פסקי דין על אלי נונו | פסקי דין על מרדכי עוזיאל | פסקי דין על רונית עוזיאל | פסקי דין על ענק המזגנים אשדוד |

1322/01 עב     09/02/2005




עב 1322/01 אלי נונו נ' מרדכי עוזיאל, רונית עוזיאל, ענק המזגנים אשדוד בע"מ




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בבית הדין האזורי לעבודה
ב ב א ר – ש ב ע
עב 001322/01

בפני
:
השופט משה טוינה

נציג ציבור - דויד ברזילי


09/02/2005



בעניין:
אלי נונו



ע"י ב"כ עוה"ד
פריד

התובע



נ
ג
ד



1. מרדכי עוזיאל

2. רונית עוזיאל

3. ענק המזגנים אשדוד בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד
ריקנטי

הנתבעים



פסק דין

מבוא:

1.
הנתבעים 1 ו - 2 מחזיקים בזיכיון מטעם רשת ענק המזגנים, למכירת מזגנים, התקנה
ושירותי יעוץ בתחום מיזוג האוויר - באשדוד .

2.
עד לינואר 2000 הפעילו הנתבעים 1 ו-2 את הזיכיון
במסגרת "עוסק מורשה". החל
מינואר 2000 הופעל הזיכיון באמצעות חברה בע"מ אשר הוקמה בסמוך לאותו מועד, היא
הנתבעת 3 .

3.
התובע עבד בעסק המתואר לעיל, החל מפברואר 98' ועד לחודש ינואר 2001 .

4.
במאי 2001 הוגשה התביעה נשוא

פסק דין
זה אשר במסגרתה טען התובע כי הוא זכאי
לשכר עבודה לחודשים דצמבר 2000 וינואר 2001, גמול בגין העסקה בשעות נוספות (על
שעות נוספות בהם עבד בחודש אוגוסט 2000), תשלום מענק אשר היה על הנתבעים לשלם
בחודש דצמבר 99', ודמי הבראה לשנים 99' ו - 2000 .

עוד ביקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלומים שונים בעקבות סיום העסקתו, ובכלל
זה: פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי פדיון חופשה, פיצויים בגין אי מתן
מכתב פיטורים
ופיצויים בגין עוגמת נפש.

5.
בעקבות הגשת התביעה ויחד עם כתב ההגנה הגישו הנתבעים תביעה שכנגד. בקצירת האומר טענו הנתבעים בתביעה שכנגד כי במהלך תקופת העסקתו של התובע בשירותם, ביצע התובע התקנות פרטיות בזמן העבודה תוך שימוש בציוד ובחומרים השייכים להם. הנתבעים התובעים שכנגד, העריכו את נזקיהם כתוצאה ממעשים אלה בסכום של 75,000 ₪ . סכום אותו תבעו במסגרת התביעה שכנגד .

6.
בשים לב לריבוי עילות התביעה וטענות הנתבעים בתביעה שכנגד, אין אנו רואים מקום לפתוח בפירוט טענות הצדדים ביחס לכל עילה ועילה ובתביעה שכנגד. לפיכך, זה יהיה דרך הילוכנו ב

פסק דין
זה: תחילה נדון בטענות התובע והנתבעים המתייחסות לזהות המעביד, במועד סיום ההתקשרות; נמשיך בדיון בעילות התביעה השונות ולבסוף נדון בטענות הנתבעים בתביעה שכנגד .

זהות המעביד :

7.
כמצוין בפתח הדברים החזיקו הנתבעים 1 ו-2 בזיכיון של רשת ענק המזגנים למכירה והתקנה של מזגנים ושירותי ייעוץ בתחום מיזוג האוויר , באשדוד .

אין חולק כי עד לחודש ינואר 2000 הופעל הזיכיון באמצעות "עוסק מורשה" ע"י הנתבעים ישירות ביחד עם שותף בשם צפריר ברנרד .

ראה:
עדותו של התובע עמ' 2 לפרוטוקול מיום 15.12.03 שורות 10 - 11 .

8.
בסמוך לעזיבתו של מר צפריר החליטו הנתבעים על שינוי במתכונת הפעלת הזיכיון ועל
הפעלתו במסגרת חברה בע"מ.

