Google

יהודה רוטלוי - ש.א.מ שיווק מוצרי אינסטלציה בע"מ ואח'

פסקי דין על יהודה רוטלוי | פסקי דין על ש.א.מ שיווק מוצרי אינסטלציה בע"מ ואח'

1570/04 ברע     06/04/2005




ברע 1570/04 יהודה רוטלוי נ' ש.א.מ שיווק מוצרי אינסטלציה בע"מ ואח'




בעניין:


1
בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בר"ע 001570/04

בר"ע 1571/04

לפני:
כב' השופטת הילה גרסטל








יהודה רוטלוי
המבקש
:









נ
ג
ד






ש.א.מ שיווק מוצרי אינסטלציה בע"מ

המשיבה
:








1. י.ג.מ מלג אינסטלציה בע"מ
משיבים פורמאליים
:




2. י.ג.מ מלג אינסטלציה וצנרת בע"מ





3. יעקב מזון


החלטה

לפני שתי בקשות רשות לערער על החלטות בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת גרוסמן) בת.א. 77711/97, כדלקמן:

האחת

(בר"ע 1570/04) – על החלטה מיום 8.2.04 שלפיה התקבלה בקשת המשיבה לגילוי מסמכים.

השניה

(בר"ע 1571/04) – על החלטה מיום 8.12.03 (בש"א 178008/03) שלפיה נדחתה בקשת המבקש לדחיית התובענה על הסף, וכן על החלטה מיום 8.2.04 (בש"א 177834/03) שלפיה נדחתה בקשת המבקש למחיקת כתב תשובה שהגישה המשיבה.

1.
הרקע:

(א)
המשיבה הגישה נגד המבקש ונגד המשיבים הפורמאליים תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך 125,675 ₪, נכון למועד הגשתה (להלן: - "התביעה")
עבור מוצרי אינסטלציה שרכשה ממנה המשיבה הפורמאלית 1 (להלן: - "החברה"). המבקש היה בעל מניות ומנהל במשיבה הפורמאלית 2 (להלן: - "החברה השניה").

(ב)
ביום 19.5.02 הגיש המבקש בקשה למחיקת כותרת, ובקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן (בש"א 116873/02, נספח "ב" לבר"ע 1571/04).

(ג)
בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 16.2.03 הסכים ב"כ המשיבה למחיקת כותרת. בית משפט קמא (כב' השופטת אבניאלי) קבע שהמבקש רשאי להגיש כתב הגנה תוך 30 יום, והורה על גילוי ועיון הדדי במסמכים תוך 60 יום (נספח "ג" לבר"ע 1571/04).


(ד)
ביום 18.3.03 הגיש המבקש כתב הגנה מטעמו (נספח "ד" לבר"ע 1571/04), ובו טען טענות מקדמיות לדחית התביעה על הסף.

(ה)
ביום 28.4.03 הגישה המשיבה כתב תשובה מטעמה
(נספח "ה" לבר"ע 1571/01).

(ו)
ביום 20.5.03 הגיש המבקש תצהיר גילוי מסמכים מטעמו (נספח "ג" לבר"ע 1570/04).

(ז)
ביום 8.6.03 הגישה המשיבה בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים (בש"א 167276/03, נספח "ד" לבר"ע 1570/04).

(ח)
ביום 29.6.03 קיבל בית משפט קמא (כב' השופטת אבניאלי) את הבקשה באופן חלקי, והעניק למשיבה זכות עיון בחלק מהמסמכים
(נספח "ו" לבר"ע 1570/04).
(ט)
ביום 6.7.03 התקיים דיון לפני כב' השופטת אבניאלי בו טען ב"כ המבקש, כי הוא מבקש להכריע בטענותיו המקדמיות לסילוק על הסף על בסיס הנטען בכתב ההגנה. בית המשפט דחה את בקשתו, בקובעו שלא ניתן לדון בבקשה, הן כיוון שהטענות העובדתיות שהועלו בה לא נתמכו בתצהיר, והן כיוון שלא ניתנה לצד שכנגד אפשרות להגיב להן. עוד קבע בית משפט קמא שחרף החלטתו מיום 29.6.03 באשר לגילוי המסמכים – טרם בוצע העיון מסיבות הקשורות בב"כ המבקש, ולפיכך איפשר לב"כ הצדדים להשלים את העיון במועד שיתואם ביניהם (נספח "ו" לבר"ע 1571/04).

