פסקי דין על חגי זגורי | פסקי דין על אודי גוהרי | פסקי דין על אילן אזרן ואח' |

7648/97 בשפ     20/01/1998




בשפ 7648/97 מדינת ישראל נ' חגי זגורי, אודי גוהרי, אילן אזרן ואח'






בבית המשפט העליון

בש"פ 7648/97

בפני
: כבוד השופט י' אנגלרד


המבקשת: מדינת ישראל


נגד


המשיבים: 1. חגי זגורי
2. אודי גוהרי
3. אילן אזרן
4. אייל רווח


בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר
הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים),
התשנ"ו1996-


תאריך הישיבה: י"ח בטבת תשנ"ח (16.1.98)

בשם המבקשת: עו"ד א' פטר

בשם המשיב 1: עו"ד יוסי זילברברג

בשם המשיב 2: עו"ד סויד רוויטל

בשם המשיב 3: עו"ד שאול עמית

בשם המשיב 4: עו"ד קאזיס חיים



החלטה


1. נגד המשיבים הוגש ביום 19.3.97 כתב אישום המייחס להם, בין היתר, עבירות של קשירת קשר לפשע, החזקת נשק בלא רשות על-פי דין, החזקת רכוש גנוב, גניבת רכב ושימוש בו.

על פי הנטען בכתב האישום חברו המשיבים יחדיו כדי לפגוע במשפחתו של אדם בשם בני מורדו, וזאת בגין אחריותו לפציעתו של המשיב 1 ועל רקע שליטתו בעסקי-סמים ובתי-שעשועים בבאר-שבע. לצורך ביצוע זממם ועל-פי הנחיותיו של המשיב מס' 1, הצטיידו המשיבים 2, 3, ו4- בשני אקדחים, בכובעי-גרב ובכפפות, ונסעו במכונית גנובה לכיוון ביתם של בני משפחת מורדו. אנשי המשטרה הצליחו לעצור עוד באותו יום את המשיבים 3 ו4- ומנעו מהם להשלים את ביצוע זממם. המשיב מס' 2 הצליח לברוח מהמקום, אולם נעצר מאוחר יותר על-ידי המשטרה, וכן נעצר המשיב מס' 1.

ביום 6.5.97, כחודש ומחצה לאחר הגשת כתב האישום, נעצרו המשיבים עד תום ההליכים בעקבות החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. המשיב מס' 3 הגיש ערר על החלטת בית משפט המחוזי, אולם ערר זה נדחה ביום 8.7.97 בהחלטה מנומקת של כב' השופטת דורנר.

בעבור כעשרה חודשים מיום הגשת כתב האישום טרם הסתיים המשפט, וּבְּפַנָי בקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בשלושה חודשים נוספים, החל ביום 1.1.98, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-.

2. בבקשה להארכת המעצר פרטה המדינה את כל הפרטים הקשורים באופן ניהול התיק, מהם עולה כי עד כה התקיימו שש ישיבות הוכחות ונשמעו שמונה עדים. שמונה מועדים נוספים לשמיעת התיק נקבעו עד ליום 31.3.98 וכן נקבעו ארבעה מועדים נוספים עד ליום 4.5.98.

מדברי בא-כוח המדינה עולה כי פרשת התביעה טרם נסתיימה ולא ברור כלל האם ניתן, בנסיבות העניין, לשער מהו המועד הצפוי לסיומם של ההליכים המתנהלים כנגד המשיבים. מכל מקום ברור כבר בשלב זה כי שלושת חודשי ההארכה המבוקשת לא יספיקו לסיום המשפט, אף אם יש סיכוי סביר לסיומה של פרשת התביעה בתקופה זו.

אין מחלוקת ואף באי כוח בעלי הדין מסכימים על כך כי שמיעת המשפט לא התנהלה בקצב משביע רצון

בחודשים שחלפו. עיון בפירוט הנוגע לאופן השתלשלות העניינים בתיק, מעלה כי אין לתלות את האשם בהתמשכות ההליך במי מהצדדים. נטען כי העיכוב בתחילת ההוכחות נבע בעיקר מן העובדה שהשופט השומע את התיק מכהן גם בהרכב הפלילי של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, דבר המפחית בצורה משמעותית את האפשרות לקבוע מספר רב יותר של ישיבות בשבוע. בנוסף לכך, שמיעת הראיות נקבעה מלכתחילה למועד מאוחר יחסית והיא החלה רק בנובמבר 97', דהיינו כשמונה חודשים לאחר הגשת כתב האישום.

3. הקושי במצב שנוצר נעוץ, איפוא, בכך שעל אף העובדה שהשמיעה בתיק הנ"ל מתנהלת בימים אלו בקצב מהיר יותר, אף כי לא משביע רצון לחלוטין, הרי שכפי הנראה לא יסתיים המשפט גם בתקופת ההארכה המבוקשת. עובדה זו מכבידה על ההחלטה בדבר הארכת המעצר.

4. כבר נאמר כי התמשכותו של המשפט שלא באשמת הסנגוריה אכן מהווה שיקול נכבד בעד שחרורו של הנאשם מהמעצר. בבש"פ 4039/95 מדינת ישראל
נ' צ'רלי בן שטרית ואח'

(טרם פורסם) אומר השופט זמיר:

"... אני מסכים, והדבר ברור מן הפסיקה, כי התמשכות המשפט הוא שיקול חשוב לעניין השאלה אם ראוי לשחרר את הנאשם מן המעצר. אם התביעה או בית המשפט מנהלים את המשפט בעצלתיים, בלי לייחס חשיבות רבה לעובדה שהנאשם נתון במעצר, יש בכך כדי להוסיף משקל לשיקול זה. וככל שחולף יותר זמן נעשה שיקול זה יותר כבד. בבקשה שנייה להארכת המעצר, צריך בית המשפט לייחס לשיקול זה משקל כבד יותר מאשר בבקשה הראשונה, ובבקשה שלישית משקל כבד הרבה יותר מאשר בבקשה שניה..."

