פסקי דין על דוד אריה |

5259/08 עפ     08/09/2008




עפ 5259/08 דוד אריה נ' מדינת ישראל




בעניין:

4



בתי המשפט


בית משפט מחוזי באר שבע
עפ 005259/08


בפני
:
כב' השופטת מיכל ברנט
תאריך:
08/09/2008



בעניין
:
דוד אריה
ת.ז. 56371081





המערער

נ
ג
ד


מדינת ישראל






המשיבה


פסק די
ן

ערעור על חומרת העונש שהוטל על המערער.

המערער הורשע בבית משפט קמא, ביום 13.3.2008 בתיק ת 7669/07 (כבוד השופט לנדסמן) בעבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה בכך שביום 28.5.2007 נהג בכביש 6, במקום בו המהירות המקסימלית המותרת הינה 110 קמ"ש במהירות של 161 קמ"ש.

כבוד בית משפט קמא השית על המערער את העונשים הבאים:

1.

קנס בסך 1,000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו.
2.
פסילה מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה למשך 3 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה
מנהלית.
3.

פסילה על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים.

לטענת המערער ברירת המחדל בעבירת מהירות בכביש 6 הינה 150 קמ"ש , הוא סובל מבעיות לב קשות ואי יכולתו להגיע לטיפולים עלולה לסכן חייו.

עודד טען הוא כי עיסוקו כקבלן עבודות עפר עצמאי והוא נזקק לרכבו יום יום.





מנגד טען ב"כ המאשימה כי בהחלטת בית משפט קמא לא היתה חריגה לענין הענישה, כי בית משפט עשה חסד עם המערער ולא הטיל עליו חודשי פסילה נוספים וכי במקרים דומים בתי המשפט הטילו עונשים של פסילה בפועל הנעה בין שלושה חודשים לחצי שנה.

בנוסף טען עו"ד ביטון כי מדובר במהירות מופרזת של 161 קמ"ש, למערער 42 עבירות תעבורה הכוללות הרשעות בגין נהיגה במהירות מופרזת ועבירות של שימוש בטלפון בזמן נהיגה.

בפני
הציג המערער מסמכים רפואיים מהם עולה כי כלל הבדיקות התקופתיות שנערכו לו היו תקינות ולמעשה למעט פעם אחת בה חש סחרחורת, אושפז ונבדק וכל בדיקותיו היו תקינות, אין הוא מקבל כל טיפול למעט טיפול תרופתי.

המערער טען כי הוא מחזיק ברשיון נהיגה משנת 1977 וכי הוא נוהג מרחקים ארוכים מתוקף עיסוקו. אשתו הרה ומצויה בחודש השביעי להריונה.

המתווה הנורמטיבי
:

הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה להתערבות בית משפט שלערעור , אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)).

זאת ועוד.




ברשות ערעור פלילי מס'
262/91
וויליאם ארביב נגד מדינת ישראל
(פורסם בנבו) נדון מקרה בו המערער נהג במהירות של
108
קמ"ש בשטח עירוני בו מותרת נהיגה במהירות מירבית של
50
קמ"ש ובית המשפט לתעבורה גזר עליו קנס של
000
,
1
ש"ח או
100
ימי מאסר תמורתם ופסל אותו מהחזקת רישיון נהיגה לתקופה של חמש שנים.

בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המערער והעמיד את תקופת הפסילה בפועל על 3 שנים.

כבוד הנשיא שמגר קבע כי:

"במציאות המצערת שלנו יש להטיל עונשים חמורים ומרתיעים על אלה הפוגעים בבטיחות התנועה בדרכים. מידת הרחמים בה נוהג בית המשפט המחוזי, בהתערבו במידת העונש, כל אימת שבית-משפט לתעבורה מנסה לשנות את רמת הענישה המקובלת כדי לנקוט בצעדים עונשיים מחמירים יותר, עלולה, חס וחלילה, להוות פגיעה במשתמשים אחרים בדרך. עונש הפסילה הוא עונש אפקטיבי ומרתיע, ומי שמרשה לעצמו לנהוג במהירות העולה ב-
58
קמ"ש מעל למותר, איננו יכול לצפות להתחשבות יתר בעת משפטו.
העובדה שמדובר בנהג מקצועי אינה מקילה אלא מחמירה, והסברה המוטעית כי לאלה שמקצועם בכך מותר לנהוג, לאור ניסיונם, במהירות העולה על המותר, מן הנכון שתתוקן על אתר".

וברשות ערעור פלילי מס'
133/88
ערן כהן נגד מדינת ישראל
(פורסם בנבו) הורשע המערער בבית-משפט השלום (תעבורה) חיפה בנהיגה במהירות של
150
קמ"ש, מקום בו מותרת נהיגה במהירות עד ל-
90
קמ"ש. בית המשפט לתעבורה גזר לו קנס של

200
ש"ח או
10
ימי מאסר תמורתו, והוא נפסל מקבלה או מהחזקה של רשיון נהיגה לתקופה של
18
חודש.




בבית המשפט המחוזי - שדן בערעורו של המבקש על הרשעתו ועל מידת העונש - נדחה הערעור נגד ההרשעה, אך עונש הפסילה הועמד על שמונה חודשים בפועל ועשרה חודשי פסילה על-תנאי.

וכך נפסק על ידי כבוד הנשיא שמגר:

"
לענין העונש:ו
במציאות שלנו, ובהתאם לתקנות התקפות, נהיגה במהירות של
150
קמ"ש היא נהיגה במהירות רבה מאוד מעבר למותר, והתערבותו של בית המשפט המחוזי במידת העונש איננה מובנת לי. המגמה, השואפת להורדת רמת הענישה בבתי המשפט לתעבורה, איננה מקובלת עלינו ואיננה תואמת את מה שמתגלה לנגד עינינו בכבישי הארץ מדי יום".

ומן הכלל אל הפרט
:

נסיבותיו האישיות של המערער אינן חריגות ואינן מצדיקות התערבות בגזר הדין שהינו מקל יחסית.

בית משפט קמא שקל את נסיבותיו האישיות של המערער ולקח בחשבון את אלה בעת גזירת עונשו.

ולא מצאתי מקום להתערב בעונש שהוטל על המבקש וזאת הן לאור עברו התעבורתי, הן לאור העובדה כי בית משפט קמא לקח בחשבון את נסיבותיו האישיות בעת שגזר עונשו
והן לאור ההלכה כי בהעדר חריגה בולטת, בית משפט שלערעור לא יתערב בעונש שהוטל על ידי בית משפט קמא.

לאור האמור, הערעור נדחה.



המערער יפקיד את רשיונו במזכירות בית המשפט לתעבורה בבאר שבע תוך 10 ימים מהיום.


ניתן היום ח' באלול, תשס"ח (8 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.




________________



מיכל ברנט
- שופטת






עפ בית משפט מחוזי 5259/08 דוד אריה נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 08/09/2008)