פסקי דין על franz lang | פסקי דין על franz felber ואח' | פסקי דין על ירון מרכס | פסקי דין על דינה מרכס | פסקי דין על מדינת ישראל ואח' |

9141/00 רעא     26/08/2001




רעא 9141/00 franz lang, franz felber ואח' נ' ירון מרכס, דינה מרכס, מדינת ישראל ואח'





בבית-המשפט העליון



רע"א 9141/00
רע"א 9211/00

בפני
: כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין


המבקשים ברע"א 9141/00: 1.

franz lang
2.
franz felber

המבקשים ברע"א 9211/00: 1.
forum bruno kriesky
2.
hannes gstir
3.
dr. diane theresa hendrick

נגד

המשיבים
: 1. ירון מרכס
2. דינה מרכס
3. מדינת ישראל
4. ענבל חברה לביטוח בע"מ
5. אורלי פרוכטר
6. שירה דנילוב
7. יעל בן עמי
8. סילבן ביגל אייזן
9.
karin zimmermann


בקשות רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.11.00 בבש"א 3216/00 (ת"א 1017/99) שניתנה על-ידי כבוד סגן-הנשיא ד"ר ד' ביין


תאריכי הישיבות: ה' בתמוז תשס"א (26.6.01); י"ט באב תשס"א (8.8.01)


בשם המבקשים ברע"א 9141/00: עו"ד מיכאל פפה

בשם המבקשים ברע"א 9211/00: עו"ד ישראלה גירון ועו"ד כרמית פלד

בשם המשיבים 2-1: עו"ד ליאורה קלטניק

בשם המשיבות 7-3: עו"ד עידית סלע-בורבין

בשם המשיב 8: עו"ד דפנה צדיקריו

בשם המשיבה 9: עו"ד אלינור חייט

החלטה

השופטת ד' דורנר

:

1. המבקשים ברע"א 9211/00 משתייכים לגוף הפועל באוסטריה ועוסק בקידום הבנה בין צדדים לסכסוכים בינלאומיים ברחבי תבל (להלן: הארגון). על-פי הנטען, בשנת 1997 יזם הארגון בעיירה זכאו שבאוסטריה סמינר בהשתתפות משלחות שונות מן העולם, וביניהן משלחת מישראל. לצורך סיוע בקביעת הרכב המשלחת הישראלית ובטיפול בהכנתה לנסיעה לסמינר, פנה הארגון לממשלת ישראל, ומשרד החינוך ונציגיו טיפלו בעניין. המשיב 1 (להלן: ירון), והוא אז קטין, נבחר על-ידי משרד החינוך, ביחד עם תלמידים מצטיינים אחרים מכל רחבי הארץ, להשתתף בסמינר. בעת שהותו באוסטריה, ובמסגרת סדנה שבה הודרכו המשתתפים לכסות את עיניהם, הונחה ירון לצעוד אל שדה תירס שהיה ממוקם בסמוך למלון שבו שהה. תוך כדי הליכה בשדה התירס, כשעיניו מכוסות, נפגע ירון מקומביין שעסק בקציר, ושתי רגליו נקטעו.

2. ירון ואמו, המשיבה 2 (להלן גם: התובעים) הגישו לבית-המשפט המחוזי בחיפה תביעה לפיצויים בגין נזקי-גוף. התביעה הוגשה כנגד המשיבה 3 - מדינת ישראל; כנגד המשיבה 4

- המבטחת של המדינה; כנגד המשיבות 7-5 - המלוות הישראליות של הנערים שהשתתפו במשלחת; וכנגד המשיב 8 - ישראלי, שעל-פי הנטען הועסק על-ידי הארגון. עוד נתבעו הארגון עצמו וכן המשיבה 9 - חברת המשלחת האוסטרית לסמינר, אשר ניהלה את הסדנה שבמהלכה אירעה התאונה (להלן: קארין). נתבעים נוספים היו המבקשים ברע"א 9141/00 - מפעיל הקומביין, ובעל הזכויות במקרקעין שבהם התרחשה התאונה (להלן: הנתבעים האוסטרים).

