פסקי דין על ועד הנאמנים (לנכסי הווקף המוסלמי) | פסקי דין על יוסי חסון חברה להשקעת בע"מ

793/01 בשא     15/08/2001




בשא 793/01 ועד הנאמנים (לנכסי הווקף המוסלמי) נ' יוסי חסון חברה להשקעת בע"מ






בבית המשפט העליון
בש"א ‎793/01
בפני
: כבוד הנשיא א' ברק
המערער: ועד הנאמנים (לנכסי הווקף המוסלמי)

בתל-אביב-יפו
נגד
המשיבים: ‎1. יוסי חסון חברה להשקעת בע"מ

‎2. עזרא חממי
‎3. דן אבס ‎4. נחמן גולדברג, עו"ד - כונס כסים
‎5. יששכר פישר, עו"ד - כונס נכסים
משיב פורמלי
‎6. אורי מאירוביץ, עו"ד - כונס נכסים
משיב פורמלי
‎7. ישראל פרי, עו"ד - כונס נכסים
‎8. אלכסנדר טל, עו"ד
‎9. הכונס הרשמי ‎10. מפרק חיים שכטר חברה לבנין והשקעות בע"מ
ערעור על החלטת הרשם, כב' השופט בעז אוקון,
מיום ‎7.1.2001 (שתוקנה ביום ‎16.1.2001)
בע"א ‎7400/00
בשם המערער: עו"ד ניר בראונשטיין; עו"ד אילן שרקון


בשם המשיבה מס' ‎1: עו"ד דנה בן-דב
בשם המשיבים מס' ‎2 ו‎3-: עו"ד אייל כהן

בשם המשיבים מס' ‎5-7: עו"ד ראובן בכר
החלטה
‎1. ערעור על החלטת הרשם, השופט ב' אוקון, בה נדחתה בקשת המערערים למחיקת חלקים מהודעות הערעור שהגישו המשיב מס' ‎1, והמשיבים מס' ‎2-3.

‎2. עניינם של ההליכים בהסכם מכר מקרקעין שנחתם בין המערער למשיב מס' ‎1 עוד בשנת ‎1973. כנגד הסכם זה הוגשה תביעה למתן

פסק דין
שיצהיר על בטלותו. תביעה זו הסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
ביום ‎4.12.77. במשך השנים שלאחר מתן

פסק דין
זה הגישו הצדדים וכונסי הנכסים שמונו לביצוע הסכם הפשרה בקשות שונות. ביום ‎8.11.98, בטרם ניתנה החלטה בבקשות השונות שהוגשו, הגיש המערער המרצת פתיחה בה עתר למתן צו אשר יצהיר על בטלותם של פסק הדין ו/או ההחלטות שניתנו בעניין הסכם המכר הנ"ל. בית המשפט החליט על איחוד הדיון בהמרצת הפתיחה עם הבקשות השונות שהיו תלויות ועומדות בפני
ו. כן קבע, כי מאחר שההכרעה בהמרצת הפתיחה עשויה ליתר את הדיון בבקשות השונות, ידון בה תחילה.

‎3. ביום ‎16.8.2000 נתן בית משפט קמא את הכרעתו בהמרצת הפתיחה ובבקשות השונות. על החלטה זו הגישו המשיבה מס' ‎1, המשיבים מס' ‎2-3 והמשיבים ‎4-7 ערעורים (ע"א ‎7400/00, ע"א ‎8123/00 וע"א ‎7398/00 בהתאמה). בעקבות הגשתם, הגיש המערער בקשה למחיקת חלקים מהערעורים שהגישו המשיבה מס' ‎1 והמשיבים מס' ‎2-3, מהטעם שהערעור בעניינים אלה הנו ברשות בלבד, בעוד רשות כזו לא נתבקשה ולא ניתנה. הבקשה נדחתה על ידי הרשם.

‎4. מכאן הערעור בפני
, בו שב המערער וטוען, כי יש להורות על מחיקת החלקים מהודעות הערעור משום שנדרשת רשות ערעור לצורך תקיפתן. טוען המערער, כטענה מקדמית, כי הרשם כלל לא היה מוסמך ליתן החלטה בבקשה שהגיש למחיקת חלקים מהודעות הערעור. ואילו לגופו של עניין, טענותיו העיקריות הן, ראשית, כי כל עניינן של הבקשות השונות היה במתן הוראות לביצוע פסק הדין הראשון. משכך, ההחלטות שניתנו בהן הנן החלטות הטפלות לפסק הדין, והערעור עליהן הוא ברשות בלבד. ושנית, כי אין בכריכתן יחד של החלטות, בהליכים שונים, כדי להביא להקניית זכות ערעור לגבי החלטה בבקשה שהערעור עליה היה ברשות בלבד.

