
(2)
מהדיירת המוגנת שולמית נויבאור גבה הנתבע ביום 1.10.88 או בסמוך לו דמי שכירות ל- 4 חודשים מראש בסך של 51 ₪. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסכום של 65 ₪.
(3)
מהדייר ברק שני גבה הנתבע ביום 5.11.88 דמי שכירות ל- 3 חודשים מראש לפי 410 ₪ לחודש וסה"כ - 1,230 ₪. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסכום של 1,535 ₪.
(4)
מהדיירים דר דוד ו-קלמנזון אורנה גבה הנתבע ביום 1.7.88 דמי שכירות עבור 12 חודשים מראש לפי 324 ₪ (200 $) וסה"כ - 3,888 ₪. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסכום של 4,992 ₪ דמי שכירות לשנה מראש.
(5)
מהדיירת צוקנש קאטי גבה הנתבע ביום 30.1.88 סך של 4,800 ₪, לשנה מראש, סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת תביעה זו לסך של 6,671 ₪.
(6)
מהדייר הולי שמעון גבה הנתבע ביום 13.10.88 סך של 3,000 ₪, לשנה מראש. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת תביעה זו לסך של 3,809 ₪.
(7)
סה"כ גבה הנתבע מדיירי הבית ברח' החורשה 13 בחיפה את הסכום של 17,091 ₪ משוערך ליום הגשת התביעה.

ג.
בבנין ברחוב נתנזון 17 חיפה, ארבע חנויות שלחלק מהן צמודים דוכנים לממכר ירקות. תרשים של היחידות המושכרות בבנין זה צורף לכתב התביעה (להלן:"התרשים"). היחידות המושכרות מסומנות במספרים 1 עד 4. מחציתו של בנין זה היתה בבעלות המנוח, 1/6 בבעלות מאיר טורנר, 1/6 בבעלות הנתבע ו- 1/6 בבעלות אסתר מנו.


מהיחידות בבנין זה גבה הנתבע את התשלומים הבאים:
(1)
מהדייר נאיף ראשד בחנות המסומנת בתרשים במס' 3 גבה הנתבע ביום 30.10.88, או בסמוך לתאריך זה, את הסכום של 1,200 ₪. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסך של 1,498 ₪.
(2)
מהדייר שריף כמאל בחנות המסומנת בתרשים במס' 3 גבה הנתבע במשך 7 חודשים מאוקטובר 1986 עד סוף אפריל 1987 דמי שכירות בסך 1,043 ₪ (700 $) לחודש וסה"כ 7,301 ש"ח. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסך של 12,304 ₪.
(3)
ביום 1.5.87 גבה הנתבע מקמאל וועקנין דמי שכירות ל- 10 חודשים מראש בסך של 11,130 ₪ (7,000 $). סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסך של 17,193 ₪.
(4)
בין התאריכים 28.2.88 עד 30.10.88 גבה הנתבע משוכרי אחת החנויות
המסומנת בתרשים במס' 3 סכום של 8,960 ₪ (לפי 700 $ לחודש
x
8 חודשים) . סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסך של 11,475 ₪.
(5)
סה"כ גבה הנתבע מהשוכרים של החנות הנוספת המסומנות בתרשים
במס' 3 את הסכום של 42,470 ₪ כשהוא משוערך ליום הגשת כתב תביעה זה.
(6)
מהשוכרים עודה מרקט ואיסמעיל זיבאק, של החנות המסומנת בתרשים
במס' 2 גבה הנתבע דמי שכירות במשך 38 חודש מתחילת אוקטובר 1985 עד סוף נובמבר 1988 לפי 1,200 ₪ לחודש וסה"כ 42,600 ₪. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת תביעה זו לסך של 55,612 ₪.
(7)
מהשוכרים כספי ו-בנו נעים, של החנות המסומנת בתרשים במס' 2 גבה הנתבע דמי שכירות במשך 27 חודש ממאי 1983 ועד אוקטובר 1985 סכום של 32,141 ₪ (לפי 1,190 ₪ לחודש = 800 $ לחודש). סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסך של 66,098 ₪.
(8)
סה"כ גבה הנתבע מהשוכרים של החנות המסומנת בתרשים במס' 2 את הסכום של 121,710 ₪ כשהוא משוערך ליום הגשת התביעה.
(9)
מהשוכרים ללו בן דוד ואזואט דוד, של החנות המסומנת בתרשים במס' 4 גבה הנתבע בחודש נובמבר, עבור חודשים נובמבר - דצמבר 1988 סך של 1,320 ₪. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת תביעה זו לסך של 1,610 ₪.
(10)
מהשוכרים איסמעיל זיבק, מסי דוד, שלמה סמג'ה ורדבאן, של החנות המסומנת בתרשים במס' 4 גבה הנתבע דמי שכירות מאז 1.4.85 ועד סוף אוקטובר 1988, דהיינו במשך 42 חודש לפי 400 $ לחודש וסה"כ ליום הגשת כתב תביעה זה סכום משוערך לסך של - 33,600 ₪.
(11)
סה"כ גבה הנתבע מהשוכרים של החנות המסומנת בתרשים במס' 4 את הסכום של 35,210 ₪.
(12)
מהדייר המוגן שלום משיח המחזיק במושכר בבנין זה גבה הנתבע דמי שכירות במשך 24 חודש לפי 69 ₪ לחודש וסה"כ 1,656 ₪. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסך של 1,990 ₪. וכמו כן גבה ממנו סך של 4,242 בשנת 1987. סכום זה בהצמדה מגיע ליום הגשת התביעה לסך של 6,410 ₪.
(13)
ביום 14.8.89 העביר מאיר טורנר לנתבע בטעות דמי שכירות שגבה מהדייר רחמים יצחק בחנות המסומנת בתרשים במס' 5 סכום של 2,466 ₪ - אותם לא החזיר הנתבע חרף דרישותיו החוזרות ונשנות של מאיר טורנר. סכום זה בהצמדה למדד המחירים לצרכן מגיע ביום הגשת התביעה לסך של 2,629 ₪.

