פסקי דין על יהונתן שטריקס | פסקי דין על רונן קרסו | פסקי דין על עוזי עזר | פסקי דין על איתן זינגר ואח' |

1486/02 א     07/04/2003




א 1486/02 יהונתן שטריקס נ' רונן קרסו, עוזי עזר, איתן זינגר ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בתל – אביב יפו
ת.א. 001486/02
בש"א 2884/03

בפני
:
כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל


06/04/2003




בעניין
:
יהונתן שטריקס
ע"י ב"כ עו"ד נ' כהן
, לשם ושות'





המבקש

נ
ג
ד


1 . רונן קרסו


2. עוזי עזר
3. איתן זינגר
ע"י ב"כ עוה"ד ארדינסט
, בן-נתן ושות'

4. אי.אס.אי ייעוץ והכוונה בע"מ
5. אנטוני פולק
6. מיכאל זלקינד
7. ורדה ליבני
8. יהושע ליבני
9. שלמה שרף
ע"י ב"כ עוה"ד דנציגר
, קלגסבלד
, רוזן ושות'

10. חיים בסוק
11. עודד שי
12. גיורא רום
13. לינדה שפיר
ע"י ב"כ עוה"ד דנציגר
, קלגסבלד
, רוזן ושות'

14. משה אולשבסקי
15. מרק היסטן





המשיבים



החלטה



א.

מהות הבקשה


זו בקשה לסילוק תשובה שהוגשה על-ידי המבקשים בבש"א 2884/03, וזאת מן הטעם שהיא מכילה ערב רב של עובדות חדשות, טענות משפטיות ואסמכתאות.

ב.

היש למחוק את תשובת המבקשים ?


תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת לענייננו:

"241. הגשת בקשה בכתב והדיון בה

(א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.
…
(ג) המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

(ג1) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה
(ג);

…".

לאור תקנה 241(ג1), נשוא דיוננו, רשאי המבקש להגיב לתשובת המשיב. תשובה זו עשויה לכלול תצהירים, טיעונים ואסמכתאות (ר' תקנות 241(ג) ו-241(ג1); ת"א (ת"א) תבל – תשדורת בינלאומית לישראל בע"מ נ' אמירה ברנשטיין (לא פורסם)) . היקפה המותר של תשובת המבקש ייקבע לאור פירוש תקנה 241(ג1) האמורה. פירוש התקנה ייעשה לאור תכלית תקנה 241 בכללותה, ולאור תכלית ס"ק (ג1) בפרט. אציג בקצרה תכליות אלה.

מטרת תקנה 241 היא משולשת בעיקרה:
ראשית, היא נועדה להסדיר מנגנון התדיינות בעניינים שראוי להכריע בהם במהירות וביעילות, ולעיתים אף מבלי שהצדדים יתייצבו בפני
בית-המשפט (אודות מנגנון הבקשה בכתב כהליך מזורז ר' ת"א 2588/98 רייס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (טרם פורסם)). כך למשל, כבר בבקשה בכתב יש לפרט את הטיעונים כולל אסמכתאות, ולצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה (תקנה 241(א)). בנוסף, תשובת המשיב תפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצורף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה (תקנה 241(ג). יתירה-מכך, בית המשפט (או הרשם) רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובה בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם ((תקנה 241(ד)).
מטרה נוספת של תקנה 241 היא להסדיר מנגנון התוחם את השאלות המשפטיות והעובדתיות שבמחלוקת. דברים ברוח זו אודות כתבי הטענות, ובשינויים המחוייבים לעניין בקשה בכתב, נקבעו בספרו של י. זוסמן (בעריכת ש' לוין), סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ירושלים, 1995, בעמ' 270:

"מטרת כתבי הטענות היא אך ורק לתחום לתחום את יריעת המחלוקת…".