(י)
ביום 9.9.03 הגיש המבקש בקשה למחיקת כתב התשובה שהוגש מטעם המשיבה (בש"א 177834/03, נספח "ז1" לבר"ע 1571/04), וביום 10.9.03 הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף (בש"א 178008/03, נספח "ז" לבר"ע 1571/04) (להלן: - "הבקשה לסילוק על הסף").

(יא)
ביום 10.11.03 הגיש ב"כ המשיבה בקשה נוספת לגילוי מסמכים (נספח "י" לבר"ע 1570/04).

(יב)
ביום 8.12.03 דחתה השופטת הנכבדה את הבקשה לסילוק על הסף, בקובעה, בין היתר:

"בית המשפט יורה על מחיקת התביעה בשלב מקדמי רק אם יתברר לו כי גם אם תוכחנה כל הטענות העובדתיות בכתב התביעה, עדיין לא תוכל התובעת לזכות בסעד המבוקש. מעיון בכתב התביעה עולה, כי זה מגלה עילה לכאורה כנגד המבקש, וזאת למרות אישיותה המשפטית הנפרדת של התובעת."
(עמ' 3 שורות 14-17 להחלטה, נספח "א" לבר"ע 1571/04).


על החלטה זו הוגשה בר"ע 1571/04.
(יג)
בישיבת קדם משפט שנערכה ביום 8.2.04 נדחתה בקשת המבקש למחיקת כתב התשובה.
השופטת הנכבדה קבעה כי:

"גם אם הוגש כתב התשובה באיחור, יש להתחשב בימי העיצומים שהיו באותו מועד, ובחופשת חג הפסח. מבחינה פרוצדוראלית, עסקינן במועד הקבוע בחיקוק אולם, שילוב של אלמנטים עשוי להגיע לכלל טעם מיוחד." (עמ' 3 שורות 1-4 להחלטה, נספח "א1" לבר"ע 1571/04).


בר"ע 1571/04 הוגשה גם נגד החלטה זו.

(יד)
ביום 8.2.04 נתן בית משפט קמא החלטה בבקשה לגילוי מסמכים (שהוגשה ביום 10.11.03), בקובעו שהמסמכים שגילויים נתבקש רלוונטים לתובענה. בית המשפט הורה על גילוי המסמכים שמצויים ברשות המבקש, או לחילופין, הורה לו להגיש תצהיר כי הם אינם ברשותו ואין באפשרותו להגיע אליהם גם לאחר חקירה ודרישה סבירים (נספח "א" לבר"ע 1570/04).

על החלטה זו הוגשה בר"ע 1570/04.

2.
טענות המבקש


(א)
המבקש טוען שאין לו כל יריבות עם המשיבה - אין קשר בין כתב התביעה למבקש ולא ניתן לחייבו באופן אישי.

(ב)
באשר להחלטה בבקשה לגילוי המסמכים, טוען המבקש כי בית המשפט שגה, כמפורט להלן:


(אא)
בהתעלמותו מהסבריו של המבקש באשר לשביתה של עובדי בתי המשפט שבעטיה התקבלה באיחור תגובתו של המבקש לבקשת המשיבה לקבלת מסמכים.


(בב)
בקבלתו את הבקשה לאחר שזו כבר נדונה והוכרעה על-ידי כב' השופטת אבניאלי וכן בפירושו החלטתה זו, כך שכביכול על המבקש לאתר את המסמכים.


(גג)
בהסתמכו על תצהיר מנהל המשיבה שהוגש כ - 4 שנים לאחר הגשת התביעה ומבלי שניתנה למבקש זכות לחקרו.


(דד)
בהחלטתו באשר לצורך בהצגת המסמכים המבוקשים שטרם הוצגו ובקביעתו באשר לגילוי המסמכים.