ראה:
עדותה של נתבעת 2 עמ' 52 לפרוטוקול שורה 12.

לצורך זה הוקמה הנתבעת 3 בסמוך לפני חודש ינואר 2000 והיא אשר הפעילה את הזיכיון החל מאותו מועד.

ראה:
תצהירה של הנתבעת 2 סעיפים 2 ו-3.

9.
השינוי המתואר, בדרך הפעלת הזיכיון גרר בעקבותיו שינוי של הטפסים השונים
המשמשים את העסק -
טפסי ההזמנה, חשבוניות וקבלות . שינוי זה קיבל ביטוי בתלושי
השכר שהונפקו לתובע מדי חודש ובשיקים אשר באמצעותם שולם לתובע שכר.

ראה:
עדותה של הנתבעת 2 עמ' 52 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורות 17 - 19.

10.
על זאת יש להוסיף את עדותם של נתבעים 1 ו-2 אשר העידו, כי הבהירו לתובע וליתר
העובדים את מהות השינוי הארגוני
במקום העבודה, באסיפה שקיימו עם העובדים.

11.
כן מקובלת עלינו עדותם של הנתבעים, אשר העידו כי התובע הסכים לעבוד במסגרת
הארגונית החדשה.

כך לדוגמא, נשאלה והשיבה הנתבעת 2 :


"ש:
אלי גם הסכים לשינוי הזה ?

ת:
כן.
אחרת הוא לא היה נשאר. הוא אמר שהוא איתנו לאורך כל הדרך הוא
נשאר, "אין לי מקום אחר ללכת" ". עמ' 52 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורות 27 -
29 .

12.
בנסיבות אלו אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיה כביכול לא ידע על השינוי הארגוני
בחברה ועל העסקתו באמצעות חברה בע"מ היא הנתבעת 3.

13.
הפועל היוצא מהאמור לעיל הוא, כי נכון למועד סיום העסקתו של התובע היה האחרון
עובד הנתבעת 3 והיא הנתבע הנכון באשר לתביעות התובע לשכר עבודה בחודשים דצמבר
2000 וינואר 2001 ולזכויות השונות אותם תובע התובע בעקבות סיום העסקתו.

14.
רק נוסיף כי משהיה התובע מודע לשינוי הארגוני במקום העבודה שהתרחש בחודש ינואר
2000 והסכים לעבוד ועבד בפועל במסגרת החברה בע"מ, אין מקום להסתמך על פסק
הדין בבג"צ רמת"א ולטעון מכוחו כי יש לראות בנתבעים כמעבידיו של התובע נכון למועד
סיום העסקתו.

התביעה לשכר עבודה :

15.
בכתב התביעה טען התובע כי עבד עד ליום 10.10.01 , ושכרו לחודשים דצמבר 2000 וינואר 2001 - לא שולם. שכר אשר עומד על סכום של 7,278 ש"ח ברוטו
לחודש דצמבר 2000
ו-2,426 ₪ ברוטו לחודש ינואר 2001.

16.
מכתב ההגנה ומתוך תצהירי הנתבעים, עולה שאין מחלוקת הן באשר לטענה ששכרו של
התובע לחודשים דצמבר 2000 וינואר 2001 לא שולם; והן ביחס לשיעור השכר הנתבע
לחודשים אלה .

עם זאת טענו הנתבעים, כי אין הם חייבים בתשלום השכר לתובע, לאור מעשי המעילה המיוחסים לתובע, אשר לטענתם ביצע עבודות פרטיות בזמן העבודה תוך שימוש בציוד ובחומרים של העבודה .

17.
כידוע, חוב שכר איננו ככל חוב אחר. כך מגביל חוק הגנת השכר את כוחו של המעביד,
מלנכות חובות של עובד, או נזק שגרם משכרו של העובד.

ראה:
סעיף 25 לחוק הגנת השכר תשי"ח - 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר").

יצוין עוד, כי סעיף 25 ב' לחוק הגנת השכר יכול מעביד לנכות משכרו האחרון של העובד יתרת חוב אותו חב העובד ובתנאי שמדובר בסכום קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת.

ראה:
דב"ע נד/101 - 3 , יעקב עמנואל נגד שופרסל בע"מ פד"ע כח
241 .