בצירוף לכתב-התביעה הגישו התובעים לבית-המשפט המחוזי בקשה למתן היתר להמצאת כתב-התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט לכל הנתבעים שאינם תושבי מדינת ישראל, כלומר, לארגון, לקארין, ולנתבעים האוסטרים, וזאת על-פי תקנה 500(10) לתקנות סדר-הדין האזרחי, תשמ"ד1984- (להלן: התקנות). רשם בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשה במעמד צד אחד.

3. קארין, הארגון, והנתבעים האוסטרים פנו בבקשה לרשם לבטל את החלטתו להתיר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. בבקשתם טענו, כי לא נתקיימו יסודות תקנה 500(10) לתקנות, וכי, על-כל-פנים, הפורום הישראלי איננו הפורום הנאות לבירור התביעה כנגדם. בקשתם נדחתה.

קארין השלימה עם ההחלטה, ואילו הארגון והנתבעים האוסטרים ערערו לבית-המשפט המחוזי בחיפה. בערעורם חזרו על טענותיהם בפני
הרשם, והוסיפו, כי הרשם התעלם בהחלטתו מאמנה בינלאומית רלוואנטית - האמנה בין מדינת ישראל ובין רפובליקת אוסטריה בדבר הכרתן ואכיפתן ההדדיות של החלטות משפטיות בעניינים אזרחיים ומסחריים (להלן: האמנה). באמנה זו נקבע בסעיף 9, כי רשות שיפוטית תהיה מוסמכת לעניין האמנה לדון בתובענות בענייני "פיצויים הנובעים מאחריות בלתי חוזית" אם בתחומה "נעשה מעשה הנזק". נטען, שמאמנה זו עולה, ראשית, כי אף המחוקק הישראלי סבר שהפורום הנאות לבירור התביעה כנגד הארגון והנתבעים האוסטרים הוא אוסטריה; ושנית, כי ממילא אכיפתו באוסטריה של פסק-דין שיינתן בישראל עשויה להיתקל בקשיים, ועל-כן אין תכלית לבירור התביעה בישראל. בנוסף נטען, כי גם על-פי מבחן מירב הזיקות, בית-המשפט בישראל אינו פורום נאות לבירור התביעה, וכי התובעים הגישו תביעה באוסטריה נגד הארגון והנתבעים האוסטרים, שעודנה תלויה ועומדת.

4. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור. נקבע, כי החלטת הרשם מגשימה את הטעם שביסוד תקנה 500(10), וכי העילות כנגד כל הנתבעים שלובות אלו באלו. בית-המשפט המחוזי הוסיף ודחה גם את הטענות בנוגע לאמנה. כן נקבע, כי אין זה ראוי שירון ייאלץ במצבו הגופני לשאת באי-הנוחות ובהוצאות הכרוכות בניהול תביעה נפרדת באוסטריה כנגד הארגון והנתבעים האוסטרים. בהקשר זה נקבע באשר לתביעה התלויה ועומדת באוסטריה, כי זו הוגשה רק מתוך חשש שמא תחלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בדין האוסטרי, וכי התובעים התחייבו לבטל את תביעתם באוסטריה אם ייקבע כי ניתן לברר בישראל את התביעה כנגד הארגון וכנגד הנתבעים האוסטרים.