עם זאת מוסיף השופט זמיר ואומר:

"... אין זה מדויק לומר כי הלכה היא שהתמשכות המשפט מעבר לשנה צריכה להוביל לשחרור הנאשם מן המעצר, אלא אם יש יסוד לומר כי התמשכות המשפט נגרמה על ידי מעשה מכוון של הנאשם או בא-כוחו. אין טעם לומר כך, כיון שלא פעם התמשכות המשפט נובעת ממורכבות המשפט, בלי שקיימת כוונה, מצד זה או מצד זה, לעכב את ניהול המשפט. לא פעם המשפט מתמשך בגלל מעשים של הנאשם או בא-כוחו, בלי שיש פגם או טעם לפגם במעשים, ובלי שניתן לומר כי המעשים מכוונים לעכב את מהלך המשפט. האם, במצב כזה, די בהתמשכות המשפט כדי להצדיק שחרורו של נאשם מן המעצר?

... הכל תלוי בנסיבות המקרה. אכן, בית המשפט המנהל את המשפט, שעה שהנאשם נתון במעצר, צריך לעשות כל מאמץ כדי לסיים את המשפט בהקדם האפשרי. בית המשפט יודע כי התמשכות המשפט יותר משנה, כשהיא לעצמה, עשויה להוות שיקול בעד שחרור הנאשם מן המעצר. עם זאת, אין זה שיקול יחיד או מכריע. ראשית, בכל מקרה כזה יש לשאול מה ההסבר להתמשכות המשפט ומה המועד הצפוי לסיום המשפט. שנית, יש לתת משקל ראוי גם לשיקולים אחרים, ובעיקר לחומרת העבירה ולסכנה הנשקפת מן הנאשם אם ישוחרר מן המעצר. מאזן השיקולים עשוי להוביל את בית המשפט למסקנה שיש להאריך את מעצר הנאשם מעבר לשנה, ובנסיבות מיוחדות אף פעם שניה, ואפילו בפעם שלישית..."

5. אכן, אף בענייננו נראה כי התמשכות המשפט אינה השיקול המכריע, ולאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרם של המשיבים.

6. כעולה מכתב האישום, תכניתם האלימה של המשיבים לבצע פשע תוך שימוש בנשק חם וברכוש גנוב מעידה על הסכנה הנשקפת לציבור אם ישוחררו המשיבים ממעצרם. סכנה זו מקבלת חיזוק נוכח העובדה שלמשיבים הרשעות קודמות מרובות ובהן הרשעות בעבירות סמים ואלימות המעידות על דפוסי התנהגות עבריינית תוך זלזול בשלטון החוק ותוך שימוש באלימות על מנת לפגוע בחיי אדם ו/או ברכושם.

7. העבירות המיוחסות למשיבים הינן ללא ספק חמורות. כתב האישום שהוגש נגד המשיבים מייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ושל נסיון לבצע את זממם באמצעות שימוש בכלי נשק גנובים ובסיועו של רכב גנוב.

זאת ועוד, מכתב האישום שהוגש כנגד המשיבים עולה כי למשיב 4 מיוחסות בנוסף לעבירות שפורטו לעיל, עבירות בגין זילות בית המשפט, העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, איומים ונסיון להשמדת ראיה. המדינה אף טוענת כי העובדה שביני לביני נשפט המשיב מס' 4 בשל עבירות המיוחסות לו בתיק אחר ונדון לשנת מאסר אחת מעידה גם היא על מסוכנותו לציבור. אי לכך, טוענת המדינה, אין גם מקום להעניק לנאשם מס' 4 חופשה מבית הסוהר בו הוא כלוא.

כן עולה מכתב האישום כי המשיב 2 מואשם בעבירה נוספת של הפרת הוראה חוקית, וכי המשיבים 1 ו2- עצורים בשלב זה בתיק נוסף שמתקיים נגדם, וזאת בשל הפרת תנאי הערובה שנקבעו להם בעקבות אותו הליך.

8. בהתחשב בכל הנסיבות הנזכרות אני מחליט להיעתר לבקשת המדינה ולצוות על הארכת מעצרם של כל המשיבים בשלושה חודשים נוספים וזאת עד ליום 31.3.98 או עד למתן הכרעת הדין בת"פ 8037/97 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם יותר.

9. ברצוני להוסיף הערה: עובדה היא כי המשפט התנהל עד כה בעצלתיים, ועל פני הדברים נראה כי תקופת ההארכה לא תספיק לשם סיום ההליכים המתנהלים כנגד הנאשמים. אי לכך פונה אני לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הדן בעניינם של המשיבים שיעשה מאמץ מיוחד כדי לסיים את משפטם של הנאשמים בהקדם האפשרי.

ניתנה היום, כ"ב בטבת תשנ"ח (20.1.98).


ש ו פ ט

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97076480.
q04
/שב






בשפ בית המשפט העליון 7648/97 מדינת ישראל נ' חגי זגורי, אודי גוהרי, אילן אזרן ואח' (פורסם ב-ֽ 20/01/1998)