18.
הנזקים אותם גרם התובע, כך לטענת הנתבעים - נזקים המוכחשים ע"י התובע -
אינם בגדר סכום קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת.

אשר על כן אין הנתבעים רשאים לנכות את הנזקים להם הם טוענים משכרו של התובע .

19.
לפיכך, התביעה לתשלום שכר עבודה לחודשים דצמבר 2000 וינואר 2001, מתקבלת.

20.
עם זאת, מקובלת עלינו טענת הנתבעים למחלוקת של ממש לעניין זכותו של התובע לשכר עבודה, משנמצא התובע עושה שימוש בציוד ובחומרים של מקום העבודה להתקנה פרטית, מחוץ למסגרת העבודה. נעיר כי לעניין זה, העובדות מפורטות בפרק הדן בשאלת זכותו של התובע לפיצויי פיטורים.


בנסיבות אלו, הרינו מעמידים את שיעורם של פיצויי ההלנה על גובה הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שממועד תשלום השכר ועד מועד התשלום בפועל.

התביעה להחזר כספים
שקיזזו מהשכר :

21.
בכתב התביעה טען התובע, כי במהלך עבודתו בשירות הנתבעים נוכו משכרו הסכומים
הבאים שלא כדין :

סכום בסך 150 ₪ בחודש 9/99 ;
סכום בסך 150 ₪
בחודש
10/99 ;
סכום של 722 ₪ בחודש 8/00 .

ראה:
סעיף 12 לכתב התביעה .

22.
מעדות התובע עולות העובדות הבאות :

א.
במסגרת עבודתו של התובע ולצורכי העבודה הפקידו הנתבעים בידיו כלי עבודה
וציוד .

ב.
במהלך עבודתו של התובע נגנב או אבד מכשיר קונגו אשר היה בשימושו של
התובע ועובד נוסף אשר עבד איתו.

ראה:
עדות התובע בעמ' 8 לפרוטוקול מיום 25.12.03 שורה 1 - 5 .

ג.
עלות המכשיר נוכתה משכרו של התובע ושל העובד הנוסף בשני תשלומים.

ד.
התובע היה מודע לניכוי ולסכום הניכוי, בזמן הרלוונטי. אליבא לדבריו נעשה
הניכוי ב - 2 תשלומים על מנת למזער את הפגיעה בו.

ה.
חלק מעבודתו של התובע הצריכה שימוש ברכב אשר העמידו הנתבעים לרשותו .

ו.
מעדות התובע עולה, כי היה מעורב בתאונת דרכים שנגרמה באשמתו. תאונה
אשר נזקיה נוכו משכרו.

ראה:
עדות התובע בעמ' 8 לפרוטוקול מיום 25.12.03 שורות 23 - 27 .

23.
כידוע זכאי מעביד לפיצוי
בגין
נזקים אשר נגרמו
כתוצאה מרשלנותו של העובד במסגרת עבודתו. מכאן, שהנתבעים 1 ו-2, בתקופה בה הועסק התובע בשירותם (חודשים
ספטמבר אוקטובר 99)
ולאחריהם הנתבעת 3 באוגוסט 2000 - זכאים היו לחזור לתובע ולתבוע נזקים שגרם האחרון ברשלנותו. נזק כתוצאה מאובדן ציוד שהופקד בידיו ונזק בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב.

אשר על כן ומאחר שהניכוי מהשכר נעשה במהלך עבודתו של התובע ואין בפני
נו כל עדות למחאה מצד התובע על סכום הניכוי, אין מקום לטענת התובע היום כי הניכוי שבוצע בוצע שלא כדין והוא זכאי להחזר הניכויים מהשכר .

התביעה לתשלום מענק:

24.
בכתב התביעה טען התובע, כי הוא זכאי לתשלום מענק בסכום של 1,077 ₪ כמפורט בתלוש השכר לחודש דצמבר 99', אשר מעולם לא שולם לו בפועל.


כך טען התובע בסיכומיו, כי זכותו לתשלום המענק מתבססת על התחייבות חד צדדית של הנתבעים 1 ו-2 (אשר בתקופה הרלוונטית אין חולק כי היו מעבידיו של התובע). התחייבות אשר מקבלת ביטוי בתלוש השכר עצמו.

