פסקי דין על אברהם פינטו (חסוי גוף) | פסקי דין על יונה יונה | פסקי דין על הכשרת הישוב - חברה לבטוח | פסקי דין על קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' |

1223/03 א     17/06/2003




א 1223/03 אברהם פינטו (חסוי גוף) נ' יונה יונה, הכשרת הישוב בע"מ - חברה לבטוח, קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בתל – אביב יפו
א
001223/03


בפני
:
כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל


19/06/03




בעניין:
אברהם פינטו (חסוי גוף)
באמצעות מלינסקי אילנה אפוטרופסית
ע"י ב"כ עו"ד נ' קזז





המבקש

נ
ג
ד


1 . יונה יונה

2 . הכשרת הישוב בע"מ - חברה לבטוח
3 . קרנית - קרן
לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
ע"י ב"כ עו"ד י' מנדה





המשיבים


החלטה

א.
מהות הבקשה

זו בקשה לתשלום תכוף, כשבמסגרתה נטענו טענות מקדמיות.
הבקשה הוגשה ע"י אחותו של המבקש, אשר לגירסתה היא מונתה כאפוטרופא לגופו.


ב.
עובדות רלבנטיות

המבקש יליד 1982 נפגע בגופו באופן קשה בתאונת דרכים שארעה ביום 21.11.02 כאשר נסע במונית נהוגה ע"י המשיב מס. 1 בשדרות בן יוסף בירושלים, כאשר אמבולנס התנגש ברכב בו נסע.
המבקש אושפז בבית החולים הדסה עין כרם, ובמסמך קליטה של היחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגיה נכתב (במסמך יב) כי:

"נפגע ביום הפיגוע מאמבולנס שבא לחלץ פצועים. ( הוא היה נוסע במונית)."

ג.
הטענות המקדמיות

לאור מסכת עובדות מצומצמת זו גורס ב"כ המשיבים, שאחות המבקש לא היתה יכולה לחתום על תצהיר ומכאן שלא קיימת תביעה לתשלום תכוף בפני
בית המשפט; וכן הוא גורס כי לאור התיאור המופיע בבית החולים עין כרם, המדובר בנפגע פעולות איבה, ולכן יש לפעול לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל – 1970 (להלן: "החוק") ולפנות למוסד לביטוח לאומי, ואי אפשר להגיש בקשה לפי חוק הפיצויים.



ד.
הגשת התובענה לתשלום תכוף

היעדר תביעה עקב היעדר תצהיר כדין

אכן אין כל סיבה ניכרת לעין, מדוע המבקש לא יתן תצהיר מטעמו. כשהאפוטרופסית היא לענין גוף ולא לנושא הנפשי.
תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובעות בסעיף 6 בנדון כי:

"(א) בקשה תהא ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת ותהא נתמכת בתצהירו של המבקש.

)
ב) היה המבקש חסוי - יתן את התצהיר אפוטרופסו או ידידו הקרוב, לפי הענין".

אכן התקנות אינן מפרטות. ברם ברור מהן, כי מבקש הכשיר ליתן תצהיר, - יתמוך בתצהירו את בקשתו, וכשהוא אינו כשיר לכך, - תיתמך הבקשה באמצעות תצהיר אחר.
התכלית החקיקתית העומדת מאחורי תקנה זו, אינה מאפשרת החלפת תצהיר מבקש כשיר, בתצהיר אחותו, שהינה אפוטרופסית לגופו בלבד.

בד בבד, לבית המשפט יש סמכות להורות על תיקון ליקויים, ונראה לי כי אכן יש להתיחס לכך כאל ליקוי, שניתן לתיקון.
אשר על כן אני קובעת כי תצהיר של המבקש יוגש על-ידיו תוך 10 ימים מהיום, ובכפוף לשאר הקביעות להלן שבהחלטה.
האם יחול חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, או שמא חל חוק הפיצויים?


במהלך הדיון נשאלה ב"כ המבקש, אם מקובל עליה מה שכתוב במסמך י"ב לענין מטרת נסיעתו של האמבולנס. היא השיבה, שאין היא יודעת להיכן נסע האמבולנס ואין זה רלבנטי.

הבה ונבדוק, בהנחה שהאמבולנס נסע לפינוי נפגעי טרור בקצה השני של העיר, - האם יש משמעות לעובדה זו , אם וכאשר תוכח, לעניננו?!.

סעיף 2 להגדרת :"פגיעת איבה" קובע כי זו:

"פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור".

מכאן, שעל פניו, אם המדובר באמבולנס שנסע לפינוי נפגעים וגרם לפגיעה של מאן דהוא, יש לבדוק האם אותה פעולת איבה נעשתה ע"י כוחות אויב.

כוחות אויב מוגדרים ג"כ בסעיף 1 לחוק בזו הלשון:

"פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינת עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם (ייקרא להלן – כוחות אויב).