13.
לטענת מנהלי העזבון הנתבע גבה מנכסי המנוח סכום של 238,358 ₪ המגיע לעזבון כמפורט לעיל, וחרף דרישות חוזרות ונישנות של מאיר טורנר אל הנתבע לא שילם סכום זה כולו או מקצתו.

14.
לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ולאחר ששמעתי את ראיות הצדדים, הגעתי למסקנה שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את התביעה.

15.
הנתבע ניהל והשכיר נכסים השייכים למנוח, יהושע טרנר ז"ל. חלק מפעולות אלה נעשו על ידו לפני פטירת המנוח וחלק לאחר מכן. הנתבע שלשל לכיסו את דמי השכירות ולא העבירם למנוח בחייו ולמנהלי עזבונו לאחר מותו. כל זאת שלא כדין וללא זכות.

16.
אני מקבל את טענת התובע כי בחלוף השנים עד לשמיעת הראיות בבית המשפט, לא ניתן היה לזמן את כל האנשים איתם חתם הנתבע על חוזי שכירות בנכסי המנוח, אשר יעידו על תשלום כספים לנתבע. האחריות להתמשכות ההליך על פני השנים, מוטלת רובה ככולה על כתפי הנתבע, אשר נקט כמעט בכל דרך אפשרית למנוע את שמיעת הראיות.

אין לזקוף לחובת התובע, את עצם העובדה שרק חלק מהעדים הנוגעים בדבר, העידו בבית המשפט ולא כולם. העדים, שכן הגיעו לבית המשפט, תמכו באופן מלא בגרסת התובע ושללו את גרסת הנתבע. גם הנתבע היה יכול להזמין עדים הנוגעים לעסקות שביצע, על מנת להפריך את טענות התובע, אך הוא נמנע מלעשות זאת. בנסיבות אלה הכף נוטה לזכות התובע ולחובת הנתבע.