25.
אליבא הנתבעים, בתביעה לתשלום מענק אין ממש, מקום ששולם לתובע בפועל הסכום המפורט בתלוש השכר לחודש דצמבר 99'. סכום אשר אותו יש לזקוף על חשבון זכותו של התובע לדמי פדיון חופשה, שעה שבוצע התשלום במסגרת גמר ההתחשבנות עם התובע בגין תקופת העסקתו על ידם וקודם להעסקתו באמצעות החברה בע"מ.


הנתבעים הסבירו עוד, כי התשלום תחת כותרת "מענק", הוא טעות בתלוש השכר בשעה שהיה הסכום האמור להיות משולם לתובע, תחת הכותרת "פדיון חופשה".

26.
מהעדויות ששמענו עולות העובדות הבאות:


א.
בפועל לא עבד התובע בחודש דצמבר 99' בעקבות היעדרות בשל מחלה.

ב.
אין בידי התובע להסביר את ההחלטה לתשלום מענק ואת סכום המענק אשר שולם.

ג.
אף לעדות התובע עצמו, לא היו הנתבעים מחויבים בתשלום, בפרט בחודש דצמבר 99'.


ראה:

עדותו של התובע עמ' 33 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורה 18.

ד.
מתלוש השכר לחודש דצמבר 99' עולה, כי מכסת ימי החופשה שעמדה לרשות התובע ביום 1.12.99 עמדה על 7 ימים. מתוך אותו תלוש עולה, כי כביכול ניצל התובע באותו חודש 8 ימי חופשה (מכסת החופשה שעמדה בראשית החודש בתוספת הזכות לחופשה בגין אותו חודש).

ה.
מתלוש השכר לחודש פברואר 2000 עולה, כי התובע התחיל את עבודתו בחברה החדשה עם יתרת חופשה - 0.

ו.
מכאן עולה, כי התשלום תחת הכותרת "מענק" בתלוש השכר לחודש דצמבר 99', חודש בו לא עבד התובע בפועל, מתיישב היטב עם טענת הנתבעים לפיה בא התשלום על חשבון פדיון ימי חופשה להם זכאי היה התובע בעקבות הפסקת עבודתו בשירותם של הנתבעים 1 ו-2 ולקראת תחילת עבודתו בשירותה של הנתבעת 3.


ראה:

סעיף 40 לתצהירה של הנתבעת 2, הגב' רונית עוזיאל
.

ז.
עם זאת ובפועל, לא הוכיחו הנתבעים את תשלום "המענק" בפועל. כך לא הוצג בפני
לא שיק שנפרע ולא אישור המעיד על העברה בנקאית של הסכום האמור לחשבונו של התובע.

27.
מתוך העובדות לעיל עולה, כי אין התובע זכאי לתשלום המענק הנתבע על-ידו, מקום שלא הייתה התחייבות לשלם לתובע מענק כלשהו ובעת שהתשלום המפורט בתלוש השכר לחודש דצמבר 99' בא לסלק את זכותו של התובע לחופשה בגין תקופת עבודתו בשירותם של הנתבעים.


יחד עם זאת ומשלא הוכיחו הנתבעים את התשלום בפועל, זכאי התובע לזקוף את ימי החופשה שעמדו לרשותו בחודש דצמבר 99' (8 ימי חופשה) בעת ההתחשבנות בתביעה לדמי פדיון חופשה להם הוא זכאי עם סיום העסקתו בשירותה של הנתבעת 3.

28.
לסיומו של פרק זה, התביעה לתשלום מענק - נדחית.

התביעה לתשלום דמי פדיון חופשה:

29.
התביעה לדמי פדיון חופשה מסתמכת על התלוש מחודש דצמבר 99' ועל תלושי השכר לחודשים ספטמבר ואוקטובר 98'.


לעניין זה תבע התובע פדיון 8 ימי חופשה שהם יתרת החופשה שנצברה נכון לחודש דצמבר 99' כמפורט בתלוש השכר לאותו חודש.


כן תבע התובע 3 ימי חופשה אשר נוכו ממכסת ימי החופשה בין ספטמבר לאוקטובר 98'.