5. מכאן בקשות רשות הערעור שבפני
נו, שבגדרן חזרו המבקשים על טענותיהם בפני
בית-המשפט המחוזי, ועתרו לביטול ההחלטה להתיר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. הנתבעים האוסטרים הוסיפו וטענו, כי יש להבחין בינם לבין הארגון. לדבריהם, שאלת אחריותו של הארגון לנזקי התובעים, כמו גם אחריותו של משרד החינוך, תתברר על יסוד דיני רשלנות שעניינם בחובות פיקוח והשגחה. זאת ואילו עיקר התביעה כנגדם נעוץ בבירור נסיבות התאונה, שמקומו הטבעי והמתבקש הוא בפני
פורום אוסטרי, באופן המפחית גם את מידת היותם בעלי-דין דרושים לצורך בירור התביעה בישראל. כן נטען, כי הנתבעים האוסטרים, בשונה מן הארגון, הם נעדרי זיקה בינלאומית וממילא לא ציפו להיות מעורבים בהתדיינות שכזו.

מנגד, התובעים והמשיבות 7-3 תמכו את יתדותיהם בנימוקי בית-המשפט המחוזי.

6. לאור המלצת בית-משפט זה, הודיעו התובעים כי הם מוכנים למחוק את הנתבעים האוסטרים מכתב-התביעה שהוגש בבית-המשפט המחוזי בחיפה. בכך יש כדי לייתר את הדיון ברע"א 9141/00, ואנו מוחקים אותה. נדון אם-כן בבקשת רשות הערעור ברע"א 9211/00, שהוגשה על-ידי הארגון.

7. כידוע, בית-משפט קונה סמכות שיפוט בינלאומית על נתבעים זרים בדרך של המצאת כתבי בי-דין אל הנתבעים הזרים אל מחוץ לתחום המדינה. ההמצאה טעונה היתר, שבית-משפט רשאי לתיתו בהתמלא תנאי אחת החלופות הקבועות בתקנה 500 לתקנות. ברם, גם בהתקיים עילה המאפשרת רכישת סמכות שיפוט בינלאומית, עדיין רשאי בית-המשפט להימנע מהפעלת סמכותו אם שוכנע על-ידי בעל-הדין הזר כי בית-משפט בישראל הינו "פורום לא נאות". שאלה זו, של היעדר נאותות הפורום, תוכרע על-יסוד מכלול הנסיבות, לרבות מירב הזיקות - שהן העובדות האובייקטיביות המעידות על קשריהם של אירועים ובעלי-הדין לכל אחד מן הפורומים המתחרים - ותוך התחשבות בציפיות הסבירות של הצדדים. ראו, למשל, ע"א 300/84 אבו-עטיה נ' ערבטיסי, פ"ד לט(1) 365, בע' 386-384.

בהפעלת מבחן זה, על בית-המשפט לתת את דעתו לפיחות שחל במשקלה של הטענה בדבר פורום לא נאות - שמקורה בקשיים הכרוכים בבירור תביעה נגד נתבע זר - על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת, המאפשרות לקיים קשר בין מדינות בלא צורך לטלטל עדים ממדינה למדינה. אכן, כדברי המשנה-לנשיא שלמה לוין ברע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס, פ"ד נב(1) 817, בע' 821, "המציאות המודרנית מחייבת אותנו שלא לייחס למבחן של מרב הזיקות, כמו לסוגיה של הפורום הבלתי נאות כולה, אותו משקל שייחסנו לו בעבר". ראו גם רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ'
the lockformer
, פ"ד נב(1) 109, בע' 114.

8. בענייננו, מתצהירם של התובעים ומכתבי-הטענות שהגישו הצדדים עולה כי משרד החינוך ונציגיו - הנתבעים הישראלים, והארגון - הנתבע הזר, היו שותפים בהכנת משלחת הנוער הישראלית ובפיקוח על משתתפיה; כי הארגון חולק על אחריותו לנזקי התובעים ומטיל את האחריות, בין השאר, על משרד החינוך ונציגיו; וכי הנתבעים הישראלים, מצידם, מטילים את האחריות, בין היתר, על הארגון. בירור יעיל והוגן של מחלוקת זו מחייב את צירוף התביעות נגד הנתבעים הישראליים ונגד הנתבע הזר, אשר, כאמור, מטילים זה על זה את האחריות לנזקי התובעים. ראו והשוו ע"א 98/67 ליבהר נ' "גזית ושחם" חברה לבנין בע"מ, פ"ד כא(2) 243 (להלן: ע"א ליבהר), בע' 250; ע"א 481/84 אטלנטיק, חברה לדיג וספנות בע"מ נ'
astilleros y. talleres del noroeste s.a.
, פ"ד מב(3) 102, בע' 109 ואילך.