17.
עדי התביעה - שני ברק, יוסף תבור ורונן חיים, העידו על כריתת חוזי שכירות עם הנתבע ותשלום כספים לנתבע. חוזי השכירות הוגשו, כל אחד בנפרד, כמוצג. מדובר בנכסים שאין מחלוקת לגביהם שהם שייכים לעזבון המנוח.

18.
טענת מאיר טורנר, על כך שהנתבע גובה מנכסי המנוח כספים רבים אשר לא הועברו למנוח, בחייו, ולעזבון, לאחר מותו, לא נסתרו ע"י הנתבע.

19.
מר יוסף בן מנחם, אשר שימש כרו"ח של המנוח במשך שנים ארוכות, משנת 1972 ועד פטירתו, העיד בבית המשפט. על פי עדותו, המנוח הקפיד שהכספים המתקבלים כדמי שכירות מהרכוש והנכסים שלו יופקדו בצורה מסודרת בחשבון הבנק שלו, וכי הנהלת החשבונות תשקף את כל התגבולים והתשלומים מהכנסים האלה. עד זה שלל באופן מוחלט את גרסת הנתבע, שהמנוח הסכים לכך, שהוא יגבה כספים מנכסיו וישלשלם לכיסו, בתמורה לכך שהוא מטפל בו. אומנם הנתבע סייע למנוח בהשכרת חלק מהנכסים, אך לא שולמה לו תמורה עבור כך ולא היתה הסכמה של המנוח שהוא יקח את דמי השכירות המתקבלים לכיסו. המנוח נתן לשלושת ילדיו, מאיר טורנר, צבי טורנר
ואסתר מנו, כספים ונכסים שונים. כספים ונכסים אלה ניתנו תמיד למטרה מוגדרת, ולא כתמורה ישירה עבור שירות כלשהו. הכספים והנכסים שניתנו ע"י המנוח לילדיו ניתנו תמיד כמתנה ולא בעבור שירות כלשהו.

20.
ביום 31.8.97 ניתן

פסק דין
ע"י בימ"ש זה (מפי כב' שופט ברכה בר-זיו) בת.א. 12989/91 ות.א. 16781/91 שהדיון בהם אוחד. הליכים אלה נוגעים לסכסוך כספי שבין שלושת ילדיו של המנוח, ביחס לחשבון בנק דרכו המנוח ניהל את ענייניו הכספיים. בפס"ד זה
נקבע למעשה, כי הנתבע לא קבל תמורה עבור עזרתו למנוח, וכי כל שקבל מהמנוח (כספים ונכסים), כמו מאיר אחיו היו בגדר מתנה. גם בהליך זה העיד רו"ח בן מנחם שעדותו היתה מהימנה בבית המשפט, כפי שהיא מהימנה גם כאן.

21.
בבית המשפט היה עימות חריף בין מאיר טורנר לבין הנתבע. הנתבע טען שהכספים שגבה מנכסי המנוח הועברו למנוח בצורות שונות, כגון הכנסה לכספות שהיו בבעלות המנוח, או רכישת מניות עבורו, או העברה ישירות למאיר טורנר.

טענות אלה של הנתבע אינן אמינות כלל. הנתבע לא הציג מסמכים לתמיכה בהם. טענות אלה אף סותרות טענה אחרת שלו, על פיה, היה רשאי לשלשל, לפחות חלק מהכסף, לכיסו, בתמורה לשירותים שנתן למנוח. כמו כן עדותו של מאיר טורנר היתה אמינה ומשכנעת הרבה יותר מעדות הנתבע.

22.
הנתבע עצמו הודה בביהמ"ש שהוא ניהל נכסי המנוח לאחר פטירתו וגבה את הכספים בעבור השכרתן, זאת בזמן שכבר מונה למנהל עזבון. בעימות שבין הנתבע למאיר טורנר, הנתבע טען שלמעשה הוא צריך להודות לו על ניהול הנכסים ולשלם לו על כך. מכאן שגרסת התובע, שהנתבע נטל את דמי השכירות לכיסו, ולא העבירם למנוח בחייו למנהל העזבון לאחר מותו, אמינה הרבה יותר מגרסת הנתבע.