‎5. בתגובות המשיבים מס' ‎1, ומס' ‎2-3 נטען כי יש לדחות את הערעור. אם ניתן לסכם את טענותיהם, הרי שבעיקרן הן אלה: סמכות הרשם לדון בבקשה למחיקת חלקים מערעור נובעת מסמכותה המנהלית של מזכירות בית המשפט שלא לקבל ערעור לרישום אם אין הוא עומד בדרישות תקנות סדר הדין. כן נטען, כי המערער מושתק מלהעלות טענתו זו בשלב זה ולאחר שבטיעוניו בבקשה בחר להסתמך על החלטות רשמים שניתנו בבקשות מסוג זה. לגוף העניין טוענים המשיבים, כי קיימת בידם הזכות להגשת ערעור על כל העניינים שהוכרעו בהחלטתו של בית משפט קמא, הן נוכח מהותם של העניינים שנידונו על ידו, והן משום שכריכתם יחד של כל העניינים, כשלגבי חלקם אין מחלוקת שקיימת זכות ערעור, מקנה זכות ערעור על כולם. המשיבים מס' ‎5-7 בקשו להצטרף לתגובתה של המשיבה מס' ‎1.

‎6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבפני
נחה דעתי כי אין הצדקה להתערב בהחלטתו של הרשם, וכי דין הערעור להידחות. באשר לטענה הנוגעת לסמכות הרשם, הרי שכבר נפסק, לא פעם, כי בידי הרשם סמכות לדון ולהורות על מחיקתם של ערעורים או על מחיקתם של חלקים מערעורים כפועל יוצא מסמכותה של מזכירות בית המשפט שלא לקבל לרישום ערעור שהוגש שלא על פי הוראות התקנות הרלבנטיות (ראו: ב"ש ‎130/87 עזיז שנסי ואח' נ' יהודית גלעדי ואח', פ"ד מא(‎4) 707; בש"א ‎3868/90 יעד אלקטריק נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א., פ"ד מה(‎1) 256). מדובר בסמכות שהנה מנהלית בעיקרה, הגם שהיא עשויה לערב הכרעה בשאלות משפטיות שונות. על החלטות בדבר אי קבלה לרישום, פתוחה לבעל הדין האפשרות להגיש השגה על החלטת מזכירות (תקנה ‎421 לתקנות) או ערעור על החלטת רשם. זאת ועוד, מקום בו לא נמצא כי יש להורות על מחיקה, הרי שאין בהחלטה בשאלת הקיבול לרישום כדי לחסום את דרכו של בעל הדין לעלות את טענתו בפני
ההרכב שידון בערעור (ב"ש ‎1096/83 יצחק גמזו נ' גולוב דוד, פ"ד לח(‎1) 29; בש"א ‎8644/96 שמעון סגל נ' מנכ"ל משרד הפנים ואח' (לא פורסם)).

‎7. אף לגופו של עניין אין הצדקה להתערב בהחלטת הרשם שלא להורות על מחיקת חלקים מכתבי הערעור. הן משום שכריכתם של כל העניינים יחד בהחלטה אחת, מאפשרת השגה על פסק הדין כולו במסגרת ערעור בזכות ((י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ‎1995), 760). והן משום, שלכאורה, אף מבחינת מהותם, מדובר בעניינים שההכרעה בהם היא בגדר

פסק דין
. כך, שכן בקשת המחיקה מופנה בעיקרה כנגד הטענות התוקפות את קביעותיו של בית משפט קמא בדבר התקיימותו של התנאי המפסיק אשר הביא לבטלותו של הסכם הפשרה שעוגן בפסק הדין הראשון. לא ניתן לומר כי הכרעתו של בית המשפט בעניין זה הנה 'טפלה' לפסק הדין הראשון, כשם שאין מקום לומר שמתן הצהרה על בטלותו של

פסק דין
קודם הנה החלטה שניתנה אך לשם "ביצועו" גרידא. לעובדה שמחלוקת זו הובאה ונדונה במסגרתן של בקשות "לביצועו" של פסק הדין אין כל נפקות (זוסמן, עמ' ‎764).

אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה מס' ‎1, וכן למשיבים מס' ‎2-3, כל אחד, שכר טרחת עו"ד בסכום של ‎10,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ו באב התשס"א (‎15.8.2001).
ה נ ש י א
_________________
העתק מתאים למקור ‎01007930.a03 /דז/
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' ‎02-6750444








בשא בית המשפט העליון 793/01 ועד הנאמנים (לנכסי הווקף המוסלמי) נ' יוסי חסון חברה להשקעת בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/08/2001)