30.
ממה שאמרנו בפרק לעיל, בעניין זכותו של התובע למענק, עולה כי התובע זכאי לפדיון של 8 ימי חופשה המופיעים בתלוש השכר לחודש דצמבר 99' - משלא הוכח בפועל כי הנתבעים 1 ו-2 שילמו לתובע את הסכום המופיע בתלוש.

31.
אין בתצהיר הנתבעים כל הסבר לניכוי 3 ימים ממכסת החופשה במעבר שבין ספטמבר 98 ל- אוקטובר 98'.


נוסיף עוד, כי מתוך תלוש השכר לחודש אוקטובר 98' עולה, כי התובע עבד 11 ימי עבודה וקיבל תשלום עבור 11 ימי עבודה על בסיס תעריף של 160 ₪ ליום.


ראה:

תלוש השכר לחודש אוקטובר 98' המסומן ת/3.

32.
בנסיבות אלו ומשלא חלקו הנתבעים על חישוב התובע לעניין שיעורים של דמי פדיון חופשה להם הוא זכאי, מתקבלת התביעה לתשלום דמי חופשה כך שעל הנתבעת 3 לשלם לתובע פדיון ימי חופשה בסך של 3,080 ₪.

התביעה לתשלום דמי הבראה:

33.
בכתב התביעה תבע התובע תשלום דמי הבראה לשנת 99' ו-2000 בסכום של 3,348 ₪. לתביעה זו לא הייתה התייחסות מפורטת בכתב ההגנה ואף לא בתצהירי הנתבעים.


כך גם לא קיבלה תביעה זו התייחסות בסיכומיהם של הנתבעים.

34.
לאור האמור, יש לראות את התביעה לתשלום דמי הבראה כתביעה שאיננה במחלוקת ובהתאם על הנתבעת 3 לשלם דמי הבראה בסכום של
3,348 ₪ .

התביעה לתשלום שעות נוספות:

35.
בכתב התביעה ביקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלום שעות נוספות, מקום שלטענתו עבד בחודש אוגוסט 2000 עד לשעה 01:00 לפנות בוקר בשתי הזדמנויות שונות.

36.
הן בכתב התביעה והן בתצהיר אין התובע מצביע על הימים בהם עבד כאמור. כך גם לא הוצג רישום שיש בו כדי להעיד על תחילת יום העבודה ועל סיום יום העבודה בגין אותם ימים עבורם נתבע תשלום בגין העסקה בשעות נוספות. לא הובאה כל ראיה אחרת שיש בה כדי לתמוך בגרסת התובע להעסקתו בשעות נוספות כמצוין לעיל.

37.
בנסיבות אלו ומקום שלצורך תביעה לתשלום בגין העסקה בשעות נוספות חייב העובד להצביע על השעות והימים בהם הוא עבד ואליהם מתייחסת התביעה - דין התביעה להעסקה בשעות נוספות להידחות.

התביעה לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת:

38.
לב המחלוקת בין הצדדים בתביעת התובע, היא בשאלת הנסיבות בהן הסתיימה העסקתו של התובע.


בתמצית טענת התובע היא, כי פוטר ללא מתן הודעה מוקדמת. מאידך מחזיקים הנתבעים בטענה לפיה התפטר התובע ללא מתן הודעה מצידו.

39.
ברקע למחלוקת בנוגע לנסיבות סיום העסקתו של התובע, הטענה כי התובע ביצע עבודתו פרטיות בזמן העבודה תוך שימוש בציוד ובחומרים השייכים למעביד. כל זאת בניגוד (לגרסת הנתבעים) להוראה האוסרת ביצוע עבודות פרטיות בכלל; ובפרט ביצוע עבודות בזמן העבודה תוך שימוש בציוד ובחומרים השייכים לעבודה.

40.
לעניינה של מחלוקת זו, העובדות הן כדלקמן:

א.
בתקופה שבסמוך לסיום העסקתו שימש התובע כ"ראש צוות".

ראה:
עדות התובע עמ' 3 לפרוטוקול מיום 25.12.03 שורות 4-3.

ב.
כראש צוות, העמידה הנתבעת 3 לרשות התובע רכב וציוד. רכב זה היה נשאר עם התובע לאורך כל יום העבודה.