(ג)
באשר להחלטה בבקשה לסילוק על הסף, טוען המבקש כי בית המשפט שגה, כמפורט להלן:


(אא)
בהחלטתו כי המשיבה היא בעלת חוב של החברה השניה, בניגוד לנטען בכתב התביעה.


(בב)
בקבלתו את תגובת המשיבה לבקשה לסילוק על הסף ללא תצהיר.


(גג)
בקובעו כי המבקש השתהה להעלות את טענת העדר היריבות, שכן זו נטענה החל מהבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה ביום 7.12.99 ובכל ההליכים בהמשך.



(דד)
בקובעו שבפני
המשיבה עומדת המשימה של הרמת המסך בין המבקש לחברה השניה,
הן משום שטענה זו לא נטענה בכתב התביעה והן משום שכל כתב התביעה אינו מופנה כלפי החברה השניה בה יש למבקש מניות, אלא כלפי החברה. לכן, אף הרמת מסך בין המבקש לחברה השניה לא תחייב את המבקש באחריות כלשהי כלפי חובותיה.


(ד)
באשר לטענת המשיבה שהבר"ע הוגשה באיחור, טוען המבקש שרק ביום 4.2.04נודע לו באמצעות אתר האינטרנט על קיום ההחלטה והפעם הראשונה שניתן היה לצלמה היתה אך ביום 9.2.04, לאחר הדיון שהתקיים בפני
כב' השופטת גרוסמן ב – 8.2.04 ולכן הבקשה הוגשה יום טרם חלוף המועד להגשתה, על-פי התקנות.

(ה)

באשר להחלטה בבקשה למחיקת כתב תשובה:

(אא)
טוען המבקש, כי רק ביום 6.7.03, במהלך הדיון, נודע לו כי הוגשה תשובה של המשיבה לכתב ההגנה, שכן זו לא הועברה אליו עד ליום האמור. בהקשר זה ובתשובה לתגובת המשיבה טוען המבקש, שהודיע על שינוי כתובתו ביום 22.1.03 ושהמשיבה בכוונה תחילה מציינת כתובת אחרת.


(בב)
המבקש טוען עוד כי כתב התשובה הוגש באיחור וכי בית משפט קמא שגה בהתחשבותו בעיצומים ובחופשת חג הפסח לעניין זה, שכן אין מדובר בטעם מיוחד וכן שהמועד להגשת כתב התשובה לאחר העיצומים היה ביום 3.4.03, יומיים לפני חג הפסח.


(גג)
עוד טוען המבקש כי בית המשפט שגה בהעדר התייחסותו לטענת המבקש שבכתב התשובה הועלו טענות מהותיות חדשות אשר לא הועלו בכתב התביעה שמהוות הרחבת חזית.
3.
טענות המשיבה


(א)
המשיבה טוענת שלפי דו"ח רשם החברות, המבקש הוא בעל מניות ומנהל בחברה השניה, ועל כן אין בסיס לטענתו שאין לו כל אחריות אישית לחובותיה. כמו כן, טוען המבקש שהיה "פועל משקיע" או "בעל מניות זוטר" בחברה השניה, אך לא טרח להסביר מושגים אלה וטענתו זו אף מנוגדת למצג שהציג המבקש בעת קיום יחסי המסחר בין הצדדים.

(ב)
המשיבה מוסיפה וטוענת שהמבקש מנסה למנוע מבית המשפט לגלות את האמת בדבר אחריותו לחובות החברה השניה בתביעה, זאת נוכח העובדה שבהסכם המייסדים, שנחתם אחרי שהחברה השניה כבר הוקמה ופעלה כ – 4 חודשים, נכתב במפורש שהחברה תוקם בעתיד לבוא.

(ג)
עוד טוענת המשיבה שהמבקש עושה כל שביכולתו כדי לעכב את הדיון לגופו של עניין וכדי לא לגלות את המסמכים המצויים בידו, שהוא מפרש החלטות של בית משפט קמא כפי שנוח לו, שבהתנהגותו יש זלזול בבית המשפט וכן שמנסה להיתלות בטענות פרוצדורליות בלבד.

