פסקי דין על גבי עזרא | פסקי דין על איתן מזרחי

24362/99 א     22/05/2003




א 24362/99 גבי עזרא נ' איתן מזרחי





בתי המשפט
בית משפט השלום ירושלים
א 024362/99


בפני
:
כבוד השופט שמעון פיינברג


22/05/2003

בעניין: גבי עזרא

התובע

נגד

1. איתן מזרחי

2. רחמים מזרחי
שניהם ע"י ב"כ עוה"ד י. פינק ואח'

הנתבעים

1. איתן מזרחי

2. רחמים מזרחי
ובעניין:
התובעים שכנגד

שניהם ע"י ב"כ עוה"ד י. פינק ואח'




נגד



1 . עזרא גבי
2 . מישל עזרא פיתוח ועפר בע"מ

הנתבעים שכנגד








פסק דין


הרקע
1. 1. ביום 9.5.99, נערך ונחתם הסכם בין הנתבע מס. 1 (להלן: הנתבע) לבין אדם בשם הרצל שורתי (להלן: שורתי) על גבי טופס "הזמנת עבודה" של הנתבעת שכנגד מס. 2 (להלן: החברה). בהסכם, התחייבו שורתי ו/או החברה לבנות לנתבע מרפסת תלויה בגודל של כ- 10 מ"ר לדירתו במעלה אדומים, תמורת סך של 21,000 ₪. הנתבע מסר לשורתי לתשלום התמורה שיק אחד לפרעון מידי ועוד שני שיקים דחויים, כל אחד ע"ס 7,000 ₪, שפרטיהם נרשמו על גבי ההסכם.

2. אין מחלוקת כי בין התובע לבין שורתי היו קשריים עסקיים. לטענת התובע, שורתי היה העובד שלו. לעומתו, טען הנתבע כי שורתי והתובע היו שותפים.

3. שורתי הפר את ההסכם מראשיתו. על פי ההסכם, היה על שורתי לספק מהנדס להכנת תוכנית הנדסית לבניית המרפסת (בהסכם כתוב, "המחיר כולל מהנדס"). שורתי (ככל הנראה) אמנם הפנה לנתבע מהנדס בשם ענבר, אולם מהנדס זה לא הכין כל תוכנית הנדסית עבור הנתבע. לא זו בלבד אלא שהמהנדס ענבר דרש מהנתבע תשלום מקדמה בסך 1,000 ש"ח (למרות שעל פי ההסכם, תשלום זה לא היה אמור לחול על התובע). על מנת שלא לעכב את העבודה, ולאחר שקבל אישור לכך משורתי, שילם הנתבע למהנדס את סכום המקדמה שדרש.
(להשלמת התמונה ביחס למהנדס ענבר יצוין כי בהמשך, נדרש הנתבע לנקוט כנגד המהנדס בהליכיים משפטיים כדי שסכום המקדמה תוחזר אליו.)

4. לאור הפרת ההסכם, נתן הנתבע לבנק שלו הוראה לבטל את שני השיקים הדחויים שנמסרו לשורתי על פי ההסכם. כתוצאה מכך, ועל מנת למצוא פתרון לסבך שנוצר, הציע שורתי להפגיש את הנתבע עם התובע. ביום 7.7.99, התקיים מפגש בין התובע, הנתבע ושורתי, בבית שבו התגורר התובע במבשרת ציון, במען שהוא גם כתובת החברה. במפגש, הבהיר שורתי כי אין ביכולתו לעמוד בהתחייבויות שנטל על עצמו בהסכם. כמו-כן, הבהיר שורתי כי פרע את השיק הראשון שנמסר לו על ידי הנתבע, וכי שני השיקים האחרים, שנמסרו כשיקים דחויים, הועברו למלווה בשוק האפור בשם ירון כהן. התובע הביע נכונות ליטול על עצמו את התחייבויות הקבלן על פי ההסכם, ואף הצהיר כי אין בכוונתו להרוויח מן העיסקה. לאור כל האמור, הגיעו התובע והנתבע להסכם (שיקרא להלן: ההסכם החדש) לפיו התחייב התובע לבנות את המרפסת עבור התובע, תמורת 23,000 ₪ + מע"מ (במקום 21,000 ₪, לפי ההסכם המקורי), עם אפשרות לתוספת תמורה בסך 2,000 ₪ "...לפי החלטת המזמין איתן (הנתבע – ההערה שלי – ש.פ.) ולא ישולמו אם איתן יחליט שאינו מרוצה.". ההסכם החדש נערך באופן הבא: התובע רשם בכתב ידו שינויים על גבי ההסכם בין שורתי לבין הנתבע, ומעבר לדף, רשם פרטים נוספים. התובע והנתבע חתמו על ההסכם החדש בחלקו שמעבר לדף. באשר לשלושת השיקים שנמסרו לשורתי, סוכם כי סכום השיק הראשון שנפרע ילקח בחשבון כאילו שולם סכום זה לתובע. באשר לשני השיקים הדחויים, מתח התובע קו על הסעיף שבו נרשמו פרטיהם בהסכם המקורי, ורשם ליד המחיקה, "יוחזרו מבוטלים". אחד השיקים הדחויים אכן הוחזר לידי הנתבע מבלי שנפרע. אולם לטענת הנתבע, השיק הדחוי השני לא הוחזר, והוא נאלץ לפרוע אותו אצל ירון כהן. הצדדים חלוקים בשאלה אם הנתבע אכן פרע את השיק אצל ירון כהן, ואם כן, כיצד הדבר משפיע על ההסכם בין התובע לבין הנתבע.