נמצא, כי מסקנתו של הרשם שאושרה על-ידי בית-המשפט המחוזי, שלפיה הארגון הוא בעל דין "דרוש" או "נכון" באופן המקים עילה לרכישת סמכות שיפוט בינלאומית לפי תקנה 500(10), היא מבוססת.

9. לבית-המשפט בישראל מוקנית איפוא סמכות שיפוט בינלאומית על הארגון, והשאלה היא אם התרחשות הנזק באוסטריה, כשלעצמה, מספיקה לקביעה כי הפורום הישראלי איננו פורום נאות לבירור התביעה נגד הארגון.

כאמור, בעניין זה יש להתחשב במכלול הנסיבות ובציפיות הסבירות של הצדדים.

בתביעה שהוגשה כנגד הארגון וכנגד משרד החינוך, השיקול של מקום התרחשות התאונה הוא משני. שכן, בעקבות מחיקת הנתבעים האוסטרים מכתב-התביעה, עיקר ההתדיינות יסוב על חלוקת האחריות בין הגופים המפקחים, ולא על נסיבות התאונה. מנגד, ההתקשרות בין ירון לבין משרד החינוך והארגון נעשתה בישראל. העדים להתקשרות וכן לשיקום ולטיפול הרפואי והפסיכולוגי נמצאים בישראל. וחלקם הארי של הנתבעים, ואף התובעים - ירון, על מצבו הגופני, ואמו - הם ישראלים.

זאת ועוד: הארגון - שהתקשר עם משרדים ממשלתיים של מדינות זרות, הזמין משלחות מן העולם למפגש בינלאומי, ונציגיו נסעו למדינות שונות לצורכי עבודתם - חשף את עצמו בפעילותו זו לתביעות שיוגשו נגדו גם מחוץ לאוסטריה. ראו והשוו ע"א ליבהר, בע' 251. ומנגד, אך מובן הוא, כי ציפיית התובעים הייתה, שאם הפיקוח על ירון לא יהיה סביר, יוכלו הם להתדיין בישראל עם מי שנטלו את ירון, שהיה אז קטין, לארץ זרה תחת חסותם.

מכל אלה עולה, כי מכלול הנסיבות והציפיות הסבירות של הצדדים אינם מצביעים על כך שהפורום הישראלי הוא פורום לא נאות.

10. אכן, הארגון טען בפני
נו, כי נוכח הוראות האמנה פסק-הדין שיינתן בישראל לא יהיה אפקטיבי והתובעים עשויים להתקשות לאוכפו. ברם, הדעת נותנת, כי הארגון, המבקש לעסוק בפעילות בינלאומית, יכבד את פסק-דינו של בית-המשפט בישראל. ועל-כל-פנים, אין די בחשש לפגיעה באפקטיביות כשלעצמו כדי לבסס טענה של פורום לא נאות. זו הייתה גם מסקנתן של שתי הערכאות שדנו בעניין שלפנינו ואין אנו רואים הצדקה להתערב בה.

אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

הארגון ישא בהוצאות התובעים בסך 25,000 ש"ח ובהוצאות המשיבות 7-3 בסך 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, ז' באלול תשס"א (26.8.01).


ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט








רעא בית המשפט העליון 9141/00 franz lang, franz felber ואח' נ' ירון מרכס, דינה מרכס, מדינת ישראל ואח' (פורסם ב-ֽ 26/08/2001)