לבסוף, תקנה 241 מיועדת להסדיר "דיאלוג" הוגן ומאוזן בין המתדיינים, תוך מניעת העלאת טענות "מפתיעות" על-ידי צד אחד, ללא שתינתן אפשרות תגובה ראויה לצד האחר.
תכלית ס"ק (ג1) לתקנה 241, המסדירה את מנגנון "תשובת המבקש", היא בעיקרה להגשים את המטרות שעומדות בבסיס תקנה 241 האמורות לעיל: היא נועדה לסייע בבירור מהיר ויעיל של הסכסוך על-ידי מתן הזדמנות למבקש להודות בטענות חדשות ומהותיות שעשויות לעלות בתשובת המשיב, או לכפור בהן ולרוקנן מתוכן. לאור זאת, אף יש בתשובת המבקש כדי לעזור לבית-המשפט בתיחום השאלות שבמחלוקת. כמו-כן, מתן אפשרות תשובה למבקש תאפשר הגינות דיונית תוך מתן זכות תגובה למבקש באם יופתע מטענות לא צפויות ומהותיות שהתעוררו בתשובת המשיב.

כתוצאה מהתכליות האמורות העומדות בבסיס תקנה 241(ג1) נובעת מסקנה עיקרית לגבי היקף תשובת המבקש, והיא, שככלל, תשובת המבקש תיעשה כתגובה לטענות המשיב שהן מהותיות, ומעוררות שאלות-מחלוקת חדשות, אשר לא עורר המבקש בבקשתו. ברוח זו קובעת השופטת ברון בת"א (ת"א) 2524/01 קראוס נ' קרא-עוז (לא פורסם):

"הרשות להגיב לתשובת המשיב, הנתונה למבקש מכוח ס"ק (ג1) לתקנה 241, נועדה לאפשר מתן מענה לטענות בלתי צפויות מצד המשיב, אשר לא ניתן ולא צריך היה לקדמן מראש כחלק מהמסכת השלמה, העובדתית והמשפטית, עליה נסמכה הבקשה".

עוד יפים לענייננו דברי השופט גל בת"א (י-ם) 1122/97 (בש"א (3543/99) דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, דינים מחוזי, לב(6) 327:

"כידוע, לפי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, הותר למבקש להגיב על תשובת המשיב. המדובר בתגובה המתחייבת מן התשובה, שהרי פרטים מהותיים לא ניתן לכלול בה. אם היה צריך לציין נושאים נוספים, אזי חלה החובה לכלול אותם בבקשה גופה, או לבקש לתקנה".

כפועל יוצא מהאמור לעיל נגזרות שתי תתי-מסקנות מצטברות:
ראשונה, תשובת המבקש אינה אמורה לכלול פרשנות מסמכים וחוקים, העלאת עובדות חדשות, או הצגת עילה חדשה, אלא אם אלה מהווים מענה לטענות חדשות, ומהותיות שהעלה המשיב בתשובתו (ר' ת"א 2588/98 רייס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (טרם פורסם)). ברוח זו אף קובעת תקנה 64 לתקנות סדר הדין האזרחי, העוסקת בכתב התשובה ועשויה לשפוך אור על ענייננו:

"אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינהמתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין" (ההדגשה שלי: ד. פ.).

(לפירוש תקנה 241(ג1) בהשראת תקנה 64 לתקנות ר' ת"א (ת"א) 2524/01 קראוס נ' קרא-עוז (לא פורסם); ת"א 2588/98 רייס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (טרם פורסם)).

העלאת טענה חדשה במסגרת תשובת המבקש, שאינה בגדר תשובה לטענות המשיב אינה רצויה וזאת ממספר טעמים עיקריים: היא עשויה לסרבל ולהאריך את ההליך. היא מקשה על בירור השאלות שבמחלוקת, שהרי למשיב לא ניתנת הזדמנות להודות או לכפור בטענות החדשות שמעלה המבקש (ר' דברים דומים בנוגע לתקנה 64, זוסמן, לעיל, עמ' 283). היא יוצרת חוסר הגינות כלפי המשיב, שלא זכה להתייחס לטענות אלה בתשובתו (ר': ה"פ 10475/99 (בש"א 35876/99) מלכה שמעוני נ' שמעון גבאי ואח'
, דינים מחוזי, כז(1) 365; ר' ברוח זו דברים אודות תקנה 64 היפים לענייננו בת"א (ירושלים) 951/95 הקדש ווקף מוחמד נ' עזבון המנוח, תק-מח 98
(2), 1790 ,עמ' 1794).

תת-המסקנה השניה לגבי היקפה של תשובת המבקש, היא שזו לא תכלול השלמה וביסוס של טענות ועובדות שנכללו בבקשה עצמה. ברוח זו קבע השופט גל בת"א (י-ם) 1122/97 (בש"א (3543/99) דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, דינים מחוזי, לב(6) 327:

"ניצול הזכות הדיונית של מתן התשובה, לשם הגשה למעשה של סיכומים, לפירוט נרחב של הטענות ולעריכת מקצה שיפורים לבקשה, אינו ראוי".