23.
הנתבע הגיש תצהיר מיום 4.11.99 (סומן נ/17). בתצהיר זה הנתבע מודה הגביית הכספים כלהלן:

א.
קבל מעו"ד בלוך בשושנת הכרמל 10 סך של 3,004 ₪
(סעיף 9א של נ/17).
ב.
קבל מחיים רונן בשושנת הכרמל 10 סך של 2,400 ₪ (סעיף 9 א 2 של נ/17).
ג.
קבל מיוסף תבור (אוסר טאובר) בשושנת הכרמל 10 סך של 1,920 ₪ (סעיף 9 א 3 של נ/17) .
ד.
קבל מהדיירת שולה נויבאור ברחוב החורשה 13 סך של 51 ₪ (סעיף 9 ב' 2 של נ/17) .
ה.
קבל מהדייר ברק שני, ברחוב החורשה 13, סכום של 1,230 ₪ (סעיף 9 ב' 3 של נ/17) .
ו.
קבל מהדיירים דוד ד"ר ואורנה קלמנזון ברחוב החורשה 13 סכום של 3,840 ₪ (סעיף 9 ב' 4 של נ/17) .
ז.
קבל מהדיירת צוקנש קאטי ברחוב החורשה 13 סכום של 3,000 ₪ (סעיף 9ב 6 של נ/17).
ח.
קבל מהדייר הולי שמעון מרחוב החורשה 13 סכום של 3,000 ₪ (סעיף 9ב 6 של נ/17).
ט.
קבל מהדייר נאיף ראשד ברחוב דוברין 9 (נתנזון 17) סך של 1,200 ₪ (סעיף 9ג 1 של נ/17) .
י.
קבל מהדייר שבתאי באסה וכאמל ברחוב דוברין 9 (נתנזון 17) סך
של 2,720 ₪ בצירוף מע"מ (סעיף 9ג 4 של נ/17).

יא.
קבל מדייר בני שלמה ברחוב נתנזון 17 סכום של 240,000 שקלים ישנים.
יב.
קבל מהדייר אזואט דוד סכום של 556 ₪ בצירוף מע"מ (סעיף 9ג 9 של
נ/17).
יג.
קבל מהתובע סכום של 2,460 ₪.

24.
הנתבע לא הציג כל ראיה לתמיכה בגרסתו, שאביו הסכים שיקח לעצמו הכספים שגבה, כולם או חלקם, או שהם ניתנו לו בעבור שירותיו. זאת למעט מסמך אחד שצורף כנספח 20 לתצהירו (נ/17). מסמך זה הנו לכאורה תרשומת בכתב יד של המנוח.

לשון המסמך הוא כלהלן:

"מס הכנסה (מילה לא ברורה) (מילה לא ברורה) אתה משלם מס הכנסה תרשום ½ עין עודה אתה לוקח ½"

לא ניתן
ללמוד ממסמך זה דבר וחצי דבר. לא ברור מתי הוא נכתב (אין עליו תאריך), לאיזה נכס הוא מתיחס ולמעשה לא ניתן להבין ממנו את תוכנו הספציפי. אני דוחה את טענת הנתבע, שהמנוח הרשה לו לקחת חלק כלשהו מהכספים שגבה.

25.
הוכח כי הנתבע גבה מדיירים שונים את כל הכספים כפי שפורט בכתב התביעה. אני קובע שכל הכספים שהנתבע גבה, מהנכסים שהיו שייכים לאביו המנוח, שייכים לעזבון המנוח. לפיכך דין תביעה זו להתקבל.

26.
אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 238,358 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הוצאות המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הוצאתם. כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכום זה ישולם תוך 21 יום שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ניתן היום כ"ו בתשרי, תשס"ה (11 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים.

י. רטנר
, שופט
הקלדנית:רבקה אזאצ'י






א בית משפט שלום 714/90 עזבון המנוח יהושע טורנר ז"ל נ' צבי טורנר (פורסם ב-ֽ 11/10/2004)