5. לאחר חתימת ההסכם החדש, הפנה התובע את הנתבע אל המהנדס הרי פישמן (להלן: המהנדס), והנ"ל דרש מהנתבע (כמו קודמו בתפקיד) תשלום עבור העבודה ההנדסית. כמו בפעם הקודמת, שילם הנתבע למהנדס את הסכום שדרש, סך של 4,800 ₪. לאחר שהמהנדס הכין את התוכנית ההנדסית, שלח התובע רתך על מנת לבצע את הריתוכים הדרושים. לטענת הנתבע, הוא נאלץ לשלם גם לרתך. עבודת הריתוך לא אושרה על ידי המהנדס. גם רתך אחר שהובא על ידי התובע לא ביצע את העבודה במיומנות שנדרשה על ידי המהנדס. לבסוף, הזמין המהנדס, בידיעת הצדדים, רתך שלישי, בשם איציק נחום, אשר ביצע את העבודה בהתאם לדרישות המהנדס. בתמורה לעבודתו, קיבל איציק נחום מהתובע סך של 2,500 ש"ח, כאשר הנתבע התחייב לשלם לו סכום נוסף של 500 ש"ח.

6. השלמת הריתוכים איפשרה ביצוע היציקה של המרפסת. מיד לאחריה, התגלע סכסוך כספי בין הצדדים. התובע הפסיק את עבודתו באתר לאחר שלא נענו דרישותיו הכספיות. הנתבע נאלץ להשלים את העבודה לבדו.

7. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע, שבה דרש ממנו לשלם לו את יתרת המחיר החוזי שלטענתו מגיעה לו (18,000 ₪), בתוספת הסכום שלטענתו שולם לרתך נחום ו/או התחייב כלפיו (3,000 ₪) ובתוספת מע"מ, בסה"כ 25,760 ₪. במסגרת התביעה, נתבעה גם אביו של הנתבע, הנתבע מס. 2, שלטענת התובע ערב כלפיו למילוי התחייבויות הנתבע. הנתבעים הגישו כתב הגנה, שבו כפרו בעיקר טענות התובע, וכן תביעה שכנגד, שבו דרשו מהתובע ומהחברה תשלום פיצוי עבור עלויות שנשא בהם הנתבע, לרבות עלויות השלמת העבודה לאחר שהתובע נטש את האתר, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש, בסך כולל של 18,700 ₪.
כנגד החברה, ניתן פסק-דין בהעדר הגנה ביום 6.12.00, שבו התקבלה התביעה שכנגד נגדה.

אעבור לבחון ולהכריע במחלוקות השונות ובתביעות השונות שבין התובע לבין הנתבעים.




הקשר בין התובע לבין שורתי

8. התובע טען , כאמור, כי שורתי היה עובדו. אולם מלבד עדות התובע, לא הובאה ראיה נוספת כדי לתמוך בטענה. שורתי לא הוזמן להעיד על ידי התובע על מנת לתמוך בגירסתו , והדבר בעוכריו. כמו כן, לא הציג התובע כל תלוש משכורת או העתק שיק בדבר תשלום משכורת לשורתי.