תשובת המבקש – כשמה כן היא – ואין להופכה מ"תשובה" ל"בקשה משופרת", שאחרת יוארך ההליך שלא לצורך, ותיווצר חוסר הגינות כלפי המשיב שלא זכה להתייחס בתשובתו לתשובה החדשה, והמשופרת.

מן הכלל אל הפרט.
המבקשים הציגו בתשובתם מסמכים נוספים שלא נלוו לבקשתם. מסמכים אלה כוללים, בין השאר, את "תשובת הפרקליטות", "דו"ח סיכום החקירה", "פסק הדין בבג"צ", ו"הודעת המדינה" (פיסקה 7 לתשובת המבקשים). מסמכים נוספים אלה יש בהם כדי לחזק, לשפר, ולבסס את טענותיהם של המבקשים שהוצגו בבקשה עצמה, בדבר שיטת פעילותה של שלוחת לטביה ובעניין מחדלי הדיווח והגילוי (ר' פיסקה 6 לתשובת המבקשים). פועל יוצא מכך, הוא שגם ההתייחסות למסמכים הללו, השזורה בתשובת המבקשים, אינה כדין.
המבקשים התייחסו בתשובתם באריכות לסוגיית נטל ההוכחה (פיסקאות
ii
-
iv
בעמ' 3-6). אולם, מאידך גיסא, בבקשתם טענו המבקשים בלאקוניות כי: "על פני הדברים ברור כי המבקשים עומדים בנטל הלכאורי המוטל עליהם בשלב אישור התובענה כתובענה ייצוגית" (עמ' 5, פיסקה
16). ברי, כי תשובתם בעניין נטל ההוכחה מהווה, בין היתר, השלמה של טענתם בבקשה גופה, ולכן אינה כדין.

המבקשים דנו בתשובתם בהרחבה בסוגיית קבילות הראיות (פיסקה
v
בעמ' 6). דיון זה חוקי. הוא מהווה תגובה לטענה חדשה, מהותית, ובלתי-צפויה של המשיבים בנוגע לאי-קבילות ראיות שהוצגו מטעם המבקשים. כמו-כן, דיון זה אינו בגדר ביסוס טענות קודמות שהועלו בבקשה.

המבקשים מתייחסים בתשובתם בהרחבה להפרת חובת הדיווח על ידי החברה (חלק חמישי, עמ' 6-8). אולם, התקיימות עילה זו נטענה על-ידם עוד קודם לכן בכתב התשובה (בקשת המבקשים,פיסקה 2). מכאן, שתשובתם משלימה את הוכחת התקיימות העילה שנטענה בבקשה. ניסיון זה פסול, וזאת אף אם יש בו גם משום התייחסות לטענות שהעלו המשיבים בתשובתם.

המבקשים עוסקים בתשובתם בהרחבה הן בעניין שאלת הנזק והן בעניין סוגיית הקשר הסיבתי בין האחזקה במניות החברה לבין הנזק (חלק שישי, עמ' 8-10). דיון זה פסול. בבקשה גופה נטען בקצרה כי "בתובענה ובתצהירים התומכים בבקשה זו מפורטים נזקם של המבקשים…למעלה מן הצורך, אף מראה התובענה כי לכלל חברי קבוצת התובעים נגרמו נזקים כתוצאה ממעשיהם ומחדליהם של המשיבים, וזאת בסכום כולל המוערך על ידי המבקשים…" (פיסקה 14 לבקשה). מכאן, שתשובת המבקשים בסוגיה זו היא שיפור והרחבת הנטען בבקשה, ועל-כן היא פסולה, וזאת על-אף שנעשתה אגב מתן תשובה לטענות המשיבים.
בתשובת המבקשים נדונה באריכות סוגיית אחריות המשיבים מכוח חוק ניירות ערך (חלק שביעי, עמ' 10-12). התוצאה המשפטית לגבי דיון זה היא כפולה. מחד גיסא, תגובת המבקשים לטענת המשיבים בדבר התיישנות, והגנת סעיף 52יג לחוק ניירות ערך (פיסקאות
ii
ו-
iii
(א), עמ' 10-11) היא רלבנטית, בהיותה מענה לטענות בלתי צפויות ומהותית מצד המשיבים, שלא ניתן ולא צריך היה לקדמן מראש בבקשה. מאידך גיסא, שאר טענות המבקשים הנוגעות לאחריות המשיבים מכוח חוק ניירות ערך (פיסקאות
ii
(ב)-
ii
(ג)) הן תגובה לטענות שאינן חדשות, אינן מהותיות ואינן מפתיעות, ומהוות השלמת הטענה הלאקונית בבקשה לפיה המשיבים אחראים מכוח חוק ניירות ערך (פיסקה 2).