ראה:

עדות התובע עמ' 3 לפרוטוקול מיום 25.12.03 שורות 19-15.

ג.
תפקיד "ראש צוות" הוא תפקיד אמון במובן זה שראש הצוות מקבל רשימת מטלות אותן הוא צריך לבצע במהלך יום העבודה. מידת הפיקוח של הנתבעת על עבודתו של ראש הצוות היא מוגבלת בשים לב לעובדה כי מדובר בעבודות שמתבצעות מחוץ לחצריה. כך אין האחרונה יכולה לוודא בזמן אמת את מידת ההתקדמות של אותן עבודות והצורך בשימוש בחומרים מסוימים לצורך ביצוע אותן עבודות.


ראה:

עדותו של הנתבע 1, עמ' 60 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורה 1 עד 8.

ד.
על מקצת החומרים הדרושים להתקנה, היה מתבצע מעקב. על חלק אחר מהחומרים דוגמת צינורות וכדומה, לא ניתן לערוך רישום ומעקב.

ה.
ביום שישי ה- 5.1.01 "נתפס" התובע ועובד נוסף, מר אוספינקו דמיטרי, ע"י הנתבעת 2, כשהם מבצעים התקנה של מזגן בביתה של משפחת עזרן.

ו.
ההתקנה המתוארת, לא הייתה במסגרת עבודתו של התובע כעובד הנתבעת 3.

ז.
לצורך ההתקנה עשה התובע שימוש ברכב שהעמידה הנתבעת 3 בציוד ובחומרים של הנתבעת 3.

ראה:
עדותו של התובע בעמ' 14 לפרוטוקול מיום 2.3.04 שורות 17-13.

"ש.
זאת אומרת שאחרי העבודה הורדת את הכלים ונסעת באוטו של העבודה למשפחת עזרן ואז השתמש בארגז הכלים של העבודה שנשאר באוטו?
ת.
נכון".

ח.
ההתקנה בוצעה כאשר התובע ומר דמיטרי לבושים בבגדי העבודה שסיפקה הנתבעת 3, עם השם המסחרי "ענק המזגנים" עליהם.


ראה:

עדותו של התובע, עמ' 14 לפרוטוקול מיום 2.3.04 שורות 18-17.

ט.
מקובלת עלינו גרסתה של הנתבעת 2, כי מעבר לשימוש בארגז הכלים בה הודה התובע. עשה התובע שימוש בחומרים נוספים דוגמת צינורות וציוד חשמלי - כפי שהעיד חברו של התובע לעבודה, מר דמיטרי.


ראה:

עדותו של מר דמיטרי עמ' 39 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורות 27-26.

עדותה של הנתבעת 2 עמ' 54 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורות 10-2.

י.
ההתקנה המתוארת היא פרי יוזמתו של התובע אשר קיבל עליו את ביצוע העבודה ממר משה עזרן.


לעניין זה ראה:
עדותו של מר משה עזרן בעמ' 19 לפרוטוקול מיום 2.3.04 שורות 14-10.
עדותו של התובע עמ' 11 לפרוטוקול מיום 2.3.04 שורות 7-6.

לצורך ביצוע ההתקנה "גייס" התובע את עובד הנתבעת, חברו לצוות הכפוף אליו, העד דמיטרי אוספינקו.

יא.
על אף ההתנהגות המתוארת לעיל, בחרו הנתבעים שלא לפטר את התובע. כך שמענו, כי ביום ראשון, לאחר שהתגלה כי התובע ביצע עבודות פרטיות - כינס הנתבע 1 את העובדים וחזר והודיע על האיסור לבצע עבודות פרטיות.


ראה:

עדותו של התובע בעמ' 16 לפרוטוקול מיום 2.3.04 שורות 23-22.

יב.
כך גם העיד הנתבע 1, כי לא מצא לנכון להפסיק מיידית את עבודתו של התובע, בשים לב לעובדה כי היה זקוק לו כעובד בעבודה.


ראה:

עדותו של הנתבע 1, עמ' 60 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורות 24-23.

יג.
כיומיים לאחר השיחה שקיים הנתבע 1 עם התובע והעובדים הנוספים, פרץ ויכוח בסיום יום העבודה, בין הנתבעת 2 לתובע.