9. מעבר לכך, אילו הייתה נכונה גירסת התובע, לפיה שורתי, בתור עובד של התובע, השתמש שלא כדין בהזמנת עבודה של החברה (שבעליה הינם בני משפחתו של התובע), לא סביר שהתובע היה מסכים לערוך את ההסכם החדש על גבי ההסכם המקורי שערך שורתי לפניו. אין ספק כי התובע היה מבקש להתנער ממעשיו הפסולים של שורתי ולערוך הסכם חדש על גבי מסמך אחר. העובדה שהתובע הסכים לשלב את תנאי ההסכם המקורי (שנרשמו על גבי הזמנת עבודה של החברה) בתוך ההסכם החדש, והעובדה שהתובע הצהיר כי אין בכוונתו להרוויח מן העיסקה, מעידות על כך שהתובע רצה לחלץ את שורתי מהסבך שאליו נקלע, ותומכות בגירסתו של הנתבע לפיה התובע ושורתי היו שותפים שפעלו במסגרת החברה. מכל מקום, מהנסיבות עולה כי התובע ביקש להכנס לנעליו של שורתי ולמלא אחר התחייבויותיו על פי ההסכם המקורי, בשינויים שהוסכם עליהם בהסכם החדש.

10. התובע כופר בטענת הנתבע כי נטל על עצמו התחייבות להחזיר לידי הנתבע את שני השיקים הדחויים שנמסרו לשורתי על פי ההסכם המקורי, אולם הנסיבות מצביעות על כך כי התובע אכן נטל על עצמו את ההתחייבות. התובע, בכתב ידו, רשם ליד פרטי השיקים הרשומים בהסכם המקורי את המילים, "יוחזרו מבוטלים". התנהגות התובע, בכך ערך שינויים על גבי ההסכם המקורי, רשם את המילים, "ראה מעבר לדף !!" בסוף ההסכם המקורי והשלים את פרטי ההסכם החדש מעבר לדף, מעידה על כך שהתובע התכוון לכלול את השינויים שערך בהסכם החדש.
הפרשנות לפיה המילים "יוחזרו מבוטלים" הייתה התחייבות של התובע כלפי הנתבע עולה בקנה אחד עם תכלית ההסכם, שנועדה לפתור את הבעיה שנוצרה עקב העברת השיקים הדחויים על ידי שורתי והמלווה ירון כהן, מבלי שניתנה עבורם כל תמורה לנתבע. יתרה מכך, כלל בפרשנות חוזים הוא שיש לפרש חוזה כנגד מנסחו, שהוא במקרה זה, התובע. גירסתו של התובע, לפיה היה זה שורתי בלבד שהתחייב להחזיר את השיקים, אינה עולה בקנה אחד עם המסמך, משום ששורתי לא נעשה צד להסכם החדש ולא חתם על השינויים שערך התובע על גבי ההסכם המקורי, כחלק מההסכם החדש. עדותו של התובע , לפיה התחייב "... להשתדל כמה שאני יכול יותר לדאוג להחזרה של השיקים האלה ... " (עמ' 10 בפרוטוקול מיום 12.2.01) מהווה ראשית הודיה בקיום ההתחייבות של התובע כלפי הנתבע להחזיר את השיקים הדחויים.
מכאן, שכנגד התחייבויות הנתבע כלפי התובע לשלם את המחיר החוזי, עמדה, בין היתר, התחייבות התובע כלפי הנתבע להחזיר את השיקים הדחויים.