בתשובת המבקשים ישנה התייחסות נרחבת לעוולות שמחוץ לחוק ניירות ערך (פרק שמיני, עמ' 12-14). התוצאה המשפטית לגבי דיון זה היא כפולה. מחד גיסא, טענות המבקשים, המתייחסות לטענת המשיבים אשר שוללת את עצם תוקפן של עילות התביעה שמחוץ לחוק ניירות ערך היא כדין (פיסקאות
ii
-
iii
, עמ' 12-13). שהרי היא מהווה תגובה לטענות חדשות, ומהותיות שהעלו המשיבים.
מאידך גיסא, טענותיהם הנוגעות להיקף חובת הזהירות, התרשלות המשיבים, ונטל הוכחת ההתרשלות (פיסקאות
iv
-
v
, עמ' 13-14), אינן כדין, שהרי הן מהוות "מקצה שיפורים" לטענות כלליות ולאקוניות אשר נטענו בבקשה עצמה (פיסקה 2 לבקשה).

בתשובת המבקשים ישנו דיון אודות התנאים הנוגעים לאישור התובענה הייצוגית (חלק תשיעי, עמ' 14-17). לעומת-זאת, בבקשה גופה יש דיון קצר אודות התנאים הללו (פיסקאות 15-19). כאמור, השלמת הבקשה, אסור שתיעשה בתשובת המבקשים ולכן, חלק זה בתשובה אינו כדין.

כללו של דבר, ולאור כל האמור לעיל, יימחקו הקטעים מתשובת המבקשים שנוספו שלא כדין. המדיניות השיפוטית הראויה היא שבמקום בו ניתן למחוק קטעים מהתשובה, הרי שדרך זו עדיפה על-פני מחיקה כוללנית (ר' דברים ברוח זו בעניין מחיקת תובענה ובשינוי המחויב לענייננו: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 2003, תל-אביב, 138).
לאור זאת, מתשובת המבקשים יימחקו הפרטים הבאים:

1.
כל המסמכים הנוספים שלא נלוו לבקשה, וביניהם: "תשובת הפרקליטות", "דו"ח סיכום החקירה", "פסק הדין בבג"צ", ו"הודעת המדינה".

2.
כל התייחסות למסמכים האמורים בסעיף 1 לעיל אשר נכללת בתשובת המבקשים.
3.
דיון בסוגיית נטל ההוכחה (פיסקאות
ii
-
iv
בעמ' 3-6).
4.
דיון בשאלת הנזק ודיון בסוגיית הקשר הסיבתי בין האחזקה במניות החברה לבין הנזק (חלק שישי, עמ' 8-10).
5.
טענות המבקשים הנוגעות לאחריות המשיבים מכוח חוק ניירות ערך בפיסקאות
iii
(ב)-
iii
(ג). (עמ' 11-12).
6.
טענות המבקשים אודות היקף חובת הזהירות, התרשלות המשיבים, ונטל הוכחת ההתרשלות (פיסקאות
iv
-
v
, עמ' 13-14).
7.
דיון אודות התנאים הנוגעים לאישור התובענה הייצוגית (חלק תשיעי, עמ' 14-17).

יצוין, כי למבקשים עומדת הזכות למחיקת כל תשובתם במידה ולדידם ההוראות האופרטיביות בדבר מחיקת קטעים מתשובתם פוגעות בהם.

ניתנה היום ה' בניסן, תשס"ג (7 באפריל 2003), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו כדין לב"כ הצדדים.



ד"ר דרורה פלפל
, שופטת








א בית משפט מחוזי 1486/02 יהונתן שטריקס נ' רונן קרסו, עוזי עזר, איתן זינגר ואח' (פורסם ב-ֽ 07/04/2003)