(ד)
המשיבה טוענת שיש לדחות את הבר"ע גם על ההחלטה בענין הבקשה לסילוק על הסף, מהטעמים הבאים:


(אא)
הבר"ע
הוגשה באיחור של כ-3 חודשים.

(בב)
המבקש לא הודיע על שינוי במענו של ב"כ מטעמו ולכן יש לראות את ההחלטה בעניין זה, כאילו הומצאה לו כראוי ביום 8.12.03.

(גג)
התביעה מתבססת על חובתו של המבקש כבעל מניות ומנהל בחברה השניה שחייבת למשיבה מכוח

פסק דין
.

(דד)
המבקש מנסה להתחמק מתשלום חובות שיצר בעת שרכש באופן אישי בעבור החברה השניה סחורה מאת המשיבה.

(ה)
המשיבה טוענת שיש לדחות את הבר"ע על ההחלטה בענין הבקשה למחיקת כתב התשובה, מהטעמים הבאים:

(אא)
בית משפט קמא החליט שלאיחור בהגשת כתב התשובה יש טעם מיוחד ולכן יש לדחות את טענת האיחור של המבקש. בנוסף, האיחור נבע מטעות אנוש שאירעה במשרדי ב"כ המשיבה עקב העברת משרד ב"כ המשיבה למקום אחר.

(בב)
אין לקבל טענת המבקש לפיה בכתב התשובה הועלו טענות חדשות – המבקש לא פירט את בקשתו, ולא בכדי, שכן כתב התשובה אך עונה לאמור בכתב ההגנה, ועולה בקנה אחד עם הטענות הנטענות בכתב התביעה.

4.
דיון והכרעה



(א)
לאחר עיון בבר"ע 1570/04 ובבר"ע 1571/04, בתגובות המשיבה ובתשובות המבקש לתגובות המשיבה מצאתי כי הן בר"ע 1570/04 והן בר"ע 1571/04 – דינן
דחייה.

(ב)
בפתח הדיון ראוי לציין כי המבקש כלל לא כלל את המשיבים הפורמאליים בבקשות שהגיש.




בעניין זה קובעת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:- "התקנות"), כדלקמן:-

"כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור".


באשר לתקנה זו, נקבע:-

"אין מדובר בתקנה טכנית, הואיל ואם בעל-דין העשוי להיפגע מתוצאות הערעור לא יצורף, יכול שתיגרמנה תקלות חמורות בהליך, כגון שתוצאת פסק-הדין לא תחייב אותו... מטרת התקנה האמורה היא ליידע את בית-המשפט שלערעור לגבי זהות בעלי-הדין העלולים להיפגע על-ידי הערעור. אכן צירופם של המשיבים שהיו בעלי-דין בערכאה הקודמת מקנה להם זכות טיעון...".


(בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי, נה(5) 357 ,359).

לנוכח תקנה 410 לתקנות, שמאפשרת לבית משפט שלערעור לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, היה על המבקש לצרף את הנתבעים 1-3 לתביעה, כמשיבים פורמאליים בבר"עות שהגיש.

הבקשה לסילוק על הסף

:

(ג)
ההחלטה בדבר הבקשה לסילוק על הסף ניתנה ביום 8.12.03. אין מחלוקת שההחלטה נודעה לב"כ המבקש ביום 4.2.04 ולכן אין זה רלוונטי מתי ניתן היה לצלם את ההחלטה. הבר"ע הוגשה אך ביום 9.3.04 ומכאן המסקנה שהוגשה באיחור.

(ד)
כלל ידוע הוא, כי:

"מחיקת
תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים
הננקטים בלית ברירה ופתרון עניני של כל מחלוקת,
לגופה, הוא לעולם עדיף."
(ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פד"י מ(2) 668, 671).

"אם תיקון כתב התביעה עשוי למנוע את הצורך למחוק תביעה על הסף, תינתן לתובע אפשרות לתקן את תביעתו, והתביעה לא תימחק...די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה."

(ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פד"י לז(4) 721, 724).