גורל השיק הדחוי השני על סך 7,000 ₪

11. הנתבע העיד כי נאלץ לפרוע את השיק הדחוי השני על סך 7,000 ₪ אצל המלווה ירון כהן, עקב איומי כהן לנקוט הליכים משפטיים נגדו לגביית השיק. בגירסתו של הנתבע עלו תמיהות שונות: הנתבע העיד כי שילם לכהן שני שיקים כל אחד על סך 3,500 ₪ לפרעון השיק הדחוי, בניגוד לנטען בכתב ההגנה שבו טען הנתבע שפרע את השיק הדחוי אצל כהן במזומן. הנתבע גם לא הגיש את המקור של השיק הדחוי שלטענתו הוחזרה לו, אלא רק את צילומו שעליו כתובה המילה, "מבוטל". הוא לא הזמין לעדות את המלווה כהן ולא הציג אישור בדבר ביצוע התשלום.
למרות כל האמור, יש לקבל את עדותו של הנתבע בנקודה זו: אין מחלוקת כי שורתי מסר את השיק לידי ירון כהן, שהוא מלווה בשוק האפור (ראה עדות התובע עמ' 9 לפרוטוקול מיום 12.2.01 ש' 13-16). התובע לא העיד כי השיק השני הדחוי על ידו או על ידי שורתי. גם לא הובאה עדות מטעם שורתי על כך. מכאן, כי נותרה עדותו של הנתבע, שלא נסתרה, שנתמכה בהעתק השיק שהציג שעליו כתובה המילה "מבוטל", לפיה הנתבע קיבל את השיק מירון כהן. למרות שלא הוכח אלא בעדות הנתבע כי הנתבע שילם לכהן את סכום השיק על מנת לפורעו, מאחר ואין מחלוקת שכהן הינו מלווה בשוק האפור, לא סביר כי הנתבע קיבל את השיק מבלי לשלם עבורו. לכן, יש לקבל את עדותו של הנתבע לפיה פרע את השיק אצל המלווה כהן.

12. מאחר ועל פי הקשר הדברים עולה כי התחייבויות הצדדים על פי ההסכם החדש הינן חיובים שלובים, זכותו של הנתבע לקזז את התשלום ששילם לירון כהן, סך של 7,000 ₪, כנגד התמורה המגיעה ממנו על פי ההסכם החדש.

התשלום למהנדס

13. הנתבע העיד כי שילם למהנדס סך של 4,800 ₪ עבור עריכת התוכנית ההנדסית ועבור פיקוח. עדותו נתמכה בעדות המהנדס, אשר הוזמן להעיד מטעם התובע. העדויות הללו לא נסתרו על ידי התובע. התובע לא העיד כי שילם בעצמו למהנדס.
בהסכם כתוב מפורשות, "המחיר כולל מהנדס". התובע לא נתן כל הסבר מדוע לא קיים התחייבות זו, ועל ידי כך אילץ את הנתבע לשלם למהנדס.

14. התובע מסתמך בסיכומיו על אימרתו של הנתבע בחקירתו הנגדית, לפיה התובע לא התחייב לשלם לנתבע עבור המהנדס, כהוכחה לכך שהיה על הנתבע לשאת בעלות המהנדס. אינני מקבל את הטענה. כפי שטען ב"כ הנתבע בסיכומיו, האימרה של הנתבע באה לאחר הטעייתו בחקירה נגדית. הנתבע העיד תחילה, מפורשות, כי המחיר החוזי כלל תשלום עבור המהנדס (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 14.1.02 ש' 1 וכן בש' 18-24). לאחר מכן, שאל התובע,
"ש. לגירסתך אני התחייבתי לשלם לך את המהנדס?" (עמ' 2 ש' 33)
הייתה בשאלה זו משום הטעייה, מאחר ולא היתה התחייבות מפורשת של התובע לשלם לנתבע את שכרו של המהנדס. ההתחייבות של התובע הייתה לשלם למהנדס ישירות. מכך נבעה אימרתו של הנתבע לפיה התובע לא התחייב לשלם לו עבור המהנדס.

15. לפיכך, על התובע להשיב לנתבע סך של 4,800 ₪ ששולמו על ידי הנתבע למהנדס.

עבודת הריתוכים

16. המהנדס העיד כי הריתוכים שבוצעו על ידי הרתכים מטעם התובע, לא היו בעובי הדרוש, ולכן פסל המהנדס את העבודה. עדותו לא נסתרה. התובע הסתפק בעדות כללית אודות "שיגעונות של המהנדס" בכך שפסל את עבודת הרתכים. לא זו בלבד שהמהנדס הוא המוסמך לקבוע אם העבודה בוצעה כשורה, אלא שמדובר במהנדס שהתובע בעצמו הפנה אל הנתבע על מנת לשמש מהנדס בפרוייקט.
טענת התובע בסיכומיו, לפיה המהנדס העיד כנגדו משום שכעס על כך שהתובע כינה את החלטותיו בתור "שיגעונות של המהנדס", היתה משוללת כל בסיס. המהנדס גם הכחיש זאת מפורשות בעדותו, ועדותו היתה מהימנה. יצוין כי הכינוי "שיגעונות של המהנדס" הושמע על ידי התובע לאחר שהמהנדס פסל את עבודות הרתכים, ולכן בוודאי שלא השפיע על החלטותיו של המהנדס.

17. לאור זאת, היה על התובע לשאת בהוצאות הנוספות שנגרמו עקב הזמנת הרתך איציק נחום כדי להשלים את עבודת הרתכים הקודמים. לא הייתה הצדקה לדרישת התובע מהנתבע לשאת בעלות עבודתם של נחום ושל הרתכים שקדמו לו.
אין לראות באימרת של הנתבע "גבי, תגמור איתו (עם הרתך נחום – הערה שלי - ש.פ.). יהיה בסדר" (עמ' 15 לפרוטוקול מיום 14.1.02 ש' 20-23) כויתור של הנתבע על זכויותיו החוזיות. ברור כי הדברים נאמרו על ידי הנתבע כדי לרצות את התובע ולהביא אותו לקיים את התחייבויותיו על פי ההסכם.

18. הנתבע, טען בכתב התביעה שכנגד כי נאלץ לשלם לאחד הרתכים מטעם התובע, סך של 2,300 ₪. בעדותו הפנה הנתבע לרישומים שנערכו על גבי ההסכם (אחרי חתימת הצדדים) על פיהם שילם לחוסני סך כולל של 1,950. הנתבע לא נתן הסבר בעדותו להפרש בין הסכומים. כמו כן, לא ידע הנתבע להסביר מדוע לא דאג להחתים את הרתך חוסני על כל הסכומים שלטענתו שילם לו, אלא רק על תשלום אחד בסך 800 ₪. הנתבע גם לא הזמין את חוסני לעדות. למרות כל האמור, נראה כי התובע לא הכחיש כי הנתבע שילם לאותו חוסני סך של 800 ₪: במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע, זיהה התובע את חתימתו של חוסני ליד הסכום של 800 ₪ (עמ' 10 לפרוטוקול מיום 14.1.02 ש' 17), והיה בכך כדי לתמוך בעדותו של הנתבע אודות אותו תשלום שבוצע לחוסני. לפיכך, אני מחייב את התובע להשיב לנתבע את הסכום של 800 ₪ ששולם לחוסני.

19. הנתבע העיד כי שילם לרתך אחר בשם מוחמד סך של 300 ₪. אולם עדות זו לא נתמכה לכל ראיה חיצונית אחרת, לרבות קבלה. הסכום לא נדרש מפורשות במסגרת התביעה שכנגד. לפיכך, הדרישה נדחית.

שווין של העבודות שבוצעו על ידי התובע

20. הצדדים לא הביאו עדויות מומחה על מנת להעריך את שווי העבודה שביצע התובע עד לשלב היציקה. ניתן ללמוד, בעקיפין, על שוויין של העבודות מעדותו של המהנדס, לפיה נותרו לביצוע, לאחר שלב היציקה, עבודות הרצוף, האיטום, המעקה והצבע.
לאור האמור, אני קובע בדרך של אומדן כי העבודות עד לשלב היציקה שוויון כשני שליש המחיר על פי ההסכם החדש, סך של כ- 14,700 ₪ + מע"מ.
התובע טען בעדותו כי השאיר באתר חומרים לאחר שהפסיק את העבודה, אולם הטענה היתה כללית מאד. לא ניתן להעריך על פי עדות זו את שווי חומרים שהשאיר באתר (אם בכלל). מכל מקום, שווים לא נתבע במסגרת כתב התביעה.

הטענה שההסכם הינו הסכם בלתי חוקי

21. לטענת הנתבע, מאחר והתובע לא היה קבלן רשום בעת שביצע את העבודה, ההסכם החדש הינו הסכם בלתי חוקי, ולכן הנתבע אינו רשאי לתבוע על פיו.

22. אני מקבל את הטענה באופן עקרוני, אולם אין בכך כדי לשנות את התוצאה.
הנתבע לא התעניין בעת כריתת הסכם אם התובע הינו קבלן רשום או לא. נראה כי הטענה מהווה פרי מחשבה מאוחרת. בנסיבות אלה, נראה לי מוצדק, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973, לחייב את הנתבע לקיים את חיובו כלפי התובע בכל הנוגע לעבודות שהתובע הספיק לבצע. בהתאם לקביעתי הנ"ל, קיבל הנתבע מהתובע עבודות בשווי 14,700 ₪ + מע"מ. לפיכך, אני קובע כי הסכום הזה מגיע לתובע מהנתבע.