הויכוח האמור, גלש לטונים גבוהים ולהאשמות הדדיות.

ראה:
עדותו של התובע בעמ' 36 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורה 22.
עדותו של מר קובי בן גל בעמ' 28 לפרוטוקול מיום 2.3.04 שורות 7-1.

יד.
טוען התובע כי במהלך הויכוח האמור, הודיעה לו הנתבעת 2 על פיטוריו בפועל לאחר שאמרה לו לא לבוא למחרת לעבודה כי הוא "זבל, גנב" ועוד.


ראה:

עדותו של התובע בעמ' 36 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורה 28.

טו.
כתמיכה לעדותו הביא התובע עד מטעמו את מר בן גל אשר העיד כי שמע את הנתבעת 2 אומרת לתובע, כי הוא מפוטר.


ראה:

עדותו של מר בן גל בעמ' 27 לפרוטוקול מיום 2.3.04 שורות 10-9.

טז.
מאידך גרסת הנתבעים היא, כי באותה שיחה הודיע התובע על הפסקת עבודתו מיוזמתו.

כך העידה הנתבעת 2, כי:

"אני זוכרת שאמרתי לו שאת השירות הזה הוא חייב לעשות, והוא לא רצה וזרק לי את המפתחות על השולחן, ואמר לי שהוא לא רוצה להיות פה בכלל. ואז צעקתי. הוא יצא מהמשרד והלך. הוא אמר שאני לא רוצה את האוטו הזה ואני לא רוצה לעבוד פה יותר" עמ' 56 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורות 4-1.

יז.
כן הביאו הנתבעים עד מטעמם, את אותו מר דמיטרי אוספינקו, אשר גם הוא היה נוכח באותה שיחה והעיד כי לא הוא ולא התובע פוטרו באותה שיחה, במהלך אותו ויכוח עם הנתבעת 2.



ראה:

עדותו של מר דמיטרי אוספינקו עמ' 41 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורות 18-16.

יח.
למחרת הויכוח, ניגש הנתבע 1 לאסוף את התובע מנקודת המפגש הקבועה; וזה לא נמצא שם.


ראה:

עדות הנתבע 1, עמ' 61 לפרוטוקול מיום 23.5.04 שורות 9-7.

יט.
במחלוקת הזאת עדיפה בעינינו גרסת הנתבעים. לעניין זה יש לציין כי משהתובע עצמו לא טוען כי הנתבעת 2 אמרה לו במפורש באותו ויכוח כי פוטר, אין בידינו לאמץ את גרסתו של העד, מר בן גל, אשר טוען לדברים שהתובע עצמו לא טוען להם.


נוסיף עוד, כי אילו ביקשו הנתבעים לפטר את התובע הדרך הייתה פתוחה לפניהם לפטר את האחרון מיד לאחר שנמצא מבצע עבודה פרטית תוך שימוש בציוד וכלים השייכים לנתבעת 3. העובדה עליה אין חולק, כי הנתבעים נמנעו מלפטר את התובע וביקשו להמשיך את עבודתו על אף התנהגותו המתוארת - מחזקת את גרסתם לפיה לא יזמו את ניתוק ההתקשרות עם התובע.


לבסוף נציין, כי התרשמותנו מעדות התובע מחד ומעדות הנתבעים מאידך בפני
נו, מעדיפים אנו את גרסת הנתבעים. נוסיף עוד, כי בעת בחינת מהימנותו של התובע לא ניתן להתעלם מההתנהגות המתוארת לעיל, שעה ששימש התובע כראש צוות ועשה שימוש בחומרים ובציוד של הנתבעת 3 לצורך ביצוע עבודה פרטית.

41.
בנסיבות אלו בהן הנטל להוכיח את עובדת הפיטורים מוטלת על התובע ומשאין בידינו לאמץ את גרסת התובע כי פוטר מהסיבות המפורטות לעיל - נדחית התביעה לתשלום פיצויי פיטורים והתביעה לתשלום דמי הודעה מוקדמת הנסמכת עליה.

התביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש והפסד בגין אי קבלת דמי אבטלה:

42.
בתביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש כמו גם התביעה בגין הפסד אי קבלת דמי אבטלה נסמכות שתיהן על הטענה כי התובע פוטר.