המבקש מזכיר בטענותיו את כתב התביעה, אך כלל לא טרח לצרפו לבר"ע. מעיון בכתב התביעה שצורף דווקא על-ידי המשיבה (נספח "ב" לתגובת המשיבה בבר"ע 1571/04) מצאתי כי צדקה השופטת הנכבדה בקביעתה כי יש עילה לכאורה נגד המבקש, ולכן יש לברר את אחריותו לתשלום החוב, ואפרט.
בסעיף 15 לכתב התביעה ציינה המשיבה כי:

"הנתבע מס' 4 גרם באופן מכוון לאי כיבוד השיק בכך שהטיל עיקולים על כספים המגיעים לנתבעת מס' 2 וגרם לעיכוב בקבלתם."

דהיינו, למבקש מיוחסות פעולות שמנעו שלא כדין פרעון החוב למשיבה, ואם תוכחנה פעולות אלו, ויוכח שהן נעשו שלא כדין, לא מן הנמנע שהמבקש יחוייב בסכום התביעה. בנסיבות אלו, אין כל רלבנטיות לטענות המבקש בעניין מסך ההתאגדות – ולכן – בדין ניתנה ההחלטה, כפי שניתנה.



הבקשה למחיקת כתב התשובה:

(ה)
באשר לכתב הגנה שהוגש באיחור, נקבע:-

"על-אף הלשון החד-משמעית של תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי שלפיה 'נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם

פסק דין
שלא בפני
ו על יסוד כתב התביעה בלבד...', אין להתעלם מכתב-הגנה שהוגש באיחור כל עוד לא ניתן פסק-דין בהיעדר הגנה...מידת הזמן שחלף מתום המועד הקבוע להגשת כתב-ההגנה הוא שיקול המובא במסגרת השיקולים ששוקל בית-המשפט, אך אין בו כדי להכריע; יש לבחון את מכלול נסיבות המקרה...".


(רע"א 01 / 8743 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, נו(4)
61, 65).

מהאמור לעיל ניתן להקיש גם לעניין כתב תשובה שהוגש באיחור.
השופטת הנכבדה שקלה את מכלול הנסיבות והגיעה למסקנה שיש להתחשב בימי
העיצומים שהיו באותו מועד ובחופשת חג הפסח.
איני מוצאת טעם להתערב בהחלטה זו.


בקשת המשיבה לגילוי מסמכים:

(ו)
אין בטענות ב"כ המבקש כל טענות לגופו של עניין מדוע אין צורך בגילוי המסמכים.
די בכך כדי לדחות את הבר"ע.

יתרה מזו. באשר לטענת המבקש כי לא היה מקום לדון בבקשת גילוי המסמכים לאחר שזו כבר הוכרעה על-ידי כבוד השופטת אבניאלי, נקבע כי:

"כלל ידוע הוא, כי החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה, רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה… פשיטא, שנסיבות חדשות, אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחות פתח לשינויה על ידי הערכאה שנתנה אותה"…

(ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פד"י נו(4) 505, 508).

אכן עסקינן בנסיבות חדשות. מהסכם המייסדים עולה כי הצדדים הצהירו על הקמת החברה השניה בעתיד, בעוד שלמעשה זו כבר היתה קיימת כ-4
חודשים.
מכאן, שהמצג העובדתי שניתן על-ידי המבקש לפני כב' השופטת אבניאלי היה מצג מטעה ועובדה זו, היא כשלעצמה, מצדיקה עיון במסמכים המבוקשים.

5.
סוף דבר


מכל האמור לעיל, דין בר"ע 1570/04 ובר"ע 1571/04 להידחות.
המבקש ישא בהוצאות המשיבה בשתי הבר"עות בסך כולל של 10,000 ₪.

הפקדון שהופקד בבר"ע 1571/04 יועבר למשיבה לכיסוי ההוצאות.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים בדואר רשום, וכן תודיעם טלפונית על קיומה.

ניתנה היום, כ"ו ב אדר ב, תשס"ה (6 באפריל 2005), בהעדר הצדדים.


גרסטל הילה, שופטת





















ברע בית משפט מחוזי 1570/04 יהודה רוטלוי נ' ש.א.מ שיווק מוצרי אינסטלציה בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 06/04/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים