פסקי דין על דוד קליין | פסקי דין על שושנה קליין | פסקי דין על אבשלום חביב | פסקי דין על מרים חביב |

1514/04 א     24/10/2004




א 1514/04 דוד קליין, שושנה קליין נ' אבשלום חביב, מרים חביב




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום צפת
א
001514/04


בפני
:
כבוד השופט מ. נדל
תאריך:
24/10/2004




בעניין
:
1.
דוד קליין

2. שושנה קליין




התובעים

נ
ג
ד


1. אבשלום חביב

2. מרים חביב





הנתבעים

החלטה


זוהי תביעה אשר ביחס אליה, במסגרת כתב ההגנה של הנתבעים, הועלתה טענת חוסר סמכות
עניינית. התובעים מצדם טוענים, כי מדובר בתביעת לסילוק יד ממקרקעין שדינה להתברר בבית המשפט קמא, ואילו הנתבעים מצידם טוענים, שמדובר ב"סכסוך בתוך המשפחה" במובנו של חוק בתי המשפט לענייני משפחה – התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"). היות והתובעת מס' 2 והנתבעת מס' 2 הן אחיות, דין התביעה להתברר בבית המשפט לענייני משפחה.
כמו כן, בכתב התביעה ביקשו התובעים לפצל את התביעה ולשמור להם את הזכות להגיש במידת הצורך תביעה כספית נפרדת. אולם
הנתבעים בכתב הגנתם התנגדו לכך.
הדיון לגופו:
ביחס לטענת חוסר הסמכות העניינית:
סעי(1)2 לחוק קובע :

...."בחוק זה "ענייני משפחה" – אחד מאלה:
(1)
...
(2)
תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו
לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהיה נושאה או שוויה אשר יהא;"

סעיף 1(2) לחוק קובע, כי תנאי להקניית הסמכות הוא כי עילת הינה סכסוך בתוך המשפחה.
בחינת העילה תעשה במובן "מקור" או "שורש" הסכסוך (ת"א 122853/00 תלמה גיל נ' קאופמן טובי). הפסיקה פירשה את הדיבור "עילה" כמחייב קשר ברור בין הסכסוך ליחסי המשפחה של הצדדים... "תובענה אזרחית עילתה בסכסוך בתוך המשפחה אם סיבת הסכסוך או מקורו היא ביחסי המשפחה... נראה לי כאמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה... . גישה זו מתבקשת מהתכלית המיוחדת המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה... . "

"מתי נאמר, כי אופיו המשפחתי של הסכסוך תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת תביעה?

התשובה הינה כי יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים תוך בחינת השאלה אם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, בעניין זה ניתן לסמוך על מספר הנחות (עובדתיות) המשקפות את מציאות החיים."
וכן נקבע, שככל שהיחסים הם מסחריים וכלכליים, נסוג האפיון של סכסוך בתוך המשפחה"
(ראה לעניין זה ברע"א 6558/99 נחום חבס ואח' נ' דין חבס).
בע"א 1662/99 חיים נ' חיים נקבע, שניתן ללמוד בתחילת המשפט מכתבי הטענות של הצדדים שהמדובר הוא בסכסוך בתוך המשפחה, וכי הסמכות נקבעת לפי האמור
בכתב התביעה. "במסגרת בחינה זו ישקל אופיו של הסכסוך המשפחתי, בין היתר, בבחינת הצורך כי ערכאה מיוחדת, המצויידת במנגנון מקצועי מיוחד, תדון בו, או בעניין שעיקרו אזרחי, שערכאה בעלת סמכות רגילה ערוכה לפסוק בו".
מלאכת הסיווג האמורה מצריכה, על פי טיבה, בירור נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי. יש לבחון נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך המשפחתי, כמו למשל, משך הזמן בו מתקיים הסכסוך, האם שותפים לו רק בני משפחה או גם זרים, האם הסכסוך מתייחס לעניין נקודתי או מתפרש על כלל היחסים בין הצדדים, והאם, בראייה כוללת, מדובר במערכת יחסים בעל אופי כזה המצריכה ומצדיקה כי גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית המשפט לענייני משפחה, לרבות גורמים לבר משפטיים – אשר יסייעו לפתרון כולל של המשבר המשפחתי.
בצד הנתונים האובייקטיביים ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שבינהם. רוצה לאמור, איך הם עצמם משגיחים על המחלוקות ביניהם – האם כסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרו אזרחי, אשר פתרונה אמור להימצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה. הדגשים שהצדדים עצמם מניחים על אופי היריבות בניהם חשובים למלכת האיתור היסוד הדומיננטי והמחלוקת לצורך סיווגו של הנושא בסמכות העניינית של הערכאה המתאימה. "

במקרה דנן, מבחינת מקור הסכסוך כפי הנקבע בפסיקה ובהסתמך על החומר המצוי בתיק, עולה כי, המדובר בסכסוך אזרחי גרידא, שעניינו מקרקעין אשר דינו להתברר בבית משפט אזרחי. והוא אינו עונה על הקרטריונים להקניית סמכות לבית משפט לענייני משפחה.
לאור האמור, דין הבקשה להידחות ואני מורה על המשך בירור התובענה בבית משפט זה.
ביחס לבקשת התובעים לפיצול סעדים:
בסעיף 13 לכתב תביעתם ביקשו התובעים לפצל תביעתם בעניין זה,
כבר נקבע בפסיקה כי:"ניזוק, כגון בעל מקרקעין, הסובל ממעשה נזק של הסגת גבול, יכול לתבוע את פיצויו עד ליום הגשת התביעה, ואין הוא יכול לתבוע נזק צפוי בעתיד. אך אם נתבע ימשיך בהסגת הגבול גם אחרי הגשת התביעה, נוצרת עילת תביעה נוספת, אשר התובע יכול לשוב ולתבוע על פיה בתביעה שנייה, ללא צורך בקבלת היתר לפיצול סעדים"(ראה לעניין זה בספרו של עו"ד משה קשת "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה", כרך א' עמוד 540).
אשר על כן דין הבקשה להידחות, שכן, בבוא היום יוכלו התובעים לשוב ולתבוע בעילה שנייה ללא צורך בקבלת היתר על נזק צפוי בעתיד.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום ט' בחשון, תשס"ה (24 באוקטובר 2004) במעמד הצדדים

מ. נדל
– שופט
001514/04א
112
אורלי






א בית משפט שלום 1514/04 דוד קליין, שושנה קליין נ' אבשלום חביב, מרים חביב (פורסם ב-ֽ 24/10/2004)