עלויות עבודות השלמה של הנתבע

23. הנתבע העיד כי נאלץ לשלם לקבלן בשם נידל סך של 4,000 ש"ח להשלמת העבודה של התובע. כמו כן העיד הנתבע כי שילם 3,000 ₪ עבור דלת אלומיניום. בנוסף, העיד הנתבע כי קנה בעצמו חומרי בנין נוספים.
למרות שהוכח כי התובע נטש את אתר העבודה לאחר השלמת היציקה של המרפסת, ומן הסתם, השלים הנתבע את העבודות בכוחות עצמו, לא הוכיח הנתבע את סכומי העלויות להשלמת העבודה. הנתבע לא הזמין לעדות את הקבלן שלטענתו השלים עבורו את העבודה או את הגורמים שמכרו לו את חומרי הבניה. לא הוגשה כל קבלה ולא הוכחה כל הוצאה כספית עבור התשלום לקבלן או עבור רכישת החומרים. לא ניתן להסתמך על עדותו של הנתבע כעדות יחידה בשל המנעותו מלהביא אותן ראיות התומכות בגירסתו. כמו כן, לא ידע הנתבע להסביר מדוע במכתב התראה ששלח לתובע עובר להגשת התביעה טען כי עלות השלמת עבודה היתה 15,000 ₪, כאשר בתביעה שכנגד תבע סכומים פחותים בהרבה.

לפיכך, דרישתו של הנתבע לפיצוי בגין עלויות השלמת העבודה, נדחית.

עוגמת נפש

24. התובע הפר את ההסכם החדש עם הנתבע בכך שלא שילם את שכרם של המהנדס ושל הרתך הראשון שהביא התובע לאתר. כתוצאה מכך, נאלץ הנתבע לשלם את שכרם.
כמו כן, הפר התובע את ההסכם בכך שהרתך מטעמו לא ביצע את הריתוכים כנדרש, ובכך שהתובע נטש את אתר העבודה לאחר סיום שלב היציקה.

25. הנתבע העיד על העיכובים הרבים שנגרמו בהשלמת העבודה עקב התנהגותו של התובע ועל כך שנאלץ להשלים את העבודה לבדו. הוא גם העיד על מתחים שנוצרו עם שכניו עקב הימשכות העבודה.
עדותו בענינים אלה היתה מהימנה משום שעלתה בקנה אחד עם ההפרות ההסכם על ידי התובע שהוכחו.

26. לאור האמור, אני פוסק לנתבע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪.


שונות

27. לאור התוצאה שאליה הגעתי, שלפיה התביעה נדחית, אין צורך לדון בתביעה כנגד הנתבע מס. 2 בגין ערבותו, כביכול, להתחייבויות הנתבע כלפי התובע.

28. כמו-כן, מתייתר הדיון בטענת התובע כי מגיע לו התוספת המוסכמת בסך 2,000 ₪, שהיתה תלויה בשביעות רצונו של הנתבע. ברור כי התנאי לתשלום לא התקיים.



סיכום

29. במאזן שבין הצדדים, מגיע לתובע מהנתבע סך של 14,700 ₪ + מע"מ עבור העבודות שביצוע (שהם 17,199 ₪). מנגד, זכאי הנתבע לקזז סך של 14,000 ₪ (7,000 ₪ עבור השיק שנפרע על ידי שורתי ו- 7,000 ₪ עבור השיק שנפרע על ידי הנתבע אצל ירון כהן). כמו-כן, מגיע לנתבע מהתובע 'סך של 4,800 ₪ ששילם למהנדס, סך של 800 ₪ ששילם לרתך חוסני וסך של 5,000 ₪ עבור עוגמת נפש. ההפרש עומד על סך 7,401 ₪ לטובתו של הנתבע. מאחר ומרבית הסכום הינו פיצוי בגין עוגמת נפש, שנקבע לפי ערכו היום, לא ישא סכום ההפרש הפרשי הצמדה וריבית.

30. לסיכום, אני דוחה את התביעה ומקבל חלקית את התביעה שכנגד באופן שאני מחייב את התובע (הנתבע שכנגד) לשלם לנתבע (התובע שכנגד) סך של 7,401 ₪. כמו-כן, אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ + מע"מ.

ניתן היום כ' באדר, תשס"ב (4 במרץ 2002) בהעדר הצדדים.

שמעון פיינברג
, שופט










א בית משפט שלום 24362/99 גבי עזרא נ' איתן מזרחי (פורסם ב-ֽ 22/05/2003)