צא ואמור, בהנחה שהמדובר בפיגוע שנעשה תוך סיוע לארגון עוין לישראל, בשליחות או מטעמו, אזי המדובר בפעולת איבה.
במילים אחרות: אם המדובר בנקמה פרטית של מאן דהוא, שגרמה לפיגוע, - לא ייכנס הדבר למסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; היה ותוכח בפני
בית המשפט מהות הפיגוע כמפורט בסעיף, - כי אז חל חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, גם בגין פעולה בשוגג של אדם, שאינו שייך להם, כשהוא פעול פעולה זו עקב פעולות האיבה (למשל, נסיעה במהירות לצורך חילוץ נפגעים) או כדי לקדם את פני הרעה ( למשל – נסיעה במהירות כדי למנוע נפגעים נוספים).
מה המשמעות אם המדובר בפגיעה החוסה תחת כנפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה?
סעיף 8 (א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 קובע את יחוד העילה באלה המילים :

"מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3 (א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון".

בהגדרות של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 מוגדר נפגע בזו הלשון:

"נפגע" – אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל – 1970".

למרות הגדרת המונח נפגע ולמרות ההוראה בדבר יחוד העילה מבקשת ב"כ המבקש ללמוד מ – ע"א 383/87 שלום מלכה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ( הוגש בעת הדיון) כי היא נמצאת במצב בו היא יכולה לבחור את הדין הנח לה.
היא נסמכת על נוסח הסעיף 17 (ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות דרכים.

קובע החוק בסעיף 17 (ב) בזו הלשון:

"זכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפיצויים לפי פקודת הנזיקין ( נוסח חדש) או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 יחולו עליו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 36 לחוק הנכים או סעיף 21 לחוק משפחות החיילים, לפי הענין".

סעיף 36 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב) התשי"ט – 1959 בסעיפיו הקטנים מסדיר לעניננו את הנושא של כפל תשלומים וקובע את מנגנון ההחזרה. הוא לא בא לפגוע ביחודיות העילה של החוק לנפגעי תאונות דרכים.
גם מפסה"ד לעיל שצוטט ע"י ב"כ המבקש, - לא עלה את שטענה.
מפסה"ד עלה כי השאלה שעמדה שם לדיון היתה האם סעיף 17 (ב) לחוק נפגעי פעולות איבה, כפי שהיה בתוקף ביום התאונה חל על תביעה לפי חוק הפיצויים; וביתר פירוט האם איזכורה של פקודת הנזיקין (נוסח חדש) בסעיף 17 (ב) כולל גם את איזכורו של חוק הפיצויים.
בקצירת האומר החליט בית המשפט העליון כי:

"איזכורה של פקודת הנזיקין (נוסח חדש) בסעיף 17 (ב) לחוק נפגעי פעולות איבה אינו כולל את חוק הפיצויים..." (שם עמ 657)

לעצם האפשרות "הכפולה" לכאורה לתבוע הן מכח חוק הפיצויים וחוק נפגעי פעולות איבה, קבע בית המשפט כי התיקון שהסדיר את הנושא היה לאחר התאונה בה דובר, ולכן אינו חל רטרואקטיבית.

לא מצאתי בפסה"ד סימוכין לטענת ב"כ המבקש.

גם פסה"ד ב-ת"א (שלום-נצ') 1546/94 אחמד עבד אלראוף ג'בארין נ' "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ (צורף) לא יכול לתמוך בטיעוניה של ב"כ המבקש. שם קבע בית המשפט מפורשות, כי למרות שנזרקו על התובע אבנים בכביש הגישה לכפר סילת אל חרת'יה, אזי בהעדר הוכחה בדבר מיהות הזורקים, - לא ניתן לראות בכך אירוע של פעולות איבה, אלא המדובר בתאונת דרכים.

בנוסף טענה ב"כ המבקש כי בעבר כבר שילמו המשיבים למבקש תשלום תכוף, ולכן עתה הם מנועים מלהעלות טענות כנגד התשלום.

ב"כ המשיבים הסבירו מדוע הדבר נעשה, ולא נראה לי כי ניתן לראות בהתנהגותם משום ויתור על כל טענה שעומדת להם גם כיום.

לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה יחול על מקרה כמו זה המתואר בנספח י"ב.

במידה ולב"כ המבקש מידע שונה או שהיא חלוקה על מהות המידע המופיע בנספח י"ב, - כי אז יש לקבוע את התיק
להוכחות.
לגופו של ענין, עלה מהמסמכים כי ב"כ המבקש הופנתה למוסד לביטוח לאומי כדי למצות את זכויות המבקש. מהבקשה ומהטיעונים שבפני
, לא עלה מדוע דבר זה לא נעשה.

אשר על כן אני קובעת, שעל ב"כ המבקש להודיע לבית המשפט גם כן תוך 10 ימים מהיום, אם בכוונתה להוכיח עובדות השונות ממסמך י"ב שאז ייקבע התיק לראיות לצורך התשלום התכוף.

ניתן היום 17.6.03, בהעדר.

לאור מצבו של המבקש לא אפסוק הוצאות בגין בקשה זו, למרות שהליקויים בהגשתה ובמבוקש על-פיה , - רבים; והטיעונים המשפטיים שנטענו, - שונים מהוראות הדין וההלכות שנפסקו.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו כדין ובפקס לב"כ הצדדים.



ד"ר דרורה פלפל
, שופטת








א בית משפט מחוזי 1223/03 אברהם פינטו (חסוי גוף) נ' יונה יונה, הכשרת הישוב בע"מ - חברה לבטוח, קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' (פורסם ב-ֽ 17/06/2003)