משאין בידינו לאמץ את גרסת התובע לגבי נסיבות סיום העסקתו, דינן של תביעות אלה להידחות.

התביעה שכנגד:

43.
בתביעה שכנגד טענו הנתבעים/התובעים שכנגד, כי במקבל לעבודתו בשירותם, ביצע התובע עבודות פרטיות תוך שימוש בציוד ובחומרים השייכים להם.


הנתבעים/התובעים שכנגד הוסיפו, כי כתוצאה מהתנהגות זו של התובע נגרמו להם נזקים בעין בשל שימוש בציוד ובחומרים השייכים להם ונמנע מהם רווח, מקום שהיה באפשרותם לבצע את העבודות אותם ביצע התובע/הנתבע שכנגד בזמן העבודה תוך שימוש בחומרים ובציוד של העבודה, מחוץ למסגרת העבודה.

44.
בנסיבות אלו הוגשה תביעה שכנגד על סכום בסך של 75,000 ₪.

45.
למעט ביצוע ההתקנה בבית משפחת עזרן, לא שמענו עדות אחת על התקנה נוספת שביצע התובע/הנתבע שכנגד.


כך גם לא הובאו ראיות המתייחסות לנזקים שנגרמו לנתבעים/התובעים שכנגד כתוצאה מביצוע אותן עבודות פרטיות המיוחסות לתובע/הנתבע שכנגד.

46.
רק נוסף, כי המסמך היחיד שיש בו כדי לתמוך בטענת הנזק, הוא מכתבו של רואה החשבון, רייצ'יק, אשר צורף כנ/2 לתצהיר הנתבעת 2.


במכתב האמור, כותב רואה החשבון:

"כרואה חשבון הנני מאשר, כי שנת 2000 הסתיימה בהפסד. הרווח הגולמי נמוך ביותר. הרווח הגולמי הנמוך נובע מתפוקת התקנת מזגנים נמוכה, דהיינו מספר המזגנים המתוקן נמוך ומשך התקנתם רב. יחס הקניות ועבודות חוץ ביחס למכירות גבוה ואינו תקין".

47.
ממכתב זה של רואה החשבון אין ללמוד על הפסדיה של הנתבעת 3 במהלך שנת 2000, קל וחומר על הפסד בשיעור של 75,000 ₪, לו טוענים הנתבעים. כך גם אין ללמוד ממכתב זה על הנזקים שגרם התובע לנתבעת 3 כתוצאה מההתנהגות המיוחסת לו על-ידי הנתבעים.

רק נציין עוד, כי רואה החשבון מר רייצ'יק לא נתן חוות דעת ולא מסר עדות בתיק.

48.
בנסיבות האמורות, התביעה שכנגד נדחית.

סוף דבר:

49.
לאור כל האמור לעיל, התוצאה אליה הגענו היא כדלקמן:


א.
הנתבעת 3 תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

(1)
שער עבודה לחודש דצמבר 2000, בסך 7,279 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.01.

(2)
שכר עבודה בגין העסקת התובע בחודש ינואר 2001, בסך 2,426 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.01.

(3)
פדיון חופשה בסך של 3,080 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.01.

(4)
דמי הבראה בסך של 3,348 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.01.

ב.
תביעות התובע לגמול בגין העסקה בשעות נוספות, תשלום מענק לחודש דצמבר 99', החזר ניכויי שכר שלא כדין, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, הפסק בגין אי קבלת דמי אבטלה ועוגמת נפש - נדחות.

ג.
התביעה שכנגד - נדחית.

ד.
בנסיבות העניין, משנדחתה מרבית תביעת התובע, אין צו להוצאות.

50.
פסק הדין ניתן בהרכב חסר משהוזמן נציג מעבידים ולא התייצב.





51.
הערעור על

פסק דין
זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום ל' בשבט, תשס"ה (9 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים.


_____________________
____________________

נציג עובדים - ד. ברזילי



שופט - משה
טוינה

001322/01עב 734 נורית יפרח-רזניק






עב בית דין אזורי לעבודה 1322/01 אלי נונו נ' מרדכי עוזיאל, רונית עוזיאל, ענק המזגנים אשדוד בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/02/2005)